רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

החיים קשים?

כ״א באב ה׳תשע״ט כ״א באב ה׳תשע״ט 22/08/2019 | מאת משה שמעון אופן

מכירים את התחושה שלכולם הכל הולך טוב ורק לנו דברים נתקעים? מכירים את זה שתכננו הכל והכל היה נראה מצוין אבל פתאום מצטברים עוד ועוד קשיים?

משה רבינו מסכם בפרשת השבוע (עקב) את תקופת שהות העם במדבר.

הוא חוזר על החוויות שחוו ועל התחושות שהיו מנת חלקם בתקופה ארוכה זו.

והיה קשה. אפילו מענה. כל יום לקבל כמות מדודה של אוכל, בלי לדעת מה יהיה מחר. 'וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן' (דברים, ה, ג).

וזה לא היה הקושי היחיד. כל אותה התקופה הם עברו קשיים בלתי נתפסים. הם הסתובבו במדבר הגדול והריק, לא ראו את הסוף, התורה בעצמה מגדירה זאת כעינוי.

וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא: (שם, ב).

היה קשה. מאוד קשה.

אבל היתה מטרה. לנסותך.

למילה 'ניסיון' יש שתי משמעויות. המשמעות הרגילה והמוכרת היא זו שאנו משתמשים בה בדרך כלל. משהו כמו מבחן, בדיקת-עמידות.

אך ישנה משמעות נוספת. נסיון כהתנוססות. התרוממות. הנסיונות שבהם האל מנסה את בניו, משמשים כמקפצת-עליה וכתחנת-זינוק מטאורית. אדם שיודע להשתמש בקשייו ובהתמודדיותיו בצורה הנכונה, עולה ומתעלה עד בלי די. אדם שלא נותן לקשיים היומיומיים שלו לעצור אותו אלא יודע לחוות אותם בצורה חיובית, רואה את המכשולים שבדרך כאתגר שמסייע לו להפוך לאדם בנוי יותר, איכותי יותר ומרומם יותר.

איך מגיעים למצב כזה?

כדי שאדם יכול יהיה לעלות ולהיבנות מקשייו, נותנת לנו התורה בפרשת השבוע משפט מפתח. פסוק אחד שמסייע לצלוח כראוי את הקשיים, ולקחת אותם בפרופורציות הנכונות, כסולם למיצוי עצמי.

כך מסכם משה את הקשיים שחוו במדבר:

וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ: (שם, ה).

לאורך כל הדרך, לאורך כל הקשיים והמהמורות שבדרך, זכרתם וידעתם: כאשר ייסר איש את בנו השם אלוהיך מיסרך.

איזו תחושה נפלאה!

כאשר אלוקים מייסר אותנו, המטרה היא רק לעשות לנו טוב. רק בשביל שנחיה נכון וישר.

כשמשהו נתקע, כשיש קושי בדרך, זו קריאה אישית של אלוקים אלינו. אלו ההכוונות הקטנות שהאב משתמש בהם על מנת לאותת לילדיו שיש להם לאן להתקדם.

על הסבר זה, ה'אור החיים' מוסיף רעיון מרגש. כאשר אדם עובר ברחוב ורואה ילד זר עושה שטויות, זה לא מעניין אותו. האדם היחיד שמתעניין במשובותיו של הילד, זה שגם יכה אותו כשהוא ישגה ויטעה, הוא אביו.

החינוך, הייסור, מגיעים מאיכפתיות-אמת. העובדה שאלוקים מעביר לי מסר מעידה כאלף עדים שחשוב לו ממני. חשוב לו מה אני עושה, וחשוב לו שאני אעשה את זה נכון.

אנשים סביבי חוטאים ופושעים והחיים שלהם יפים, ורק אני סובל? זה אומר שרק ממני האל מצפה להתקדמות. רק בי הוא רואה פוטנציאל הגשמה איכותי, ש'שווה השקעה'.

אלוקים יודע בדיוק מה אני חווה, האל מרגיש יותר טוב ממני את הרגשותיי, ורוצה – עוד-יותר-ממני – בהצלחתי.

אלוקים יודע בדיוק מה אתה צריך, והוא דואג לך במקסימום כי הוא אבא שלך!

מבט כזה על קשיים, מרומם את האדם באופן אוטומטי. כעת, במקום לראות בנסיונות קשיים, נראה בהם עדות לקשר הבלתי-אמצעי עם אבינו שבשמים. פתאום נבין שכל אתגר מאיר באור גדול את יחסו המיוחד של האל אלינו.

כך, נוכל להיבנות מהאתגרים שעומדים לפתחנו.

בהצלחה!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן