רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

תובנות מהחיים

מסר הגחלילית: "לא תשאב את אחיך"

כ״ט בסיון ה׳תשס״ט כ״ט בסיון ה׳תשס״ט 21/06/2009 | מאת Tzvi

כבר שלפתי את שואב האבק כדי להיפטר מהחרק הטורדני, אבל אז נעצרתי בבת אחת. החרק פתאום נדלק ולימד אותי שיעור חשוב על חרקים ועל בני אדם.

"אוי. עוד אוכל לשואב האבק", אמרתי לבתי בת השלוש והצבעתי על החרק שעל הקיר.

"אאאאאאאאי...כס", היא אמרה, "זה ג'וק מגעיל."

הוצאתי את השואב, חיברתי לשקע והפעלתי. הוא התעורר לחיים בנהמה.

אבל בדיוק כשהרמתי את הפייה הרעבתנית לכיוון החרק, שמח לדעת שעוד רגע הוא יישאב מתוך הסלון שלי הישר לבטנו החשוכה והמאובקת של שואב האבק, קרה דבר מדהים ממש:

החרק נדלק.

"הי! זאת גחלילית!" אמרתי, חוזר בבת אחת לימי ילדותי המאושרים, כשבן השכנים ואני היינו רודפים אחר היצורים הזרחניים בחצר לעת שקיעה, אחרי יום קיץ ארוך של משחקים.

"אני לא יכול להרוג את החרק הזה", אמרתי לבתי. "החרקים האלה הם החברים שלנו."

ובמילים אלה, מילות הצהרה על שדרוג פתאומי במעמדו של הפולש הזר, לכדנו את היצור בכוס, לקחנו אותו אל הדלת, ועקבנו אחריו במעופו אל תוך הלילה.

במבט לאחור הבנתי שחייבים ללמוד מזה משהו, ונראה לי שגם מצאתי רעיון. אבל קודם, כמה מילים על הגחלילית:

משפחת הגחליליות שייכת לסדרת החיפושיות, מחלקת החרקים ומשפחת פרוקי הרגליים; ובמלים קצת יותר פשוטות: חרק דוחה למדי. המדענים קוראים לאור שלה "ביולומינציה" – ביו משמעותו "חיים" ולומינציה משמעותה "פליטת אור". גם הזכרים וגם הנקבות יכולים להאיר. המדענים אומרים שהאור משמש למשוך את תשומת לבו של בן המין השני, אבל בתי מאמינה שזה יכול לשמש גם לתשדורת מורכבת יותר, כמו: "הצילו, לוע אפל הולך לשאוב אותי לתוכו!" ו"בבקשה, שמישהו יגיד ללִילָךְ שאני אוהב אותה!"

כל מי שניסה פעם להחליף נורת להט מייד אחרי שהיא נשרפה, יכול להעיד שיצירת אור מלווה בדרך כלל בפליטת חום. בשפת ההדיוטות, קוראים לזה בזבוז אנרגיה. ככה נראית יצירתו של האדם שאינו מושלם.

הגחלילית, לעומת זאת, יצירתו של בורא מושלם, כמעט שאיננה מפיקה חום בלתי רצוי בזמן הביולומינציה. יתר על כן, האור נוצר על ידי ריאקציה כימית בין חמצן מהאוויר ושומן הנקרא לוציפרין. הבנתם? הגחלילית הופכת שומן לאור! אם מישהו ישווק את ההמצאה הזו יום אחד... "בשבילי מנה כפולה של צ'יפס שמנוני בבקשה. אשתי אומרת שאני קצת עמום בזמן האחרון..."

ואם כבר מדברים על אוכל, מעניין שרוב הגחליליות הבוגרות אוכלות רק מעט צוף או לא כלום.

אז מה אפשר ללמוד מהמפגש שלי עם אותו חרק?

לעולם אל תשאב את אחיך לתוך שואב אבק רק משום שאתה חושב בטעות שהוא חרק דוחה: אולי הוא בעצם גחלילית מקסימה

לעולם אל תשאב את אחיך לתוך שואב אבק רק משום שאתה חושב בטעות שהוא חרק דוחה: אולי הוא בעצם גחלילית מקסימה.

יש מקרים שבהם יהודי אחר עלול להיראות בעינינו דוחה מאוד. הוא יכול להיות מטרד רציני, אפילו בלתי נסבל. אנחנו חשים נעלים ממנו מבחינה מוסרית. מתחשק לנו... ממש כך: לשאוב את הטיפוס הזה לתוך שואב האבק!

אבל אם אנחנו זוכרים בכל רגע שלכל יהודי יש יכולת הארה מקסימה, שבתוכו מצוי פוטנציאל לאור אלוקי מאיר במיוחד, שבמוקדם או במאוחר תאיר נשמתו הטהורה בבהירות לכל העולם... נכבה את שואב האבק במהירות.

אין לי ספק שידידתי הוותיקה הגחלילית מספרת לחברותיה, בקוד ביולומינצי סודי, על סיפור הצלתה ברגע האחרון ממפלצת השאיבה המתכתית הענקית. הי - היא בעצם לא מספרת. היצורים האלה חיים רק זמן קצר, משהו בין שבוע אחד לשלושה.

טוב, אז לפחות נוכל לומר את הדבר הבא לעילוי נשמתה: בזמן הקצר שזכינו להכיר אותה, היא מילאה את ייעודה האמיתי והביאה קצת יותר אור לחיינו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן