רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חכמה לחיים

יראת השם

כ״ט בניסן ה׳תשס״ה כ״ט בניסן ה׳תשס״ה 08/05/2005 | מאת הרב נח וינברג

האינסטינקט שלנו מורה לנו לברוח כשאנחנו פוחדים. היהדות מלמדת אותנו, שיראה מפני א-לוהים מובילה לגדולה רוחנית.

המלה יִראָה משמעה "פחד", אך ניתן גם לנקד אותה כיראֶה, מלשון ראיה – לפקוח את העיניים, לראות את ההזדמנויות הפתוחות בפנינו ולחשוש מפני מה שיקרה אם נמנע מלממש אותן.

פחד או יִראָה, כמו כל רגש אחר, הנו בעל היבטים חיוביים ושליליים כאחד. פחד שלילי מחליש אותנו, פחד חיובי מלהיב אותנו. האדרנלין ממריץ את זרימת הדם בעורקים. הוא נותן לנו כוח לעשות כל דבר שנרצה. אם אתם הולכים ברגל ומבחינים לפתע בנחש, הפחד גורם לרגליכם לרוץ במהירות הבזק ולטפס על הגדר הסמוכה כמו ספורטאי באולימפיאדה. הפחד גורם לכם להתעורר ולהיות נוכחים באופן מלא בעולם המציאות.

אנו מתחבטים ומתלבטים כל חיינו בקבלת ההחלטות הנכונות. יש לנו נטייה לבחור בדרך הקלה, ולהתעלם מהשלכותיה. הפחד מההשלכות העתידיות, עשוי להיות גורם ממריץ לביצוע עבודה במהירות וביעילות. "לראות או לא לראות?" זאת השאלה היהודית.

חופש גמור

תארו לעצמכם, שמצלמות נסתרות מתעדות את התהליך שאתם עוברים בחייכם. העולם כולו צופה בכם. אנשים מריעים לכם כשאתם מצליחים ושורקים לכם בבוז כשאתם נכשלים. כשכולם צופים בכם, האם לא תהיו זהירים יותר במעשיכם? המוטיבציה שלכם להצליח, בוודאי תרקיע שחקים...

חיו את חייכם, כשתודעת הא-ל מלווה אתכם כל הזמן. הכול מוקלט ונשמר. האם אנו מנצלים את ההזדמנויות שהחיים מציבים בפנינו, או מבזבזים אותן? יום אחד נצטרך לענות על שאלה זו. סוג כזה של פחד יכול לספק לנו מוטיבציה לגדילה ולגדוּלה.

לכל אחד ואחת מאתנו יש נטייה לפקפק בעצמו, מה שנקרא יצר הרע.

לרוע המזל, נוטה הטבע האנושי להתפתות להסחות דעת. לכל אחד ואחת מאתנו יש נטייה לפקפק בעצמו – מה שנקרא יצר הרע. הוא מאיים עלינו תמיד: "אתם עושים יותר מדי. תהיה לכם התמוטטות עצבים ואתם תישברו!". איומים אלה עושים את שלהם ואנו פוחדים לצאת ולפעול.

יראת הא-ל נותנת לכם חופש גמור. דבר לא יעמוד בדרככם. הפחד מאותו "יצר הרע" הוא חסר משמעות לעומת יראת הא-ל. עליכם להמשיך הלאה. אתם משוחררים מכל הפחדים. הפכתם את עצמכם לצינור נקי לשפע הא-לוהי.

יראת הא-ל היא אמצעי לעשייה ופעולה נוספת. למעשה, זהו המפתח לכל מה שאנו רוצים להשיג בעולם. אם כך, מה בדיוק מעכב אותנו?

קחו למשל, את ארבעת המיתוסים הבאים:

מיתוס מספר אחת: הפחד כואב

מצד אחד, אנשים אומרים, שהפחד לא נוח ומאיים. אנו מנהלים את חיינו כך שלא ניתקל בו. מצד שני, אנשים נהנים מרכבות הרים ומסרטי אימה ואפילו משלמים במיטב כספם כדי שיפחידו אותם!

כיצד ניתן להבין סתירה זו? למעשה, טעות בידינו לחשוב שהפחד כואב. נכון, הוא לא נוח, אך הוא מהווה מקור גדול לעונג. כשדוחפים צנחן מהמטוס, לפני שהמצנח נפתח, הוא שוכח את כל הבלי העולם. ההתחככות במוות גורמת לו להרגיש כמה טוב לחיות. הוא מחובר למציאות. פתאום כיף לחיות!

אם פחד נתפס בעיניכם כעניין בלתי נעים, התרכזו בצד החיובי שלו: הוא גורם לכם לחיות כל רגע ורגע במודעות ובהתרגשות. אזרו כוחות והיעזרו בפוטנציאל זה. תנו לפחד להמריץ אתכם לפעולה. זה כיף לפחד!

לכו ללונה-פארק וצפו באנשים שיורדים מרכבת ההרים. ברגע הראשון, כולם מצחקקים: "איזה כיף לחיות!" לאחר מכן, כשהם נזכרים בבעיותיהם הם מרצינים, רגע מאוחר יותר, הם חוזרים לעצמם, מדוכאים ועצובים כתמיד...

החיים משעממים ללא פחד. שימו לב כמה "מצליחנים" מחפשים הרפתקאות חדשות, סיכונים חדשים, השקעה בהון-סיכון, או שיעור בגלישת אוויר. אם כן, המפתח למיצוי הפוטנציאל בחיים, הוא אותה תחושה תמידית, שהרגע ירדתם מרכבת ההרים.

מיתוס מספר שתיים: הפחד משתק

קיימת טענה שהפחד משתק ולפיכך מפחית מהפוטנציאל האנושי שלנו. האמת היא, שההפך הוא הנכון. פחד יכול לחולל מעשי גבורה על-אנושיים. יש סיפור מפורסם על אמא שהרימה מכונית בכוחות עצמה כדי להציל את ילדהּ. ההתמודדות עם הפחד מעצימה אותנו. היא נותנת לנו כוחות שלא ידענו שקיימים בנו.

מתי הפחד מזיק? רק כשאנחנו בורחים ממנו ולא מתמודדים אתו. נניח שאתם רואים בריונים מכים אדם, ואתם ממשיכים לעמוד ולצפות בהם. המחשבה על כך תגרום לכם לתחושת אי-נעימות. אם אינכם מתעמתים עם הפחד, ואם אינכם מתעקשים לעשות את הדבר הנכון, אתם תסבלו מהשלכות העניין כל חייכם.

אך אם אתם מתעמתים עם הבריונים והם נכנעים (או אפילו אם אתם נאלצים להיאבק, ואתם נפצעים קלות), תיהנו מרגע זה כל חייכם. פחדתם, אבל התעקשתם לעשות את הדבר הנכון. זהו עונג אמיתי. עדיף לנסות ולהיכשל, מאשר לפחד לנסות.

"הלם" מחליש, "פחד" מחזק. הדבר דומה לבוקר שרוכב על סוס פרא. מתוך פחד שהסוס ישליך אותו, הוא ערני ומודע לכל תנועה, והתגובות שלו מדויקות ומהירות. נסו לנהוג כך בחייכם.

לעתים קרובות אנו מחמיצים הזדמנות להצטיין, כשאנחנו אומרים: "אני לא יכול/ה לעשות את זה. זה דורש מאמץ גדול מדי בשבילי". למשל, תארו לעצמכם שאתם מתבקשים ללמוד בעל פה עמוד שלם בספר הטלפונים תוך 24 שעות. בוודאי תגידו: "זה בלתי אפשרי". אבל אם אתם בני-ערובה וחוטפיכם אומרים לכם: "אם לא תלמדו בעל פה עמוד שלם בספר הטלפונים עד מחר בלילה, תמותו", אין ספק שתעשו זאת!

אתם יכולים לנצל את הפחד ככלי לטיפול בכל בעיית ה"אני לא יכול". עשו רשימה של דברים שאתם "לא יכולים", ותַמחרו כל אחד מהם. מהו הפרס? – ומהן ההשלכות? ראיה חדה כזאת של הדברים תהפוך אתכם לאנשים יעילים יותר.

מיתוס מספר שלוש: פחד הוא איבוד החופש

אנשים נמנעים מהפחד כדי לשמור על העצמאות שלהם. אנחנו חושבים, שאם יש כוח חיצוני שאומר לנו מה לעשות, נהפוך לרובוטים. אנחנו מעדיפים לעשות את הדבר הנכון – לפי ראות עינינו.

אך לא כך הפחד מא-לוהים. כשאתם פוחדים לעבור על רצון הא-ל, אתם משחררים את הפוטנציאל שלכם. למה? משום שא-לוהים אינו רוצה לשלוט בכם, הוא רק רוצה את מה שטוב לכם. פחד מא-לוהים, משחרר אתכם מפחדים אחרים בעולם הזה.

הפחד מהמציאות, הפחד שהחמצנו הזדמנות, הוא רק תמריץ שעוזר לנו להגיע למקום הרצוי.

הפחד משעבד, אולם רק כשאדם מנסה להשתלט על אדם אחר ולהפחיד אותו. אך הפחד מהמציאות, הפחד שהחמצנו הזדמנות, הוא רק תמריץ שעוזר לנו להגיע למקום הרצוי. כולנו אומרים: "אני רוצה להיות טוב/ה, אבל אני לא רוצה להתאמץ". הפחד ממריץ אתכם להשלים את משימתכם בזמן. אתם יודעים, שאם לא תגיעו לעבודה בזמן, יפטרו אתכם, אז אתם קמים מוקדם בבוקר. הפחד מכישלון בבחינה, גורם לכם ללמוד בשקדנות. בסופו של דבר, הפחד עוזר לכם להצליח ולכבד את עצמכם.

מיתוס מספר ארבע: הפחד משפיל!

יש הסבורים, שאם מעשה מסוים הוא נכון, יש לעשותו, ולא בגלל הפחד הכרוך באי-עשייתו. פעולה מתוך פחד נראית להם נחותה.

בעולם אידיאלי, כולם יעשו את המעשה הנכון וימנעו מעשיית הרע, פשוט בגלל שזה הדבר הנכון לעשות. ואכן, חכמים אומרים, כי מי שמקיים את רצון הבורא רק על מנת לקבל פרס, או להימנע מעונש, נמצא בדרגה נמוכה יותר. אילו יכלו כוחות הרשע לשלם יותר, הוא היה נאמן להם!

אם כך, מדוע ישנה מצווה מיוחדת ליראת הא-ל? האם לא היה כדאי, שהמניע שלנו יהיה אך ורק אהבת הבורא?

נכון הוא, שמי שעובד את א-לוהים מתוך אהבה, נמצא בדרגה גבוהה יותר. נכון גם, שעלינו לעשות את הדבר הנכון, רק משום שהוא נכון ולא משום שהוא "יעניק לנו חלק בעולם הבא". אך עלינו להיות ריאליסטיים. לרוב, אהבה אינה מהווה מניע חזק מספיק לעשיית טוב בעולם. אם יש לכם אפשרות לעשות את הדבר הנכון ולקבל תמורתו מאה אלף דולר, זה בוודאי מה שתעשו!

נניח למשל, שישנה תוכנית שמטרתה להביא את חסרי-הבית למעונות קהילתיים. בעולם אידיאלי, הייתם משתתפים בתוכנית כזאת ללא כל תמורה. אך אילו היו מציעים לכם 500 ש"ח על כל חסר-בית שתביאו למעון, האם התמורה "תשחית" אתכם? לא. היא רק תספק לכם מניע חזק יותר לעשיית המעשה, שעוד לפני כן ידעתם שהוא המעשה הנכון.

ובנוסף, השאיפה היא, שהפעולה שביצעתם כתוצאה מפחד, תתבצע בסופו של דבר מתוך אהבה.

רפלקס הכאב

אנו נולדים עם היכולת לחוש כאב. אם מחט דוקרת אותנו, אם אנחנו נכווים באש, היד נרתעת מאליה באופן אינסטינקטיבי. אבל יש אנשים שנולדים ללא תחושה זו, הם אינם חשים דבר כשהם מעבירים את ידם באש.

זה נחמד כמובן, לא לחוש כאב. אך מי שאינו חש כל כאב, מצוי בסכנה מתמדת. הוא מכוסה סימנים כחולים ושחורים כל הזמן. הוא מעביר את ידו באש ואומר: "אתם מריחים משהו נשרף? היי, זאת היד שלי". הוא כבר נמצא בצרה: היד שלו נכוותה.

הכאב חיוני להישרדותנו. זוהי בדיוק מטרתה של יראת הא-ל: להזכיר לנו ללא הרף את השלכות מעשינו.

הכאב חיוני להישרדותנו. זוהי בדיוק מטרתה של יראת הא-ל: להזכיר לנו ללא הרף את השלכות מעשינו. דבר זה גורם לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מעליבים מישהו או צועקים על הורינו. נניח שאתם מדברים עם מישהו, והוא מתחיל לספר לכם רכילות מרושעת. אתם יודעים שאסור לכם להקשיב לדבריו, ואתם חושבים: "טוב, אולי אם אני אעמוד כאן ואקשיב בנימוס במשך כמה דקות..." אבל אם מישהו עומד להכות אתכם באלה, כעונש על הוצאת לשון הרע, אתם תגידו מייד: "אני הולך/ת מכאן!" אתם לא תערכו חישובים. פשוט תעשו את הדבר הנכון.

הפחד מעונש דומה לרפלקס. הוא מונע מאתנו לעשות דברים שיפגעו בנו מאוחר יותר והוא עוזר לנו להגיע למטרתנו.

לפניכם חמישה צעדים שיסייעו לכם להגיע למטרה חשובה זו:

צעד מספר 1: הרחיבו את ראיית העולם שלכם

צאו וחשבו, כמה הנאות טמונות בחיי העולם הזה. ההנאה שבראיה, שבגידול ילדים, שבפלאי הטבע. חשבו על העונג שבשחייה, בסקי, באמנות, במוזיקה, בספרות. כעת חשבו על ההנאה שמפיקים אלה מאתנו, שחיים כל רגע ורגע במלואו, כל ימי חייהם. ואז, השוו אותה למקום בו אתם נמצאים. כל כך הרבה הנאות צפונות בעולם הזה, ואנו טועמים מהן רק טיפונת.

הצעד הראשון הוא, צאו מהמסגרת, מראיית העולם הצרה, של מה שהחיים מציעים לכם. הרשו לעצמכם לחלום את החלומות הנעלים והרחוקים ביותר שלכם, ואז גבשו תוכנית למימושם. תארו לעצמכם, לאן הייתה יכולה האנושות להגיע, אילו היו כל בני האדם, מראשית הזמן, חיים את חייהם במלואם. כיום, אנחנו אפילו לא מגרדים את פני השטח. אנו חיים את חיינו מתוך שינה.

צעד מספר 2: אל תבזבזו את הכאב

הבינו: פוטנציאל הכאב בעולם הזה מאפיל על פוטנציאל ההנאה. יש בעולם מלחמות, מחלות וטרגדיות. חשבו על כל האנשים שעברו את השואה, ראו את הרשע שולט בעולם ולא יכלו לעשות דבר כנגדו. ישנם אנשים ששכלו ילדים, כאב הלב בלתי ניתן לתיאור. אין עונג בעולם שיכול לפצות על כאב כזה.

מדוכאים? היעזרו בתפיסה זו כגורם מניע. כשאתם מודעים לאפשרות הכאב, אתם משתוקקים יותר לדעת מה לעשות כדי להימנע ממנו.

צעד מספר 3: הימנעו מכאב נצחי

שני הצעדים הראשונים, עוסקים בכאב ובהנאה שנגרמים לגוף בעולם הזה. צעד מספר שלוש נועד לגרום לכם להבין, שכאבה של הנשמה הוא הרבה יותר קשה. רגע אחד בגיהינום, כואב הרבה יותר מכל הכאבים בעולם הזה. זאת משום, שאין הוא חולף כמו הגוף. הוא נצחי.

הצער והחרטה שנגרמים לנשמה בגלל עבירה אחת, הרבה יותר קשים מכל הכאב בעולם הזה. התרגזות אחת, פגיעה אחת בזולת, דיכאון אחד, בזבוז זמן – כל אלה גורמים לכאב שנמשך לנצח. כעת חַשבו בעצמכם, למה גורמות עבירות גדולות – רצח, חילול שם שמים. הכאב שנגרם לנשמה במצב כזה עולה על כל דמיון.

צעד מספר 4: תמורתה של מצווה אחת

וכעת, לחדשות הטובות. כל הכאב בגיהינום, אינו שקול כנגד התמורה עבור מצווה אחת! במלים אחרות, ייסורי הנשמה של כל אדם ואדם מאז ראשית הקיום, הם כאין וכאפס לעומת העונג בתמורתה של מצווה אחת.

ישנן אלפי מצוות שאתם יכולים לקיים. האם אמרתם "בוקר טוב" וחייכתם, או התפללתם רגע אחד בכנות? התמורה על כך אינה ניתנת לתיאור. מהעונג שבקשר עם א-לוהים, תיהנו לנצח. ומעבר לכך, ישנן מצוות בעלות ערך רב במיוחד, כמו לימוד תורה או קידוש שם ה' או המצווה העצומה, המכונה "מזכה את הרבים" – כשאתם משפיעים על הזולת ונהנים במשותף מהתמורה שהוא מקבל, כתוצאה מהמעשים הטובים שלו.

צעד מספר 5: לעשות הטוב בעיני א-לוהים

הפרס האולטימטיבי הוא עשיית הטוב בעיני הא-ל – מרצונכם החופשי. תארו לעצמכם, שאתם מנסים להציל את חיי ילדכם. כל דבר אחר מחוויר לעומת מעשה זה. אם מישהו ישאל: "כמה יעלה לי להציל את הילד שלי?" אתם תדעו מייד שהוא לא לגמרי בקו השפיות...

רצון לקשר עם א-לוהים, שמתבסס אך ורק על עקרון הפרס והעונש, מעיד על חוסר הבנה רציני.

בדומה לכך, רצון לקשר עם א-לוהים, שמתבסס אך ורק על עקרון הפרס והעונש, מעיד על חוסר הבנה יסודי. הערך של קיום דבר הבורא, הוא בסופו של דבר, הערך האמיתי היחידי שקיים. זהו הקשר המוחלט לא-לוהים.

כל התמורה בעולם הבא, היא כאין וכאפס בהשוואה לעשיית רצון הבורא – לבחירה בדרך הקשה, רק משום שזה מה שאבינו שבשמים רוצה מאיתנו. זוהי המהות האמיתית. אלה החיים במציאות.

אם אתם רוצים לחוש את יראת הא-ל, כך יהיה.

התלמוד אומר: "הכול בידי שמיים – חוץ מיראת שמים". יראת הא-ל תלויה אך ורק בנו. אם נרצה בה היא תהיה חלק מאיתנו.

היו מודעים להשלכות מעשיכם. אינכם זקוקים לרכבת הרים. עליכם רק לזכור, שא-לוהים צופה בכם בכל רגע, בכל יום. יתר על כן, כל החלטה וכל מחשבה, כל המעשים הטובים, וכל המעשים המביכים שאדם עשה בחשאי, הכול נידון ללא כחל ושרק. לכן העולם הבא נקרא "עולם האמת", משום ששם אנו רואים בבירור את יתרונותינו ואת חולשותינו, ואת מטרת החיים האמיתית.

שאו את הפחד עימכם תמיד והשתמשו בו כמניע להשגת גדולה רוחנית. זהו מאבק תמידי, אך הגמול עבורו הוא נצחי.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן