בוקר. אני עוטף את ילדיי בכמה שכבות הגנה מפני הקור, ויוצאים יחד לבית הספר. הרוח והקור מכים בנו בעוז וכולנו מצטנפים בתוך עצמנו. 'איזו רוח חזקה, היא כמעט מעיפה אותי' אומרת לי בתי כשהיא תופסת את ידי בחזקה. זה עוד כלום, חשבתי לעצמי. במוחי צפו תמונות של כמה מן הסופות החזקות שחוללו נזקים רבים, בכמה מקומות בגלובוס. כמה מוזר, אמרתי לעצמי, שדווקא אחד הכוחות החזקים הפועלים בעולם איננו נראה לעיניים ואין לו שום ממשות. 

ובמחשבה שניה, אמרתי לעצמי, אפשר לראות כאן תובנה מאד מיוחדת לחיים. לא תמיד מה שנראה איתן וחזק הוא אכן כך. הכוחות המיוחדים והחזקים ביותר יכולים דווקא הם להיראות כלפי חוץ כחלשים.

ישנם הרבה כוחות חזקים הפועלים בעולם. עמים ומדינות חזקים, גופים בעלי שליטה כלכלית חזקה, מערכות שלטוניות קשוחות ועוד. אנחנו בתור האנשים הקטנים והפשוטים עלולים לחשוב שאין לנו מספיק ערך עצמי, שאין משמעות לביטוי האישי שלנו. שגם אם הגענו לאיזה הישג מרשים בחיינו זה לא רלוונטי לאף אחד. 

הרוח מלמדת אותנו שזה לא כך. הערכים שלנו, העקרונות שאנחנו מאמינים בהם ומטפחים אותם, המידות הטובות שאנחנו מנסים להנחיל לעצמנו ולילדינו, המעשים הטובים שכל אחד ואחת עושים גם בלי שנקבל בגללם הילה של כבוד, הם כוחות חזקים. מאד חזקים! לפעמים גם הרבה יותר חזקים ועוצמתיים מדברים שרק נראים כך.

רוח היא השורש של המילה רוחניות. רוחניות מסמלת את כל הערכים העליונים, שעבורם אנחנו לעיתים מוכנים להקריב גם את כל הגשמיות שלנו. 

בפרקי אבות נאמר:

"הוא [רבי אלעזר בן עזריה] היה אומר: כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו."

ניקח לליבנו את דוגמת האילן: גם אם עץ בעל ענפים רבים נראה שהוא חזק, הוא הרבה יותר חלש מהאילן בעל השורשים האיתנים. הרוח, שנראית כמו דבר שאין בו ממשות עוקרת אותו ממקומו. לעומת זאת האילן עם השורשים הרבים, למרות שנראה לעיתים קטן וחלש יותר, דוקא הוא יציב וחזק. אם נטפח בעצמינו ואצל ילדינו את השורשים, את הערכים והמעשים הטובים, את העולם הרוחני, נהיה חזקים וחסינים לאין ערוך, ושום רוח זרה לא תעקור אותנו ממקומנו!