רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

סידורי היקר

י״ג במרחשוון ה׳תשע״ו י״ג במרחשוון ה׳תשע״ו 26/10/2015 | מאת סם שטרן

ליווית אותי בזמנים של כאב ושל שמחה. אחרי 17 שנים, הגיע העת להיפרד.

סידור יקר,

לאחר 17 שנים ביחד, כואב לי לכתוב את המכתב הזה.

אני זוכר את היום בו נפגשנו. הגעת אלי בביקורי הראשון בארץ כשהייתי בן 19 – הסידור הראשון שלי.

בהתחלה, המלים בך נראו לי זרות, אולם עם השנים הן הפכו מוכרות, כמעט טבע שני.

עברנו יחד המון, אתה ואני. היית אתי באותן שנים ראשונות, כשלמדתי בישיבה והכל היה חדש. כשניסיתי להבין את היהדות, וניסיתי להבין את החיים. היית איתי באוניברסיטה ובסיום הלימודים. ליווית אותי כשחיפשתי בת זוג, לאורך אותן שנים מתסכלות, בתקופה שנראתה כאילו תימשך לנצח ולעולם לא תסתיים.

אולם היית אתי גם כשהמזל הגיע. האם אתה זוכר, סידור, את יום החתונה שלי, איך החזקתי אותך והתפללתי, כשרגשותיי גואים ממחשבות על החיים שמחכים לי? סימני הדמעות על הדפים שלך עדיין מנציחים את היום.

ליווית אותי בימים של ניצחון, וליווית אותי גם בימים של התמודדות. היית איתי כשישבתי ליד מיטתו של כל אחד מסבותיי לפני שהם נפטרו לעולמם. היית אתי כשפוטרתי מהעבודה ונשארתי מובטל במשך כמעט שנה. ובשנים בהם אשתי ואני כל כך רצינו ילדים אבל עדיין לא התברכנו בהם, גם אז היית אתי, סידור.

לא אשקר – לא היה לי קל לפתוח אותך באותן תקופות. אולם בימים האלה לימדת אותי משמעת עצמית מהי. חיזקת את ההבנה אצלי שתפילה אינה לחש כשפים, אלא תהליך שבו אנחנו מחזקים את הקשר שלנו עם אדון העולם, משום שרק בזמנים קשים תיתכן הצמיחה באמת.

והיית שם בשבילי, סידור, כשאשתי ואני גילינו שאנחנו עומדים להתברך לא רק בילד אחד, אלא בשניים – תאומים. יש דמעות על דפיך שמנציחות גם את זה. היית איתי כשילדינו המקסימים נולדו, היית בברית, כשהמשפחה והחברים באו להיות אתנו בראשיתו של פרק חדש זה בחיינו, בו הפכנו לחוליה נוספת בשושלת הנצח של עם ישראל.

היית שם כשסוף סוף מצאתי עבודה שנועדה לי ואני נועדתי לה.

אחרי כל כך הרבה שנים ביחד, נראה שאתה תמיד ידעת באיזה עמוד אני רוצה לפתוח, כמעט באופן אינסטינקטיבי. יש בך אפילו את כל הסימונים וההערות בשוליים, שציינתי בשנים הראשונות בהן חקרתי את המשמעות שעומדת מאחורי התפילות שבך.

אולם כל הדפדופים ושנות השימוש גבו ממך מחיר. ניסיתי לתקן אותך במשך השנים, אוהו, כמה ניסיתי. עמודים נשרו, ואני הדבקתי אותם למקומם שוב ושוב, נלחם בעקשנות בבלתי נמנע.

לבסוף, קניתי סידור חדש. הוא לא נפתח בעמוד הנכון ולא נשאר פתוח בצייתנות כמוך. אין בו את ההערות משנות צעירותי, או את סימני הדמעות. הוא נראה כל כך נקי, כל כך ברור, כל כך זר.

יש לי הרגשה, שאם היית יכול לדבר, היית אומר שהגיע הזמן שאני אתקדם. אני מבין – פרק נוסף בחיים. אולם זה לא קל. אז אם מבחינתך זה בסדר, אני לא מתכוון להיפטר ממך לגמרי, אלא לדחוק אותך לפינה בארון הספרים, לפתוח אותך מידי פעם ולבקר אותך, ידידי הוותיק.

שבע עשרה שנה. תודה על הזיכרונות, סידור.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן