רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

תרפיית קניות: האם אפשר למלא חלל רגשי בחפצים?

י״א באדר א׳ ה׳תשס״ח י״א באדר א׳ ה׳תשס״ח 17/02/2008 | מאת נועם אשר

מחקרים חדשים מתחום הפסיכולוגיה החיובית דנים בתרפיית הקניות. מסתבר שהדרך אל האושר לא עוברת בקניון.

מי לא מכיר את התחושה הזו? מצב רוח בשפל, עצב מעיק, דיכאון קטן. דרכי התגובה שלנו? יד נשלחת אל הארנק, ממששת את כרטיס האשראי, פנקס הצ'קים או הכסף המזומן. כמו מתוך טראנס אנחנו שמים פעמינו אל חנות כלשהי: אלקטרוניקה או בגדים, חנות מתנות יוקרתית או סופרמרקט. שם אנחנו ממלאים שקיות וממהרים אל הקופה הרושמת כאילו חיינו תלויים בשפתון, נגן נייד או אריזת הבמבה המשפחתית שזה עתה ליקטנו מהמדפים.

באנגלית יש לזה שם: .Retail Therapy תרפיית קניות. התופעה מוכרת בכל העולם, כמובן. קניות הן דרך מקובלת של אנשים להתמודד עם מצב רוח רע ועגמומיות. לפני זמן מה פורסם מחקר שבוצע על ידי ארבע אוניברסיטאות אמריקניות ואישש חד משמעית את הקשר בין הנטייה לבזבז כסף ובין התחושה הנפשית הרעה. המחקר מצא שאנשים שמצב רוחם ירד – אפילו מסיבות של מה בכך – היו מוכנים להוציא סכום כסף גדול פי ארבעה(!) מאשר אנשים במצב רוח ניטרלי.

אנשים שמצב רוחם ירד היו מוכנים להוציא סכום כסף גדול פי 4 מאשר אנשים במצב רוח ניטרלי.

למה זה קורה? כפי שהגיבה הפסיכיאטרית הנודעת מבברלי-הילס, פרופסור קרול ליברמן, על תוצאות המחקר: "אנשים שמרגישים עצובים, אומללים או מדוכאים מרגישים ריקנות בתוכם. לפיכך, הם נוטים להתנהגויות שממלאות את הריקנות הזו, כמו לבזבז כסף על קניות." הרכישה החומרית אמורה לתפוס את המקום הרגשי הריק שהם חווים. לטווח קצר זה עוזר: המוצר החדש משפיע לטובה על מצב הרוח. לטווח הארוך מתרחש דבר הפוך לחלוטין: אנשים שמתמידים בשיטת קניות כפיצוי רגשי או מבזבזים יותר משהיו מוציאים באופן נורמלי, חווים חרטה וצער שרק מחמירים את תחושת הדיכאון הראשונית. פעמים, גילו עורכי המחקר, הם אפילו לא מודעים לקשר בין מצב הרוח הירוד והרצון לבזבז. הם אפילו עשויים להתעקש שהם קונים בלי להתחשב ברגשות הנגטיביים שהם חווים.

בארצות הברית קיים מקצוע נפוץ של קניין פרטי, אדם שמבצע עבור לקוחותיו את מלאכת החיפוש אחרי הפריטים הדרושים להם בהתאם להעדפותיהם וטעמם האישי. אחת מהקנייניות הללו, קלין ג'ונסון מניו-יורק, תרמה מניסיונה בעקבות המחקר: "כשאנשים מרגישים רע, המחיר בדרך כלל כבר לא פקטור", היא מסבירה. "הם חושבים: אם רק יהיו לי הנעליים הנפלאות האלו, אני ארגיש טוב יותר. אבל יצא לי לראות גם את חרטת הלקוחות. היא מתחילה כשהם מבינים שזוג נעליים, או אייפון, או מה שזה לא יהיה, לא באמת גרם להם להרגיש טוב יותר. ואז יש את התחושה של "איך הייתי יכול להוציא על זה כל כך הרבה כסף?"

אבל על אף ששיפור מצב הרוח בעקבות הקניות הוא קצר ובלתי יעיל, תרפיית הקניות עדיין נפוצה, במודע ושלא במודע. משום שאנחנו עדיין מרגישים בתוכנו שאפשר למלא חלל רגשי ברכוש חומרי.

חוויות, לא חפצים

אבל זה לא עובד כך, כפי שגילה מחקר של אוניברסיטת קולורדו בשנה שעברה, חפצים הם פשוט לא מקור לאושר וסיפוק. המחקר לא התמקד דווקא בקניות: הוא נערך כחלק מהגל החדש יחסית של מחקרים הממוקדים ב'פסיכולוגיה חיובית'. פסיכולוגיה שעייפה מדישה חוזרת ומתמדת בדיכאון וסיבותיו. כפי שציין פרופסור מרטין זליגמן - חלוץ האסכולה, כשהתמנה ליו"ר איגוד הפסיכולוגים האמריקנים - שעד סוף שנות התשעים התפרסמו אלפי מחקרים על דיכאון, אבל כמעט אף אחד לא ניסה לחקור את השמחה: לגלות מה גורם לבני האדם להיות מאושרים.

כמעט אף אחד לא ניסה לחקור את השמחה: לגלות מה גורם לבני האדם להיות מאושרים.

ממצאי המחקר של אוניברסיטת קולורדו תקעו מסמר נוסף בארון ה'קניות כדרך להרגיש טוב'. פרופסור לין ואן בובן, שהוביל את המחקר, סיכם אותו במילים הבאות: "אנשים שואבים הנאה וסיפוק מחוויות משמעותיות, ולא מרכישת דברים חומריים. יותר מזה, המחקר הוכיח שאפילו מחשבה על אותן חוויות משמעותיות משפרת את מצב הרוח יותר מחשיבה על קניות."

המחקר גילה שחוויות עולות על חפצים בחשיבותן למצב הרוח, משום שחוויות הן חלק מהזהות שלנו. הן פתוחות להעלאת זיכרונות ופירוש מחדש, הן כוללות דברים אישיים חשובים לנו כמו הישגים, מטרות, רגשות פרטיים וערכים, ולפיכך הן חלק מהגדרתנו העצמית כבני אדם. לבסוף, חוויות כוללות קשר עם אנשים אחרים, ומערכות היחסים בחיינו הן אולי המקור החשוב ביותר לאושר. לחוות משהו עם מישהו אומר שנוצר ביניכם קשר מסוים – משהו שלגמרי לא נוצר עם הגאדג'ט החדש, לא משנה כמה זמן העברנו בבחירת הדגם.

לא מדובר בממצאים מעוררי רעידת אדמה, אלא מוטיבים חוזרים על עצמם שוב ושוב בניסיון האנושי המודרני לגלות מה יגרום לנו שמחה וישפר את מצב רוחנו. דוקטור סוניה לובומיסקי הוציאה לאחרונה ספר בשם 'איך משיגים אושר: גישה מדעית להשגת החיים שאתה רוצה'. בספר היא מציינת שהמרכיב הדומיננטי ביותר בהשגת האושר מבוסס על 'פעילות משמעותית', ולפי הניסיון רב השנים שלה, רמת השמחה והסיפוק של אנשים עלתה ומצב רוחם השתנה לטובה כשעסקו במעשים של עזרה לזולת ונדיבות, או כששקעו עד כדי שכחה עצמית בפעילות שעניינה אותם או בחוויה חיובית עם אנשים אחרים בחייהם, בני משפחה, שכנים או חברים. הפסיכולוג ג'ונתן היד מאשש בספרו 'היפותזה של האושר' את התיאוריה הזו. לפיו, 'הכפתורים' שעליהם יש ללחוץ כדי לשפר מצב רוח הם רגשות של טוּב לזולת והכרת הטוב. שתי תחושות שקל לחוות בקונטקסט של מערכת יחסים או חוויה משמעותית, וקשה לקשר למסע קניות בזבזני.

אף אחד לא מגלה לנו את אמריקה. כל אחד מאיתנו שיסתכל לאחור על הרגעים המאושרים בחייו, ימצא שהם מורכבים כולם מחוויות משמעותיות: החתונה של האח, טיול עם חבר, עזרה לילד מתקשה בלימודים, הפרויקט שהצליח אחרי שעמלנו עליו רבות... שלל פעילויות שבהן הפוקוס אינו על האגו שלנו, אלא על אחרים, או על העבודה שבה אנו עוסקים, או על העולם שמחוץ לנו – על יופיו והמיוחדות שלו. ברשימת הרגעים השמחים שלנו יעדרו באופן (לא) מפתיע החפצים השונים שצברנו לעצמנו ורגעי הרכישה שלהם.

ובכל זאת, התגובה האינסטינקטיבית של רובנו היא עדיין מסע קניות או חלום על שיפור חומרי בחיים. אולי כי זה קל וזמין יותר מלנסות לארגן לעצמנו חוויה חיובית של פעילות עם משפחה או חברים, בוודאי קל יותר מיציאה מהקונכייה שלנו והתמקדות בזולת או בטבע.

אבל בסופו של דבר, קניות הם הגלולה הלא נכונה למצב רוח רע ועצבות. אי אפשר למלא חלל רגשי בחפצים. התוצאה היחידה המובטחת היא ארנק קל יותר, שתכופות מתלווה אליה חרטה. שווה להשקיע קצת יותר ולהכניס את עצמנו לחוויה משמעותית או פעילות מהנה, כדי להשיג תחושת שמחה אמיתית.

כי כמו שסבתא תמיד אמרה, כסף לא קונה אושר.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן