לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




למען אחי ורעי: השיעור של אסתר המלכה

למען אחי ורעי: השיעור של אסתר המלכה

היא הייתה אישה יפה שקיבלה לידיה את המפתח לפסגת העולם, אך לרגע לא שכחה שהוא ניתן לה לצורך אחרים ולא לצורך עצמה – קבלו את אסתר המלכה ששנה אחר שנה עדיין מלמדת אותנו שיעור בנתינת אמת.

מאת

היא הייתה אישה יפה שזכתה לפתע לפרסום בלתי צפוי – מכל הנשים שהתמודדו על התפקיד הנחשק של מלכת פרס ומדי, דווקא היא, הנחבאת אל הכלים, נבחרה. מבת למיעוט אתני היא הפכה למלכת האימפריה. סיפור המגילה מציג את הגיבורה שקיבלה הכל על מגש של כסף. מה אפשר לבקש יותר מזה?

אבל עבורה, כס המלכות לא היה מכשיר לרומם את עצמה וגם לא כרטיס אשראי פתוח. כס המלכות לא היה פסגת האולימפוס עליה ישבה והביטה מלמעלה על המון העם. כס המלכות היה מפתח שניתן בידיה כדי לשחרר את עמהּ מסכנת השמדה שזמם עליהם אחד מבכירי הממלכה, המן. "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", אמר לה דודה מרדכי, כשדרש ממנה לסכן את עצמה להצלת אחיה.

והיא הבינה את זה. היא סברה שהסכנה גדולה, אבל לא חלקה על דברי דודהּ. היא לא חשבה לרגע שהמלכות ניתנה לה בתור פרס אישי שהיא יכולה לעשות בו כרצונה. היא קיבלה מפתח, אבל הוא ניתן לה לצורך אחרים, לא לצורך עצמה. היא לא החזיקה טובה ליופייה או לאינטליגנציה שלה שהביאו אותה לנצח בתחרות 'מי רוצה להיות מלכה'. המלכות היתה כלי לשרת את העם שלה.

למען אחי ורעי

איפה לנו אסתר כזו בחיים הציבוריים שלנו? המדינה נמצאת בקלחת של ועדות בדיקה וועדות חקירה, משפטים וכתבי אישום, המלצות להעמדה לדין וחוות דעת של היועץ המשפטי. לפני שבוע הוחלפה כל צמרת המשטרה באשמות שחיתות שונות. אין יום שמנת חדשות השחיתות שלו אינה רבה משל חברו. ראש הממשלה נחקר והרמטכ"ל הוזהר, זה הודח וזה הלך, והאזרחים פוכרים ידיים בייאוש. אוי מה היה לנו: לסדום היינו, לעמורה דמינו. התפיסה הנושנה של 'לא עבדות אני מטיל עליכם, שררה אני מטיל עליכם', היא פַּסֶה בדור שלנו. נהיה פלוני שר בלי תיק, שומה עליו לדאוג לצרור שלו. זכה אי מי במשרה נכבדה? חובתו הראשונה במעלה היא ליצור קשרים עם בעלי הון שיבטיחו לו הלוואה בתנאים נוחים לשיפוץ דירת היוקרה שלו. לכן, מדורי הפלילים מלאים בשמות מהמחלקה הראשונה, והציבור צופה במנהיגיו הנחקרים ועיניו כלות. פעם עוד היה כוח לצעוק 'מושחתים נמאסתם' אבל הגרון הציבורי הצטרד מזמן. מה הטעם?

התפיסה הנושנה של 'לא עבדות אני מטיל עליכם, שררה אני מטיל עליכם', היא פַּסֶה בדור שלנו.

המסורת היהודית רצופה באנשים שנטלו שיעורם מאסתר. דון יוסף נשיא, שהקדיש את מעמדו כיועץ הסולטאן לקידום ענייניהם של אחיו היהודיים. רבי יוסלמן השתדלן מגרמניה, שעד זקנותו הטריח את גופו העייף בדרכים לא דרכים אל בכירי האצולה כדי להעתיר למען אחיו. חמותו של המהרש"א, גבירה עצומה שנפטרה בלי להותיר אחריה מאום, כי את כספה פיזרה על תמיכת הישיבה שלו ופעילותו התורנית. לעת הזאת הגעתי למלכות, סברו וקבלו אינספור יהודים שרכושם ומעמדם, תואר האצולה או קשריהם נוצלו למען אחיהם, לעולם לא למען תועלתם האישית.

גם היום יש אנשים שעדיין זוכרים את המסר הזה. יש גבירים שמתהלכים בבתיהם שלהם כאורחים. יש מכניסי אורחים שביתם פתוח לרווחה, כי למה להם בית מרובה חדרים אם לא כדי לאכלס אותו באנשים הזקוקים לאירוח? יהודים עדיין מהווים את הפילנתרופים הגדולים בעולם: גם אילו שאינם שומרי מצוות מרגישים לעיתים את ליבם הולם בחיוב הנתינה, כי לכן ניתן להם הכסף, לעשות בו טוב, להקל סבל. לא רק כדי לבנות עוד וילה ועוד בריכה פרטית.

ויש את האחרים. אלו שמתבצרים במגדל השן ומתמסרים לריהוט חדרי השנהב שלהם. עוד פרוטקציה, עוד עסקה מפוקפקת, עוד העלמת העין. אדם קרוב אצל עצמו, הם גורסים. כל כך קרוב שהוא לא יכול לראות אף אחד אחר מלבד את עצמו. אני וחשבון הבנק שלי, ואפסי עוד. יש אנשים שמסחררים את העולם בכישוריהם ומנצלים את הפופולאריות שלהם כדי להיות דוברים רהוטים למען אמונותיהם: למען ילדים רעבים, למען הסביבה. אבל רובם מחייכים משערי מגאזינים באנוכיות צרופה, ולעולם יקדמו רק את עצמם. מה אכפת להם אם רעב מכה בדארפור וצונאמי באסיה?

אסתר היא גיבורה שלנו, של היהודים. גיבורה בעל כורחה, שמעולם לא ניסתה להתחמק מאחריות, שהשליכה את חייה מנגד כי לעת הזו הגיעה למלכות. לא כדי לעזור לעצמה: כדי לעזור לאחרים. אם איננו יכולים לכפות על מנהיגי הציבור לשנן את המסר הזה, עדיין יכול כל אחד מאיתנו לאמץ את מורשתה של אסתר. השכן עם הרכב שתמיד מחפש את מי הוא יכול להסיע איתו, עובד הממשלה שתמיד מוכן לסייע, הסטודנט שתמיד מוכן להשאיל את סיכומיו הברורים להפליא לאחרים - כל אלו הולכים בעקבותיה של המלכה היהודייה.

כל טוב שיש לנו יכול להיות כלי לסייע לאחרים, דרך להביא שמחה לא רק לחיים שלנו. כמו אסתר שמעולם לא התרווחה בכס המלכות ופשוט נהנתה מהחיים: במקום זה, היא הצילה את כולנו.

 

24/2/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 25/1/2008 12:03

למה הממשלה והבכירים צריכים להיות מושלמים?

בראש ובראשונה הם בני אדם עם כל הפגמים והחסרונות שיש לאנושות כולה נכון שהם אמורים להיות הדוגמא שבמסר אך לפני הכל בטח מי שבחר בהם להנהיג ואו לאייש תפקידים בכירים ומנהליים לא חשב ולו לשנייה שמדובר במוטציות ולא בבני אדם.

ובאשר לסדום כל עוד והאדם חי על פני האדמה משחר הימים ועד היום לא פסקו מעשי סדום ועמורה נהגנו לחשוב שפעם היו פחות אנשי סדום ועמורה אך זו טעות מיסודה כי הכל יחסי לכמות האוכלוסיה ככל שאנו מתרבים יותר כך גודלת ומתפתחת לה סדום ועמורה.

שהרי לא סתם התברכנו בתורה התורה היא דרך חיים למה שכבר היה קיים ניסיון להדריך את האדם איך לחיות את החיים באמת לכן האלוקים ברא קודם כל את האדם ורק אחר-כך הוא כתב את התורה.

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub