מסך של צחוק

השתמשתי בהומור כאמצעי הגנה, אבל כשהבנתי שזה בא על חשבון אחרים, החלטתי לעשות מעשה ולהשתנות.

סוד הכלים השבורים

קראש! עוד צלחת נשברה, ופניה של אמי התעננו בהבעת צער , אליה היה מתלווה לעתים פס-קול צורמני. איך אפשר להיפטר מהתגובה האוטומטית הזו?

יהלומי חוכמה

בכל יום, מאז שפגשתי את הרב ויינברג והפכתי לתלמידו, הודיתי לאלוקים על הזכות הנפלאה הזאת.

איזהו עשיר ואיזהו מאושר

שלוות נפש ושאיפה להישגיות - לכאורה שני ניגודים שלעולם לא יוכלו להתקיים זה לצד זה. מהי הדרך היהודית להרמוניה?

השיעור הקשה מכל

בימיה האחרונים של אמי, גיליתי פתאום עד כמה מיוחד כל רגע של חיים.

תרבות השוויץ: ובשביל מי אתם חיים?

בתרבות של היום, אנחנו חיים כאילו ההכרה של אחרים בהישגים שלנו היא הדבר היחיד שבשבילו שווה להתאמץ.

תפילה לחייל שלי

הצטרפתי למבצע שקורא לאמץ חייל ולהתפלל למענו. קיבלתי שם של חייל, ותוך כמה ימים, מי שמעולם לא פגשתי, הפך להיות חלק משמעותי מכל רגע בשגרת חיי. ואז שמעתי שחייל בעל שם פרטי דומה נפגע בקרב.

לנצח בקרב הפנימי

5 טכניקות לחימה לשחרור האני הגבוה שלנו, בהשראת חיילי צה"ל.

האם יש לנו חלק בהונאת מאדוף?

למי ששואל 'איך יכול היה לקרות הסקנדל הזה של ברני מאדוף?', יכולה להיות רק תשובה אחת – בעיני יותר מידי יהודים בדורנו, כסף יותר חשוב מערכים.

דברים שלמדתי מאבא שלי

השיעורים החשובים ביותר שלמדתי בחיי היו אלה שאבי מעולם לא ניסה ללמד אותי. הוא פשוט חי אותם.

מה שלמדתי מהספרייה הסנגלית

עיר של שני מיליון תושבים גאה בספרייה הציבורית היחידה שלה, שמכילה 11,000 ספרים, גרמה לי לבחון מחדש את השפע בחיי.

מגרמניה לירושלים: דרכי הארוכה אל היהדות

נולדתי בגרמניה הנאצית, בת למשפחה נוצרית. הלכתי לכנסייה, למדתי את התנ"ך והברית החדשה והתפללתי לישו, אך מסיבה כלשהי, תמיד חשתי קשר עמוק לעם ישראל.

הצד החיובי של שמירת הלשון: לדבר על דברים טובים

אישה שהחליקה ביום גשום מול תחנת האוטובוס, גרמה לי להבין את כוחו של הדיבור החיובי, ועל העושר שהוא יכול להביא לחיינו.

להשתנות עם המציאות

המציאות משתנה כל הזמן. להתעלם מהשינויים הללו זה פשוט חוסר רצון להשתנות בעצמנו.

לחפש את הברכות

היה לי בוקר נורא. הייתי עייפה, עצבנית, קדושה מעונה במסווה של אם יהודייה, עד שנתקעתי בתור לכספומט.

הדרך הישרה הביתה

סיפורו הפרטי של דוד, על מאבקו בהומוסקסואליות ועל דרכו האישית לתפיסה עצמית מאוזנת וחיי משפחה.

החיים הם כמו רכיבה על אופניים

10 סיבות מדוע החיים דומים לנסיעה על אופניים. מה אפשר ללמוד מהדמיון בין השניים, ואיך ליהנות מהנסיעה.

האם החלון שלכם לעולם פתוח או סגור?

האם נהיה אחד מההמונים שפוסעים בחייהם ומשלימים עם החושך, או שנהיה מאותם בודדים מיוחדים שמשקיעים את הזמן והמאמץ כדי להדליק את האור?

רק עוד יום אחד

כשהפגישה כל כך מתוקה, הפרידה הרבה יותר קשה.

אין שלום בלי התנצלות

בניסיונן לסלק את "רגשות האשמה", דחקו חלק מהאסכולות הפסיכולוגיות את החרטה ואת בקשת הסליחה הצידה. היהדות, לעומתן, מעודדת אותנו להתנצל ולשוב מחטאנו.

שבת – גן עדן עלי אדמות

מה יש בה, בשבת, שהופך אותה לחשובה כל כך לעם ישראל, עוצמתית כל כך עבור האדם האינדיבידואל – ובה בעת כה מסתורית לאלה שלא חוו אותה?

גדלותם של הדברים הקטנים

במשחק הקלפים של החיים, הניצחון וההפסד לא יגיעו בדרך כלל בזכות ג'וקר חד-פעמי, אלא בזכות המון קלפים פשוטים שנציג ברגע הנכון.

אלול, חודש הפוקוס

פעם ממש שנאתי את חודש אלול, אבל זה היה לפני שהבנתי מה באמת נותן לנו החודש הזה.

זעמו של אתיאיסט

אני לא חושב שאתיאיסטים הם אנשים רעים, או שהדתיים בהכרח טובים, אך אם ערכי המוסר הופכים לחסרי משמעות, כיצד אמור אתיאיסט מושבע להגיב מול אי צדק?

למכור את הנשמה

כבר אמר פעם אדם חכם, שכשמישהו אומר לכם: "זה לא הכסף, זה העיקרון" - תדעו לכם שמדובר בכסף.

מאגר של אמונה

הסרטן לא יכול היה למנוע ממנה לדאוג לאחרים ולהשפיע עליהם טובה. סיפורה של האישה המיוחדת, אלישבע חנה.

הצחוק יפה לבריאות, וגם לשאר הדברים בחיים

תשאלו את יעל שושני, ליצנית רפואית בהכשרתה, שמשתמשת בצחוק לא רק בעבודתה, אלא גם בתוך הבית. על צעקות זעם בג'יבריש, שמעתם?

מבחן אוגוסט: על תיכוניסטים ונפלאות דחיית הסיפוקים

שמעתם על "מבחן המרשמלו"? גם תלמידי התיכון שלי לא. אבל אחרי שסיפרתי להם עליו, הרבה מאוד השתנה, והשלמת לימודי המתמטיקה בחופשת הקיץ נראתה אחרת לגמרי.

באטמן מול הג'וקר: תקווה מול חורבן

אם נתרגם את השאלה הערכית שנמשכת לאורך הסרט החדש בסדרת באטמן לשפת המחשבה היהודית, נבין טוב יותר כמה עקרונות בסיסיים בגישת היהדות לחיים.

בנה ביתך כבתחילה

בני סינן מאחורי כתפו: "אוף. נמאס לי מהבית הזה!". האם הוא היה מדבר כך אילו ידע שזו תהיה הפעם האחרונה בה יישן במיטתו?

הספורט האתגרי של הנשמה

אנשים מסתכנים בספורט אתגרי כמו טיפוס הרים כדי לחוות ריגוש של מאמץ והישג. האם אין דרך אחרת לזכות בתחושות הללו?

(לא) מוגבלת

כשהיא נולדה, הרופאים לא חשבו שהיא תשרוד את הלילה. כיום, 21 שנים אחרי, בתיה פייגנבאום אמנם אינה יכולה ללכת, אבל היא בהחלט יכולה להגביה עוף.

הגיגים על גב סוס: האם אני גוף או נשמה?

הסוס הענק עליו רכבתי עורר בי תהיות: האם העקשנות שלו לא לשמוע בקולי, הנטייה שלו לסטות מהדרך ולאכול דברים שעשויים להזיק לו, מוכרת לי מאיפשהו? התברר לי שכן.

מתי הזמן הנכון להביא ילדים לעולם?

הם כבר מתקרבים לגיל 30 ותוהים האם להמשיך לבסס את הקריירה ולדחות את הקמת המשפחה, או שאולי סדר העדיפויות שלהם מוטעה.

כמה פעמים אפשר לחזור על אותן הטעויות?

דוקי יכלה להשתעשע עם תשע הנשמות שלה; לנו יש רק אחת.

מי יציל את התינוק?

בחירתו ההרואית של בחור הישיבה מקרקוב, וסגירת המעגל, ארבעים שנה אחרי, בארץ ישראל.

על רגשנות ורגישות

רגשות מעולם לא היו פופולאריים יותר. אז למה הדיבור הבלתי פוסק על איך אנחנו מרגישים לא גורם לנו להרגיש טוב יותר?

להאט את הקצב

אולי הזמן שעומד לרשותנו אינו קשור לגודלה של רשימת המטלות שלנו, אלא לגדלות הנפש שלנו.

חסדי הלב השבור

פרק מתוך "חסדי הלב השבור", ספרה של שרי מנדל, על השנה הראשונה לאחר רציחתו האכזרית של בנה קובי.

לפעמים לא משתלם להיות אינדיאנה ג'ונס

הגיבור שדבק במטרה הוא קדום ופופולארי, אבל בחיים, דבקות במטרה היא לפעמים האופציה הקלה יותר – והבלתי משתלמת.

לצאת מאזור הנוחות

במקום לאפשר למאמץ להפחיד ולהרתיע אותנו, עלינו לאמץ את ההזדמנות לצמוח ולגלות בתוכנו כוחות חבויים ופוטנציאל חדש. צריך להניח את השלט ולהתחיל לזוז.

רק בישראל: סיפורו של נהג המונית שלנו

סיפורו של נהג המונית המיוחד שלנו, שבנוסף לכך שהחזיר אותנו הביתה בשלום, גם נתן לנו פרופורציות לחיים.

שואה, שכול, תקווה

אם שכולה מנסה להבין את השואה הלאומית של עם ישראל על רקע האסון הפרטי שלה, ולקבל מהשואה פרופורציות ודרכים להתמודד עם האסון הפרטי שלה.

חסד של אמת, עם החיים

חסד של אמת הוא חסד ללא תמורה. לווית המת נחשבת לחסד של אמת, אך גם עם החיים יתכן חסד כזה...

המוות הוא כבר חלק מהמשפחה

שירה, בתי בת השנה, אובחנה כסובלת ממחלה גנטית סופנית, והעולם קיבל בעיניי מימד שונה לחלוטין.

מכל ילדי השכלתי: עלבון יחסי

מעטים הם האנשים שניחנו ביכולת "לא לשמוע" ולהתעלם ממשפטים לגלגניים על חשבונם, ומעטים יותר הם אלו המסוגלים להתייחס בצורה חיובית לפגמים וחסרונות בחבילה האישית שלהם.

חייה ומותה של ליצנית

הדבר היחיד שפיליס שולמן לא סבלה היה אנשים עצובים. לכן, בגיל 60, כאשר החלה ללמוד ליצנות, היא מצאה את ייעוד חייה אותו הגשימה עד רגעי חייה האחרונים.

כוחה של הנתינה

נתינה מעניקה משמעות לחיינו וממלאה אותם באהבה. כעת אנו מגלים שהיא מביאה עמה בונוס נוסף – חיים ארוכים. אז למה כל כך קשה לנו לתת?

שיעור בענווה: לזכור את חלקי הפאזל החסרים

ספר העוסק בקשר בין הגנים ה'טובים' האחראיים על גאונות, ועל אלה ה'רעים' האחראיים על חריגות, ומזהיר אותנו מפני חזרה על טעות אנושית נפוצה: האמונה שכל הידע הנחוץ נמצא כבר בידינו.

מציאת אור באפלה

דברים רעים לא קורים, לא לאנשים טובים ולא לרעים. דברים רעים פשוט לא קורים.

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות