לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




נושא את העם על לוח לבבו

נושא את העם על לוח לבבו

אהרון השכיל להבין, כי עליו להיות עם העם בשעות שפל ומשבר.

מאת

חשבתם כיצד אנשים בדרג גבוה הגיעו למעמדם? לעיתים דוקא מהלך שגוי, לכאורה, גורר שרשרת תגובות בלתי צפויות, כשבסופן השוגה יוצא מרווח מטעותו.

נתבונן בפרשת השבוע שלנו, פרשת "כי תשא". העם נמצא כארבעים יום ממעמד קבלת התורה. מעמד שבו הם ראו בחוש את אלוקים. מעמד בו הקדימו נעשה לנשמע. והיום, הם שכחו מאלוקיהם, ומבקשים ליצור אלוה חדש.

}א}וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי-בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן-הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל-אַֽהֲרֹ֗ן וַיֹּֽאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם | עֲשֵׂה-לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי-זֶ֣ה | מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֨נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה-הָ֥יָה לֽוֹ{ב} וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַֽהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹֽתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי{ג} וַיִּֽתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל-הָעָ֔ם אֶת-נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל-אַֽהֲרֹֽן{ד} וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּֽעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם{ה} וַיַּ֣רְא אַֽהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַֽיהוָֹ֖ה מָחָֽר:{ו} וַיַּשְׁכִּ֨ימוּ֙ מִֽמָּ֣חֳרָ֔ת וַיַּֽעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק (שמות, פרק כ"ב)

מובא בפרקי דרבי אליעזר:

"וכשקבלו ישראל את הדברות, לאחר מ' יום, שכחו את אלקיהם. ואמרו לאהרן: "המצרים היו נושאים את אלהיהם והיו משוררים ומזמרים לפניו, ורואין אותו לפניהם, עשה לנו אלהים וכו"'. הלכו להם אצל חבריו של משה, אהרן וחור בן אחותו... ולפי שהיה חור משבט יהודה ומגדולי הדור התחיל מוכיח לישראל בדברים קשים, והבזוים שבישראל עמדו עליו והרגוהו.

 וראה אהרן לחור שנהרג, ובנה מזבח, שנאמר וירא אהרן, מה ראה שנהרג חור בן אחותו, דן אהרן בינו לבין עצמו, אמר אם אני אומר להם תנו כסף וזהב מיד הם מביאים, אלא הריני אומר תנו נזמי נשיכם בניכם ובנותיכם, ומיד הדבר בטל.

שמעו הנשים ולא רצו ולא קבלו ליתן נזמיהן לבעליהן, אלא אמרו להם, לעשות שקוץ ותועבה שאין בו כח להציל לא נשמע לכם, ונתן להם שכר לעולם הזה ולעולם הבא שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים.

ראו האנשים שלא שמעו הנשים ליתן נזמיהן לבעליהן, מה עשו...פרקו נזמיהם ונתנו לאהרן, ומצא אהרן בין הנזמים ציץ של זהב שכתוב עליו שם הקדש וחרות עליו צורת עגל, ואותו לבד השליך בכור של אש... ויצא העגל הזה גועה, וראו אותו ישראל... והשקוהו והשתחוו לו ויזבחו לו"

משה רבנו עלה השמימה לקבל לוחות. העם, חסר סבלנות ודורש אלוה חלופי. חור, הולך עם האמת הצרופה, מוכיחם ונהרג. אהרון משחק תפקיד ראשי וחשוב בתהליך יצירת העגל. הוא אינו מצטייר אצלנו כמי שחוטא ומחטיא, אלא כאוהב שלום ורודף שלום. אהרון שימש ככהן גדול, האיש הקדוש ביותר בעם.

כיצד יתכן, שדמות קדושה משתפת פעולה בחטא כה נורא ומלוכלך? ומדוע זכה לקבל את מתנת הכהונה למרות השתתפותו בחטא?

הרמב"ן אומר שאהרון ניסה ככל יכולתו למזער נזקים בחטא העם. הוא ניסה להרוויח זמן בכך שביקש מהם לאסוף את נזמי נשותיהן. הוא קיווה שהנשים לא תוותרנה על זהבן. וכך ניסה לעכבם, עד ליצירת העגל. וכשמשה ירד עם הלוחות, וראה את חטא העם ואת העומד בראשם, לא יכול היה לסבול את כובד הלוחות והפילם. ניגש לאחיו ושאלו בתרעומת "אחי, מדוע עמדת מנגד? כיצד יתכן שאתה, אהרון אחי, שיחקת תפקיד ראשי בחטא?" ענה לו: "רק מי שנכנס לבוץ, יכול להציל את הנטבעים בו". (מדרש רבא).

אהרון השכיל להבין, כי עליו להיות עם העם בשעות שפל ומשבר. לתמוך בהם, להכיל אותם ולא להתנגד נמרצות מרחוק.

אהרון הכהן מושיט יד לכל יהודי שבא לבית המקדש כדי להקריב קרבן חטאת על עבירה שעבר. הוא מקבלו במאור פנים, ובהבנה מלאה ומקבלת. מדוע? משום שהוא הרגיש את הדופק של העם בחטא העגל. הוא היה "אחד מהעם".

זאת הסיבה שאהרון נושא על לוח לבבו חושן. תכשיט המורכב משני עשר אבנים טובות וצבעוניות, עליהן כתובים שמות השבטים. אהרון מראה בגאווה לכולם: אני נושא את כל העם על לוח לבבי. אני מקבל ואוהב את העם על כל גווניו וקשת צבעיו. צבעי החושן השונים מסמלים את כל שכבות האוכלוסיה, את כל פלגי הציבור. כולם אהובים ומקובלים על הדמות שלקחה חלק בחטא, על מנת להבין ולהציל את העם שממנו הוא צמח וגדל.

אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום.

כך, הגיע הכהן הגדול לדרג הגבוה ביותר. למרות, ובזכות, חלקו בחטא העגל.

20/2/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub