בשנת 2010, אלן לאת'אם הייתה אחת המייסדות של סטודיו לאימון בשם אורנג' תיאורי בפורט לודרדייל. מה שהחל כעסק קטן ב- 2010 הוא כיום תנועה עם למעלה מ- 1200 סניפים ב- 22 מדינות, יותר מ- 800,000 מנויים ולמעלה ממיליארד דולר במכירות. מאמר שקראתי לאחרונה מסביר את ההיגיון והמדע מאחורי מגמה פופולרית זו. 

בניגוד לרוב שיעורי הספורט האחרים, האימון אינו זהה לכל המשתתפים בשיעור והמשתתפים אינם מתחרים זה נגד זה אלא כנגד עצמם. כל משתתף חובש מוניטור לב כדי לעקוב אחר מידת המאמץ בה עובד הגוף שלו, והאימון שלו מבוסס על מספר גורמים, כולל גיל ומשתנים נוספים. 

מייסדי החברה שמים דגש על יצירת תחושת קהילה. המטרה שלהם היא לגרום למשתתפים להרגיש חלק מקבוצה שבה כולם מעודדים זה את זה, חוגגים זה את נצחונותיו של זה ותומכים זה בזה באתגרים.

בנוסף הם תכננו את הזיכיון כך שתהיה לו עקביות: המנויים יכולים להשתתף בשיעורים בכל אחד מהסניפים בכל אחת מהמדינות ולדעת מראש כיצד ייראה הסניף, מה יקרה בשיעור ומה תהיה החוויה במהלך האימון. 

מה שעשתה אורנג' תיאורי לאימוני ספורט, אמורים לעשות חיי הקהילה היהודיים לנשמותינו. גם אותנו מעודדים לא למדוד את עצמנו, את היקף הלמידה שלנו ואת יכולת הנתינה שלנו בהשוואה לאחרים. המשימה שלנו היא לממש את ה"אני" הטוב ביותר שלנו, לדחוף את עצמנו למימוש הפוטנציאל המלא שלנו ולא של אדם אחר. 

טיפוח תחושת קהילה היא חלק מרכזי בחיים יהודיים. הדרך הטובה ביותר להצליח באימון הנשמה שלנו היא לחבור לקהילה ולמצוא עידוד, תמיכה ומבנה. 

הסטודיו לנשמה מספק גם תחושה של עקביות: אפשר להיכנס לכל  בית כנסת בניו יורק או  נידח ונדע פחות או יותר, מה נמצא שם בתפילה, בשיעור תורה וכיו"ב. 

אולם, היה זה מאפיין אחר של אורנג' תיאורי שלכד את עיני - משהו שנוכל ללמוד כשאנו מתאמנים על חיזוק שרירי הנשמה שלנו. ההצלחה של תיאוריית אורנג' היא בעיקר בזכות מבנה השיעורים שלהם. האימון בנוי כאימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT). באימון HIIT אופייני, המשתתפים חוזרים על תרגיל אינטנסיבי לפרק זמן קצר, שלאחריו יש פרק זמן ארוך יותר של פעילות פחות אינטנסיבית לצורך מנוחה פעילה, וחוזר חלילה. באימון של שעה, המטרה היא לשמור על קצב הלב בטווח ה"כתום" למשך 12 דקות בלבד. 

ישנה חוכמה מרתקת מאחורי התועלת של אימון HIIT, כולל העובדה שהאימון האינטנסיבי מעודד את הגוף להמשיך לשרוף קלוריות, גם במצב מנוחה. אולם מה שלכד את תשומת לבי לא היה ההסבר המדעי, אלא הפסיכולוגיה שמאחורי כל העניין. למעשה, אם אומרים למישהו להתחיל באימון מאתגר שיגרום לקצב הלב שלו להיות גבוה לאורך כל האימון ולשמור על רמת הקושי, רבים מהאנשים, אולי אפילו רובם, לא יתחילו כלל. עם זאת, אם זאת כשאנו יודעים שהמנוחה היא חלק מובנה ושמקסימום הפעילות הוא רק לפרקי זמן קצרים, יש הרבה יותר סיכויים שלא רק נתחיל באימון, אלא גם נשלים אותו עד סופו וניהנה מהתועלות שלו. 

לוח השנה היהודי בנוי במובנים מסוימים כאימון HIIT. האתגר הוא לאמן את עצמנו באינטנסיביות רוחנית, להתחבר לנושאים שונים הקשורים לתקופת החגים, ואז עוברים למצב של "מנוחה" שבו ההשקעה הקודמת ממשיכה להעשיר אותנו.

אלול הוא אימון ה- HIIT האולטימטיבי מבחינה רוחנית. זה לא תלוש או מזויף לדחוף את עצמנו לתקופה קצרה, גם אם אנו יודעים שהאינטנסיביות לא בהכרח תחזיק מעמד. ביהדות (שולחן ערוך, אורח חיים, תרג) ישנו מנהג להקפיד על כךאכילת לחם שנאפה רק על ידי יהודי בעשרת ימי תשובה (בין ראש השנה ליום כיפור) גם אם במשך כל השנה איננו נוהגים להקפיד על כך. מדוע? על מי אנו עובדים כשמתנהגים כצדיקים במשך עשרה ימים כשאנו יודעים שנחזור לסורנו ברגע שיגיע יום כיפור לסיומו?

התשובה היא, שאנחנו לא מנסים לעבוד על אף אחד. בתקופה זו של השנה אנו נמצאים בשיא האינטנסיביות של המחזור הרוחני שלנו. יהיו תפילות מורחבות, יעודדו אותנו ללמוד עוד, לקחת על עצמנו הרגלים חיוביים ובאופן כללי לדחוף את עצמנו קצת יותר חזק. הידיעה שהאינטנסיביות תפחת ושיהיה לנו זמן מנוחה אינה הופכת אותנו למזויפים – להפך, היא נותנת לנו מוטיבציה.

אז שנסו מותניים ואתגרו את עצמכם בשבועות הבאים. נסו להיות טובים יותר ולעשות יותר, מתוך ידיעה שהאינטנסיביות תתחלף תוך זמן קצר בתקופת מנוחה, שבה הנשמות שלנו ינוחו, אך עדיין יפיקו תועלת מהעבודה הקשה שעשינו.