בפרשת השבוע (מטות-מסעי), בפרשת מסעי, מתוארים 42 תחנות שבני ישראל עברו במדבר בדרכם לארץ ישראל. לכאורה נראה כאילו הווייז של משה איבד את החיבור לשרת וחישב מסלול כל פעם מחדש. אך הסיפור הזה בא ללמד אותנו משהו עמוק יותר.

חז”ל מבהירים, כי תחנות אלו הן בעצם מיקרוקוסמוס של מפת תחנות חייו של אדם יהודי. ממש כמו בדרכם של בני ישראל, דרכו של אדם לעולם איננה ישרה או הגיונית. למעשה, החיים מתווים דרך שאיננה ברורה והכיוון לא ברור...

אתם מרגישים לפעמים שהחיים "מובילים" אתכם ולא אתם אותם?! לפעמים זה נראה שלא משנה כמה היינו מתאמצים או מנסים, היינו פשוט חייבים לעבור את מה שאנחנו עוברים עכשיו. ממש כמו בציורים של פעם שהיינו מחברים את הנקודות לפי סדר מספרים ולבסוף מתקבלת תמונה. כך לעתים חיינו הן אוסף של נקודות שלבסוף מתחברות לתמונה ברורה. לפעמים זה לאחר כמה שנים ולפעמים לקראת סוף חיינו.

צריך להרים את הראש מהעיסוק בנקודות שהן תחנות חיינו, ונתבונן בתמונה עד כה - ואז נוכל להבין שלכל אדם יש ייעוד, מהו הייעוד שלמענו נולדנו ושלכל דבר ישנה סיבה - טוב או רע!

פרשת מסעי אומרת, מדי פעם תפסיק להתעסק עם התחנה הנוכחית. קח אותה בקלות. אתה אמור להיות שם. ואם אתה רוצה לשנות כוון, אתה רק צריך להחליט! צא ממעגל הנוחות ושנה את הכיוון אליו אתה הולך!
אולי הסבל בחיינו נגרם מהתנגדות לייעוד שלנו, התנגדות לתחנה שאנו נמצאים בה ולתחנות שעברנו. ככל שנקדים לזהות את הכיוון והמטרה של הייעוד והכיוון שלנו, נימנע מסבל ונוסיף לחיינו אושר, קבלה, הכלה, ותחושת שליחות.

כל שנשאר הוא להחליט אם אנחנו מרימים את הראש רק אחרי הנקודה האחרונה... או עכשיו.