בפרשת ואתחנן שקראנו בשבת האחרונה, עם ישראל מצווה "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת:  אֵין עוֹד". כלומר, אנחנו מצווים לדעת את מציאות הבורא, לא להאמין. ואם זו מצווה, היא ניתנת לקיום ולא ניתנה סתם.

איך אפשר לדעת את מציאות הבורא? הרי דת היא אמונה, לא? אז זהו, שלא. האמונה שמדובר עליה בדת זה נושא  אחר, אבל את מציאות הבורא עלינו לדעת בידיעה ברורה.

איך יודעים?

דרך אחת היא לימוד התורה. כשאדם לומד תורה לעומק, מבין את המורכבות שלה, רואה איך הכל מתחבר יחד, רואה את כל ההסברים לבריאת העולם ואיך העולם מונהג, ומבין שאין שום אדם או קבוצת אנשים שבעולם שיכולים להמציא דבר כזה, אז הידיעה נעשית ברורה.

בנוסף, לימוד התורה מחבר את מחשבת האדם למחשבת הבורא. ככל שהאדם מתעלה יותר ויותר ברוחניות, הוא מרגיש את מציאות הבורא וחווה אותה כמו שלא ניתן לחוות בשום צורה אחרת. 

אבל בשביל ללמוד תורה צריך איזושהי אמונה במשהו כדי להתחיל, לא? למה שאאמין ליהודים דווקא?

נכון. ובעידן שלנו זה קל מתמיד. פשוט להיכנס לבית מדרשו של רבי גוגל ולכתוב "הוכחות למציאות הבורא", ולמצוא מאות הוכחות לאמיתות התורה ולהימצאות הבורא, בסרטונים, ספרים וטורים לאין שיעור.

אדם שיתבונן ויראה, איך עשרות מיליוני יהודים למדו תורה ושמרו מצוות במשך אלפי שנים, וביניהם גאוני עולם, ממשה רבינו, דוד המלך, שלמה המלך שהיה החכם באדם, רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, רש"י, הרמב"ן, הרמב"ם, הגאון מוילנא, הבעל שם טוב, מקובלים ענקיים, ועוד המון. מספיק ללמוד את ספריהם כדי לקבל מושג על גאונותם.

אז מה? אז כולם טועים? כולם באמונה עיוורת? אין סיכוי שהם צודקים? שאולי יש פה אמת אבסולוטית ולא יחסית?

התבוננות כנה ואמתית בזה, עם קצת ענווה, לדעת שאנחנו לא יודעים הכל ולא משנה אם אנחנו דתיים או לא, וקצת רצון לחקר האמת, צריכה להספיק כדי לחקור את מציאות הבורא ואמיתות התורה. 

בואו נניח את כל ההתנגדויות בצד, וננסה להגיע בעקבות השכל הישר, למסקנה שיש פה משהו. וזוהי המצווה של "וידעת היום".