כבר זמן רב שאני עובד על מכונת הזמן שלי, המבנה הבסיסי די פשוט - מנוע של מדיח כלים, משולב בלוח אלקטרוני של מיקרוגל, שבע עשרה ראשי דיו של מדפסת ומדחס של מזגן... למרבה ההפתעה מכונת הזמן שבניתי לא עבדה בהתחלה.

אבל תוך זמן קצר הבנתי שמה שחסר כמובן הוא קרבורטור של משאית שהולחם למהדק סיכות משרדי ו...הופ! מכונת הזמן החלה לפעול!

לא אלאה אתכם בתיאורים ארוכים ומשעממים על מסעותי בהיסטוריה, נפוליון, נבוכדנצר, וכמובן כלב בן יפונה ואמתלאי בת כרנבו (גם אני לא ידעתי שזו אמו של אברהם אבינו עד שפגשתי אותה...), אחרי הכל זה היה לפני הרבה זמן, החלק המרתק היה מסע קצר אותו עשיתי חמש שנים אחורה, על מנת לפגוש את עצמי הצעיר בחמש שנים.

הפגישה היתה ארוכה ומרגשת, כמו שתי אחים שלא ראו אחד את השני הרבה זמן, שיתפתי את עצמי הצעיר בצפוי לו/ לי בשנים הבאות עלי לטובה (אני הבוגר קצת השתעממתי כמובן, בסרט הזה כבר הייתי...) ואז התעוררתי!

עד כאן הקטע המשעשע, ועכשיו לקטע הרציני:

תאר לעצמך שנותנים לך משכורת של מליון דולר, וכל שעליך לעשות הוא לבנות גשר מעל נהר גדול. הם יספקו לך את כל הכלים, הציוד וכח האדם הנדרש, אך בתנאי אחד: אתה המהנדס! עליך להנדס את הגשר בכוחות עצמך בלבד!

מה היית עושה? מתחיל בניסוי וטעיה (או ניסוי ותהיה)? מנסה לשפוך כמה טונות עפר ולראות מה קורה? או שאולי היית מנסה להתקבל לקורס למהנדסי גשרים המקיף ביותר?

הדבר ההגיוני לעשות הוא ללמוד אצל המומחים.

לקח לאנושות אלפי שנים להבין איך לבנות גשר מעל מים (הרומאים היו הראשונים, ומאז היכולות והטכנולוגיה השתנו מעט), אתה לא תלמד זאת גם לא בעשרים שנה של ניסוי וטעיה, אלא אם כן תשב ותלמד!

טוב, אז ברור לכולנו שכדי לבנות גשר עלינו ללמוד איך. אבל האם כדי להתחתן, להביא ילדים, ובאופן כללי לנהל את חיינו, לא צריך ללמוד?

האם אנו רוצים ללמוד בדרך של ניסוי וטעיה? להתחתן, להתגרש, וכך ללמוד משהו על נישואים ואז לנסות שוב וחוזר חלילה עד שנלמד על בשרינו מהי הדרך הנכונה?

נדמיין שאנו פוגשים את עצמנו הצעיר בחמש שנים, איזה טיפים לחיים אנחנו יכולים לתת לו? מה למדנו בשנים האחרנות?

אדם חכם שהכרתי המליץ לי לערוך רשימה של הדברים אותם למדתי, ולהשתדל לחזור עליהם מידי פעם.

ולאו דווקא דברים שלמדתי תוך כדי שיעור בבית ספר או במסגרת לימודית אחרת. זכור לי במיוחד פעם אחת שנכנסתי לחנות כדי לקנות חליפה, המוכר אמר שהחליפה נראית כל כך טוב עלי, ממש תפור בשבילי.

האמנתי לו וקניתי את החליפה, רק כדי להגיע הביתה ולשמוע מאחי שאני נראה כאילו אני לובש עור משומש של פיל...

באותו רגע למדתי שלא תמיד כדאי להאמין למוכר, הוא לא בהכרח מתכוין לטובתי!

לכולנו יש דברים שלמדנו, מהנסיון שלנו, מנסיון של אחרים, סתם משהו ששמענו או קראנו והפנמנו. אם נחזור על הדברים החשובים (כמו לא לכעוס על מישהו אהוב...) חיינו יהיו טובים יותר, נצליח לבנות גשרים במקומות שחשבנו שלא נצליח לעבור, והאני הצעיר שלנו יהיה גאה בנו!

בהצלחה- ושתפו אותנו בלקחים ובטיפים שלכם לחיים!