בפרשת השבוע (שמות) נכתב: "וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃". מה שהיה אז, נכון בכל דור ודור. נבאר את הפסוקים ונסכם כיצד זה משפיע על חיינו ביומיום.

פרשה זו מספרת את סיפור התחלת העבדות במצרים והיציאה ממנה שהם הבסיס לתורה כולה. מצרים, מלשון צר ומיצר, זהו הכוח שמצמצם לנו את התודעה, מרחיק אותנו מהתכלית שלנו, משכיח מאיתנו את הנשמה שבנו ואת הפוטנציאל האדיר הגלום בנו וגורם לנו להתעסק בדברים קטנים לעומת מי שאנו באמת: "עם רב ועצום". זה מה שגורם לנו לכעוס, להיעלב, להעליב, לרכל, להיעצב, להתעצל, להתמכר ועוד.

רש"י כותב "אשר לא ידע - עשה את עצמו כאילו לא ידע". זהו כוח ההתעלמות שבנו מהאמת, מהמצב, מדברי תוכחה, מחיפוש, משאיפות, מלרצות חיים טובים יותר. אנו מעמידים פנים כאילו המצב שלנו הוא בלתי ניתן לשינוי ומתעלמים מכל הוכחה לאפשרות לחיות אחרת.

"הבה נתחכמה לו" - זהו הכוח שבנו המתחכם וממציא תירוצים למה אנחנו לא משיגים את מה שאנחנו רוצים, למה אנחנו לא באמת מאושרים ולמה אי אפשר אחרת. זה הכוח שבעורמה רבה מעמיס אותנו בהסחות דעת ובלבד שלא נתחבר לעצמינו.

"ועלה מן הארץ"- הארץ זו הגשמיות, זו השגרה, האוטומט, ההישרדות, ההתעסקות ביומיום. כמו שנכתב בקהלת "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת." - עולם מלשון העלם, הארץ זו מצב תודעתי שבו המציאות האמיתית נעלמת מאיתנו ואנחנו שקועים למטה בעולם הגשמי, בעשייה בלבד, ולא מצליחים לראות מעבר לכך את התמונה הגדולה. זה מצב שאנחנו לא מחוברים לעצמינו ולמהות שלנו ולא מצליחים להביא את זה לעולם.

 הפסוקים האלה מתארים בקצרה את מהלך חיינו, את הכוח שדוחף אותנו מטה ומרחיק אותנו, בעורמה רבה, מתכלית חיינו, מהתעלות ברמת המודעות, האושר, האהבה, השמחה והאחדות.

אז מה עושים? נדע את יוסף! נוסיף חכמה, בינה, דעת, נלמד מעוד ספרים, נרחיב את המודעות, נלך לקורסים, ננהל שיחות בעלות עומק, נשאל שאלות משמעותיות את עצמינו ואת אחרים, נקרא מלחמה על המצרים שבנו ולא נהיה מוכנים להיכנע למצב, ולאט לאט נחכים, נתרבה ונעלה מן הארץ אל מי שאנחנו באמת: "עם רב ועצום".

מעניין מה הדבר, אפילו קטן, שנוכל לעשות כבר היום כדי להתחיל את השינוי