מיכאלנג'לו נשאל פעם, "כיצד הצלחת ליצור פסלים כה מדהימים ויצירות אמנות כה מופלאות? כיצד משהו כל כך חדשני וגאוני יכול לנבוע מידיים אנושיות בנות תמותה?"

מבלי להניד עפעף השיב מיכאלאנג'לו, "לפני שאני מתחיל בעבודה, הפסל כבר שלם בתוך גוש השיש. התפקיד שלי הוא לחשוף את מה שחבוי בפנים, ולסלק את החומר העודף".

הפוטנציאל כבר קיים מתחת לפני השטח ותפקיד האמן הוא לחשוף את מה שחבוי, ולהפוך את הנסתר לגלוי.

סיפור הבריאה שלך

רעיון זה מתייחס לאמת עמוקה במחשבה היהודית. בדומה לאדם הראשון, לכל אחד מאיתנו יש סיפור בריאה ייחודי משלו. התלמוד (נידה ל, ב) מסביר שכשהאדם היה עוּבָּר, הוא היה במצב הוויה מושלם ונשגב ואז מלאך לימד אותו את כל התורה. בשלב זה האדם רואה את המציאות בבהירות מוחלטת. אולם רגע לפני שהאדם נולד, מלאך זה סוטר לו על פיו וגורם לו לשכוח את כל מה שלמד. 

כאן מתעוררות שתי שאלות מתבקשות: מדוע גורם לנו המלאך לשכוח את כל מה שלמדנו? ואם הוא עומד לגרום לנו לשכוח זאת, מדוע ללמד אותנו זאת מלכתחילה?

הגאון מווילנה, השיב את התשובה הבאה: כשהתלמוד מציין שהעוּבָּר לומד את כל התורה, אין הכוונה לכך שאנו לומדים את כל חמשת חומשי התורה. במקום זאת, הכוונה לחכמה העמוקה ביותר, תורה נשגבת שהיא מעבר לעולם זה. תורה זו היא שורש המציאות, ובהיותנו עוברים, הבנו כל היבט בה באופן ברור ומלא. לא רק שהראו לנו רמה זו של התורה, אלא שלמדנו גם מהי המטרה הייחודית שלנו בעולם וכיצד התפקיד הייחודי שלנו מתאים לתמונה הרחבה יותר של הסיפור האנושי בכללותו. קיבלנו טעימה מהשלמות שלנו, ממה שאנו יכולים להיות, צריכים להיות ובתקווה גם נהיה. 

כשהמלאך סטר לנו, לא איבדנו לחלוטין תורה זו. במקום זאת, איבדנו את הגישה אליה, וקברנו מצב הוויה זה עמוק בתת-המודע שלנו. הסיבה היא: מה שקיבלנו ברחם היה מתנה, שלא הרווחנו ולא היינו ראויים לה. מטרת החיים היא לבנות מחדש את כל מה שהיינו פעם ברחם. אולם, הפעם זה יהיה אמיתי, כיוון שבנינו זאת בעצמנו. תפקידנו אינו ליצור את עצמנו, אלא להשיג מחדש את אותו מצב של שלמות שאותו הראה לנו המלאך. אולם הפעם הדבר יקרה באמצעות הרצון החופשי שלנו, על-ידי כך שנבחר להפוך לגדולים. רק על-ידי התגברות על האתגר והקושי ושימוש בכוח הרצון שלנו, יכולים אנו לממש את הפוטנציאל האמיתי שלנו. 

ללמוד או להכיר?

ייתכן שזו הסיבה לכך שלעיתים כשאנו שומעים מחשבה נכונה או זוכים לתובנה מעמיקה, יש לנו תחושה של היכרות. במקום להרגיש כאילו אנו לומדים זאת בפעם הראשונה, הכל פשוט מתחבר, כאילו כבר הכרנו את הרעיון.

זאת כיוון שאנחנו באמת כבר מכירים את הרעיון. איננו לומדים, אנו למעשה מגלים מחדש את מה שכבר למדנו ברחם, מה שחקוק בנו. למידה אמיתית אינה כרוכה בגילוי או הישג. למידה אמיתית כרוכה בגילוי מה שכבר נמצא בתוך תת-המודע שלנו, מה שלמדנו כשהיינו ברחם. התורה כבר נמצאת שם, וכעת עלינו להשקיע את המאמץ כדי לבנות אותה ולהפוך אותה למציאות. 

רעיון זה טמון בבסיס הדיון הקלאסי בין אפלטון לג'ון לוק. לוק טען שנקודת המוצא של המוח האנושי היא לוח חלק וכי האדם מתעצב ומתגבש בהתבסס על כל מה שהוא לומד וחווה במהלך החיים. אפלטון, לעומת זאת, מצטט את סוקרטס, שהאמין כי כולם נולדים עם הידע של הכל, אך פשוט מאבדים גישה אליו. לפיכך, עבודתו של המורה היא לא ללמד חומר חדש, אלא לסייע לתלמידים להבין בעצמם את מה שהם כבר יודעים עמוק בתוכם. זו הסיבה שהמילה "לחנך" באנגלית מבוססת על המילה הלטינית שפירושה "להוציא", "לבטא" – כיוון שלימוד אינו אלא להוציא החוצה את הפוטנציאל הרדום הקיים בכל תלמיד. 

בדומה לפסליו של מיכאלאנג'לו, הצורה שלנו מתחת לפני השטח היא מושלמת. תפקידנו הוא לגלות מי אנחנו באמת, "לסלק את החומר העודף" ולבטא את האני הפנימי האמיתי. צמיחה אין פירושה רק גדילה, פירושה הפיכה למי שאתה. אתה יצירת אמנות מכוסה אבן והתפקיד שלך בעולם הוא לחשוף את ה"אני" שלך.

למצוא את הייחודיות שלך

יש אנשים שגדלים מהחוץ פנימה. הם מתבוננים בחברה, בחבריהם, באנשים שסביבם ואז הם מעצבים את עצמם בצורה כזו שתתאים לסביבתם. הבגדים שהם לובשים, האוכל שהם אוכלים והדברים שהם מדברים עליהם – כל אלה הופכים להשתקפות של הסביבה החיצונית שלהם. במילים אחרות, רבים מרגישים כאילו הם גוש חימר ומפסלים את עצמם כך שיתאימו לסביבה שלהם. 

אולם אם היינו מבינים שאנחנו כבר מושלמים מתחת לפני השטח, כמו הפסלים של מיכאלאנג'לו? התפקיד שלנו בחיים אינו לקחת גוש אבן ולפסל אותו כך שיתאים לחזונו של אחר. תפקידנו לגלות מי אנחנו באמת, מי אנחנו כבר. "לסלק את החומר העודף" ולבטא את האני הפנימי האמיתי שלנו. אתם יצירת אמנות מכוסה אבן, ותפקידכם בעולם הוא לחשוף את עצמכם. 

כשאלוהים פקד על אברהם אבינו לעזוב את ביתו ולצאת למסע, הוא אמר לאברהם, "לֶךְ לְךָ". במילים אחרות, לך לעצמך. אברהם צֻווה לצאת למסע אל עצמו, אל האני האמיתי שלו. 

אברהם מכונה בשם "איש עברי", כלומר, איש שעמד בעבר השני של גדת הנהר. חכמינו מסבירים שכך הדבר כיוון שכל העולם כולו עמד בצד אחד של המים, והוא עמד בצד השני. המין האנושי נסחף בעבודת אלילים עיוורת ואילו אברהם ניגש לעבר הצד השני עם אלוהים. מי ייתן וכולנו נתמלא השראה ללכת בצעדיו של אברהם אבינו ויהיה לנו את האומץ לצאת למסע גילוי עצמי משלנו. 

אנו ב- Aish.com נרגשים לשתף פעולה עם שמואל רייכמן ולהציע 15% הנחה על קורס הווידאו שלו: Self-Mastery Academy לחצו כאן כדי לקבל קופון הנחה מוגבל בזמן: https://www.shmuelreichman.com/Self-Mastery-Academy

קוד קופון:  Aish

קורס זה יספק לכם מדריך שיטתי להתפתחות עצמית בהתבסס על עקרונות התורה המהותיים ועקרונות של הפסיכולוגיה של מצליחנים. תקבלו סרטון בן 45 דקות מדי שבוע, והוא מוקלט מראש, כך שתוכלו לשמור את הסרטונים בספרייה שלכם ותוכלו לצפות בהם בקצב שלכם ולפי לוח הזמנים שלכם.

לחצו כאן כדי לקבל פרטים נוספים: https://www.shmuelreichman.com/Self-Mastery-Academy קוד קופון:  Aish