פרשת השבוע (פנחס) מתחילה בתיאור השכר הגדול שהבורא מעניק לפינחס על כך שברגע של קנאה דתית, הוא הורג נשיא מראשי ישראל בעת היותו עם אחת מבנות מדיין. הפעולה הזו של פינחס עוצרת את המגיפה שפרצה בעם עקב מעשיהם הבלתי מוסריים עם המדייניות.

גם אנו בימינו יכולים לעצור או לפחות להאט משמעותית את המגיפה ובדרך בלתי אלימה לחלוטין! נתבונן כמה מצוות אדם מקיים בזה שהוא שומר על הנחיות משרד הבריאות הכוללות מסיכה, ריחוק חברתי והגיינה בין השאר.

בשמירת ההנחיות אדם מקיים את המצוות הבאות:

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - קודם כל אנחנו מצווים לשמור על חיינו, גופינו ונפשותינו. אדם שמעריך את חייו, ישמור עליהם, ולא יהיה מוכן לאבד אותם, או אפילו חלק מהם כמו  זמן אשפוז חלילה או בידוד. אדם צריך לאהוב את החיים יותר מכל דבר בחיים.

"לבלתי רום לבבו מאחיו" - התורה מצווה אותנו לשמור על ענווה. שלא נחשוב שאנחנו יותר חכמים מכל אלה שמקפידים על הכללים, או מכל המומחים והמדענים ששותפים לקבלת ההחלטות של משרד הבריאות. אנחנו גם לא יותר בעלי אמונה מאחרים או צדיקים בעלי זכויות יתר שיגנו עלינו מפני הידבקות.

"דינא דמלכותא דינא" - כלל הלכתי בתחום המשפט העברי, שתרגומו מהשפה הארמית הוא: "דין המלכות - דין הוא". משמעותו של דין זה היא שבצד הצו ההלכתי היהודי המקובל, קיים תוקף הלכתי גם לדין המקום והמדינה. כלומר הנחיות הממשלה במקרה זה, הן הלכה ממש.

"לפני עיוור לא תתן מכשול" - התורה מזהירה אותנו לדאוג שלא להכשיל אחרים. גם אם קראת אלפי מחקרים ואתה חושב שאתה יודע יותר מכולם ואתה יודע איך להיזהר מלהידבק ולהדביק תחת מגבלות אחרות, עליך להיזהר שלא לתת דוגמא רעה לאחרים, שלא משכילים כמוך, ושעלולים לחשוב שלא צריך להקשיב להנחיות.

"ואהבת לרעך כמוך" - אדם שאוהב אחרים יעשה את המקסימום שביכולתו כדי שיהיה להם טוב ולמנוע מהם רע. אדם שאוהב את הזולת, לא ירצה שבגללו במישרין או בעקיפין מישהו חלילה ימות, או יחלה, או יאבד את הפרנסה שלו, או את העסק שלו, או אפילו יהיה בבידוד שבועיים ללא פרנסה, או שייגרם לו כל צער. חלק מאהבת הכלל כוללת את ההכרה שכולנו ביחד במצב הזה וכל אחד צריך לעשות את כל מה שביכולתו למען הכלל.

"ולא תחלל את שם ה' א-להיך"/ "ולא תחללו את שם קדשי" / "ונקדשתי בתוך בני ישראל" - במיוחד, אם את/ה אדם בעל סממנים דתיים,  עוד יותר ייזהר שאחרים לא יגידו "הנה עוד דתי שלא שומר על הכללים, ובגללם...". אדם זה ישמש דוגמא, יאיר פניו לאחר, יעזור, יהיה אזרח למופת ...

"ואהבת את ה' א-להיך" - התורה מצווה אותנו לאהוב את הבורא, ואדם שאוהב את הבורא אוהב את בניו של הבורא ולא יעשה דבר שיכול לפגוע בבניו של הבורא.

בנוסף לכל אלה, אדם שמוותר על הנוחות שלו, על הרצונות שלו, ועל האגו שלו לטובת הכלל, מתעלה מהנטייה לחשוב רק על עצמינו ומגיע לדרגת אלטרואיזם . יש מאמר חז"ל שאומר: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". (רע - ראשי תיבות "רק עצמו").

אז מעבר לבריאות, לאחריות האישית והסולידריות החברתית, יש פה פוטנציאל לרווח רוחני גדול. הלוואי שנתקדם לאט לאט לחברה יותר מתוקנת רוחנית, ונצא מכל הסיפור הזה יותר מחוזקים חברתית וגם כלכלית בסופו של דבר.