חבר שלי שלח לי השבוע לינק לאתר מדהים בשם Long Now Foundation ש"נוסד בשנת 01996 לטיפוח יצירתי של חשיבה לטווח ארוך ואחריות במסגרת 10,000 השנים הבאות" (האפס מופיע שם בכוונה כדי לגרום לנו לחשוב לטווח הארוך). מלבד מספר סמינרים וסדנאות המיועדים להקניית חשיבה לטווח הארוך, המטרה העיקרית שלהם היא לגרום לנו לחשוב במושגים של שעון שמתקתק אחת בשנה, משמיע דנדון אחת למאה ומוציא את הקוקייה שלו אחת לאלף!

זהו רעיון מקסים מכל מיני סיבות, ואחת מהן היא האפשרות להדגיש את חוסר היכולת של החברה שלנו להאט.

כולנו יודעים שהעולם נע היום הרבה יותר מהר מאשר בעבר. אבל מה שאולי לא כל כך ברור הן השפעות הלוואי השליליות שיש לקצב החיים המהיר על גופנו ונפשנו. רבים מאיתנו איבדו פשוט את היכולת לשבת ולחשוב. כשהמחשבות שלנו מתרוצצות, מלהטטות בין מספר רב של מטלות ועניינים, וכל הזמן מנסות להטמיע יותר ויותר מידע (שרובו חסר תועלת), אנחנו לא מצליחים להבחין בדברים שאמורים להיות מובנים מאליהם.

פעמים רבות במפגשי ייעוץ, מטרתי העיקרית היא לגרום לאנשים להאט (ולהירגע). לרבים מאנשים אלה יש 27 שברי רעיונות בראש, אולם שום מושג למה הם קשורים, ובנוסף לכל, רבים מהם פשוט פנטזיות. לפעמים מאוד לא נעים ללחוץ על הבלמים של הנפש, אולם הרווח, במונחים של בהירות, אדיר.

אתר נוסף שאני אוהב, שממחיש את העקרונות האלה במובן הגשמי, נקרא slowfood.com. הוא מייצג התנגדות לאוכל המהיר של התרבות המערבית אחוזת התזזית, ומעודד אנשים להשקיע זמן כדי להכין וליהנות מאוכל איכותי ובריא... שלטוב ולרע דורש יותר זמן ומאמץ.

ואולי זאת הנקודה. הם אומרים שדברים טובים מגיעים למי שיש סבלנות לחכות להם, ואני נוטה להסכים עם הדעה הזאת. אין זה מקרי שהתורה מדמה הפנמה של רעיון רוחני ל-4 שלבים: חרישה, זריעה, קצירה ואכילה. היא לא אומרת "חמם במיקרוגל במשך 3 דקות ואכול תוך כדי הליכה." המון הכנות דרושות לפני שנוכל לעכל משהו כראוי – בין אם זה מזון ובין אם ידע.

ההאטה תהפוך אותנו לשמחים יותר, בריאים יותר ויעילים יותר בכל דבר שנעשה

חוסר היכולת להאט, גם מטמטם אותנו. למה לבזבז 75 דקות כדי להאזין לסימפוניה מורכבת, כשאנחנו יכולים לשמוע את קולדפליי צועקים במשך שלוש? למה לקרוא 600 עמודים של ספרות קלאסית, כששולחים אלי 20 שורות של בלוג? ולמה להשקיע זמן ומאמץ לפתח את הצד המוסרי/רוחני שלנו, כשכל כך הרבה דברים קלים ו"כיפיים" יותר מחכים לנו?

בואו נלחץ על הבלמים ונעצור להפסקה קצרה. שליטה ביכולת הבלימה תהפוך אותנו לשמחים יותר, בריאים יותר ויעילים יותר בכל דבר שנעשה.

כמה הצעות:

  • תפילה ומדיטציה: ליהדות יש מסורת עתיקה של מדיטציה - שקיעה מרוכזת במחשבות, שהופכת לפופולארית מאוד בימינו.

  • תרגילי נשימה: כשאנחנו לחוצים או מודאגים אנחנו נוטים לנשום בצורה רדודה. ריכוז בנשימה עמוקה מרגיע, ועושה פלאים בהורדת הקצב, ומכאן העצה לנשום עמוק כשאנחנו מגיבים בצורה שלילית למשהו.

  • שבת: משמעותה של המילה שבת היא עצירה (לשבות-לעצור). היהודים נתנו לעולם את רעיון יום המנוחה וההתבוננות הפנימית, וכשמקבלים אותה על הלכותיה ומנהגיה, יכולה להיות לזה השפעה עצומה ותרפויטית עלינו. בשנים האחרונות הרבה אנשים שגם אינם שומרים תורה ומצוות משבחים את חוכמת הרעיון ומשלבים אלמנטים רבים ממנו בחייהם.

  • עשו פחות, וטוב יותר: בסופו של יום, אין לנו מספיק זמן כדי לממש את כל מה שבא לנו לעשות. הרבה פעמים, אנחנו נוטים להכניס לפה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לבלוע, ובסופו של דבר מגיעים לביצועים עלובים בהרבה חזיתות. נסו (ולו לזמן מוגבל) לתגבר את התחומים החשובים ביותר בחייכם, ולבחון אם זה יוצר שינוי כלשהו.

  • קראו דברים חשובים לפחות ארבע פעמים: רבים מאיתנו 'יודעים לעשות הכל אבל לא מומחים בשום דבר מסוים'. קיימת נטייה טבעית לרצות להתקדם כל הזמן לחומר חדש יותר ומרגש יותר. התוצאה היא חוסר הבנה עמוקה בכל תחום בו אנחנו נתקלים. כשאתם מרגישים שאתם מתחברים לרעיון כלשהו, הטמיעו אותו בתוככם על ידי לימוד חוזר שלו במשך מספר פעמים. זאת השיטה של תלמידי החכמים – לחזור ארבע פעמים על כל דבר.

  • מוסיקה קלאסית: קיים מבחר אדיר של קונצ'רטואים וסימפוניות שמתוכן תוכלו לבחור. קחו את הזמן לחוות עיבוד מוזיקלי מושלם ומורכב. עצרו את הזמן, הירגעו והאזינו לגאונות ולמורכבות הרגשית של גדולי המלחינים.

  • בשלו במשך שעה פעם בשבוע: התרופה נגד מזון מהיר היא מזון איטי. חוץ מזה שכיף להכין אותו, הוא גם בדרך כלל הרבה יותר בריא. האטו את הארוחות שלכם (לפחות אחת מהן) והתענגו על התהליך וגם על התוצאה.