פרשת השבוע מתחילה במשפט תמוה "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה וּקְלָלָה." מה בדיוק עלינו לראות? ואם יש לי בחירה אז מה פתאום שאבחר בקללה??

היכן באה לידי ביטוי יכולת הבחירה שלנו ביומיום? הגיוני לבחור בברכה, אך למעשה אנו הרבה פעמים בוחרים בלי משים בקללה. הרי אנשים אוכלים מאכלים שמזיקים להם, אנשים מעשנים למרות ידיעת הנזקים, אנשים פוגעים במודע בזוגיות, מפרקים משפחות בשביל תאווה של רגע, לוקחים סיכונים פיזיים פזיזים ועוד הרבה.

חוש הראיה שלנו מאוד מוגבל. אנחנו רואים רק חלק קטן מאוד מספקטרום התדרים ובנוסף המוח מסנן דברים כמו בניסוי הגורילה המפורסם (http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1652736). הניתוח שלנו של המציאות מאוד סובייקטיבי: מה שנראה מהנה לאחד, הוא סיוט לאחר, מה שנראה הגיוני לאחד, נראה טירוף מוחלט לאחר. למעשה, תפישת המציאות שלנו מוגבלת על פי שדה הראייה היחסי שלנו.

על פי הקבלה, ככל שעולים ברמת המודעות והרוחניות, תפישת המציאות משתפרת ונעשית יותר רחבה, ואז אנו רואים את המציאות בצורה יותר ברורה, ואת הקשת הרחבה של כל אפשרויות הבחירה שלנו, לעומת התגובה היחידה שנראית לנו הגיונית. היא גם זו המאפשרת לנו לראות את ההשלכות של כל האופציות שלנו בכל רגע נתון ולבצע בחירה על פיהן.

לפעמים אנחנו בוחרים בקללה בלי כוונה, כשאנו שמים לנגד עינינו את הסיפוק הרגעי וההנאה הרגעית על חשבון ההשלכות לטווח ארוך. כאשר לא חושבים על ההשלכות לטווח הארוך של הכניעה לתאוות, וכל מה שעומד לנגד עינינו הוא הסיפוק המידי והרגעי, אנו בעצם בוחרים בקללה. כאשר אנו מתעצבנים בעבודה, או על בני הזוג כדי לספק את תחושת הצדק שלנו, אנו בעצם בוחרים לפגוע ביחסים שלנו איתם ובבריאותנו. כאשר אנחנו מתלוננים, כדי לספק לנו תירוץ לאי העשייה שלנו, אנחנו פוגעים בתחושת האושר שלנו. כאשר אנו בוחרים לרמות, לנצל, לא לעזור, ולפגוע בזולת, אנחנו פוגעים במרקם החברתי במדינה שלנו.

על פי היהדות, הבחירה היחידה שיש לנו בכל רגע נתון, היא: האם להיכנע ליצרים שלנו ולתאוות שלנו או להתגבר ולקחת שליטה על חיינו. זה בא לידי ביטוי בבחירה לבלום את הכעס גם כשפוגעים בנו, לקום ולעשות גם כשמפחדים, ליזום גם כשבא לנו להתעצל, לשמוח גם כשבא לנו לחוש רחמים עצמיים ובכל רגע בחיינו. הבחירה מתבצעת בכל רגע וסך כל הבחירות מהוות את מהות חיינו ומגמת מצבנו הרוחני והנפשי.

הקבלה נותנת לנו כלי פשוט לראות אם אנו חיים במודעות או תחת שליטת האגו שלנו. אם נראה רק תגובה אפשרית אחת לסיטואציה, סימן שאנו באוטומט גמור תחת שליטת היצר. אם שדה הראייה מתרחב וניתן לראות כמה תגובות אפשריות, אנו מתחילים להיות יותר יצירתיים ומודעים.

אם התגובה שעולה לכם לראש היא "איך אפשר לא להתעצבן עליו כשהוא מתנהג ככה?", דעו שזהו האגו השולט כרגע :)

ככל שנשכיל "לראות", נלמד ונבין את אפשרויות הבחירה שלנו ואת השלכותיהן, וכך נוכל לבחור טוב יותר. נסו לבחור בברכה.