לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איפה הראש שלי?

איפה הראש שלי?

חברה שלי, אמא ל-7 ילדים, הגישה את ארוחת הערב לכל המשפחה וחתכה את האוכל עבור בעלה. מה קורה כאן?! לא התגברתי על הסקרנות שלי והייתי חייבת לברר.

מאת

כשישבתי לאכול ארוחת ערב עם משפחת ידידים שלי, ראיתי שהאשה מגישה את הארוחה לבעלה וחותכת עבורו את האוכל לחתיכות קטנות, רק אחר כך הוא התחיל לאכול. צפיתי במחזה בתדהמה, ותהיתי אם מה שראיתי היה אמיתי: האם חברתי באמת חתכה לבעלה את האוכל? היד שלו לא שבורה, ולה יש שבעה ילדים! מה קורה כאן?

אני לא בין אלה שמחטטות (טוב, זה לא ממש נכון. אני נורא סקרנית), ובטח לא בין אלה שפותחות קופות שרצים, וחשבתי שלא כדאי לי להגיד משהו בנושא. הסתכלתי איך היא מגישה את האוכל לילדיה ושתקתי, כשבתוכי מהומה.

בסופו של דבר הרגשתי שאני חייבת לשאול, וסיננתי חפוזות: "את חתכת לבעלך את האוכל עכשיו?"

חברתי צחקה והודתה לי על השאלה. היא הסבירה לי שחתכה את האוכל לבעלה, משום שכאשר שמה את הצלחת לפניו הוא החזיק את התינוקת. בעלה עושה אותו דבר עבורה, כמובן, כשהיא מחזיקה את התינוקת.

איכשהו, שכחתי לחלוטין מהתינוקת, שהועברה לאחיה הבכור רק רגע לפני ההסבר.

נדרשת רק שניה להוקיע את התנהגותם של אחרים כחסרת אחריות, בלתי מתחשבת, טיפשית ושגויה. אבל אפשר גם לשנות את דעתנו ולחשוב עליהם טובות.

קל מאוד להיחפז ולהסיק מסקנות, ואני נוטה, באופן טבעי, לחשוב רעות על הזולת. זו הדרך הקלה ביותר. נדרשת רק שניה להוקיע את התנהגותם של אחרים כחסרת אחריות, בלתי מתחשבת, טיפשית ושגויה. אבל אפשר גם לשנות את דעתנו ולחשוב עליהם טובות. אולי היה להם יום קשה? אולי לא שמעתי טוב? אולי נקלעתי לסיומו של אירוע ואין לי מושג מה התרחש שם בדיוק שניה לפני כן?

זוהי הדוגמא המושלמת לציווי שמצווה עלינו התורה, לדון לכף זכות ולתת לאנשים ליהנות מהספק. מדהים כמה מהר שכחתי את התינוקת וראיתי רק את האוכל החתוך. לא זו בלבד שהתינוקת הייתה בזרועותיו כשהוא ישב לשולחן; גם אם לא הייתה שם, היה עלי להניח שיש סיבה טובה לכך שאשתו חותכת עבורו את האוכל.

לחילופין, מחשבותי התחילו לנדוד לכיוונים שונים ומשונים. לדון לכף זכות משמעו שחובתי לחשוב את הטוב ביותר על אנשים, בכל מצב. ואפילו אם אני לא מקבלת את התשובות ההגיוניות לשאלותיי בנוגע למעשיהם או לאישיותם של אותם אנשים, עדיין מוטלת עליי האחריות לחשוב עליהם טובות, ולדון אותם לכף זכות.

אחד ממורי דיבר פעם על עשרת הדיברות, וכמה מוזרה האחרונה שבהן, "לא תחמוד", משום שהיא לא מתיישבת עם שאר הדיברות. לחמוד אינה פעולה אלא מחשבה. איך יכולות עשרת הדיברות לצוות עלינו מה לחשוב? לא תגנוב – בסדר. לא תרצח – בסדר גמור. אלה מעשים אסורים שמשפיעים על הזולת. אבל אסור לי לחשוב שאני רוצה משהו ששייך לאדם אחר? איך אני יכולה לשלוט במחשבותי בצורה כזאת?

המורה ציין שאנחנו תמיד יודעים היכן ידינו נמצאות. אנו עוקבים אחרי פעולתן, מוודאים שהן אינן נמצאות בחוץ, גונבות או רוצחות. מדוע איננו זהירים באופן דומה במחשבותינו? מדוע אנו נותנים למחשבותינו לנדוד בצורה כזו? אני יודעת היכן נמצאות ידי, ותמיד שומרת עליהן. אך כיום אני תוהה תכופות: "איפה נמצא השכל שלי?"

בסיפור אדם וחווה, לאחר חטא אכילת פרי עץ הדעת, בא אלוקים לאדם ושואל: "אייכה?" אלוקים לא התכוון לכך במובן המילולי, משום שהוא רואה הכול ויודע הכול. הוא התכוון: "איפה הראש שלך? מה חשבת לעצמך?" כבני אדם, אנו נוטים לעתים קרובות "לאבד את הראש".

כשאני שואלת את עצמי, "איפה הראש שלי?" אני מסוגלת לעקוב אחר מחשבותי, ובכך יוצרת את עולמי. אני עוקבת אחר הדברים שמעסיקים אותי ותופסים מקום במוחי. כשאני מיישמת את הכלל של לדון לכף זכות את כולם, ולא להיחפז ולהסיק מסקנות, אני יכולה לחשוב את הטוב ביותר על הזולת, ולא להניח שהם כאלה או אחרים, לפי מה שעולה בדעתי.

כשאני יודעת היכן ראשי נמצא, אני יודעת היכן אני נמצאת. ואני בוחרת להיות במקום מלא אהבה, קבלה והבנה. אם חברתי רוצה לחתוך את האוכל לבעלה, יופי לה! אני מקווה שגם לי יהיה קשר מיוחד כל כך עם בעלי, ביום מן הימים.

 

18/11/2006

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) מב, 12/12/2013 15:51

מאמר נפלא, ושלושת השורות האחרונות מסכמות רעיון גדול.

(2) איילת, 27/1/2008 04:37

מאמר יפה וממצה

(1) אלדד, 23/11/2006 10:47

זו השיטה של מאחזי העיינים

כל הקוסמים למינהם ומאחזי העיינים שבעצם "מוכיחים" לנו משהו שהוא לא אמת. הם משתמשים בשיכלנו ומתעתעים בו וגורמים לו לחשוב בדרך שהם רוצים.

זה נקרא אחיזת עיניים וזריזות, לתת לך לחשוב שמה שראית הוא אמת.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub