הפסיכיאטר הנודע, תאודור דאלרימפל, חשף בטורו האישי את מקורות האתיאיזם שלו. הוא היה בן תשע והשתתף במפגש תפילה בבית הספר הבריטי שבו למד. מנהל בית הספר, מר קלינטון, הורה לילדים לעצום את עיניהם, אחרת א-לוהים עלול לעזוב את אולם התפילה. תאודור הצעיר רצה לבדוק את ההשערה, ופקח עין אחת, כדי לחזות במראה א-לוהים החומק מן האולם. במקום זאת, הוא ראה את מר קלינטון מתפלל וסורק את הילדים בעין אחת פקוחה. "הגעתי במהירות למסקנה," משחזר דאלרימפל, "שמר קלינטון לא האמין במה שאמר, שצריך לעצום עיניים. ואם הוא לא האמין בכך, למה שאני אאמין בא-לוהים? האמונות שלנו, ובמקרה זה חוסר האמונה שלי, נובעות לעתים קרובות מצידוקים חסרי היגיון שכאלה, שמקבלים איצטלה הגיונית-לכאורה בשלב מאוחר יותר בחיינו".
במהלך השנים האחרונות, התפשטו "איצטלות הגיוניות" אתיאיסטיות כאלה כאש בשדה קוצים, בדמות ספרים המנאצים את א-לוהים, את הדת ואת המאמינים. ספרו של כריסטופר היצ'נס, "א-לוהים הוא לא גדול: איך הדת מרעילה את הכול" (Christopher Hitchens, "God is Not Great: How Religion Poisons Everything"), הגיע לראש רשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס תוך שלושה שבועות בלבד. ספרו של ריצ'רד דוקינס, "יש א-לוהים: האשליה הגדולה של הדת" (Richard Dawkins, "The God Delusion") מכר למעלה ממיליון וחצי עותקים ותורגם ל-31 שפות, ביניהן לעברית. הוא היה ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס במשך 51 שבועות. ה-BBC הפיק סרט תיעודי באורך שעתיים שהתבסס על הספר, ושמו "דת: שורש כל רע?"
מבקרים רבים הצביעו על כך שכוח המשיכה של ספרים אלה אינו טמון בצדקת טיעוניהם כי אם בפרוזה הרהוטה שלהם. כדבריו של ברוס דה סילבה מ"אסושייטד פרֶס": "היצ'נס אינו מחדש דבר, אם כי יש לציין שהוא עושה זאת באופן יוצא מן הכלל".
הארס שבגידופים שהם מטיחים באלוקים ובמאמיניו הופך רציונליסטים גאים אלה למחרחרי-ריב אי-רציונאליים.
חמישה מתוך ששת הספרים של מסע הצלב האתיאיסטי הזה הם נאומים משעממים, מלאים במה שתאודור דאלרימפל מכנה "רשלנות והעדר מצפון אינטלקטואלי, משולבים בתחושת וודאות בלתי הולמת". הארס שבגידופים שהם מטיחים בא-לוהים ובמאמיניו הופך רציונליסטים גאים אלה למחרחרי-ריב אי-רציונאליים. קחו למשל את הצהרתו של סם האריס בספרו "קץ האמונה": "הקשר בין אמונה לפעולה בשטח הוא בחזקת אור אדום. רעיונות מסוימים הם כה מסוכנים שיתכן שיהיה מוסרי להרוג אנשים המאמינים בהם". מובן, שמול השתלחות כזאת אי אפשר להציב טיעון סותר באופן רציונאלי.
1. סכנת הדת?
רק "יש א-לוהים: האשליה הגדולה של הדת", ספרו של ריצ'רד דוקינס, פרופסור לביולוגיה אבולוציונית באוקספורד, ראוי לדיון רציני יותר. דוקינס מציב ארבעה טיעונים בסיסיים.
הראשון שבהם הוא שהדת מסוכנת. הסרט התיעודי שלו שהפיק ה-BBC נפתח בפיגוע בבנייני התאומים ב-11 לספטמבר. לאחר מכן הוא מציג צילומים של ישראלים פצועים אחרי פיגוע התאבדות. משם הוא עובר לתמונות של חרדים מתפללים בכותל, ומכריז: "טרור דתי הוא התוצאה ההגיונית של אמונה דתית עמוקה".
די בהיקש המעוות של דוקינס – מחבלים מוסלמים הם דתיים ומחבלים מוסלמים רוצחים, ולפיכך כל הדתיים הם רוצחים בפוטנציה – כדי לגרום לסטודנט מתחיל ללוגיקה להתפלץ.
ההפרכה המובנת-מאליה לטענתו של דוקינס שדת גורמת לטרור, מלחמות, מסעי צלב, אינקוויזיציה וכו' - היא סקירה שטחית של רצח העמים שנערך במאה ה-20. כ-80 מיליון בני אדם נרצחו במהלך המאה ה-20 (לא כולל נפגעי מלחמות), וכולם נרצחו בידי אתיאיסטים: היטלר, סטאלין, פוט פול ומאו.
דוקינס כותב שטיעון זה עולה "כמעט אחרי כל הרצאה בנושא הדת, וברוב ראיונות הרדיו" ואז הוא מקדיש שבעה עמודים במאמץ להוכיח שהיטלר לא היה אתיאיסט כי אם קתולי. הוא מסכם פרק זה כך: "סטאלין היה בוודאי אתיאיסט, והיטלר כנראה לא היה כזה; אך גם אם שניהם היו אתיאיסטים, השורה התחתונה היא שהטיעון בענין סטאלין-היטלר הוא פשוט מאוד. אתיאיסטים אולי עשו עוולות באופן אינדיווידואלי, אך לא בשם האתיאיזם".
אילו היה דוקינס שואל את סטאלין או מאו, שסטטיסטיקת הרצח של היטלר מחווירה אל מול זו שלהם, אם המניע למעשיהם היה אידיאולוגי, הם היו עונים שעקרונות קומוניסטיים הם המניע לכל מעשיהם. אפילו כיום, המשטר הקומוניסטי הסיני מנתח את גופם של אנשי כת הפאלון גונג ומציע את איבריהם הפנימיים למכירה בשוק הרווחי של איברים להשתלה. מעשי זוועה כאלה תואמים את האידיאולוגיה האתיאיסטית שלהם, שרואה בני אדם במונחים כלכליים בלבד, ומתכחשת לכך שהחיים הם קדושים משום שבני אדם נוצרו בצלם א-לוהים. מכיוון שהקומוניזם הוא אתיאיסטי ביסודו ומתכחש לקיומו של א-לוהים ולקיומה של נשמה א-לוהית, מסקנתו של דוקינס שאתיאיסטים "לא עושים עוולה בשם האתיאיזם" היא שקר בוטה.
האמירה שהדת היא שלילית משום שאנשים דתיים ביצעו פשעים איומים בשם הדת, דומָה לאמירה שהרפואה היא שלילית משום שד"ר יוזף מנגלה ביצע פשעים איומים בקורבנות הניסויים שלו באושוויץ בשם המחקר הרפואי.
יתרה מזו, האמירה שהדת היא שלילית משום שאנשים דתיים ביצעו פשעים איומים בשם הדת, דומָה לאמירה שהרפואה היא שלילית משום שד"ר יוזף מנגלה ביצע פשעים איומים בקורבנות הניסויים שלו באושוויץ בשם המחקר הרפואי. ניתן לקחת כל רעיון חיובי ולהשתמש בו למטרות שליליות. אין בכך כדי להמעיט מערך הרעיון עצמו.
אחד העיוותים הרבים שבהם משופעים הספרים הנאו-אתיאיסטיים הוא העיסוק האובססיבי בתוצרי הלוואי הגרועים של הדת – בלי להזכיר את הטובה הרבה שהדת הביאה לחברה במהלך ההיסטוריה. כדבריו של תאודור דאלרימפל, "דלותו של האתיאיזם החדש בולטת מאוד בגישתו לתרבות שלנו, שעד לאחרונה היתה דתית עד לשד עצמותיה. חרטה על קיומה של הדת היא חרטה על קיומה של התרבות שלנו ושל המונומנטים שהציבה, הישגיה ומורשתה".
דאלרימפל נעזר בדוגמה של הקתדרלה של שארטר והפאסיון של מתי הקדוש (של באך). גם היהדות הטביעה את חותמה על ערכי המערב, כפי שמדגים קן ספירו בספרו "עולם מושלם" עליו מבוססת המצגת הזו. היהדות העניקה למערב את ערכי היסוד שלו: כבוד לחיי אדם, שלום, צדק, שוויון בפני החוק, חינוך ואחריות חברתית.
אפילו אוניברסיטת אוקספורד, שם נהנה פרופ' דוקינס ממעמד של מרצה בכיר, נוסדה לפני תשע מאות שנה בידי נוצרים דתיים, ביניהם הבישוף מרוצ'סטר.
2. מדע לעומת דת
דוקינס טוען שמדע ודת מנוגדים זה לזה. הוא ממשיך וטוען שבניגוד למדע, האמונה בא-לוהים היא אי-רציונאלית: "אמונה דורשת הצנעת יכולות ביקורתיות". הדוֹגמה של דוקינס מצהירה: "המדע נעזר בהיגיון ובהוכחות כדי להגיע למסקנות. הדת עוסקת בהפיכת אמונה שלא נבחנה לאמת בלתי-מעורערת באמצעות מוסדות חזקים, ובעזרת התבססותה במהלך הזמן".
דוקינס, שגדל בכנסיה האנגליקנית, מקשר באופן טבעי את הדת לאמונות אי-רציונאליות כמו לידת בתולים וא-לוהים שמעבֵּר אישה שיולדת אדם-א-לוהים. לכל זה אין קשר ליהדות. פתחו כל דף בתלמוד, קראו את הרמב"ם, או לִמדו שיעור של שעה בישיבה, ותחוו את שיטת ההנמקות החריפות ביותר של היהדות, שמטרתן לחשוף את האמת. היהדות מתמקדת בראש ובראשונה בלימוד תורה ובפיתוח יכולות ביקורתיות – ובשום אופן לא ב"הצנעתן".
האמונה הרציונאלית לחלוטין של היהדות בא-לוהים, כפי שהיא מבוטאת בידי הרמב"ם, היא שחייב להיות מקור אינסופי ובלתי-גשמי של היקום המוגבל והגשמי שלנו. כפי שנדגים בהמשך, אין כל הסבר אחר, המניח את הדעת, לעובדת קיומו של היקום.
אלברט איינשטיין הבין שעובדת תחילתו של היקום מניחה כוח שהביא אותו לידי קיום. משום כך הוא דבק באמונתו ביקום סטטי (שתמיד היה קיים ולכן אין לו התחלה) והתנגד להוכחות שהלכו והצטברו ליקום המתפשט.
לורנס קלמן, בספרו "רשות להאמין" (Lawrence Keleman, "Permission to Believe") מסביר את האתגר שמציב רעיון היקום המתפשט:
"מדוע שנקודה שהכילה את כל החומר והאנרגיה, נקודה שישבה לה בשקט במשך נצח נצחים, תתפוצץ פתאום? חוק האינרציה עומד על כך שעצמים נייחים ימשיכו לנוח, אלא אם כן יופעל עליהם כוח חיצוני. מכיוון שהנקודה הכילה את כל החומר וכל האנרגיה שיש ביקום, לא יכול להיות דבר מחוץ לנקודה זו שיתחיל להפעיל עליה לחץ, לא כוח טבעי, לפחות. מה יכול היה להצית את הפיצוץ הראשוני הזה?" (לקריאה נוספת בנושא הקליקו כאן)
אל מול הוכחת היקום המתפשט שגילה האסטרונום וסטו סליפר, ואל מול מסקנת היקום המתפשט של המתמטיקאים ויולם דה סיטר ואלכסנדר פרידמן, סירב איינשטיין לקבל את המסקנה הבלתי נמנעת. "עדיין לא נפלתי בידי הכמרים", הייתה תגובתו המפורסמת של איינשטיין לאפשרות של יקום מתפשט. הוא בוודאי הבין שיקום מתפשט חייב להכיל אפשרות של כוח ראשוני שאינו גשמי.
מאז, כמובן, הוכיח המדע שהיקום התפשט מאירוע ראשוני שנודע בשם "המפץ הגדול". ידיעה זו נותנת את הגיבוי המדעי לתפיסתו הפילוסופית של הרמב"ם בדבר כוח על-טבעי שיצר את היקום הטבעי.
כתב העת המכובד Astrophysics and Space Science (גיליונות 269-270, 1999) קובע בבירור שהמפץ הגדול מצביע על "מקור טרנסדנטלי של היקום":
"תאוריית המפץ הגדול כמקורו המוחלט של היקום, של כל החומר והאנרגיה, אפילו של החלל הפיזי והזמן עצמם - סותרת את ההנחה הנטורליסטית המתמשכת שהיקום היה קיים תמיד. מודלים שניסו להימנע מתופעה קוסמולוגית ראשונית ויחידה זו, קמו ונפלו. תיאוריות עכשוויות המתייחסות לתורת הקוונטים, כמו אלו של הרטל-הוקינס ומודל וילנקין, מתבססים על רעיון מפוקפק ובלתי מובן כמו 'זמן דמיוני' כדי להימנע מדיון בתחילת היקום. בנקודת התחלה 'יש מֵאַין' נרמזת אפשרות לגורם מחוץ ליקום, מעבר לזמן ולחלל. התנגדויות פילוסופיות אלה לגורם היקום אינן משכנעות".
דוקינס מבטל בקלות ראש, בשניים וחצי עמודים, את ההוכחות של תומאס אקווינס לקיומו של א-לוהים (הרמב"ם, שקדם לו במאתיים שנה, כתב טיעונים דומים). "ניתן בקלות – אני מהסס לומר זאת, בשל מעמדו הרם - לחשוף את ריקנותן של חמש ה'הוכחות' של תומאס אקווינס". (ע. 100).
דוקינס אינו מצליח לרדת לעומקו של הטיעון הפילוסופי והוא יהיר מכדי להודות שהוא מתעסק בתחום לא-לו.
ההפרכה שמציע דוקינס לאקווינס היתה מזכה אותו ב"מספיק בקושי" בכל קורס פילוסופיה בסיסי. בהיותו ביולוג ולא פילוסוף, דוקינס אינו מצליח לרדת לעומקו של הטיעון הפילוסופי והוא יהיר מכדי להודות שהוא מתעסק בתחום לא-לו.
בעיית "הגורם הראשוני" היא טיעון מוחץ שכנגדו דוקינס אינו יכול לעמוד. אפילו אם יוכל דוקינס, הביולוג של האבולוציה, להוכיח שבני אדם התפתחו מאיזשהו מרק ראשוני, האבולוציה עדיין מעלה שאלה גדולה יותר: מהיכן הגיעו מרכיביו היסודיים של אותו מרק? מה גרם לחלקיקים הראשוניים להיווצר? מה גרם למפץ הגדול? איך אפשר להאמין בהתחלה בלי להאמין במה שגרם לה? אתגרים קלאסיים אלה לאתיאיזם אינם זוכים לתשובה מפי דוקינס.
דוקינס הוא מאמין נלהב בכך שמדענים, גם אם לא הצליחו לייצר חיים עד עכשיו, יצליחו לעשות זאת בעתיד, ודבריו דומים להחשיד לתקוות משיחיות:
"אני לא אתפלא אם במהלך השנים הקרובות, ידווחו כימאים שהצליחו ליילד זן חדש של חיים במעבדה. אמנם הדבר עוד לא התרחש, ועדיין ניתן לטעון שהסבירות לכך נמוכה ביותר, אך הדבר התרחש פעם אחת, בעבר!"
כמובן שדוקינס יצטרך להסביר כיצד לעשות זאת ללא הכימיקלים המקוריים. אולי הוא יצליח לייצר סלט, אך האם הוא יצליח לייצר את הירקות?
התעקשותו של דוקינס על כך שמדע ודת סותרים, מבטלת בהינף יד מחקרים רבים שנכתבו בידי מדענים מכובדים, שבעיניהם המדע תואם לסיפור בראשית. תקצר היריעה מלפרסם כאן את כל הרשימה הביבליוגרפית של עבודות אלה, אך לפניכם שלוש דוגמאות משובחות:
"המדע והא-ל: השתלבות חוכמת המדע וחוכמת התנ"ך" מאת ג'רלד שרדר, פיסיקאי מ- MIT (בתרגומה העברי של נילי לנדסברגר); "שפת הא-לוהים" מאת ד"ר פרנסיס קולינס (Francis Collins, "The Language of God"), מנהל פרוייקט הגנום האנושי, שגדל, אגב, כאגנוסטקאי, כמי שמאמין שהאדם והמדע אינם יכולים להבין את א-לוהים; ו- "יש א-לוהים: איך האתיאיסט המושבע ביותר שינה את דעתו" מאת אנתוני פלו ורוי ורגזה (Anthony Flew and Roy Varghese, "There is a God: How the World's Most Notorious Atheist Changed his Mind")
3. חינוך דתי והתעללות בילדים
הטיעון השלישי שמעלה דוקינס הוא שאינדוקטרינציה דתית כמוה כהתעללות בילדים, משום שהיא מונעת מילדים לחשוב באופן עצמאי. הוא כותב שביטויים כמו "ילד קתולי" או "ילד מוסלמי", צריכים לגרום לאנשים להירתע בבהלה.
דוקינס מתגלה כסובלני להפתיע בנוגע להתעללות מינית בילדים. הוא כותב: "אנחנו חיים בתקופה שבה שוררת היסטריה לגבי פדופיליה... אין זה צודק לנקום בפדופילים כאילו היו מיעוט קטן של רוצחים". אך הסובלנות שלו נעלמת כליל כשמדובר בפשע חמור הרבה יותר, של גידול ילדים בתוך דת מסוימת:
"פעם אחת, לאחר הרצאה בדבלין, כשהגיע זמן השאלות, נשאלתי מה דעתי על מקרי ההתעללות המינית שביצעו כמרים בכנסיה הקתולית, מקרים שזכו לפרסום רב בתקשורת. עניתי כי אין ספק שמקרי התעללות אלו הם נוראים, אך ניתן לומר כי לא פחוּת מכך היה הנזק הפסיכולוגי שגרם חינוכו של ילד כקתולי-מלכתחילה".
יש צורך בספר שלם כדי להפריך לגמרי ספר אחר, אך כאן די להגיד שכל ההורים, דתיים כחילוניים, נוטעים בילדיהם את אמונותיהם. האם דוקינס לא מגדל את ילדיו לפי ה'דעה הקדומה' בעד דמוקרטיה? או נגד קוקאין? בשם ההגינות האינטלקטואלית, האם ירשה לילדיו ללמוד תיאולוגיה מוסלמית במסגד סָעודי במשך כמה חודשים?
4. מוסריות דרווינית
הטיעון האחרון של דוקינס הוא שבני אדם אינם זקוקים לדת כדי להבין מוסר מהו. בסרט התיעודי של ה-BBC, על רקע חבורת שימפנזים עליזה, הוא עומד על כך שמוסריות היא תוצר אבולוציוני.
ההסבר שלו פשוט: "מוסריות נובעת מהגן האלטרואיסטי שנבחר באופן טבעי בעֲבָרֵנו האבולוציוני". הוא מצביע על המבנים החברתיים המצויים בשפע בממלכת החיות, וטוען כי "הברירה הטבעית" העדיפה את התפתחותן האבולוציונית של תכונות מוסריות:
"הברירה הטבעית מעדיפה גֶנים שגורמים לפרטים מסוימים, ביחסים א-סימטריים של צורך והזדמנות, לתת כשהם יכולים, ולגרום למישהו אחר לתת כשהם אינם יכולים לעשות זאת. היא גם מעדיפה נטיות לזכור מחויבות, לנטור טינה, יחסי גומלין והענשת רמאים שלוקחים, אך לא נותנים כשהגיע תורם לתת".
כאן מתגלה האמת שבשם הסרט התיעודי של דוקינס: "דת: שורש כל רע", אם כי לא באופן שאליו התכוון. הדת היא אכן שורש כל רע, משום שללא דת לא הייתה תפיסת "רוע". דת היא גם שורש כל טוב. במלים פשוטות, בלי הדת שתגדיר מערכת ערכים מוחלטת, מה מבדיל בין טוב לרע? לא ייתכן אפוא, להסתפק באותה "מוסריות אבולוציונית".
אם בני אדם אינם אלא קופים מתקדמים, כפי שחוקרי האבולוציה רוצים שנאמין, תפיסת המוסריות לא הייתה רלוונטית. אריה שטורף זברה "חפה מפשע" בעודה בועטת ונאבקת, אינו "רע". הוא פועל לפי האינסטינקטים שלו, ולאינסטינקטים בממלכת החיות אין ערך מוסרי.
דוקינס מציע דוגמא: "עטלפים ערפדיים לומדים מיהם הפרטים בקבוצה החברתית שלהם שעליהם הם יכולים לסמוך שישלמו את חובותיהם (בדם שהועלה גירה) ומי מרמה". אך האם העטלף שמשלם את חובותיו הוא "טוב" וזה שמרמה הוא "רע"? מובן שלא.
לפי דוקינס, הטרוריסטים שהטיסו מטוסים לעבר בנייני התאומים לא היו שונים מהאריה שטורף זברה.
כשמוציאים את הטוב מהתמונה, אין רע ב"רע". לפי דוקינס, הטרוריסטים שהטיסו מטוסים לעבר בנייני התאומים לא היו שונים מהאריה שטורף זברה.
אפילו באבולוציה של התרבות האנושית, חוזים חברתיים היו תועלתיים יותר משהיו מוסריים. חוקי חמורבי, למשל, אוסרים על גניבה לצורך הגנה על זכויות הרכוש, לא משום שגניבה היא "רעה".
רק א-לוהים יכול היה להביא את המוסריות לעולם, משום שרק לו לבדו הזכות להכריז על טוב ורע. חלק גדול מהמוסריות שא-לוהים בנה עבורנו מנוגדת לאינטואיציה האנושית ולאינסטינקטים אנושיים. כמו שהצביע ההיסטוריון פול ג'ונסון על כך שבין כל הקודקסים של המזרח הקדום, רק התנ"ך קבע שפשעי רכוש אין דינם מוות, משום שקדושת חיי אדם עולה על ערך הרכוש. התורה גם מצווה לפטור אנשים מחובות מדי שבע שנים, להחזיר אדמה לבעליה המקוריים מדי חמישים שנה, לעשות מעשה כדי להציל חיי אדם, ולא לנטור טינה או לנקום.
(29) אתל, 29/3/2021 12:53
מרמת וויכוח שהוצגה קשה לעבור לחיי יום יום של דעת
למה אני צריכה את הרמה הזו? בחיים המודרניים יש הוכחות שונות על תועלת וערס של הדעת. יש אמונה ודעת, גם מעניין יותר לדבר על זה. בכל זות מעניין תודה.
(28) 0מולני1, 1/7/2017 09:09
שלילת דוקינס אינה שלילת האתיאיזם
אם דוקינס משתמש בטעיונים פילוספים מופרכים, או שגורס שדת ממוסדת היא מקור לרוע- ניתן בהחלט לסתור אותו בנימוקים שונים, כאלה ואחרים. אבל יסוד המחלוקת הוא האמונה בבורא שמקור הסמכות לכך הוא טקסט מקודש, לעומת הסתכלות חופשית נטולת אמונה שכזו על העולם הסובב. בסופו של דבר - האם יש אל (אחד?) כל יכול שברא את העולם לפי הסיפור המקראי או לא? האם הסיפור המקראי הוא אמת? האתיאיסט (כמוני) יטען, ובצדק, שאין שום עדות לכך. אם כבר להיפך. האם קיום העולם מוביל בהכרח לקיומו של בורא אינסופי שלא חלים עליו חוקי העולם? מדוע? האם זו לא שרלטנות? ונניח שקיים בורא שכזה, האם זה מקדם ולו במ"מ, את הנכונות של התנ"ך כטקסט מקודש? המרחק בין קיום לאי קיום אל הוא רחוק לא פחות מהמרחק מקיום אל חנכונות הטקסט היהודי. גם הקביעה כי המוסר הוא ערך דתי ואין לא קיום חילוני היא מוטעית מיסודה, והדוגמא לקומוניזם מודרני כהצדקה לכך גם היא מוטעית, כפי שאיסלאם רדיקלי שמצדיק ג'יהאד יחתים את היהדות כולה (או כל דת אלוהית אחרת) כג'יהאדיסטית. בנימה אישית, קשה שלא להתרשם כמה מגוחך הסיפור התנכ"י בהשוואה לעושר העצום של העולם הגשמי והרוחני כחלק ממנו, כל הניסיונות לישב את העושר הזה, שנראה שרק נגענו בו, ואנו רחוקים אולי עוד מאות שנים מלהבינו לעומקו, עם הטקסט התנכ"י נראה מאוד מלאכותי, ובא כניסיון נואש להצדיק את האמונה ולהשאירה בכוח כרלוונטית. אבל מה אני מבין, אני רק אתיאיסט.
(27) דני, 13/7/2010 14:42
משמח לראות התייחסות רצינית לדוקינס
1. היהדות אינה מחנכת לביקורתיות, אלא להתפלפלות בתוך גבולות ברורים, שחריגה מהם נחשבת ככפירה בעיקר. אין מקבילה לכך בעולמו של האתאיסט. 2. הדת אימצה את המפץ הגדול בהתלהבות רק בעשרות השנים האחרונות, כשנעשה ברור שזו גוברת על תורת המצב היציב. אילו אכן היתה תאימות ברורה בין התנ"ך למפץ הגדול, אז ברגע בו הוצעה התאוריה היו הדתיים - יהודים כנוצרים - קופצים עליה. הטיעון לדמיון הוא חוכמה מאוחרת. 3. אכן אין בידי האתאיסט יכולת לספק תשובה לשאלת הסיבה הראשונית, שממנה ניגזר עולמנו. כנראה גם לעולם לא תהיה תשובה, כי בהגדרה הבעיה מצויה מחוץ לפיזיקה של עולמנו. אין בכך כדי להוכיח שהדת מציעה תשובה נכונה. 4. המדע אכן לא מספק תשובה לבעיית המולקולה האורגנית המשתכפלת הראשונה. זו דווקא בעיה שיתכן ותיענה בעתיד. גם כאן, חוסר תשובה אינו מעיד על נכונות הגירסה התנכית. נהפוך הוא; הראיות בתחום המאובנים משקפות התקדמות הדרגתית במורכבות האורגניזמים, בסתירה לסיפור הבריאה.
(26) יעקב, 13/6/2010 21:46
תוספת
יש להדגיש שהרוע שנעשה כביכול בשם הדת לא נעשה בגללה אלא למרות היותה שהלוא הדתות מטיפות לסובלנות ואהבה הדדיים אלא שכל זה לא רלוונטי אף אם יש בני אדם שעיקמו את הדת עדיין היא ניצבת בעינה אם זוהי האמת יש לנו לקבלה על אף הפשעים שכביכול נעשו בשמה.
(25) יואב, 6/6/2010 13:52
המלצה על מאמר חכם מאוד בנושא ההימור של פסקל והקשר בין דת למדע
המאמר הוא באתר http://tshuvot.wordpress.com ברשימה מימין יש כותרת: ההימור של פסקל והרקע שלו. הנאה מובטחת לכל מי שאוהב לחשוב
(24) שי, 7/3/2010 08:55
אגב, "סטודנט", המשל שהבאתי היא התשובה לשאלה-
"כיצד נוצר האלוקים"- הוא לא נוצר, הוא לא כבול לחשיבה היחסית של האינסוף הגשמי של יחידות-מורכבות-מיחידות-וחוזר-חלילה...בתקווה שהחכמת. (אגב, הציון של הרמב"ם עשוי לא להתפרש בהקשר שאליו התכוונתי, הרמב"ם היה פילוסוף יחסית נאור וככזה, גם הוא חשב על אלוקים כישות קוסמית במובן העמוק)
(23) שי, 6/3/2010 19:17
לירדן מי-ם- תגובה 15- בינתיים מי שמשתלח ע"ב חוסר הבנה,
זו את, כמו הרועה שלך ושל חבר מרעייך- דוקינס. אז אענה על שאלותייך- קומוניזם מושלם(למרות שהעולם למוד אך ורק קומוניזם מושחת)הינו בגדר אוטופיה, ולמרות שמעולם לא הגיע לעולמנו קומוניזם מושלם, הוא עדיין היה בגדר אידיאולוגיה אוטופית עבור הוגיו הרציונלים(מרקס)ואף אלו שפחות(לנין), אך בסיס הקומוניזם בחברה מורכבת שמושפעת מהמערב המתועש, יכול להיות אך ורק דקטטורה, אך אבוי, ישנם חילוקי דעות רבים בין מוסר דתי לתועלתנות חברתית ברמת מקרו, שלא מאפשרים לבסס חברה דקטטורית-קומוניסטית כפי שלנין וממשיכיו המפלצתיים סטלין, צ'אוצ'סקו ומאו רצו לכונן, לכן היה צורך להשמיד כל זכר לדת(הביסיקציה, הגבלות על כנסיות וכו'), בהשמטת המצע הדתי, ניתן להכניס אחת אחרת, כזו שיוצרת חיכוך עם המוסר הדתי(במידה ומייצגיו אינם מושחתים גם הם), והיא- פולחן אישיות לדיקטטור. במציאות הדיקטטורית של דאז, אם בגרמניה הנאצית(שאמנם לא היתה קומוניסטית מטעמים גזעניים, אך בהחלט היתה אוטרקיה), או בברה"מ, היתה דת, כזו שסותרת במהותה את כל המוסר הדתי שאני ואת מאמינים בו, והופכת את המציאות לגיהנום עלי אדמות עבור רוב ה"יחידות הפונקציונליות" המרכיבות את החברות הללו כפי שהן מגדירות את אזרחיה בפועל. ושאר שאלותייך נובעות מחוסר הבנת הנקרא שלך את הכתבה, "יפה הגעת למסקנה שאם מישהו לא רואה את האדם כיציר האל, אז מכאן נובע שהוא עושה לאדם רדוקציה למשהו חסר ערך או חסר נשמה? מה הקשר בין הדברים? " כנראה שבנוסף לכך שאת לא ממש מודעת למציאות הקפיטליסטית שבאה לידי ביטוי בגלובליזציה מואצת, בכיו"ב, הפצת המוסר שעליה מושתתת התרבות המערבית לכל חור בעולם(עם רמת השפעה כזו או אחרת), ושהתרבות המערבית מתבססת מהווסדה על יסודות דתיים מונותואיסטיים, את לא מודעת להבדל בין מוסר מוחלט(דת מונותואיסטית) למוסר תועלתני שבין אידאל למעשה יש הבדל עצום, שכרוך בצדק סובייקטיבי שבא לידי ביטוי באופן סלקטיבי למדי. גם המונותואיזם כמו גם האתאיזם, וכל ושאר מני "איזם", הם סה"כ תעשיות ושווקים נוספים עבור השיטה הקפיטליסטית(השווקים האקדמיים לדוגמה או סתם עוד ביקוש לעצים עבור ספרי דוקינס או ספרי תורה לצורך העניין). אני לא ארחיב על מצע מצומצם זה, אבל אני מציע להבין את גוף הכתבה ולחקור קצת מעבר לעולם הדוקינס הדטמיניסטי שלך. זה רק יועיל לך.
(22) שי, 6/3/2010 18:10
למגיב 21- סטודנט, כנראה שאתה מורגל לקיצורי מחשבה כמו
רוב האנשים דתיים ולאו. לפני שאתחיל, אציין שלתפיסתי אלוקים זה ישות מעבר לצורת החשיבה המוגבלת להבנה האופטימלית של היקום בעל 4 הממדים שאתה עצמך ואף אני לא הגענו אליה עדיין ומעטים הצליחו. היכולת להבין כל פרט ופרט באופן יחסי לגבי הנושא הנדון(במקרה זה היקום הגשמי) היא זו שהביאה את איינשטיין להאמין באלוקים קוסמי(לא אלוקים ש"פה איתי" שהרבה דתיים מאמינים בו, ודווקא היו פילוסופיים דוגמת רמב"ם שהאמינו באלוקים כזה), קח את יכולת חשיבה זו נסה לאמץ אותה רק עבור הדוגמה הבאה- נמלה. הנמלה כלואה בעולם של קצת יותר מממד אחד- למה? היא אמנם יכולה ללכת במישור(2 ממדים) או אף לעוף(3 ממדים) או אולי לעוף ולהתעכב(4 ממדים)אך היא כלואה לעולמה של המלכה ולמעט חישוב מסלול ע"פ תנודות מגנטיות ושמש(תכונה מובנית לשירות יעיל יותר למלכה), והליכה בקו ישר ככל שניתן(פחות או יותר- לכן קצת יותר מממד אחד), אין חשיבות לשאר הממדים בעולמה, ולכן, כאשר היא תיתקל ביצור, כל יצור, שיעמוד בדרכה, מבחינתה הוא מכשול שיש לעקוף כדי לחזור למסלול, הוא לא קיים מבחינתה כישות פיזית שהיא, משמע שהוא אכן אינו קיים? אנו יכולים להבין זאת בזכות היכולת שלנו להתפתח להבין את העולם הגשמי הבנה יחסית. אנו מסוגלים להבין את עולמה של הנמלה כי היא הרבה פחות מורכבת מאיתנו, אנו גם יכולים להבין, שכשם שהנמלה יכולה להבין מקסימום לאן עליה לנוע ומה עליה להביא לממלכה, כך גם אנחנו יכולים מקסימום להבין דברים באופן יחסי במציאות הגשמית של 4 ממדים עם חושינו ומוחינו שהם הכלים שלנו. אלוקים הוא מעבר לכל זה, כמו שאתה מעבר לעולם הנמלה. מסקנה- וזאת לציטוט לכל מקום- גם האטאיסטים וגם רוב הדתיים בעולם מאמינים או לא באל גשמי גדול שיושב בכוכב או גלקסיה או משהו מעבר לגלקסיה שניתן לראות אותו אותו כאילו שהוא מוגבל לתפיסת המציאות המוגבלת שלנו. האמונה שלא קיים אל קוסמי כמוה כאמונה שאין יותר מ4 ממדים, מפני שאם יש, האמונה שלא קיים אל קוסמי כמוה שווה לקליפת השום. מקווה שעזרתי לך להחכים קצת, "סטודנט"....
(21) סטודנט, 29/10/2009 06:49
זה נחמד שאתה מנסה לענות על שאלה מהותית באמצעות משחק מילים
"מעל החומר ומעל הזמן ולכן היה קיים תמיד"? אם על אלוהים אתה יכול להגיד שהיה קיים תמיד, למה לא על נקודת החומר שהיתה קיימת לפני המפץ הגדול? או על כדור הארץ? או על החיים עצמם? אם אתה מנסה להסביר את תחילתו של היקום באמצעות "אלוהים" שהיה קיים תמיד, למה להוסיף קשיים? פשוט תגיד שהיקום היה קיים תמיד. האדם, לדוגמה, הוא יצור כל כך מורכב ומופלא שאנו משקיעים הרבה זמן ומאמץ בנסיון להבין כיצד הוא נוצר. אתה מביא בתור פתרון את אלוהים, אבל אלוהים הוא יצור עוד יותר מורכב ומופלא! במקום לפתור את הבעיה רק הוספת עוד בעיה קשה הרבה יותר. עדיף פשוט לומר שהאדם היה קיים תמיד. איזה טיעון יש לך לכך שאלוהים היה קיים תמיד, אשר לא ניתן להשתמש בו באותה מידה על האדם?
(20) ליאור, 28/10/2009 12:27
אלוקים
אלוקים לא נוצר ,כיוון שהוא מעל החומר ומעל הזמן ולכן היה קיים תמיד ,ללא נקודת התחלה.
(19) סטודנט, 22/10/2009 06:28
מהטיעון הכי חזק של דוקינס התעלמת
אמנם דוקינס לא מספק תשובה טובה לשאלה מה גרם למפץ הגדול, אך אם אתה מנסה להציב את אלוקים כתשובה, אזי את רק מעלה שאלה גדולה וקשה הרבה יותר: איך נוצר אלוקים? הטיעון של דוקינס הוא שאלוקים הוא החידה הגדולה ביותר, יותר מתחילתו של היקום ויותר מתחילתם של החיים
(18) אבי, 5/10/2009 07:05
מה שהוכיח לי העולם המערבי-
בכל דבר צריך לראות את תוצאותיו. אידיולוגיה יכולה להיות מאד טובה, לא משנה אם היא אתאיסטית או דתית. מה שבאמת בודק אותה זה התוצאות של אימוצה וההשלכות שהיא מביאה לעולם. וכפי שאני רואה היום, השלכותיו של האתאיזם, של זניחת האמונה בבורא, הביאה רק להגברת האלימות, הרצח, הסמים, העולם מלא בהתעללות מינית מכל הסוגים, ההפקרות גואה בכל מקום וילדים קטנים רואים ועושים דברים שמבוגרים לפני 100 שנה לא היו חושבים לעשות. בלי האמונה אין מוסר, למסקנה זו הגעתי בהיותי חילוני גמור שגדל במדינה קומוניסטית, ושבקושי ידע שהוא יהודי, שלא לדבר מה זה יהודי. לאחר שהסתכלתי על ההיסטוריה של העולם. מוסר אתאיסטי לא קיים, משום שבסופו של דבר הוא מתפוגג, כי לא משנה כמה הוא דוגל במוסר, האדם הוא יצור אנוכי ואם אין לו יראה מכח שגדול ממנו, הוא יזניח את מוסריותו, במקרים שמאד ירצה לעשות דבר מסוים. ואם לא הוא, אז צאצאיו יעשו זאת. וניתן להמחיש זאת ע"י התבוננות בציונות- בקום המדינה היתה אידיולוגיה אתאיסטית של בניין הארץ ושל לאומיות. היום, רוב הצעירים נושאים עניהם למערב, חלקם עוזבים את הארץ, ואלה שלא, עושים זאת לרוב מטעמי נוחות. ומי שעולה לארץ אלה אנשים שומרי מצוות, או אנשים שמצב הכלכלי/חברתי במדינה בה הם גרים, הוא רע. על כן יש אינספור דוגמאות לכך שאתאיזם הביא רק לחורבן. ועד לפני 100 שנה, כשהאנשים עוד האמינו בכח צדק גדול, לא היו מעשי נבלה איומים כה רבים כפי שיש היום. זוגות נשואים בוגדים אחד בשני, צעירים מעשנים סמים ליד בתי הספר, וזה מצב יומיומי. ומי שרוצה לטעון שהדת היא לא הגיונית ומסוכנת, שבשמה נרצחו אלפים, לפחות שיבדוק את היהדות, ויראה, מניסיוני, שאין היא דומה כלל, לא לנצרות ולא לאיסלאם שאותן הישראלים מכירים הרבה יותר מאשר את היהדות, לצערי.
(17) יאיר, 2/6/2009 17:40
דוקינס בור ועם הארץ ביהדות
הוא כתב את סיפרו נגד כל הדתות, אך הןא לא מכיר את היהדות שמושתתת על הגיון בריא כפי שכבר כתב הרמב"ם בספריו.
דוקינס מכיר היטב את הכנסיה האנגליקנית. בכל אופן, בודאי שאין ביכולתו להוכיח כפירה בה', כיוון שבורא עולם רחוק מהשגתו של דוקינס. הייתי אומר כי יומרנותו של דוקינס הינה ילדותית במקרה הטוב.
(16) דוד, 10/5/2009 16:37
הספר הגון ומנומק
הוא חסר את רוח ההסתה הקיימת במקרים רבים בדבריהם של מחזירים בתשובה כמו אמנון יצחק ודומיו, וזה חסרונו היחיד.
(15) ירדן מירושלים, 8/5/2009 05:06
בושה לאינטיליגנציה
הטיעונים שאתה מעלה נגד ריצ'רד דוקינס וחבריו לוקים בכל הרעות החולות שאתה טוען כלפי המאמרים עליהם אתה מדבר. לדוגמא: העובדה שמישהו אומר על ספרו של ריצ'רד דוקינס שהוא אינו מחדש דבר אך כתיבתו רהוטה, אין זה אפילו דומה לטענתך שהטיעונים בספר לא תקפים אבל הפרוזה מוצלחת. אז איך הבאת את האמירה הזו כחיזוק לטענתך?
אני מניח שברור גם לך שהשאלה האם מישהו מחדש או לא, לא קשורה כלל לשאלה האם טיעוניו נכונים או לא. דוקינס אולי לא מחדש אבל הוא בהחלט מביא טיעונים חזקים בהרבה מאלו שאתה העלת כאן. עוד דוגמא לחוסר היושר שבכתיבה שלך (אולי אתה צריך ללכת לקורס לוגיקה? להבין מהו טיעון תקף) היא הטענה שאם מישהו רוצח מליונים בשם הקומוניזם (שזו תפיסת עולם פוליטית מסויימת מאוד) אז הוא עושה זאת בשם האתאיזם. מאיפה הגעת למסקנה שאתאיסטים עושים לאדם רדוקציה כלכלית? את זה עושה אולי הקיפטליזם, את זה עשה אולי הקומוניזם, אך מה פתאום האתאיזם? מאיפה הגעת למסקנה שאם מישהו לא רואה את האדם כיציר האל, אז מכאן נובע שהוא עושה לאדם רדוקציה למשהו חסר ערך או חסר נשמה? מה הקשר בין הדברים? יש עוד כל כך הרבה דוגמאות לאי הדיוקים בדבריך שלא אוכל להביא את כולם כאן. הכתבה שלך היא בושה לאינטליגנציה.
(14) אריאל, 8/5/2009 03:49
ל- 13
מאוד תמהתי על המשפט האחרון שאמרת. אין אדם שומר תורה ומצוות, וק"ו תלמיד-חכם, שיכול לומר שאין ממש בגלגול, ואין אנשים כאלה - אלא אם כן הם כופרים בשאר יסודות התורה, בגלוי או בסתר...
(13) דן בן יעקב, 7/5/2009 04:11
תגובה ל - 11 אייל
תשובתך אינה מסבירה דבר אלא מערפלת במודע, כי מהי " הצלת גדולים " ואיך יתכן שהיא מחכה עד 4 דורות ? מה פירוש " הצלת קטנים מכפרת מייד " ? כיון שהציטוט אינו ברור , קל להיתלות בו.אבל תשובה לשאלה שהעליתי - לא קיבלתי, כיון שהתשובה אינה יכולה להיות במישור הפשטני.
התשובה האמיתית ל" סתירה " זו היא כי כאו יש לנו הוכחה מהתורה לגבי גלגול נשמות ביהדות. אותה נשמה מתגלגלת עד 4 פעמים , כי עליה לכפר על העוון אם לא בגלגול זה , הרי בבא אחריו. כלומר , ניתנת אפשרות תיקון וזו מידת הרחמים !
כל יתר ההסברים אינם מובנים,ואינם הגיוניים. תורת הגלגול - היא אחד מעמודי התווך ביהדות ובלעדיה אי אפשר להסביר נושאים רבים ומצוות שונות. חבל שרבנים רבים אינם רוצים להכיר בתורת הגלגול, ומייסים לה מיסטיות, אין מסטיות בתורת הגלגול או בקבלה. צריך ללמוד ולהעמיק בקבלה ,ואז נצא הגלות ברחמים- כנכתב בזוהר.
(12) ענבל, 6/5/2009 03:17
יישר כוח
כל הכבוד על הכתבה המרתקת , ניכר כי הדברים נלמדו לעומק ובצורה מכובדת. ועליכם יאמר : מכל מלמדי השכלתי , תודה !
(11) אייל, 5/5/2009 14:01
תשובה לדן בן יעקב
מדרש השכם (מתוך ספר הליקוטים לאליעזר גרינהוט כרך א' ירושלים תרנ"ט):
גדולה הצלת קטנים לאבותם, שהצלת גדולים פעמים היא ממתנת עד ארבעה דורות, והצלת קטנים מכפרת מיד. ומניין שהצלת גדולים עד ארבעה דורות? שנאמר "פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים". אין אתה יכול לומר, שאם היה האב רשע והבנים צדיקים, שהוא פוקד רשעת האב עליהם, שאין זו מידת הדין. ואין אתה יכול לומר, שהוא נתפס בחובו, שאין זו מידות המרחמים. ואיזו מידת הרחמים? תולה לאב עד ארבעה דורות, אם נמצא אחד מהם צדיק – הרי האב ניצול. לא נמצא אחד מהם צדיק – כל אחד נתפס על מעשיו. שמא תאמר "פוקד עוון אבות על בנים" לשון קצף הוא, צא ולמד מי"ג מידות (שמות ל"ד ו'-ז') "ה' ה' אל רחום וחנון וגו' פוקד עוון אבות על בנים", אף כשהוא אומר "פוקד עוון אבות על בנים" לשון רחמים הוא, שאם יהיה אחד מהדורות צדיק - הוא מצילם... ועוד: משה רבנו בשעה שבא לבקש רחמים מהו אומר? (במדבר י"ד) "ועתה יגדל נא כוח ה' כאשר דיברת ה' ארך אפים... פוקד עוון אבות על בנים" – ואילו היה לשון קצף – לא היה אומר זה.
(10) דן בן יעקב, 4/5/2009 10:54
תגובה ל- 4 מה אתה מבין מפשט הפסוק
ואיזה אלוקים זה ? לפי הציטוט :... פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שם, ז).
הוא רוצה רק לנקום בבנים ( עד דור רביעי ) על חטאי האבות , זה לא מוסרי ולא הגיוני, האם אתה רוצה או מאמין באלוקים כזה ? הרי לא יומתו אבות על בנים , איש בחטאו יומת ! סתירה , חשבת פעם על זה ? ככה זה כשלומדים ברמת הגן.
(9) איריס, 4/5/2009 01:11
למה זה כל כך נורא
שיש אנשים שאינם מאמינים בקיומו של כוח חיוצני שברא הכל? על מה זה מאיים? אם את/ה מאמינים בקיום אלוהים הברא הכל אז הרי הלא-מאמינים גם הם ברואיווהם פשוט עדיין לא יודעים זאת. מוסר אנושי של התחשבות, חוסר אלימות ואהבה אינו זקוק למצוות, אלא להבנת ההגיון שחברה זקוקה לכך כדי להתקיים ולהתפתח. ובכל זאת יש להודות שבשם הדת נעשות מעשים אלימים רבים ועדיין נעשים -אצלנו ו"אצלם" והם מוצדקים אך ורק משום שהאמונה באל מסוים ולא בשני נותנת לגיטימציה לתחושת עליונות על האחר.
(8) דני זמיר, 4/5/2009 01:11
המאמר מחמיץ את העיקר
נקודה חשובה שעולה מהמאמר, והיא חלשה אצל דוקינס נוגעת לתובנה המשוגיתצ בה עסק פרופ' לביוביץ המנוח בעקבות הרמב"ם שעצם קיום העולם ללא גבולות ויש מאין הם קיום במישורים שהמוח האנושי כלל אינו יכול הלכיל או לתפוס כי המ ם בלתי קיימים מושגית במוחו של האדם ומכאן ההוכחה הפילוסופית לקיום כח מעל הבנת האדם שלצורך השפה המשותפת אני קורא לו אלוהים. (למה אתם מתעקישם לכתוב אלוקים, מבירוריי עם רבנים שאני בוטח בהם אין לזה שום בסיס הלכתי), ומכאן גם בהחלט ייתכן שהתהליך האבולוציוני "נברא" ע"י האלוהים. הנקודה היא שאלת כל יכולותו של האל ומעורבותו המוחלטת באופן שיוצר סתירות בלתי פתירות לכאורה להבנה האנושית. התשובה היחידה האפשרית היא שבדומה לחוסר היכולת האנושית להתמודד עם שתי שאלות הבריאה הנ"ל מדובר בשאלות בלתי נגישות, למוח האנושי.(תשובה שיש לנמקה).
לאור אי תמיכה מוחלטת מדעית (ארכיאלוגית ואחרת9 בסיפורי המקרא ובמעמד הר סיני, ולאור אי ההתכנות של רבים מהתיאורים בכתבי הקודש של כל הדתות ולאור מנהגים מוזרים ואימי סרק שפיתחו כל הדתות , (במיוחד בנצרות) הרי שקשה להגיד שדוקינס נכשל בסימני השאלה דרמטיים שהוא מציב בשאר המישורים.
(7) הרב אבי פסקל, 3/5/2009 23:58
דוקינס צודק
דוקינס פשוט מפריך בצורה מאוד מעניינת,מדוייקת,מדעית ומנומקת היטב את כל טענותיו.
(6) דן בן יעקב, 3/5/2009 10:42
ספרות אתיאיסטית - מסימני הגאולה
לפני 1700 שנה נכתב בפרקי דרבי אליעזר, כי בתקופת המשיח , חוצפה תלך ותיגדל ואיתה הכפירה. הספר הוא אחד מהסימנים לבוא משיח צדקנו. יהודים - יש לנו על מי להישען, רק על בורא העולם- הקב"ה. ישנם 13 סימנים נוספים, כמו : היוקר יאמיר, מצב כלכלי מעורער, ועוד, מי מהמומחים חזה לפני שנה את המפולת הכלכלית ? שיקום ! אבל בכתובים מלפני 1700 שנה - זה מופיע !
הבנצי המצוי, 16/8/2016 02:39
מסכים לגמרי, רגע בעצם
לא מסכים בכלל. נבואות על נפילה כלכלית הן הנבואות הנפוצות בעולם, ואגב, איזו נפילה בדיוק? תבדוק את הנתונים ותראה שמצב המשק הכלל עולמי בעשרות השנים האחרונות מעולם לא היה טוב יותר. חוץ מזה, הפסקתי לספור את מספר הנבואות על בואו של 'משיח צדקנו' וכו.
(5) אייל סג"ל, 3/5/2009 08:31
יפה מאוד!
מדהים עד כמה חלק מההסקות שלו מופלצות!
למרות שיש דבר אחד מוזר:
"מסקנתו של דוקינס שאתיאיסטים "לא עושים עוולה בשם האתיאיזם" היא שקר בוטה. "
הגעת לזה בצורה לא נכונה- כי עצם זה שהקומוניזם הוא מתבסס על האתיאיזם- והקומוניזם מוכן לרצח של אנשים- לא אומר שזה בשם האתיאיזם!
(4) מוטי לקסמן, 3/5/2009 07:56
אלוהים הוא מוקד אמונה
אלוקים הוא מוקד של אמונה, לא של הנחת מציאות.
אמונה היא עמדה של יחיד קודם-כל עם עצמו.
יש המאמינים באלוהים שהוא: "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים" (שמות לד, ו–ז). אחרים מניחים "כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא" (שם, יד) ולכן, אלוקים "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שם, ז).
ויש המאמינים שאלוקים פועל כך וגם כך, הכל תלוי במעשי האדם.
הביטוי "אלוקים הוא" משקף את עולם הערכים ותפיסת המציאות של האומר, לא של אלוקים.
לכן, יש שדואגים לכל נזקק בשם האלוקים בו הם מאמינים ואחרים פוגעים ואף הורגים כל בר פלוגתא בשם האלוקים בו הם מאמינים.
האחריות לתפיסת אלוקים כזה או אחר היא באדם בלבד ולא באלוקים.
גם האחריות המלאה והבלעדית למעשי האדם היא באדם בלבד ולא באלוקים.
אמור לי באיזה אלוקים אתה מאמין, ואומר לך איזה אדם הנך...
(3) מ, 3/5/2009 07:08
תשובה לשחר (1)
למי להאמין?
אתה מוזמן להמשיך לקרוא ולהתעניין, ולסמוך על עצמך והאינטואיציה שלך שתגיע לתשובה הנכונה לך!
(2) שחר, 3/5/2009 06:08
שאני קורא תמיד מאמר כזה
אני תמיד חושב מה הצד השני היה עונה...
הרי בטח היו לו תשובות
אז בקיצור: למי להאמין?
(1) שרית, 3/5/2009 06:08
מאמר חזק!!!!!!!!!!1