כמה שווים החיים שלכם?

אולי אתם לא בדיוק יודעים את הערך המדויק, אבל איאן אשר האוסטרלי בהחלט יודע: אחרי הכל, הוא מכר את חייו תמורת הסכום הנאה של 382,830 דולר.

כמה פעמים אמרתם לעצמכם שהחיים שלכם הם לא מה שחלמתם? שהיה נחמד להתחלף עם מישהו אחר? שהייתם רוצים הזדמנות להתחיל הכל מחדש? איאן אשר לא רק אמר זאת לעצמו, הוא החליט לעשות מעשה. הוא בן ארבעים וארבע ולאחרונה נפרד מאשתו. נמאס לו מחייו, הוא הודה בגלוי, הוא מרגיש תקוע איתם ופשוט לא מעוניין בהם. הפיתרון הפשוט: למכור אותם.

לפני שאתם מדמיינים טקסים מצמררים של חוזה עם השטן ושטר מכירה חתום בדם, תעצרו. אנחנו חיים בעידן מודרני ומתקדם, אחרי הכל, שלא מצריך עירוב כוחות על טבעיים בעסקה גרידא, גם אם המוצע למכירה הוא קצת לא שגרתי. אשר לא חתם חוזה עם השטן: במקום זה, הוא העמיד את חייו למכירה פומבית באתר הקניות הפופולארי ebay

כמקובל באתר, הוא נדרש להציע פירוט של האייטם שהוא מתכוון למכור. הוא מילא נאמנה אחרי ההוראות. החיים שלו, לפי הפירוט, כוללים את הדירה, הרכב, מקום העבודה (מעניין מה הבוס חשב על כך) ציוד הגלישה שלו, הברביקיו, האופנוע, הדי.וי.די...

באתר שפתח לקידום מכירת החיים שלו הוא הסביר את מניעיו: "נמאס לי מהחיים שלי! לא רוצה אותם יותר! אתם יכולים לקחת אותם אם אתם רוצים."

מספיק אנשים גילו עניין. בערך שישים הגישו הצעות מחיר רציניות, אבל אלפים השאירו הערות בדף המכירה של איאן ב-ebay. האפיזודה הגיעה לבסוף גם לדפי העיתונות. אחרי הכל, לא בכל יום מציע אדם את חייו למכירה, והתגובות נעו בין איחולי הצלחה חמים לסיבוב אצבע על הרקה. תוך שבעה ימים הסתיימה המכירה, ואשר מרגיש שהוא עשה את הצעד הנכון. הוא התפטר מחייו הישנים, והוא יכול להתחיל מחדש.

מכל התגובות שזרמו למכירה הבלתי שגרתית - ההזדהות, הגיחוך והתהייה - לא נראה שאי מי ציין את השאלה – למה איאן אשר חושב שמכירת כל חפציו בעולם הזה פלוס מקום העבודה, פירושה מכירת 'החיים' שלו?

הוא מאמין בכך בכל לב. סגנון חייו הנוכחי לא לטעמו. הוא סבל מאכזבה קשה בחיי הנישואים – ונפרד מאשתו. הוא פשוט לא אוהב את החיים שלו ורוצה ליצור חיים חדשים. אחרי שהוא מוכר את הישנים.

לו הייתם עושים רשימת-מלאי של החיים שלכם, מה היא הייתה כוללת? והאם היא הייתה מתחילה עם הדירה והאופנוע שברשותכם? כפי שכמה מעירים ציניים ציינו, אילולא הייתה הכותרת 'מכירת חיים', תיאור הפרטים המוצעים למכירה נשמעו פשוטים כמו מה שמציע למכירה כל מהגר בטרם יעזוב את מולדתו – מינוס, אולי, מקום העבודה. אבל מהגרים עוזבים מסיבות שונות ורובם לוקחים עימם לפחות דבר מה: הם אולי אוהבים להרגיש שהם 'מתחילים בחיים חדשים' אבל בדרך כלל פשוט מדובר בשינוי גדול, והחיים בארץ הקודמת לא יורדים לגמרי לתהום הנשייה.

אבל איאן אשר רוצה בדיוק את תהום הנשייה הזו. שלום לכל חפץ שאי פעם היה לו, שלום לעבודה, שלום לעיר המגורים, שלום אפילו לידידיו מהפאב. שלום ולא להתראות. החיים הללו נגמרו- או, יותר נכון, נמכרו.

החיים כחוויית צרכנות

השאלה 'מהם החיים' עתיקה כמו החיים עצמם. היו מדענים שגרסו שהחיים הם קובץ תאים בעל יכולת שכפול עצמית; היו פילוסופים שגרסו שהחיים הם חיפוש בלתי נפסק אחר אושר, או מסע גילויים. פסימיסטים שבאומנים הודיעו שהחיים הם פשוט צרה שהאדם נועד לסבול בה כמיטב יכולתו. אבל דומה שאין טיפוסי יותר לרוח הזמן שלנו מאשר הגדרת החיים שאיאן אשר הגה שלא במתכוון: החיים, ידידיי, הם שני צידי המטבע של הצרכנות: החפצים שרכשתם, ומקור ההכנסה שמאפשר את הרכישות הללו.

מרוב דאגה להשגת האמצעים הדרושים לחיות, אנשים שוכחים לחיות

העיתונאית האמריקנית האגדית מרגרט פולר, העירה עוד במאה התשע עשרה על האבסורד לפיו: "מרוב דאגה להשגת האמצעים הדרושים לחיות, אנשים שוכחים לחיות." לא נראה שהזיכרון הקולקטיבי התעורר פתאום לאמת הזו במאות הבאות. כולנו – עדיין – נוטים להיות עסוקים מכדי לחיות.

איאן אשר, כמובן, הלך צעד אחד רחוק יותר. הוא לא פשוט נסחף עם היומיום, עבד קשה מידי או התלבט במהות החיים. הוא הציב מראה פשוטה ומדויקת לקוראיו: אם החיים חגים סביב מה שיש לי ואיך אני משיג אותו, ואם אני לא מרוצה מהחיים שלי, הרי שהצעד הלוגי המתבקש הוא למכור את החיים. כל העסק מתנהל בזירה של צרכנות. ולמה לא? הרי תיאור החיים שמאס בהם הוא עדות ליכולתם להיות נמדדים בקנה מידה חומרי. מבחינתו הוא מרוצה: שלוש מאות שמונים ושניים אלף דולר הם מחיר הוגן עבור חייו.

לא סביר להניח שמכירת חיים תהפוך לתופעה נפוצה. אבל כן סביר שתתמיד התפיסה הבלתי-מודעת שהביאה את האוסטרלי לאתר ebay. החיים הם לא מעשים וזיכרונות ויחסי-גומלין, לא רגש שהאריך חיים בלב, לא מראות שנחרטו לנצח. החיים הם לא בחירות וטעויות, תיקונים ושינויים. החיים, מבחינתו, הם צרור חפצים. פלא שאפשר להגדיר אותם בערך מועט כל כך – בכסף? פלא שקל כל כך לרטון שמאסת בהם?

המשורר מתיו ארנולד תהה פעם בשיר על חוסר-ההערכה של אנשים לחוויית החיים: "וכי דבר קטן הוא/ שנהנית מהשמש/ שחיית באור האביב/ שאהבת, שחשבת, שעשית?"

עבור אנשים כמו אשר, זה לא סתם דבר קטן. זה לא קיים בכלל כחלק ממה שהם תופסים בתור 'חיים'. קשה להימנע מלהטיל ספק בדרך למצוא אושר עם התפיסה הזו: אפילו אשר, שעשה את הצעד הקיצוני, מה סיכוייו 'להשיג חיים טובים יותר'? ולו יגור באנגליה במקום באוסטרליה, יקנה סירת מנוע במקום האופנוע, וימצא עבודה בתחום שונה, האם זה מבטיח שמעתה והלאה יהיה מרוצה מחייו?

צריך לקוות שכן, הגיוני לחשוש שלא. במקום למכור את כל רכושו עלי אדמות, איאן אשר היה צריך להקדיש מחשבה למהות המושג 'חיים'. אבל כנראה ש'מכירת החיים' הייתה בכל זאת הצעד הקל יותר.