מרגישים מדוכדכים עקב מצב העולם? קשה לכם לקרוא את העיתונים שופעי הטרגדיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו?

ובכן, חודש אלול כאן - החודש, שיחד עם התקיעה היומית בשופר, נועד להזכיר לנו שראש השנה נמצא במרחק נגיעה בלבד ושעלינו להקדיש מחשבה רצינית לאחריות האישית שלנו ולבצע את חלקנו כדי להפוך את השנה הקרובה לטובה יותר. 

לאור ריבוי הבעיות בחיינו, כיצד נוכל לעשות משהו שיהיה בעל השפעה כלשהי? האם מישהו מאיתנו יכול לדמיין שאנו באופן אישי נוכל לשחק תפקיד כלשהו בשינוי העולם?

בדיוק בתגובה לשאלה זו מספקת היהדות תשובה מטלטלת. הרמב"ם הביע זאת על-ידי המחשה מדהימה. כל אחד מאיתנו, כך לימד בהלכות תשובה, צריך לחשוב שכשהאל שופט את העולם בסקירה השנתית שלו במהלך הימים הנוראים, הוא ימצא איזון מושלם בין חטאים לבין מעשים טובים. גזר הדין הסופי מתעכב עד שאנחנו נעשה מעשה טוב אחד, רק אחד, שיטה את גזר הדין לכף זכות, ודבר זה, בתורו, יקבע את גורלו של כלל המין האנושי. 

זה אולי נשמע לא סביר. עם זאת, הפילוסוף הדגול ביותר של העם היהודי לא היסס לנסח זאת בצורה כזו, כדי להבהיר לכל אחד מאיתנו את האמת - כל אדם הוא חשוב ויכול לחולל שינוי - וכל מעשה ומעשה שלנו הוא בעל השלכות בבית הדין של מעלה. 

מסיבה זו, העצה החשובה ביותר שאני יכול לתת לכל אדם, כשאני חושב על דרכים לשנות את העולם בתחילת חודש אלול, היא בעלת שתי מילים: חשבו קטן.

לפני כמה שנים זכה מוחמד יונוס בפרס נובל על כך שהפך את המושג של חשיבה בקטן לחידוש משמעותי, שכבר חולל מהפכה במערכת הבנקאות וכן בחייהם של מיליוני אנשים. בשנת 1974 נפגעה בנגלדש משיטפון הרסני ולאחר מכן מרעב קשה. יונוס החליט להלוות 27$ ללא ערבות לקבוצת נשים בעיר ג'ובה, ליד האוניברסיטה בה עבד כמרצה. נשים שם הכינו סלי במבוק, אולם נאלצו למכור אותן במחיר כה נמוך שבקושי כיסה את העלויות. הן לא יכלו לקנות כמויות גדולות יותר מפאת היעדר הון. יונוס יזם את מה שידוע כיום בתור מיקרו-קרדיט – דרך המאפשרת לאנשים עניים בעלי עסקים קטנים להצליח.

עם הסכום הקטן שהם קיבלו, הם יכלו לממן את העבודה שלהם ולבסס את עצמם. כך נולד המיקרו-אשראי או המיקרו-מימון. החשיבה בקטן, משהו שמעולם לא תורגל בעבר, יצרה דרך חיים חדשה והזדמנויות חדשות. מעשה קטן אחד היטה את כף המאזניים - ומיליונים כיום משגשגים בעקבות זאת.

יש דרך נוספת לחשוב בקטן. היא מתבטאת בצורה יפהפייה כסיפור על ה"חפץ חיים".

פעם אחת, נשאל ה"חפץ חיים" כיצד הגיע לכך שיש לו השפעה כה גדולה על העולם היהודי. זו הייתה תשובתו: "בהתחלה, ניסיתי לשנות את העולם, אולם נכשלתי. אז החלטתי להקטין את מאמציי ולהשפיע רק על הקהילה היהודית בפולין, אבל גם שם נכשלתי. אז התמקדתי בקהילה בעיר הולדתי ראדין, אך גם שם לא האיר לי המזל פנים. אז הקדשתי את כל מאמציי לשינוי משפחתי וגם בכך נכשלתי. בסופו של דבר, החלטתי לשנות את עצמי וככה הייתה לי השפעה גדולה על העולם היהודי". 

לב טולסטוי הגיע לאותה מסקנה: "כולם חושבים לשנות את העולם", הוא כתב, "אולם איש לא חושב לשנות את עצמו". וכך העולם ממשיך, על אינסוף פגמיו, כולם מתלוננים על מעשיהם של האחרים ומקדישים תשומת לב קטנה מאוד לעצמם.

רוב האנשים רוצים לשנות את העולם כדי לשפר את חייהם, אולם העולם שהם צריכים לשנות תחילה הוא העולם שבתוכם. 

כיום יש תנועה שלקחה את המושג הזה צעד אחד קדימה. ההתייחסות היא לא לנושאים הגדולים, שרבים מאיתנו קרוב לוודאי לא יוכלו להשפיע עליהם, אלא לאינטראקציות היומיומיות הקטנות שמגדירות למעשה את חיי היומיום שלנו. התנועה נקראת "מחוות קטנות של נדיבות" ואני אוהב אותה כיוון שהדרישות הן כה קלות ועם זאת, אם ניישם אותה ברחבי העולם, הדבר באמת ישנה את חיינו. 

ההצעות הן פשוטות. אתם יכולים לבחור אחת או יותר:

  • החמיאו למישהו בכנות לפחות פעם ביום.

  • כתבו מה אתם מעריכים בבן משפחה אחר והעבירו את זה הלאה.

  • אם מישהו חולה, בדקו מה שלומו.

  • הציעו עזרה לאדם שאולי עובר עכשיו תקופה לא פשוטה.

  • הציעו לאדם שאין לו רכב טרמפ לקניות או לכל מקום אחר לפי צרכיו.

  • החזיקו את הדלת פתוחה למען האדם שמאחוריכם.

  • הכינו כרטיס ברכה למישהו מיוחד.

  • שלחו פרחים באופן אנונימי לחולה בבית חולים.

  • שאלו אדם מבוגר על סיפור חייו והקשיבו באמת, מתוך התעניינות.

  • חבקו אדם יקר ללבכם.

  • הציעו לשלם על הארוחה של אדם אחר. 

  • הושיטו יד למישהו שעובד קשה.

  • תרמו לחסר בית, אולי הציעו לו אוכל.

  • השאירו טיפ נדיב למלצרית חביבה.

  • פנו דרך לנהג שמנסה להשתלב בתנועה מכביש צדדי.

  • עזרו לאמא עם עגלת הילד/ה שלה או לסחוב דברים. 

  • תנו למישהו ספר שאתם כבר לא רוצים.

  • הרימו טלפון להוריכם או לסבים שלכם סתם ככה, ללא סיבה.

  • התנדבו באירוע קהילתי.

תוכניות גרנדיוזיות הן נהדרות - אולם אנו פועלים לפיהן לעיתים נדירות בלבד. רעיונות מרשימים לשינוי העולם הם - נכון מאוד - מרשימים, אולם פעמים רבות הם לא מעשיים ובלתי ניתנים למימוש. אז אולי השנה לפני ראש השנה, נוכל למתן את השאיפות שלנו ולחשוב בקטן - ובצורה זו, נשנה את עצמנו ואת העולם שלנו.