לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




החברותא של אלי ויזל

החברותא של אלי ויזל

אלי ויזל. קול גדול של אנושיות, יהדות, חסידות וציונות. את כל אלה פעל כל ימיו להעצים בעולם שאחרי השואה. ומעכשיו - העולם בלי אלי ויזל.

מאת

הנאצים קראו לו במספר - על ידו הם קעקעו A-77133.
אחרי השואה - קיבל את התואר חתן פרס נובל.
והוא עצמו נהג לחתום כך, בפשטות - אליעזר בן שרה.

רק לפני כמה ימים אמר אובמה כי אלי ויזל היה "מצפונו של העולם". קלינטון דיבר על כך שהיה "מצבת זיכרון". לא פגשתי מעולם את אלי ויזל. ראיתי אותו פעם אחת, מרחוק, לפני כמה שנים. זה היה בכותל המערבי, בחג השבועות, והוא התפלל לצד הרב בינה מישיבת "נתיב אריה". הופתעתי. תמיד דמיינתי אותו בקוקטיילים עם שועי עולם, נואם באו"ם או באיזה אירוע יוקרתי, לא מצטופף בטלית עם עוד רבבות מתפללים ישראלים.

כששמעתי על מותו, הרמתי טלפון לרב בינה, ושמעתי לראשונה על פרק לא מוכר בחייו של ניצול השואה, הסופר המפורסם, חתן פרס נובל: "במשך 18 שנים רצופות אלי ויזל הגיע אליי הביתה בכל ליל שבועות, ללימוד רצוף. איש העסקים איירה רנרט מניו יורק הכיר בינינו, ושלושתנו היינו נפגשים בכל שנה בחג מתן תורה לתיקון ליל שבועות. אלי ידע ללמוד. ידע לשאול ולהקשות ולתרץ. הוא היה מורה נהדר. חצי לילה היינו מתווכחים. כשהייתה לו ביקורת על התנהגויות של אנשים, אמרתי: 'עזוב את היהודים, בוא נעסוק ביהדות'. היינו לומדים ספר ששמו 'מנחת חינוך', שעוסק בתרי"ג המצוות, והתעמקנו בכל פעם בכמה מצוות. נדמה לי שסיימנו כשלושים-ארבעים מתוך כל תרי"ג (613) המצוות.

"לפני שנתיים הוא כבר היה חולה, אבל לא ויתר. בסעודה, כרגיל, הוא שר זמירות חסידיות מבית אבא, במנגינות של חסידות ויז'ניץ, ואחר כך, בגלל מצבו, למדנו 'רק' שעה וחצי והוא חזר לישון. לפנות בוקר, תמיד, ירדנו יחד לכותל לתפילת שחרית של חג. הוא תמיד ביקש לקרוא את ההפטרה. אנשים לא יודעים כמה הוא היה גאה ביהדותו, כמה אציל ועדין ורך הוא היה, כמה ישראל הייתה חשובה לו וכמה תרם לה בדרכו השקטה, בדרכים שאי אפשר עדיין לספר. הדבר הראשון שדאגתי לו הבוקר הוא שמישהו יאמר קדיש מהיום על אליעזר בן שרה".

וכך סיים הרב בינה: "לא פעם עלו בו שאלות באמונה, שאלות קשות. הרגשתי, דווקא ליד הכותל, בירושלים בירת ישראל, שהמראות מאושוויץ חוזרים אליו. אבל היה חשוב לו להמשיך את השרשרת, שהיהדות לא תתנתק, לא תפסיק. הייתי אומר לו: 'אלי, ר' אלי, אם נבין בדיוק מה אלוקים רוצה – או שאנחנו מטומטמים, או שאנחנו אלוקים בעצמו'".

4/7/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub