רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

התובנה של אוגרת השקיות

כ״ו בסיון ה׳תשס״ה כ״ו בסיון ה׳תשס״ה 03/07/2005 | מאת איריס אבידור

יש לה תחביב משונה – לאגור שקיות. מהי המשמעות העמוקה העומדת מאחורי נטייתה המוזרה?

יש לי נטייה משונה – לאגור שקיות. בכל פעם שאני הולכת לקניות, אני מוצאת את ידי נשלחת באופן בלתי רצוני כמעט, לתלוש כמות נכבדה של שקיות חדשות. כשאני מגיעה הביתה, אני בודקת גם את השקיות המשומשות המשמשות לאחסון הקניות הנוכחיות ואת התקינות אני שומרת לשימוש חוזר (במקום שקיות אשפה, בתור שקיות לכריכים, וכיו"ב). אז מה משונה בכך, תשאלו? רבים האנשים שלוקחים שקיות מהסופר. העניין הוא שאצלי הארון כבר מתפוצץ מרוב שקיות, ובקושי יש מקום לעוד. ויש גם מגירה לשקיות קטנות וגם היא כמעט מתפוצצת. ואם אני מנסה להתעלות על עצמי ולא לקחת שקיות, הרי שאני נותרת עם הרגשת אי נוחות קלה, כאילו משהו חסר.

כבר מזמן יכולתי לצחוק על עצמי על ה"תחביב" המשונה הזה, בלי לייחס לו יותר מדי חשיבות. אבל תובנה מסוימת שהגעתי אליה האירה את הדברים באור קצת אחר.

סיימתי ללמוד שיטה אלטרנטיבית לטיפול בליקויי למידה, בעיות רגשיות שונות, סימפטומים גופניים ועוד. התחברתי מאוד לשיטה והרגשתי ש"מצאתי" את עצמי בה. טיפלתי באנשים רבים מקרב מכריי וחבריי ועם הזמן רכשתי ביטחון ומיומנות גדולים יותר בשיטה. הגיע הרגע ולאחר מחשבה רבה, הרגשתי שאני כבר מספיק מנוסה ובטוחה בעצמי כדי להתחיל לגבות תשלום על שירותיי. קבעתי פגישה עם בת של עמיתה לעבודה הסובלת ממיגרנות. לא דובר על כסף והיה זה ברור שאעשה לה את הטיפול ללא תשלום. ואכן, כך היה. זמננו היה מוגבל וגם התנאים לא היו אידיאליים, אך למרות זאת אמרה שהיה מעניין ורצתה להיפגש שוב. שחררתי אותה בהמלצה שתחשוב על כך ואם תרצה להמשיך, שתיצור עמי קשר שוב. היא אכן התקשרה והשאירה לי הודעה שברצונה לקבוע פגישה נוספת.

בשלב הזה, החל בתוכי מאבק פנימי. רציתי לומר לה שאשמח לראותה שוב, אולם המשך הפגישות חייב להיות בתשלום. היה לי ברור שלא אוכל להמשיך לראותה באותם תנאים שנפגשנו בפעם הראשונה, אך הסכמתי לכך באופן חד פעמי כיוון שרציתי שתחווה את הטיפול ותבין במה מדובר. אולם, כשניסיתי לדמיין את עצמי אומרת לה שההמשך כרוך בתשלום ומהו הסכום שאני מבקשת, הרגשתי קושי רב ולא יכולתי להביא את עצמי לומר לה זאת.

שוב ניסיתי לבדוק למה אני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית ואז לפתע זה הכה בי...

ניסיתי לבדוק מה אני מרגישה. יכולתי לדמיין את אמהּ, עמיתתי לעבודה, אומרת בטון חצי ביקורתי- חצי מתפלא "אה, אז פתאום היא רוצה כסף?" וכשבאמת בדקתי ממה בדיוק אני פוחדת, הרגשתי שאני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית. חמדנות! זו תכונה שאני שונאת, תכונה דוחה בעיניי. היה בתוכי קול שאמר לי שאני צריכה להתעלות מעל החמדנות ולהמשיך לטפל באנשים בהתנדבות, כפי שעשיתי עד כה. אולם היה לי ברור שאין זה אפשרי ושגם אותו קול אינו קול האמת, שיש פה משהו אחר שמסתתר.

שוב ניסיתי לבדוק למה אני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית ואז לפתע זה הכה בי – כי אני באמת חמדנית! לפתע ראיתי כיצד, ברמה מסוימת, החשיבה שלי חמדנית. אני כל הזמן רוצה עוד ועוד, אני אף פעם לא מרוצה ממה שיש לי, זה לעולם לא מספיק. הייתי המומה מתגלית זו, לגלות בעצמי את התכונה השנואה עליי. וכשחפרתי עוד קצת פנימה, לגלות מהי החמדנות הזו וממה היא בעצם נובעת, גיליתי שהיא נובעת מתוך עמדה של חוסר. עמדה של חוסר פירושה שיש כמות מסוימת של משהו (ואותו משהו יכול להיות כל דבר שהוא: כסף, עבודה, בריאות, אוכל וכו') ושעליי לקחת לעצמי ככל יכולתי מאותו דבר, אחרת לא יישאר לי. לפתע דברים נוספים "נפלו למקום". הבנתי, כי זוהי בדיוק אותה עמדה שדוחפת אותי לאגור שקיות. זוהי העמדה שדוחפת אותי לאגור מזון במזווה. זוהי העמדה שדוחפת אותי לאכול יותר מדי גם כשאני לא רעבה. וזוהי העמדה שפשוט מנהלת אותי בחיי ומשפיעה כמעט על כל התחומים.

 

***

 

לא אהבתי את מה שראיתי, אבל שמחתי לראות את זה. אני לא רוצה לחיות מתוך עמדה של חוסר. אני רוצה לחיות מתוך עמדה של שפע. אני רוצה לחיות מתוך הרגשה שכל צרכיי יסופקו ושתמיד יהיה לי מה שאני צריכה. עמדה של שפע היא, בעיניי, עמדה של חיבור לא-לוהים. כשאני באמת מחוברת אליו, אני מחוברת לאהבתו האינסופית, בטוחה ויודעת שכל צרכיי יסופקו. בעמדה של שפע אין יותר צורך לתהות, להטיל ספק, לדאוג או לחשוש. בעמדה כזו התחושה היא של ביטחון שלם, אהבה בלתי מוגבלת שעוטפת אותך בחמימות, תחושה של סיפוק ומלאוּת.

אז מה עשיתי עם התגלית החשובה הזו? ניסיתי לעבוד עמה קצת בדמיון, באופן דומה לזה שלמדתי בשיטת הטיפול שהזכרתי. דמיינתי את החוסר כמעין חלל גדול בבטני, שדורש להתמלא. ניסיתי למלא אותו בדברים שונים, אך זה היה רק זמני. אחרי זמן מה הוא שוב התרוקן ודרש להתמלא. ואז הבנתי שעליי להתמסר לו באופן מלא. הנחתי לחלל לכרסם בי עוד ועוד, עד שהוא כילה אותי לחלוטין (בדמיון). ואז, מתוך הכלום הזה שנותר, נוצרתי מחדש, מתוך עמדה של שפע ושל חיבור לא-לוהים. נוצרתי מחדש שלמה ונטולת חורים, עטופה באהבתו ונתונה בחיבוק שופע.

ומה קורה במציאות? ביקשתי מאותה בחורה תשלום על שירותיי והיא אמרה שתשקול זאת, אך טרם חזרה אליי ונראה שהחליטה שאינה מעונינת להמשיך בתנאים אלה. הנקודה החשובה היא, שהצלחתי לומר את הדברים ושגם לא "התפרקתי" מכך שזה לא הצליח. אני מאמינה שיהיו לי עוד הזדמנויות.

הלוואי שהייתי יכולה לומר בוודאות שהנושא נפתר ושאני עכשיו מתנהלת לחלוטין מתוך עמדה של שפע. זה אינו המצב, עדיין. אבל אני עובדת על זה, וזה יותר מכפי שיכולתי לומר קודם.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן