רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חכמה לחיים

תורת הקבלה, פרק 15: תפארת – המיזוג המופלא

י״ד בשבט ה׳תשס״ו י״ד בשבט ה׳תשס״ו 12/02/2006 | מאת הרב שמעון ליברמן

תפארת – שמשמעותה יופי והדר – היא המרכזית ביותר בעשר הספירות, בהיותה מגשרת בין החסד לגבורה

תפארת, היא המרכזית ביותר בעשר הספירות, בהיותה מגשרת בין החסד לגבורה.

אם נתייחס להגדרה זו באופן מילולי, המלים 'מרכז' או 'אמצע' מבטאות פשרה – קצת מזה וקצת מזה. אבל, כשמשתמשים במילים אלה לתיאור ספירת התפארת, הן מביעות משהו שונה לגמרי. התפארת בהיותה אמצעית, משתמשת אמנם בחסד ובגבורה, אבל במינון כזה, שיוצר אופן פעולה שונה לחלוטין.

משרד החוץ ומשרד הביטחון

ננסה להבהיר את הדברים בעזרת משל – אחת ממטרות העל החשובות ביותר של כל מדינה עצמאית, היא להמשיך ולשרוד בין המדינות המקיפות אותה. האחריות על כך מוטלת בעצם על כתפיו של ראש הממשלה, המלך או הנשיא של כל מדינה ומדינה. לתכלית זו עומדים לרשותו של המנהיג שני משרדים שונים – האחד, משרד החוץ המופקד על בניית יחסים ידידותיים ונעימים בין המדינות השונות. והשני, משרד הביטחון, שתפקידו להיערך למקרה של מלחמה נגד אומות תוקפניות.

אם ניכנס לכל אחד ממשרדים אלה בנפרד, נמצא שהאידיאולוגיה והשקפת העולם שלהם מנוגדות לחלוטין.

משרד החוץ פועל מתוך הנחה, שהמדינות כולן שוחרות שלום, שלוחמה היא תוצאה של אי הבנות ושפשרה וויתור הן ממבשרי היציבות.

משרד הביטחון, מצד שני, פועל תחת ההנחה, שאפילו בני הברית הקרובים ביותר עלולים להפוך לאויבים, שמלחמה היא אינסטינקט אנושי, שכוח ועוצמה הם הגורמים היחידים שיכולים לקבוע את מעמדה העולמי של כל מדינה, שחוסר גמישות ואכזריות, הם אלה שיביאו ליציבות ולשלום ושהשאיפה של כל מדינה היא לצבור כוח ועוצמה.

וכך, על מנת להגיע ליעילות מרבית, לא רק שכל אחד מהמשרדים פועל בכיוון מסוים, אלא הוא גם דוגל בהשקפת עולם מלאה הכוללת מטרות ותיאוריות.

 

רק בעל המעמד הגבוה מהם – מנהיגה של המדינה – מכיל השקפת עולם רחבה יותר.

 

רק בעל המעמד הגבוה מהם – מנהיגה של המדינה – פועל על-פי השקפת עולם רחבה יותר, הרואה את שני המשרדים האלה, לא כשני גופים עצמאיים, אלא כשני כלים שונים הפועלים עבור מטרה אחת "נעלה" יותר. מטרה הכוללת את שתי האידיאולוגיות האלה כמרכיבים משניים במערכת הכללית.

השקפתו של ראש הממשלה, היא שלא הכוח בעצמו וגם לא הידידות בפני עצמה הן מטרות העל של המדינה. אלא, המטרה החשובה ביותר היא הישרדות והתפתחות. ראש הממשלה יודע, שהן העוצמה והן הידידותיות מהוות כלים, שמשמשים את אותה המטרה. הוא יבדוק כל מקרה לגופו ויחליט באיזה מן הכלים מתאים להשתמש בכל פעם, על מנת להשיג את המטרה עליה הוא חושב.

לעיתים, כוח הוא הגישה הנכונה ולעיתים ידידותיות היא הגישה הנכונה. אבל, בשום מקרה – בין אם הוא משתמש במשרד החוץ בצורה דיפלומטית, ובין אם הוא משתמש במשרד הביטחון למלחמה – הוא אינו מזדהה לחלוטין עם האידיאולוגיות של המשרדים השונים, אלא עם האידיאולוגיה הרחבה יותר והמקיפה יותר שלו עצמו, כמנהיג.

מיזוג

אותו רעיון מתאים גם לגבי חסד, גבורה ותפארת. לחסד יש "אידיאולוגיה" פנימית של טוב לב. הוא רוצה לתת על מנת לתת. הוא רואה זאת כמטרת העל, וככל שהוא נותן יותר – לא משנה למי מגיע – כך טוב יותר.

גבורה, לעומת זאת, רואה את הנתינה כמסוכנת. רק דברים שנקנים בתשלום מלא והוגן הם "טובים". כך, עומדת מאחורי הגבורה אידיאולוגיה חזקה של "קח ותן" ושל "אין ארוחות חינם". היא רואה את מטרת העל של הבריאה, במצב שבו כל יצור "מרוויח" את זכות הקיום שלו.

התפארת מגיעה עם מיזוג של שתי השקפות אלה. היא כוללת את שתיהן, משום שיש לה תכלית רחבה יותר, ולשם כך היא משתמשת בשתיהן. מטרת העל שלה היא "צמיחתו של האדם אל מלוא הפוטנציאל שלו".

פעמים רבות המטרה הזו מגיעה לידי מימוש, מתוך כך שנותנים לאדם "להרוויח" את זכות הקיום שלו, בעוד שבמקרים אחרים הוא זקוק לזריקות של מתנות חינם. אף אחת מהאידיאולוגיות – הן זו של "אין ארוחות חינם" והן זו של "תן תמיד וללא תנאים" – אינה פילוסופיה ברת תוקף תמידי. כל אחת מהן היא אלמנט, שעשוי לשמש לצורך השגת אידיאל גבוה יותר ומקיף יותר.

 

כך גם נוהג אדם בריא בילדו – מטרתו היא, שהילד יתפתח ויגיע להיות הטוב ביותר שביכולתו להיות.

 

כך גם נוהג אדם בריא בילדו – מטרתו היא, שהילד יתפתח ויגיע להיות הטוב ביותר שביכולתו להיות. בדרך כלל משמעות הדברים היא, שהילד צריך להתאמץ ולהשתמש בכוחות הטמונים בו. אבל, כאשר כוחות אלה כושלים באופן זמני, ההורה נותן לו את זריקת העידוד הדרושה לו, בדמות אהבה שאינה תלויה במעשיו – כסף, שבחים וכו', על מנת לשמור על המשך התהליך.

תפארת אם כן אינה פשרה. לפשרה אין השקפה שמשלבת כוחות –"כששני זוגות קרניים נעולים בעמדתם, על מנת למנוע השמדה הדדית, אין ברירה אלא לקצוץ חלק מכל אחד מהם". תפארת לעומת זאת, מציגה תמונה גדולה וכוללת יותר, המוצאת לכל "זוג קרניים" את המקום המתאים בזירה, כך שאין להן כל צורך במאבק.

זו הסיבה, שהספירה קרויה תפארת – יופי המגיע תוך שילוב של אלמנטים שונים ומיזוגם בהרמוניה מושלמת. שחור ולבן הם הפכים, השילוב המתאים שלהם יוצר יופי. תפארת אינה מפשרת בין הניגודים והופכת את כולם לאפור; להיפך, תפארת משתמשת הן בשחור והן בלבן על מנת ליצור תמונה בעלת עומק.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן