לפי חוקרים בתחום בריאות הנפש, רמות הלחץ הנפשי בארה"ב וברחבי העולם מרקיעות שחקים. בין אם מדובר באקלים פוליטי לא יציב, חוסר ביטחון כלכלי או בעיות בריאותיות, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה פרסמה כי 75% מהמבוגרים מדווחים על רמות מתונות עד גבוהות של לחץ בחודש האחרון. ללחץ יש השפעות מזיקות מבחינה פיזית, הוא גורם לכאבים ומיחושים תכופים ומחליש את מערכת החיסון, לחץ הוא הרסני לרווחת הנפש.

חוכמת היהדות מספקת לנו מספר כלים ורעיונות שיסייעו לנו להתמודד עם הלחץ ולנווט במים הסוערים.

1. אנו טובים מספיק

אנו נוטים להשוות בין ערך לבין פרודוקטיביות – אנחנו מה שאנו עושים. נקודת מבט זו יוצרת צורך פנימי אינסופי להגיע להישגים כדי להרגיש ראויים. החוקרת החברתית ברנה בראון קוראת לתופעה זו, "המרדף אחר ראוּיות", שיוצר תחושה של פחד ובושה.

היהדות, לעומת זאת, קובעת שכולנו נוצרנו בצלם אלוהים וכי יש לנו ערך פנימי מהותי שאינו קשור למה שאנחנו עושים או מייצרים. כל שבת, במשך 25 שעות, נאסר עלינו לעסוק בעבודה יצירתית, ורק "להיות" מי שאני בלי תנאים.

מצאתי כי עבור אנשים שמשווים בין הערך הפנימי לבין הפרודוקטיביות, השבת היא מאתגרת במיוחד. אם אינני יכול להשיג או לייצר משהו, אז מה אני שווה? היהדות מזכירה לנו: יש לנו ערך אינסופי ללא תנאים. ניתן לטעות, אך לעולם לא נהיה הטעות. רשימת המשימות לביצוע לא תוכל לאיים אי פעם על הזהות שלנו.

2. המאמץ הוא העיקר.

היהדות מבהירה כי המאמץ הוא העיקר, ללא קשר לתוצאות. "לפום צערא אגרא" – לפי הצער, השכר. ההשתדלות, הרצון והניסיון להשיג משהו, הם החשובים. למרות שנדמה כי העולם החיצון מתפקד בהתבסס על הישגים ולא על מאמץ, המציאות היא שיש לנו שליטה רק על מידת המאמץ שאנו משקיעים, ולא על הפירות שהוא מניב.

עלינו מוטלת האחריות להשקיע מאמץ סביר ולאחר מכן, התוצאות הן בידי האל. מה שקורה אולי לא יהיה מה שרצינו, אולם זה כבר לא בידינו. האירוניה, כמובן, היא שפעמים רבות אנו עסוקים בדאגה לגבי הדברים שהם מחוץ לשליטתנו, עד שאנו "שוכחים" לעשות את החלק המוטל עלינו.

מדי יום, במקום להיות מוצפים מכל הדברים שעלינו להשיג, נתמקד בדברים שנמצאים בשליטתינו. נשאל את עצמינו: מהו המאמץ הסביר שיש לעשות, נשקיע אנרגיה במאמץ זה, במקום בדאגה ביחס לתוצאות.

3. אנו לא עומדים להיטרף.

החיים יכולים לפעמים להרגיש כמו תחרות אחת גדולה. נראה שיש מספר מוגבל של מלגות, הצעות עבודה וקידומים. מנקודת המבט של היהדות, אלוהים הוא אין סופי ואף אחד בעולם אינו יכול לקחת מאיתנו את מה שאמור להיות שלנו. חכם אחד אמר פעם שהוא לא מודאג מכך שבסוף חייו הוא לא יגיע לדרגת משה רבינו; הדאגה שלו היא שהוא לא יגיע לגרסה הטובה ביותר של עצמו. 

המון לחץ נובע מהשוואת עצמנו לאחרים שנדמה כאילו יש להם יותר, הם עושים יותר, משיגים יותר ומצליחים יותר. אולם השוואות הן אשליה. אלוהים לא משווה אותנו לאף אחד אחר ולכן אל לנו לעשות זאת. נתבונן פנימה ונשאל את עצמינו: מה עוד יש באפשרותי לעשות כדי להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמי?

4. מלאו פסק זמן במודעות וחיבור לזולת.

רבים מהסטודנטים שלי מספרים לי שהם מאוד אוהבים את הרעיון של שבת, אבל יש להם יותר מדי דברים לעשות והם לא מסוגלים לקחת פסק זמן כל כך ארוך. האמת היא שאין זה משנה אם שומרים שבת או לא, אף אדם אינו יכול להיות פרודוקטיבי 24/7. כולנו זקוקים להפסקות וכולנו נמצא דרך כדי לקבל אותן. השאלה היחידה היא: האם ההפסקות האלה תהיינה מתוך מודעות ותשומת לב ובדרך שבאמת תעזור לנו להתרענן ולהתמלא בכוחות מחודשים, או שהן תיעשינה באופן לא מודע, מול המסך, ופעמים רבות נרגיש מותשים יותר אחריו מאשר היינו לפני שהתחלנו?

כשאנו לוקחים הפסקה מכל הלחץ ומבלים זמן עם אחרים בסביבה אוהבת ומזינה, הדבר עונה על שני צרכים: הצורך שלנו במנוחה, והצורך שלנו בחיבור אנושי. רבים מתמודדים עם בדידות, בין אם הם מוקפים באחרים ובין אם לא. נכון, אפשר לחוש בדידות גם בתוך קהל. ניקח הפסקה שבה נשהה בחברת אנשים שאכפת נו מהם ולהם מאתנו, בסביבה שמעודדת אהבה וחיבור לזולת.

לחצי היומיום הם אולי חלק מהחיים, אולם איננו צריכים להרגיש חסרי אונים בהתמודדות עמם. שילוב ערכים מהיהדות בהלך הרוחות שלנו עשוי לספק לנו את החוסן הרגשי הדרוש כדי לחיות בשמחה ולהתמודד עם הלחצים שלנו בצורה מושכלת.