רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חכמה לחיים

כמה חשוב לשאול שאלות

ה׳ בשבט ה׳תשע״ח ה׳ בשבט ה׳תשע״ח 21/01/2018 | מאת טרי וינברג

לזכרו של הרב זאב קרוב ז"ל

 השבוע נפטר ממחלה קשה זאב קרוב, מרבני הציונות הדתית, מחנך והוגה, אשר כתב בין השאר את הספר "דע מה תשיב לעצמך", בו בחן את יסודות היהדות וענה דרכו לחניכיו אשר כה עודד לשאול שאלות. קרוב התפרסם בציבור הישראלי כאב מסור אשר נלחם על חייו של בנו, סג"מ אהרון קרוב, הפצוע הקשה ביותר במבצע "עופרת יצוקה", תלמיד ישיבת ההסדר בקרני שומרון ומפקד מחלקה בגדוד 890, אשר חזר להילחם יחד עם חבריו בעזה שעות ספורות לאחר חופתו. שאלה אחת לא הרשה לעצמו האב זאב לשאול לאחר פציעתו הקשה של בנו בעוד הוא נוסע לבית החולים סורוקה כשהרופאים בטוחים שלבנו נותרו שעות ספורות בלבד לחיות: מדוע זה קורה לנו?. אמונתו היתה כל כך חזקה שהוא שאל עצמו שאלה אחרת: כיצד אוכל להיעזר באלוקים על מנת לעזור לבני לצאת ממצבו הקשה באמונה ובטחון.[1]

הרב קרוב ידע היטב מדוע חשוב לעודד ילדים ונערים לשאול שאלות בהכירו היטב את מסורת ישראל. בעוד מספר חודשים נחגוג את ליל הסדר, ליל שכולו הגדה של סיפור יציאת מצרים המתוארת בפרשת בא אותה קראנו השבת, אך בתוכו מצויים לרוב יסודות החינוך היהודי: אנו מחויבים לספר ולזכור את העבר שלנו על מנת שישמש לנו אור לדרכנו בעתיד. אך בתוך ההגדה של פסח, אם נשים לב, יש מקום רב לשאלות ותשובות בין הורים לילדיהם: שאלות "מה נשתנה", סיפור ארבעת הבנים, "אחד מי יודע" ועוד.

בפרשת בא משה כבר יודע את העתיד לבוא ומכין את בני ישראל:  "וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם:  מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם"; ברור לו שימים יבואו ובדורות שיגיעו אלפי שנים אחרי היציאה מארץ מצרים, הבנים לא יבינו "מהי העבודה הזו", וישאלו את עצמם או את הוריהם שאלות; שאלות הנוגעות "לעבודה" שלהם בעולם הזה, שאלות הנוגעות באמונה, שאלות הנוגעות בזהות, בצדק, בחופש ועוד ערכים רבים חשובים ומהותיים. כבר בסיפור יציאת מצרים משה מתווה את אחד מעיקרי היהדות: חינוך הילדים הוא מהותי וידרוש עמל רב. חלק ייחודי בחינוך היהודי הוא גם לעודד ילדים לשאול שאלות, וכדאי שתהיה בפינו תשובה;. ו"והָיָה כִּי-יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ, מָחָר--לֵאמֹר מַה-זֹּאת:  וְאָמַרְתָּ אֵלָיו--בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים." (שמות יג, יד). וכן:  ו"והִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:  בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה ה' לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. והָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה', בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם."(שמות יג ח-ט).

סיון רהב מאיר שיתפה השבוע את סיפורו של פרופסור איזידור רבי, פיזיקאי יהודי-אמריקני שזכה בפרס נובל בפיזיקה: "אמא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך, כי היא לא זלזלה בשאלותי אלא להפך, דחפה אותי לשאול. כל האמהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן: נו, מה למדת היום בבית הספר? אמא שלי תמיד אמרה לי שחזרתי הביתה: איזו שאלה טובה שאלת היום?".

מדוע זה כה חשוב? למה לעודד ילד לשאול שאלות כשאנו יודעים כהורים שלפעמים אין לנו תשובות, או חוששים שאם נעודד את הילד לשאול עוד שאלות, הדבר יוביל אותו לדרך המנוגדת לדרכנו?

התשובה היא כי אין ברירה. אם לא נעודד ילד לשאול שאלות, הוא לא יידע מי הוא. לא יכיר את נשמתו הייחודית כל כך, לא יידע לשם מה נשמתו הגיעה לכאן ומה תכלית קיומה, מהם כישוריו הייחודיים ומאפייניו, מהו ייעודו, מה מיוחד בלהיות יהודי ומהות ערכיה, מה זה אומר להיות ישראלי (הראשון שקרא לנו "עם ישראל" הוא פרעה (שמות א, ט), אך מסתבר כי בכל דור ודור השאלה הזו – מיהו ומהו עם ישראל, חשובים לבירור ובדיקה), מה זה אומר להיות עברי ולדבר עברית? (הראשונה שמציינת את המונח "עברי" היא בתיה, בתו של פרעה המושה את משה מן הנילוס מתיבת הגומא ומזהה כי "מילדי העברים זה" (שמות ב, ו). מהו עברי אם לא אדם היודע לעבור מעבר לעבר? לשאול שאלות בגמישות מחשבתית, ליצור, לגדול, לפתח ולהתפתח, כי זאת אי אפשר לעשות מתוך קבעון אלא רק מתוך "עבריות" – מעברים, גמישות) ומכאן גם מהם ערכיו האישיים ומהם גבולותיו?.  וללא כל אלו – איך יצא לעולם הגדול? איך יפתח זהות אישית, עליה יתבסס הערך העצמי והבטחון העצמי שלו? ואם זה לא חשוב לנו כהורים ומשמש כנר לרגלינו, מהי אם כן מהות החינוך שלנו? מהו העמל שלנו?

מי שייכנס לסדר בוקר, צהרים, ערב (ולעיתים גם לילה) בישיבות ימצא שם יום וליל את המשכו של ליל הסדר: חברותות של בנים השואלים שאלות; על התורה, על המשנה, על הגמרא, על פרשנים שונים מראשונים ועד אחרונים, מתווכחים ביניהם לעיתים גם בקולי קולות, מביעים את דעתם האישית או פרשנותם, יורדים לעומק הדברים ומביאים עוד ועוד מובאות והוכחות לדעותיהם השונות. "מחלוקת לשם שמים", חס וחלילה הדברים לא גולשים לפגיעות אישיות, אך הערך של שאלת שאלות זוכה להערכה ולגיטימציה.

אחת הגזירות האיומות ביותר של פרעה הייתה להשליך את ילדי ישראל לנילוס. על כך נאמר בהגדה-של-פסח: "ואת עמלנו - אלו הבנים, שנאמר: כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון".

הפסוק שמביאה ההגדה מפנה תשומת לבנו כי בנים וחינוכם הוא עניין של 'עמל'[2]. כדי שהבנים (וכן התלמידים, שאף הם קרויים בנים) יגדלו כראוי, ולכך יש הכרח בעמל רב. הורים ומורים צריכים להשקיע עמל ויגיעה במלאכת החינוך, גם אם זה אומר לעמוד במצבים מנטליים או נפשיים לא פשוטים כשהילד מתחיל לבחון דרכו בעולם ולשאול שאלות.

עד כמה שהדבר ישמע פרדוקסלי לעתים יותר קל לנו לעמול קשה בעבודה תובענית ולפצות את ילדינו בסמארטפונים או חופשות מפנקות מאשר להיות שם בשבילם, לפנות להם זמן איכות אמתי, לכבות טלפונים ומחשבים או כל מסיחי דעת אחרים, ולברר יחד איתם את דרכם בעולם; לשנות ולחזור אחר מהות ההגדה של פסח בכל יום ויום, על מנת לאפשר לילדינו לחיות מתוך חירות אמיתית, אחד מערכי היסוד של היהדות, עליו אנו חוזרים יום יום ומודים לאל יתברך: שהוציאנו מארץ מצרים, מבית עבדים. מיהם העבדים? המצרים. הם לעולם לא ביקשו חירות. דרישת בני ישראל לצאת ממצרים היא גם דרישה לחירות, לחופש המחשבה, לשאלת שאלות, לבירור הזהות האישית, למחשבה חופשית, לבירור של "דע מה תשיב לעצמך".

 

יהי זכרו של הרב זאב קרוב ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.



 

1 לאחר ניתוחים אין ספור ומאבק אישי הרואי, החלים אהרון קרוב מפציעתו האנושה כשספג 300 רסיסים בעת שנכנס עם מחלקתו לבית ממולכד בעזה שהשחיתו את פניו וגופו, אך לא את נפשו, וכיום ברוך השם הוא סיים תואר ראשון ואב לשלושה ילדים.

 [2] ממש כשמה של רשת חינוך ידועה בארץ הנקראת בשם זה, ולא בכדי. 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן