רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חנוכה

האולטימטום וניצוץ הנשמה

כ״ב בכסלו ה׳תשע״ב כ״ב בכסלו ה׳תשע״ב 18/12/2011 | מאת סלובי יונגרייז וולף

קיבלתי אולטימטום: יש לך 6 חודשים למצוא לי אישה יהודייה, או שאני מתחתן איתה.

יום אחד, בלי שום הכנה מוקדמת, סטיב התקשר אלי.

"אחד מהחברים שלי היה בתוכנית הרווקים שלך, ועכשיו הוא נשוי באושר. הוא אמר שזה בסדר אם אני אתקשר. אפשר לקבוע איתך פגישה?"

בכל שנות ההוראה והעבודה שלי עם אנשים, מעולם לא התנסיתי בדבר דומה. סטיב הגיע כשהוא סוחב עמו תיק ג'ימס בונד. הוא פתח את התיק ושלף ממנו תמונה מבריקה בגודל 20X25 ס"מ, של אישה מקסימה.

יש לך ששה חודשים למצוא לי אישה יהודייה, או שאני מתחתן איתה

"אני לא נהיה צעיר יותר, ולחוץ לי להסתדר בחיים. הייתי רוצה שיהיו לי אישה וילדים. אני איש עסקים מצליח והדבר היחיד שחסר לי הוא משפחה. התמונות האלה הן של אישה שהכרתי. היא שחקנית מצליחה, אישה מבריקה ובעלת אופי. היא אמרה שהיא מוכנה להתחתן איתי, ואני רוצה להתחתן איתה, רק שאני לא בטוח אם היא אהבת חיי. אנחנו חברים טובים ואנחנו מאוד נהנים יחד, אבל היא לא יהודייה. אז זאת העסקה: יש לך שישה חודשים למצוא לי אישה יהודייה, או שאני מתחתן איתה."

לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי. הרגשתי שמדובר במשימה בלתי אפשרית. הסברתי לסטיב שאני לא מסוגלת להבטיח דבר כזה, אולם אשתדל כמיטב יכולתי להכיר לו את הנשמה התאומה שלו. כך התחיל המרוץ נגד הזמן.

הלוואי שהייתי יכולה לומר שמצאתי לו את נשמתו התאומה כבר באותו שבוע.

אבל זה לא קרה באותו שבוע, וגם לא בשבוע שלאחריו.

סטיב היה מתקשר ומזכיר לי שהזמן חולף במהירות.

לאחר כמה שבועות של היכרויות לא מוצלחות ולחץ אדיר, היה לי רעיון. הזמנתי את סטיב לשבת. הוא מעולם לא חווה לפני כן את אור השבת. קיוויתי שקדושת היום תחלחל אל ליבו של סטיב ותעורר את נשמתו. רציתי שיהיה לו אכפת מהעם שלנו.

השבת הגיעה. סטיב ישב ליד השולחן ואני ראיתי כיצד מבטו נודד סביב החדר. נרות השבת ריצדו, והילדים המתינו בשורה לקבל את ברכת השבת שלהם. בעלי הניח את ידו על ראשו של כל ילד ולחש את התפילה, ואני ראיתי כיצד סטיב סופג הכל לתוכו.

הערב חלף וסטיב ישב בשקט. הוא לא אמר הרבה, ולא היה לי צל של מושג מה עובר עליו.

הגיע בוקר יום ראשון, ואני לא שמעתי ממנו. קצת דאגתי. הוא לא אמר הרבה וידעתי שאנחנו קרובים לסוף המסלול.

סטיב התקשר בסוף היום והסביר את שתיקתו.

"אני אגיד לך את האמת. אף פעם בחיים שלי לא הייתי בקשר עם הנשמה שלי עד שישבתי ליד שולחן השבת. לא היו לי מילים. איך יתכן שלא התנסיתי בזה אף פעם בחיים? ולמה לא ידעתי על זה? אני רוצה את זה בחיים שלי... אני צריך את זה. הייתי כל כך המום, שעד עכשיו לא הייתי מסוגל לפתוח את הפה."

"יש לי רק שאלה אחת", אמרתי. "האם זה אומר שהדד-ליין הוסר?"

"בהחלט", הוא צחק.

לא מצאתי לו את אשתו.

אבל הוא מצא את בת זוגו. לפני שבוע סטיב שלח אליי תמונות מקסימות. אלה היו תמונות של שלוש בנותיו הקטנות עומדות בגאווה ליד אמן וליד פמוטות השבת שלהם.

נשמה הוצתה. משפחה נולדה. והם לולאה נוספת בשרשרת הנמשכת עד להר סיני.

בחנוכה הזה הביטו מעבר לשלהבות הנרות.

האורות הללו קוראים בשמנו. אף פעם אל תתייאשו. לא מהעם שלכם ולא מעצמכם.

קחו רגע וראו את כוחו הרוחני של עמנו, את המאבק לשרוד למרות כל הנסיבות. את השאיפה לחפור עמוק בתוכנו ולגלות את האור שחשבנו שכבה.

חכמינו ז"ל מלמדים אותנו שבמשך שמונת ימי החנוכה, כל נשמה יהודית יכולה להגיע אל אותם אורות רוחניים שנבראו בנס.

לגעת באור.

אך אין זה סתם אור נרות. האורות הללו קוראים בשמנו.

הם כאן כדי שנוכל להתבונן בהם ולמלא את עצמנו בקדושתם.

אף פעם אל תתייאשו. לא מהעם שלכם ולא מעצמכם.

אם רק תרצו, הניצוץ שנח בפנים יהפוך לאש שתבעיר את נשמותינו.

בחנוכה הזה התחברו מחדש לעמכם. התחברו מחדש לנשמתכם.

אנחנו עם של ניסים.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן