לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




עולם ומלואו מבעד לעדשה

עולם ומלואו מבעד לעדשה

יופי והוד היו מונחים מתחת לאפי, אבל מרוץ החיים גרם לי שלא לראות אותם. עד שקניתי מצלמה דיגיטלית...

מאת

הלכתי לחתום בלשכת התעסוקה זו הפעם המי יודע כמה.

לאחר חתונתי נאלצתי לעזוב את מקום עבודתי ולעבור לעיר אחרת. מכיוון שעבודה אין בנמצא, לשכת התעסוקה הפכה להיות המקום המבוקר ביותר על ידי. פעם בשבוע כמו שעון.

הצרה עם לשכת התעסוקה בירושלים זה שהיא ממוקמת בתחנה המרכזית. למה צרה? כי כדי להגיע ללשכה צריך לעבור ליד כל אותן חנויות המציגות את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בחלונות הראווה המפוארים שלהן.

אני חובבת צילום. אוהבת לצלם במיוחד תמונות נוף אומנותיות בזוויות שונות ומשונות אבל כבר שנים שאין לי מצלמה שמאפשרת לאהבה הזו לבוא לידי ביטוי וגם לא היכולת הכלכלית לרכוש אחת כזו. למרות זאת בהגיעי לתחנה המרכזית בירושלים אני מוצאת את עצמי נסחפת שוב ושוב עם זרם האנשים הבלתי פוסק לכיוונה של חנות לחומרי צילום ונעמדת שם מול חלון הראווה להסתכל על סוגי המצלמות השונות והדילים המוצעים. עומדת שם ומקווה שיקרה נס ומחירה של אחת המצלמות הטובות ירד למחיר שבהישג ידי.

באחת מהפעמים שהזדמנתי לתחנה המרכזית, מצאתי את עצמי נכנסת לחנות. התחלתי סתם כך להתעניין אצל המוכר לגבי דגמים שונים של מצלמות דיגיטליות. ביקשתי הסבר להבדלים שבין סוגי הצמצם השונים, הזומים הדיגיטליים לעומת הזומים האופטיים. המוכר היה אדיב מאד והסביר לי לאיזה תכונות צריך לשים לב במיוחד ומה קובע לגבי איכות הצילום. לומר שיצאתי משם מבינה ומומחית לענייני צמצמים וזומים דיגיטליים ואופטיים ממש אי אפשר לומר! אני מודה שלא את כל הפרטים הטכניים המסובכים האלה הבנתי, אבל יצאתי משם עם מצלמה! זה לא שהמחיר תאם ליכולתי הכלכלית, כלל לא. אבל איך שהוא מצאתי את עצמי מגהצת כרטיס וחותמת. המצלמה הוגשה לי לאחר כבוד בתוך נרתיק מיוחד עם כרטיס להרחבת הזיכרון וסוללות נטענות.

אז זהו.



עכשיו יש לי מצלמה דיגיטלית.




מה אגיד ומה אומר! חיי השתנו לפתע. פתאום החיים הפכו לנקודת מבט דיגיטלית וזווית ראיה אופטית. מכירים את זה שלכל מקום שאתם הולכים אתם שוקלים אם לקחת את המצלמה, ובכל מוקד התבוננות אתם תוהים "איך זה יראה מבעד לעדשות המצלמה"?




זהו. אני עבד למצלמה.






קרן אור משחקת לה עם העננים ואני כבר בהיכון עם המצלמה מנציחה רגעים מהממים אלה למזכרת נצחית.



חגים באו והלכו והונצחו לעד מבעד לעדשת מצלמתי. צילמתי ללא הפסקה כל מאורע שחלף מהתחפושות הכי מוזרות ועד לדלי עם הסמרטוט של פסח, מהחיוכים ועד לדמעות. לפני כניסת השבת הונצחו גם הנרות המחכים לגפרור הגואל אותם ואותי מסתם יום של חול. מוצאי שבת הביא להנצחת הכותל.



טיפות של גשם ירדו על חלוני וציירו שבילים רטובים בדרכם למטה. טיפת מים אחת פשוטה שעשתה דרכה למטה, הונצחה לעד.






כל הטבע קיבל פתאום פוזה אחרת עבורי.






אוי מה אגיד. אני יכולה רק להיאנח ולהגיד שגיליתי עולם חדש בטיפת מים אחת, מקסימה, שובבה, שמכילה בתוכה עולם ומלואו או בעלה אדום בעציץ שעל אדן חלוני.






גיליתי עולם חדש במשחקי המחבואים של קרני השמש האחרונות בעננים המסמיקים אל מול מצלמתי.





גיליתי את יופי הבריאה במאקרו. ולפעמים נדמה לי שהטבע מסתדר לו בפוזות מיוחדות במיוחד למצלמתי.






מי היה מאמין שקופסה בגודל של 7 ס"מ בערך, יכולה להנציח חיים, להנציח עולם ומלואו?



יופי, הוד, נופים עוצרי הנשימה, כל זה היה מונח ממש מתחת לאפי כאילו הוגש לפני על מגש של כסף בתחינה שאסתכל, אתבונן. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להתבונן אבל... בגלל מרוץ החיים... השגרה... ההתמקדות בחיי היום יום, שוכחים לקחת נשימה, לקחת פסק זמן ופשוט להתבונן.




הייתי צריכה לקנות מצלמה בכדי לעצור את מרוץ החיים ולגלות עולם ומלואו.





 

17/9/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 8 תגובות ב-8 דיונים

(8) שלום הלוי, 24/9/2005 16:10

עולם ומלואו בידך .

לשרל'ה היקרה .
אכן זכית לראות עולם ומלואו . אפילו אם זה רק מבעד לעדשה .
תארי לעצמך כמה דברים נפלאים ברא הבורא ואין אנו שמים לב אליהם בדרך כלל , אלא אם קיימת מצלמה בידינו ואז הזוית והפוקוס והקומפוזיציה ולאחר מכן האור והזום , ורק אז אנו רואים את התמונה הנכונה .
אבל בעצם רציתי לומר , שבכדי לראות ולחוות את היופי האדיר הזה הנמצא בהשג יד או מטווחי עין יש צורך לעצור . כן לעצור את מירוץ החיים , אין לאן למהר , להתבונן מסביבנו ולראות את כל היופי האדיר הניבט מכל פינה , ואולי , נתכופף להריח פרח בגן , בשדה או בשולי הדרך .
כן ... , זהו האושר האמיתי בחיים .
היכולת להנות מזיו העולם בכל רגע שנרצה בכך ומבלי להתאמץ במיוחד .
האם את/ה נהנים מחייכם , מאושרים ?
אם לא , אז עצרו לרגע ממרוצתכם אחר דברים חומריים , ונסו לנשום ולאט את הטבע שמסביבכם , חייכו אל כל עץ וכל ציץ ופרח , ולאחר מכן חייכו אל האדם הקרוב אליכם . אני בטוח שההרגשה תשתפר פלאים וזאת בזכות הטבע המדהים .

שבוע טוב ונהדר לכל הקוראים .
מאת שלום הלוי .

(7) עוד_אחת, 22/9/2005 16:34

יפהפה!

מה רבו מעשיך ה', פשוט צריך לדעת להתבונן.
ותודה לך, מקסימה, שעזרת לנו!!
תמונות יפהפיות.

(6) שיר סגל, 22/9/2005 13:05

צילום דיגיטלי

היי שרה!
גם אני התחלתי לצלם כמו משוגע אחרי שקניתי מצלמה דיגיטלית.
אחר כך החלטתי לפתוח אתר לכלבה שלנו,
ומשם האתר הפך לאתר צילום משפחתי המתעד כמעט הכל.
http://www.segal.co.il/chabi.htm
תוכלי לראות כאן כמעט עלינו, טיולים, שמחות, הכל מתועד.
תמשיכי לצלם ולהנות
שיר סגל

(5) גיל בר-און, 20/9/2005 07:37

היופי של העולם נמצא כאן כל הזמן! :0)

צריך רק לזכור לחפש ולהבחין בו!
אפילו לא צריך לחפש רק לשים לב אליו!

גם לי זה קרה שקיבלתי במתנה מצלמה דיגיטלית ואז רציתי רק לתעד כל דבר.. בסוף נכנסים למן מחשבה "שחייבים" לתעד הכל אחרת סתם היופי הולך לבזבוז וחבל שצריך שעוד אנשים יראו ויהנו כמוני! אם זה יופי של הטבע או של דברים או בתים אהובים או כמובן הכי חשוב- האנשים האהובים בחיינו או חברים שאולי לא נפגוש במשך בזמן רב וחשוב שנתעד אותם..

כי מה לעשות המוח האנושי לא זוכר הכל.
והנפש שלנו אוהבת לצנזר דברים ולשכוח.
גם אם אנחנו לא רוצים זה קורה מעצמו.
בגלל זה לפעמים חשוב כן לתעד דברים,
כדי שנזכור אותם ברגעים הקשים.
ונראה שהרגעים הטובים כן קיימים!
ושהחיים באמת באמת יפים!

תודה רבה על המאמר..

יום טוב והמון אהבה!
גיל :-)

בלוג קטן על אהבה ואושר..
http://blog.tapuz.co.il/lovebeing

(4) שלי, 19/9/2005 11:03

שרה'לה יקירה

תודה על המאמר הנפלא והתמונות המקסימות!

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub