להלן 7 עקרונות שיסייעו לכם לוודא שאתם בדרך הנכונה לקראת הפיכה ל"אני" הטוב ביותר שלכם.

1. היו מודעים לעצמכם.

היבט מרכזי של מודעות עצמית הוא להיות מודעים לרגשותינו, להיות מסוגלים לעבד אותם ולהבינם. רגשות הם מידע - צוהר לגילוי עצמי. כל רגש שאנו חווים הוא בעל משמעות ייחודית המקושרת אליו. אדם בוגר רגשית הופך להיות סקרן יותר ויותר לגבי רגשותיו ופחות פוחד מהם.

משמעות רגשותינו נובעת מההקשר הספציפי בו אנו חווים אותם.

אולי אני מקנא במישהו. יהיה זה חשוב לשאול, מדוע אני מקנא דווקא ברגע זה, דווקא במצב המסוים הזה, ודווקא באדם זה? רגשות הם כמו דואר אלקטרוני. אני יכול לבחור למחוק אותם ולהתעלם מההודעה, או לפתוח אותם ולקרוא את ההודעה. כדי להפוך ל"אני" הטוב ביותר שאפשרי, אני חייב להכיר את עצמי. והדרך הבטוחה ביותר להיכרות עצמית היא על-ידי הקשבה לרגשותינו ולמידה מהם.

2. קבלו את עצמכם.

כדי להיות ה"אני" הטוב ביותר, עליי לקבל את עצמי על כל חוסר השלמות שבי, המגבלות, הפגמים באופי, החולשות, ההרגלים השליליים וכו'. קבלה עצמית משחררת אותנו ומאפשרת לנו לגדול ולהשתנות. השוואה לאחרים, ההרגשה שאנחנו נחותים או פגומים באופן כלשהו והלקאה עצמית - כל אלה משתקים אותנו ולוכדים אותנו בכלא של בושה ותיעוב עצמי. במצב כה מצומצם, קשה ליזום צמיחה אמיתית מכל סוג שהוא, והאנרגיה היקרה שאמורה ויכולה הייתה להיות מושקעת בשיפור עצמי, מתבזבזת. בושה היא הבסיס להערכה עצמית נמוכה. קבלה עצמית, לעומת זאת, היא הבסיס הרגשי של הערכה עצמית בריאה.

3. סלחו לעצמכם.

כשאיני מסוגל לסלוח לעצמי על טעויות או נפילות, אני מאבד מהחיוניות שלי. כשאני סולח וחש חמלה כלפי עצמי, אני מרגיש חי. בתורה, קין הוא דוגמה טרגית למישהו שהרס את חייו וחיי אחיו בכך שלא היה מסוגל לסלוח לעצמו על טעות שעשה.

כדי לסלוח לעצמנו, עלינו לאמץ את האנושיות שלנו ולחגוג אותה. עלינו לאמץ את חוסר השלמות שלנו ואת הסופיוּת שלנו. מאדם הראשון ועד משה רבנו, עמוד אחר עמוד מספרת לנו התורה על אנשים דגולים שעשו טעויות גדולות. כמה אציל ונפלא הדבר, שיש לנו את הפוטנציאל לשאוף להגיע למעלה, גם כשאנו נופלים. המלך שלמה אומר לנו, "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז).

תיאודור רוזוולט מתאר את האצילות הטמונה בחיים של סליחה לעצמנו:

"לא המבקר הוא שחשוב, לא האדם שמצביע על כך שהחזק מעד או איפה יכול היה העוסק במלאכה לעשותה טוב יותר. הקרדיט שייך לאדם שנמצא בזירה בפועל, שפניו מרוחות באבק, זיעה ודם, ששואף באומץ, שטועה ונופל שוב ושוב, כיוון שלא קיים מאמץ ללא טעויות וללא חסרונות. אותו אדם שיודע מסירות גדולה מהי, שמשקיע את כל כולו במטרה נעלה, במקרה הטוב מצליח בסופו של דבר להגיע להישגים נעלים ולניצחון. במקרה הגרוע, אם הוא נכשל בעודו עושה ניסיון נועז, יודע אותו אדם כי מקומו לעולם לא יימצא בקרב אותן נשמות מפוחדות וקרות, שאינן מכירות לא את הניצחון ולא את התבוסה".  

4. הגדירו את עצמכם

בכל העולם כולו ולעולם ועד קץ הזמנים לא יהיה עוד אדם כמוני. כדי להיות ה"אני" הטוב ביותר שאני יכול, עליי להפוך להיות האני הייחודי שלי. ייחודיות פירושה חיים. חיקוי פירושו מוות. אין שום אפשרות אחרת ועדיין, זה משהו שמאוד קשה לעשות. ד"ר אריך פרום הציע שכל צעד אמיתי כלפי החופש, כלפי חיים אותנטיים ועצמיות, מלא בחרדה.

יש כל כך הרבה קולות שאומרים לנו מי עלינו להיות ומה עלינו לעשות. האתגר הוא לאזור את האומץ הדרוש כדי להקשיב לקול הפנימי שלנו. אנו חייבים ללמוד לבטוח בעצמנו ובתחושותינו לגבי מה נכון לנו. דעותיהם והצעותיהם של אחרים הן בהחלט חשובות, אולם בסופו של דבר, הבחירה מי אנו רוצים להיות נתונה בידינו בלבד.

תארו לעצמכם איזה אתגר היה על יצחק לקחת על עצמו כדי להבדיל את עצמו מדמות כה נשגבת כמו אביו, אברהם אבינו. ועם זאת, יצחק סלל את דרכו שלו, הקשיב לקול הפנימי שלו ומצא את מקומו הייחודי בהיסטוריה. אם הוא היה מסתפק בלנסות לחקות את אביו הנערץ ולהיות שכפול שלו, הוא היה מאבד את מקומו בהיסטוריה וגרוע מכך, הוא היה מאבד את עצמו. העולם כבר זכה באברהם אחד. מה שהעולם היה צריך היה יצחק.

היבט חשוב של ייחודיות הוא למצוא עבודה מספקת שמתאימה לטמפרמנט, למיומנויות וליצירתיות הייחודית של כל אחד. חכמה יהודית עתיקה אומרת כי "בדיוק כפי שכל בעל חיים קיבל את האמצעים הדרושים לו לצורך איסוף מזון, כך כל אדם קיבל את הכשרונות הייחודיים והמיומנויות הנחוצות לו כדי להתפרנס".

5. נווטו את עצמכם

יש כל כך הרבה החלטות שעלינו לקבל בחיים, קטנות וגדולות כאחד, שמשפיעות על איכות חיינו וחייהם של האנשים הסובבים אותנו. מה אנו נותנים? מה אנו לוקחים? מתי עלינו לדבר ומתי עלינו לנצור את לשוננו? האם זה תמיד נכון לומר את האמת? מתי חצינו את הגבול עם אדם מסוים? מה נחשב גניבה? מהי ההגדרה של אדם טוב? כיצד נמצא איזון בחיינו? כדי לקבל החלטות טובות באופן עקבי חשוב שיהיה לנו מצפן מוסרי ברור ומהימן. חשוב שתהיה לנו תחושה ברורה של טוב ורע. לעולם לא נוכל להיות ה"אני" הטוב ביותר שלנו אם המצפן המוסרי שלנו מקולקל.

היכן נמצא מצפן שכזה? בקמפוס באוניברסיטה? בשדרת מדיסון? בתקשורת? בכך שנעשה מה שנכון מבחינה פוליטית? האם עלינו לפנות ל"מנהיגים" שלנו ולהשתמש בהם כמודל לבהירות מוסרית ומצוינות? או שמא על כל אדם להחליט בעצמו מה נכון ומה לא נכון? הייתכן שניתן למצוא את המצפן המוסרי המהימן ביותר ביהדות, המסורת הרוחנית העתיקה שלנו? האם המצפן המוסרי שלכם עובד בצורה מספיק טובה?

6. בנו את עצמכם

כדי להפוך ל"אני" הטוב ביותר שלנו, עלינו להמשיך לגדול בהתמדה, ולהפוך לאנשים ששואפים לגדולה. גדולה אינה נמדדת על-ידי הישגים, תהילה או מעמד. גדולה מוגדרת לפי האופי.

בניית האופי פירושה לשאוף לשפר תכונה אופי אחת בכל פעם ולהביאה לכלל שלמות. זה הכרחי לבודד תכונה ספציפית, להגדיר אותה ולעבוד עליה מדי יום. האלוף האולימפי שזכה במדליית הזהב הגיע לתוצאה מושלמת רק באמצעות המשמעת של אימון יום יומי, חריצות ומחויבות. הדבר שאנו מתאמנים בו מדי יום הוא הדבר שאנו הופכים להיות מעולים בו. כדי ללטש את אופיינו, עלינו להתאמן על כל תכונת אופי ספציפית באמצעות תרגילים התנהגותיים ומנטליים. התפתחות עצמית קשורה לבניית האופי. העבודה האולטימטיבית של כל אדם ואדם היא לבנות את עצמו.

7. התעלו על עצמכם

הלל הזקן אמר, "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני?" המטרה האולטימטיבית של התפתחות עצמית היא להתעלות מעל עצמנו. חיים של סיפוק תאוות אישיות ועיסוק בעצמנו הם חיים של ריקנות וייאוש. אין סבל רגשי גדול יותר מלהיות אדם השקוע בעצמו שאינו מסוגל לתת מעצמו. ואין תענוג גדול יותר מהתענוג של התעלות מעל עצמנו, של להיות בשירות למען אחרים.

ברמת המיקרו, התעלות מעל עצמנו פירושה לתת לאחרים במקום לקחת. להיות בנתינה פירושו שאנו נהנים מהבחירה המודעת לגרום לאחרים הנאה, ולא לגרום להם כאב. אדם שנותן רואה את העולם דרך עיניהם של אחרים. ברמת המאקרו, להתעלות מעל עצמנו פירושו לגלות מהי המתנה שלנו ואז להעניק אותה לעולם. כל אחד מאיתנו נמצא כאן כדי לתרום תרומה ייחודית. התרומה הייחודית שלנו לאנושות היא מורשתנו הנצחית.

מימד שלישי של התעלות מעל עצמנו היא לשאוף להתחבר לא-לוהים, מקור ההווייה הנצחי. להיות בשירות אוהב למען בורא עולם- "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי" - זוהי החוויה האולטימטיבית של התעלות מעל עצמנו.

מטרת החיים היא להיות ה"אני" הטוב ביותר שאנו יכולים. ישנם ביטויים מזוייפים רבים של מטרה זו, כגון כוח, הצלחה, תהילה, מעמד, פופולריות, עושר וכו'. אני מקווה ששבעה עקרונות אלה יספקו הבנה אמיתית ומשמעותית יותר של מה פירוש הדבר להיות ה"אני" הטוב ביותר שאנו יכולים.