המלים יראה (פחד) וראִיָה, מורכבות מאותן האותיות בדיוק. הדרך השישית "ביראה" מלמדת שהבחירה הבסיסית של החיים היא בין ראיית המציאות (תוך חיפוש הזדמנויות לצמיחה ומימוש עצמי) לבין יראה, כלומר פחד מתוצאה אפשרית של התעלמות מן המציאות.
פחד מתוצאה אפשרית, עשוי להיות מניע נהדר לביצוע מהיר ויעיל של משימה.
נסה לבקש מבחור צעיר: "בבקשה תוריד את האשפה." התשובה שלו תהיה כמובן: "אחר-כך!"
עכשיו, שנה את אופן הבקשה ותגיד: "אם לא תזרוק את האשפה עכשיו, אתה יכול לשכוח מהמכונית להערב." מה התגובה הפעם? הוא טס החוצה עם שקית האשפה.
בזמן של פחד, אתה יוצא מעולם החלומות ומתפקד במציאות בכל מאת האחוזים של ישותך.
בפחד, כמו בכל רגש אחר, ישנם היבטים חיוביים ושליליים כאחד. פחד שלילי מתיש ושוחק. פחד חיובי משמח ויעיל.
כשאתה מפחד, האדרנלין ממריץ את זרימת הדם בעורקים, ואתה מסוגל להגיע לביצועים מדהימים. נניח שאתה הולך ברחוב ופתאום רואה נחש - הפחד גורם לך לברוח במהירות שיא, ולדלג מעבר לגדר בקפיצה אולימפית. בזמן של פחד, אתה יוצא מעולם החלומות ומתפקד במציאות בכל מאת האחוזים של ישותך.
האדם נמצא במאבק מתמיד, על מנת להגיע להחלטות נכונות ולבחור בטוב. על פי רוב, בני אדם נוטים לבחור בדרך הקלה, תוך התעלמות מהתוצאות שודאי יגיעו. לראות או לא לראות? – זוהי השאלה היהודית!
פחד מחוסר משמעות
באחת מתוכניות הטלוויזיה, נתנו למשתתפים 10 דקות של "תפוס כפי יכולתך" בסופרמרקט. המשתתפים התרוצצו במהירות בין המדפים, כשהם מחפשים מוצרים בעלי ערך. אף אחד לא רצה לסיים את המשחק כשבידיו ראש כרוב ושקית תפוחי אדמה...
זהו משל לחיים – כל מעשה שלנו מביא לתוצאה נצחית. ניתן לנצל כל רגע בחיים במלואו, או לבזבז אותו עבור שום-כלום. החיים הם עסק רציני.
הפחד הגדול של האדם, הוא חיים חסרי משמעות. כולנו רוצים להשפיע, להשאיר רושם כלשהו, לעזור לאחרים, לשנות את העולם. נסה להגיד בקול את המשפט: "טוב לי להיות סתם אחד." הרי קשה אפילו להגיד את זה!
זוכר ששאלת את עצמך: "מה יוצא מכל החיים האלו בסופו של דבר?" לכל אחד יש רגע כזה של התעוררות, ואז, מה אנחנו עושים? טומנים את הראש עמוק באדמה, כמו בת יענה - מתחילים לשחק כדור-סל... מתיישבים על המחשב... מצלצלים לחבר...
מספיק להסתתר! נצל את הפחד מלהיות "סתם אחד", נצל את הפחד מחוסר הערכה עצמית. נצל את הפחד מלקום בוקר אחד ולשאול את עצמך "בשביל מה אני חי?"
השתמש בכוחו של הפחד לדחוף אותך ולגלות מה הכי חשוב בחיים. ואז – צא להשיג זאת.
פחד מוות
כל אחד מאתנו יודע שביום מן הימים הוא ימות. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לרמות את עצמנו, כאילו כל אלה שמתים שייכים לחלק אחר של האנושות. "הם מהסוג של אלה שמתים. אנחנו שייכים לסוג האחר. אנחנו בני-האלמוות." מוזר! אך בכל זאת, מתחת לפני השטח, קיימת בכולנו אשליה מגוחכת זו.
האם היה לך חבר שנפטר? אולי הוא היה בן 17 ונהרג בתאונת אופנוע? "אבל רק אתמול דיברתי אתו! לא יכול להיות שהוא באמת מת. הוא היה כל-כך חי!"
מה זאת אומרת – "לא יכול להיות"? מה שאנחנו אומרים הוא בעצם: "המקרה הזה יותר מידי קרוב אלי. לא נוח לי לחשוב על זה. אני לא שייך לאלה שמתים, ועכשיו החבר שלי מת. זה מידי קרוב. לא יכול להיות!"
צריך להבין שכל אחד מאתנו יכול למות בין רגע. לא חייבים להיות בקומה ה-81 של מגדלי התאומים! אין צורך להיות חולים במחלה נוראית. מספיק קריש קטן בדם ו... אוּפס. זהו! אלו הן עובדות החיים. אבל ממש לא בא לנו לראות אותן. "אני בן אלמוות. לאנשים אחרים עלולה לקרות תאונה. אנשים אחרים עלולים למות. לי זה לא יקרה!"
כשמישהו שאנחנו מכירים, נפטר באופן בלתי צפוי, אנחנו מרגישים עד כמה אנחנו עצמנו פגיעים. אז מתעוררת בנו מחשבה: "האם אני מנצל את הזמן שלי בצורה יעילה?"
נסה לבחון את ההיסטוריה האישית שלך. עקוב אחר השנים שעברו ובדוק עד כמה ניצלת את הזמן שעמד לרשותך. לעתים קרובות העבר נראה מעורפל, וככל שתזדקן הערפול רק ילך ויתעבה.
נצל כל יום כאילו היה זה היום האחרון שלך, משום שיום אחד אכן יהיה כזה. טיק... טק... טיק... טק... שומע את השעון...?
לכל אחד מאתנו ישנו שעון שמתקתק, אולם אף אחד אינו יודע מתי השעון יעצור מלכת. כמה שנים נשארו לך לחיות? אל תחשוב שאין סוף לחיים. יום אחד נגיע למצב שבו נותרה לנו שנה אחת בלבד של חיים. יום אחד נגיע למצב שיהיה לנו רק יום אחד של חיים. אולי היום הוא אותו היום.
חכמינו אומרים ב"פרקי אבות": "ושוב יום אחד לפני מיתתך." כלומר – חזור לדרך הנכונה יום אחד לפני שתמות. ומתי בדיוק יהיה היום הזה...? אין ברירה חייבים להתחיל כבר היום.
יש יהודים שנוהגים לעלות אל חלקת הקבר שהם קנו לעצמם לפני ראש השנה. מדוע? זה לא מתוך דיכאון חולני. ההתבוננות בקבר שממתין לקלוט אותך אליו באחד מן הימים, מבהירה את הנקודה : "אני בן מוות, ופה אסיים את דרכי. אז מה הייתי רוצה שיהיה כתוב על המצבה שלי?"
נצל כל יום כאילו היה זה היום האחרון שלך, משום שיום אחד אכן יהיה כזה. טיק... טק... טיק... טק... שומע את השעון...?
נצל את ההבחנה אליה הגעת, על מנת לשנות את דרך החיים העכשווית שלך. סלק מהם כל פירור של קטנוניות, רוגז, אשליות ושטויות.
איך אפשר לסלק את הקטנוניות? תאר לעצמך שהיית רב עם ההורים שלך, או עם קרובי משפחה אחרים, ואז מגלה שנשאר לך רק יום אחד לחיות. מה היית אומר? או נניח שהם היו עומדים למות, מה היית אומר אז? יותר מידי פעמים אנחנו לא מעריכים את מה שיש לנו, עד שאנו מאבדים אותו. כשמישהו קרוב נפטר, אנחנו אומרים: "הייתי צריך להתנהג אליו יפה יותר. הייתי צריך לבקרו לעתים קרובות יותר..."
אדם שחי עם תודעת המוות, יפסיק לריב עם ההורים שלו. יפסיק לנטור טינה לאחיו... אילו הייתה לך מחלה סופנית (חס וחלילה), אפילו לאנשים זרים היית מתנהג בצורה שונה. היית מבזבז את הזמן שנותר לויכוחים עם מי שתפס לך את החניה? החיים יקרים מידי בשביל לבזבז אותם על שטויות קטנוניות!
השתמש בפחד מאובדן היקר לך, ככלי ממריץ ומניע. נסה לדמיין מה היה קורה אילו איבדת, חס וחלילה, את מאור עיניך. נסה להסתובב שעה אחת כשהעיניים שלך עצומות.
מה היית עושה אילו ידעת שבעוד שנה תמות? מה היית עושה בשנה הזאת? מבזבז אותה על שטויות, או מנסה לעשות משהו שיישאר אחריך, משהו שיש בו משמעות, משהו נצחי...? ומה היית עושה אילו היה נשאר לך רק יום אחד?
עכשיו מובן איך פחד יכול לדחוף אותך קדימה?
יראת א-לוהים
אחת המצוות הבסיסיות ביהדות היא יראת הא-ל. אנחנו מבצעים מצווה זו ע"י התבוננות אמיתית במציאות, תוך בחינת תוצאות המעשים שלנו.
תאר לעצמך שמצלמות נסתרות מתעדות את דרך בה אתה מנהל את חייך. כל העולם מסתכל. אנשים מעודדים אותך כשאתה מצליח, וקוראים קריאות בוז כשאתה נכשל.
עם כל העיניים האלה שמתבוננות בך, לא תחשוב פעמיים לפני כל צעד? האם הרצון שלך להצליח לא יגדל פלאים?
נסה להיות מודע כל הזמן לנוכחותו של א-לוהים. כל דבר מוקלט ומצולם בוידיאו. האם אנחנו מנצלים בצורה הטובה ביותר את הזדמנות החיים, או שאנחנו מבזבזים אותה? באחד מן הימים נצטרך לתת הסבר טוב למעשינו.
פחד כזה יכול לדחוף אותך קדימה למימוש עצמי ולהצלחה!
יראת א-לוהים היא המפתח לכל דבר שאנו רוצים להגשים בעולם הזה.
לצערנו, הטבע האנושי, גורם לנו להסיח את הדעת. בכל אחד מאתנו קיימת נטייה לזלזול עצמי, זהו היצר הרע. הוא כמו כלב רע, תמיד מאיים עליך: "אתה מתאמץ יותר מדי. עוד תחטוף התקפת עצבים ותתמוטט לגמרי." ואנחנו, שומעים את האיומים ומפחדים לפעול.
יראת הא-ל נותנת לך חירות מוחלטת. שום דבר לא יעמוד בדרכך. "הכלב הרע" ממש לא נחשב בהשוואה לתחושת היראה. אתה פשוט ממשיך ישר קדימה. אתה חופשי מכל פחד שהוא.
יראת א-לוהים היא המפתח לכל דבר שאנו רוצים להגשים בעולם הזה.
אז מה בעצם מעכב אותנו?
כנראה אחד או יותר מהמיתוסים הבאים:
המיתוס הראשון – הפחד גורם לכאב
מצד אחד אנשים טוענים שהפחד מטריד ולא נעים. אנחנו מנתבים את החיים שלנו בדרך שתמנע מאתנו פחד וכאב. אולם, מן הצד השני - אנשים נוסעים ברכבת הרים, קופצים בבנג'י וצופים בסרטי אימה – הם מוכנים לשלם כסף רב בשביל התענוג שבפחד אימים!
איך אפשר להבין את הסתירה הזאת?
טעות לחשוב שהפחד מכאיב. נכון, לא נעים לפחד, אבל בעקבות הפחד מגיעה הרגשה נפלאה. כשדוחפים אותך מהמטוס, לפני שהמצנח נפתח, אתה שוכח מכל השטויות שבעולם. ההתחככות עם המוות, גורמת לך לקלוט כמה טוב לחיות. אתה נטוע עמוק בתוך המציאות, ופתאום כיף לחיות!
בטל את אי הנוחיות שבפחד, על ידי התמקדות בצד החיובי – אתה חי כל רגע במודעות מלאה ובהתרגשות. אסוף את הכוחות שלך. נצל את הפוטנציאל. תן לפחד להניע אותך קדימה. איזה כיף לפחד!
לך ללונה-פארק ותראה איך האנשים יורדים מרכבת ההרים. תחילה כולם מתגלגלים מצחוק "כיף לחיות." אחרי כמה צעדים הם נעשים יותר רציניים – הם מתחילים להיזכר בבעיות שלהם. עוד כמה צעדים והם כבר חזרו לקטנוניות המטופשת, לעצמיות הדכאונית הרגילה והמוכרת שלהם.
המפתח למיצוי של החיים הוא להרגיש כל הזמן כאילו בזה הרגע ירדנו מרכבת ההרים.
המיתוס השני - הפחד משתק
אנשים חושבים שפחד משתק ומפחית את הפוטנציאל שלנו.
למעשה, ההפך הוא הנכון. פחד יכול לגרום לנו לתפקד בצורה על אנושית. כולנו שמענו סיפורים על האימא שהרימה מכונית על מנת להציל את בנה הלכוד. ההתייצבות מול הפחד מעוררת בנו כוחות רדומים. היא מוציאה מאתנו ביצועים שמעולם לא העלינו בדעתנו כאפשריים.
הפחד מזיק רק כאשר אתה בורח ממנו במקום להתייצב מולו.
דמיין מצב שבו אתה רואה חבורת בריונים פוגעת באדם, ואתה נשאר לעמוד כצופה מהצד. בכל פעם שתיזכר במקרה הזה, תתכווץ מרוב בושה. אם לא התגברת על הפחד, ועשית מה שנכון לעשות, החוויה הקשה הזאת תלווה אותך כל ימי חייך.
הפחד מזיק רק כאשר אתה בורח ממנו במקום להתייצב מולו.
אבל אם התייצבת מול הבריונים, ניסית להגן על האדם המותקף (אולי אפילו נפצעת קצת בעצמך), אתה תיהנה להיזכר באותו רגע כל ימי חייך. נכון, פחדת. אבל התגברת על הפחד ועשית את הדבר הנכון. זוהי הנאה אמיתית.
עדיף לנסות ולהיכשל, מאשר לפחד לנסות.
"הלם" - מתיש, "פחד" - מניע. ראית פעם בסרט "קאובוי" רוכב על סוס פראי? הפחד שמא הסוס ינער אותו מעליו, גורם לו להיות דרוך לכל תנועה, כך הופכות התגובות שלו למהירות ומדויקות.
התחמקות מאתגרים
לעתים קרובות מידי, אנחנו מפספסים הזדמנויות לצמיחה, משום שאנו חושבים: "אני לא מסוגל. זה דורש יותר מידי מאמץ." לדוגמא, נניח שמבקשים ממך ללמוד בעל-פה עמוד אחד מספר הטלפונים בתוך 24 שעות. אתה אומר בלי היסוס: "בלתי אפשרי!"
אבל מה היה קורה אילו היית מוחזק כבן ערובה, והשובים היו אומרים לך: "אם לא תלמד בעל-פה עמוד אחד מספר הטלפונים עד למחר בלילה - אתה מת!" אין שום ספק – אתה תעשה את זה!
השתמש בפחד ככוח לנטרל את כל ה"אני לא יכול" למיניהם. הכן לעצמך רשימה של "אני לא יכול", והצמד לכל אחד מהם תווית מחיר. מה הרווח ומה התוצאה? העמדת הדברים בצורה ברורה תהפוך אותך לאדם מאוד יעיל.
המיתוס השלישי – פחד מביא לאובדן החירות
אנשים מתרחקים מהפחד, על מנת לשמר את עצמאותם. אנחנו חושבים שאם כוח חיצוני, יאמר לנו מה לעשות, נאלץ להפוך בהדרגה לרובוטים. לכן, אנחנו מעדיפים לעשות את הדברים הנכונים בעצמנו.
יראה מא-לוהים מאפשרת דבר שונה לגמרי. כאשר אדם ירא רק מהא-ל וממנו בלבד הוא משחרר בכך את הפוטנציאל שלו. ברגע שאתה מפסיק לפחד מכל שאר הפחדים בעולם אתה נעשה אדם חופשי. הפחד מהבורא רק מיטיב אתך כי הרי הוא לא רוצה לשלוט בך, הוא רק רוצה שתעשה מה שטוב בשבילך. כך הופכת יראת הא-ל לחירות משטויות, מפחדים מטופשים ומקטנוניות... אם אתה ירא מהבורא, אתה זוכה בחירות אמיתית.
כשאתה ירא מא-לוהים, אתה חופשי מכל שאר הפחדים שבעולם.
הפחד משעבד רק כאשר מישהו אחר מנסה בכוונה לשלוט בך. אבל פחד מהמציאות – מהאפשרות להפסיד הזדמנויות – הוא רק מניע טוב יותר לדחוף אותנו למקום שאליו אנו רוצים להגיע. כולנו אומרים: "אני רוצה להיות טוב, אבל אין לי חשק להתאמץ בשביל זה." הפחד מעורר אותך לקום ולבצע את המשימה.
אתה קם מוקדם בבוקר לעבודה, כי אתה יודע שאם אתה לא מגיע - אתה מפוטר. פחד מכישלון במבחן גורם לך ללמוד טוב יותר. בסופו של דבר, הפחד גורם לך להצליח, וממילא להעלות את ההערכה העצמית שלך.
המיתוס הרביעי – הפחד משפיל
הרבה אנשים חושבים שעליך לעשות את מה שצריך - כי זה מה שנכון לעשות, ולא מתוך חשש מתוצאות המעשה. תפקוד על בסיס של פחד, נתפש כדבר משפיל.
בצורה האידיאלית של הדברים, כולנו אמורים לבצע את מה שצריך, פשוט משום שכך נכון לעשות. מאותה סיבה אנחנו אמורים להימנע מעשיית רע גם בלי לחשוב כלל על תוצאות המעשים, או על שכר ועונש.
חכמים אומרים לנו כי מי שעובד את א-לוהים בכדי לקבל שכר או על מנת שלא להיענש, הוא אינו ברמה הגבוהה ביותר. אדם כזה משרת בעצם את עצמו. אלמלא היה א-לוהים הכוח היחיד בעולם, יתכן מאוד שאותו אדם היה משתעבד באותה התלהבות לכל המרבה במחיר, ואפילו אם היה זה השטן בכבודו ובעצמו.
אם כן, מדוע קיימת מצווה של יראת א-לוהים. האם אנחנו לא יכולים לקבל את מלוא המוטיבציה מתוך אהבה של הא-ל?
נכון, מי שמשרת את א-לוהים מתוך אהבה, נמצא ברמה גבוהה הרבה יותר. ואנחנו אמורים לשאוף להגיע למצב שבו נבחר בטוב, משום שהוא טוב, ולא משום שאחרת "נלך לגיהנום". אבל אנחנו מוכרחים להיות מציאותיים. אהבה, לעתים קרובות, אינה מהווה מניע חזק מספיק לעשיית טוב.
נניח שהייתה תוכנית לסייע בדיור לחסרי-בית בדירות מחסה קהילתיות. בצורה האידיאלית, אתה אמור לעשות זאת בחינם. אבל אילו היו מציעים לך 100$ עבור כל חסר-בית שתביא למחסה, בטוח שתביא יותר. האם השכר "קלקל" אותך? לא. הוא פשוט נתן לך מוטיבציה חזקה יותר לעשות את מה שממילא ידעת שנכון לעשות.
וקיים שיקול נוסף, ולא פחות חשוב - עבודה מתוך יראה, מגלה לנו היהדות - תוביל אותך בסופו של דבר לעבודה מתוך אהבה.
רפלקס הכאב
כמעט כל אדם נולד עם היכולת לחוש בכאב. אם אנו נדקרים מקוץ, או נכווים מאש, היד שלנו נרתעת באופן אינסטינקטיבי. אולם, ישנם כמה אנשים שנולדים ללא תחושת כאב. הם לא מרגישים אם היד שלהם נכנסת לתוך האש.
אולי זה נחמד לא להרגיש כאב, אבל מי שלא חש בו, נמצא בסכנה מתמדת. הוא תמיד מכוסה בחבורות כחולות ושחורות. הוא מכניס את היד שלו לאש ואומר: "מריחים שמשהו נשרף? אוי לא! זאת היד שלי!" אבל הוא בבעיה. היד שלו כבר אבודה.
הכאב נחוץ לקיומנו. זו גם המטרה של יראת א-לוהים, של ידיעה מתמדת מהן התוצאות האפשריות למעשינו. זו אינה המטרה בחיים, אלא אמצעי. היראה עוזרת לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מעליבים מישהו, או רבים עם ההורים.
תאר לעצמך שאתה משוחח עם ידיד, והוא מתחיל "להשתפך" ברכילות מלוכלכת. אתה יודע שלא נכון להקשיב לו. אז אתה חושב – "איך אני יוצא מזה בטאקט? אולי אני רק אעמוד פה בנימוס לכמה דקות..." אבל אם היה מישהו עומד לידך עם אלה וחובט בך על כל מילת רכילות… היית אומר מייד: "אני מסתלק מכאן!" שום חישובים של נימוס, או של 'מה יגידו' – היית פשוט עושה את הדבר הנכון.
פחד מעונש, הוא בדיוק כמו רפלקס של כאב. הוא מונע אותנו מלעשות דברים מזיקים. הוא מביא אותך למקום שאליו אתה שואף להגיע.
מחברים הכול יחד
המטרה החשובה ביותר בחיים היא להגיע לבהירות ולחיות במציאות. מובן שהמציאות קיימת בצורה אובייקטיבית - מחוץ לתפישה הסובייקטיבית שלנו.
המציאות עצמה מרגשת מאוד. היא מעוררת אותנו, ומכניסה את הדברים לפרספקטיבה הנכונה. נתאר אדם שמכור לניקוטין. איך נוכל להניע אותו להפסיק לעשן? נראה לו צילומי רנטגן של ריאות הרוסות. הפחד יסייע לו לפרוץ מהמעגל, ולעשות את מה שהוא כבר יודע שצריך לעשות.
השתמש במניע הפחד על מנת לפעול נכון למען עצמך, למען בני המשפחה שלך, למען החברה, ולמען האנושות כולה.
כך מתנהלים הדברים גם עם העם היהודי. בשנת 1967, ידעו בעולם כולו שהמדינה היהודית נמצאת בסכנה קיומית של ממש. אנשים מכל העולם התגייסו למשימה והציעו עזרה – תרומות של כסף, זמן, השפעה, פעילויות שונות. הפחד, האיום, הביא אותם להבנה פתאומית עד כמה באמת אכפת להם מהארץ ומהעם היהודי.
איך היית מרגיש אילו חס וחלילה, המדינה שלנו הייתה נעלמת מהמפה?
היה מציאותי עם התוצאות שמספקים לנו החיים. אינך זקוק לרכבת הרים. כל שעליך לעשות, הוא להסתובב בעיר העתיקה... או לזכור שבאיראן כבר מבשלים פצצת אטום. התבונן סביבך, קרא את הכותרות. העולם הזה מאיים. קח את הפחד איך, והשתמש בו כמניע חיובי להצלחה.
מה נותנת לנו דרך ה"יראה"?
- הפחד עוזר לך לעשות את מה שנכון, ולא את מה שהחברה חושבת שנכון.
- הפחד מביא אותך למודעות להיותך בן-מוות. מוות הוא פחד ממריץ במיוחד.
- פחד הוא תרגולת בבחירה חופשית.
- צור בעצמך פחד ממצב של חוסר משמעות לעת זקנה. אם אתה חי כאילו תמיד יהיה עוד מחר, אין סיכוי שתעשה הרבה היום.
- פחד אינו מגביל. פחד הוא עוצמה וחירות.
(34) מיכאל, 6/11/2016 10:41
אשמח לקבל פרשת שבוע
אשמח לקבל פרשת שבוע
(33) אתי, 4/2/2013 07:55
מאמר מראייה מאד שלילית
יש דרכים אחרות "להסתכל לפחד בעיניים" ולאו דוקא אלו שנמנו כאן . אני לא מתיימרת להיות יותר חכמה אולם לאחר מספר רגעי קריאה הקורא מאבד את המומנטום ואת הריכוז בבעיה וקורא סיפורים על פחד שלא פותרים את הבעיה . אפזר להפוך את הכל ולהסתכל על הפחד מצד אמוני יותר וחיובי מבלי להפחיד כל הזמן בתוצאות שליליות כמו מוות , יש דברים מפחידים נוספים מלבד המוות .
(32) מאור לוי, 22/1/2013 19:36
מאמר
המאמר הזה מדבר על השיטות הישנות והגרועות שהעולם עד כה פעל על פיהם בגלל טבעו הבעייתי של האדם. זה נכון שהפחד מניע אבל זוהי שיטה אסורה!! אלוהים האמיתי איננו מעוניין שתפחדו ממנו! היזהרו מלהאמין למאמר זה! טבעו האמיתי של האל הוא אהבה, חמלה וחסד עשו רק מה שעושה לכם טוב ואף פעם לא מתוך פחד - אנו חיים בעולם של בחירה חופשית הדבר היחיד שאלוהים מצפה מאיתנו בחיים אלו הוא שנכבד את החיים שהוא נתן לנו ולאחרים, אם תעשו כן, תהיו מאושרים
רחלי, 24/5/2018 11:08
המאמר נכון ביותר
מי שמאמין באלוקים, יודע שיש גם את הצד של אהבה וגם של יראה.
וזו לא יראה שמשתקת, ולא יראה רעה אלא משהו טוב שממריץ אותך.
כמו שילד ירא מאביו שזה דבר חיובי!
(31) דנה, 22/1/2013 11:39
מאמר מדהים ומחזק!!
מצאתי את עצמי קוראת ממש בנשימה עצורה ושואבת מהמילים שלך את כל הכח שאני זקוקה לו עכשיו בכדי לשנות כמה דברים מהותיים ככ בחיי, שממתינים להכרעה שלי .. פשוט צורת מחשבה אדירה בכדי לעורר לפעולה. תודה רבה!!
(30) אורטל, 25/8/2011 21:47
האתר הזה מדהים!
הוא מדבר על נושאים ממש חשובים ץ העצות בו ,באמת טובות. מעשיות . יש פה המון סיפורים מרגשים . תמשיכו ככה :)
(29) אנונימי, 25/12/2009 12:58
בילדותי, בבה"ס העממי ,למדתי על אלוהים סר וזועף. והתחושה הפנימית שלי (כבר א)ז אמרה: רוגז, זה לא האלוהים שלי, לא מקבלת את חרון אפו. בבגרותי גיליתי שהתחושה הזו נבעה מנשמתי שמרגישה שאינה מתאימה לי גישה זו, בהמשך גיליתי את הקשר לאלוהים (.אינני דתיה), לאלוהים "שלי" יש הומור, וזה האלוהים שלי, אולי חלק זה ממני הוא, ההומור. ואפילו באם זה כך, מעדיפה לחוש אהבה לאלוהים שיש לו הומור ולעצמי כחלק מהוויה זו. בכל אופן מאמר מעניין במביא דברים יפים למחשבה ולביטוי מילולי. תודה על ההשראה.
(28) יוסי, 23/9/2008 09:00
סתירה למאמר קודם? או אי הבנה שלי?
במאמר לעיל רשום:
דמיין מצב שבו אתה רואה חבורת בריונים פוגעת באדם, ואתה נשאר לעמוד כצופה מהצד. בכל פעם שתיזכר במקרה הזה, תתכווץ מרוב בושה. אם לא התגברת על הפחד, ועשית מה שנכון לעשות, החוויה הקשה הזאת תלווה אותך כל ימי חייך.
אבל אם התייצבת מול הבריונים...
הנ"ל קצת לא מסתדר לי עם משחק "אני-אתה-הוא". ממאמר 1.
שם דיברת על אמיץ, פזיז וחסר אחריות, בתור אדם עם משפחה הייתי אומר שלהתייצב מול חבורת בריונים (ואף אם "לשם מטרה בעלת ערך") הוא מעשה פזיז ... ("ממש כמו לרוץ ולהציל ילד מבניין בוער אך ללא ציוד מגן" - ראה מאמר 1)
(27) צחי, 11/8/2008 15:25
חזק וברוך! אשרי הגבר אשר יבטח בה'' וה'' יהיה מבטחו!
מאמר מחזק להפליא! חיזק אותי וישר לי הרבה קווים בדרך שלי לתשובה!
נאמר לי מפי רב חכם שהסיבה העיקרית לפחד ולמעצור של האדם היא - הכפירה שבחוסר אמונה בבורא והרצון לנהל את חיינו לבד בלי עזרה של אף אחד. אז, מורי ורבותיי היזהרו מהגאווה ומהכעס שגורמים לנו להיתפס ברשת של השטן ולהתרחק מהבורא.
ישנה סגולה להצלחה והתמודדות עם המעצורים:
בכל פעם לפני מעשה טוב ולפני כל התקדמות אשר מוצב מלפניה מחסום כלשהו אימרו - "אהיה אשר אהיה". אלו הן מלים חזקות ביותר אשר מכילות את שם השם מספר פעמים ומכוונות אותנו אל ההצלחה. אימרו אותן הרבה והתאזרו בסבלנות.
חזק וברוך כתבה מעולה!
(26) שלומי פריד, 1/6/2008 08:13
הפחד
הפחד הוא כלי רב עוצמה בר השפעה וכוח גדול אך צריך לדעת להשתמש בו במינון נמוך מאד ורק ואך ורק במקרים קיצוניים ביותר
ממש כמו תרופה שלוקחים רק כשאין ברירה בגלל שעלולה היא להשפיע באופן שלילי כך גם הפחד לעיתים נדירות ביותר במקרים קצוניים ומחוסר ברירה אז אולי הוא יוכל לפעול לטובה וגם אז צריך להפעילו בזהירות ובאופן הנכון
(25) שי, 30/3/2008 03:16
עוד על הפחד!
הפחד מעין הרע לדוגמא:
כתוב בגמרא שבכל הדברים האלה: מאן דקפיד קפדינן, מי שמפחד מזה זה אכן מזיק לו,
מחשבות שליליות ודיבורים שלילים על החיים עלולות להגשים את עצמן! למשל יש קהילות שבהם מקפידים לא לומר השבוע האחרון אלא השבוע הקודם וכוליה כל זאת כדי לא להשמיע לתת המודע שלנו דברים שלילים (השבוע הוא לא האחרון יהיו עוד הרבה שבועות בעז"ה), כמו כן מופיע בספרים קב הישר וכו' על הרוע שאדם גורם לעצמו בכך שהוא מקלל אחרים וכו',
בנוסף ידוע מה שאמרו בחסידות ובעיקר בחסידות חב"ד 'תחשוב טוב יהיה טוב' כי זהו הכוח של תת המודע,
מה שהחסידות גילתה לפני 300 שנה מצאו היום המקרים.
עיינו בספר כוחו של תת המודע של גוז'ף מרפי, כמו גם בספר המוצלח של לואיז היי אתה 'הכוח טמון בתוכך' בסרט הסוד וכדו'
מסקנת כל זאת כי הבורא נתן לתת המודע שלנו כוח ליצור את המציאות של חיינו,
וציוונו בתורתו 'ובחרת בחיים' ולא בפחד!
לפי כל האמור, חשוב אם כן להרחיק מחשבות פחד מכל דבר רע, ולחשוב רק טוב, ואז אכן יהיה טוב.
ואגב העצה שכתובה בחז"ל במקרה ניסיון של היצר הרע, ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו 'יזכור לו יום המיתה' שנאמר ודומו סלה.
שימו לב שהטכניקה האחרונה להרגזת יצר הטוב על הרע הוא יזכיר לו יום המיתה!!!
לכן מומלץ בתחילה לפחות לנסות טכניקות חיוביות ושמחות יותר.
בהצלחה
ותודה רבה.
(24) שי, 30/3/2008 02:59
עוד משהו קטן בעניין הפחד - חשוב מאוד.
כל המאמר הוא נכון רק אחרי שהאדם שחרר מעצמו לגמרי את הפחד,
אדם שסובל מפחדים וחרדות וחי בתחושה שהעתיד צופן רוע, אדם שמפחד מעין הרע ומחוסר פירגון וכוליה לא יוכל לעולם להשתמש בצדדים החיוביים של הפחד לפני שיגמל לחלוטין ממנו לתקופת זמן.
כמו בעבודת המידות על הכעס שכתוב בספרים שבתחילה צריך להתרחק ממנו לחלוטין גם לא להשתמש בו לחיוב, ורק אחרי שהשתחררנו מהתלות והתממכרות בפחד ובכעס וכו' נוכל לרתום את אותו כוח ולהשתמש בו רק לטוב,
אם כן דעו שהמאמר הזה לא מתאים למשל לי שאני עדיין עובד על שיחרור הפחד, ואני עומד ונגמל ממנו ב"ה. בהמשך אוכל אולי לעיין בו ולהפיק ממנו תועלת.
תודה רבה.
(23) שי, 30/3/2008 02:42
הפחד!!!
הכל טוב ויפה!
אך המיתוס שהפחד משתק, הוא מציאות,
יש פחד נורמלי שטבע בנו הבורא, אבל פחד ממה שהעתיד צופן ופחד מאובדן ומכישלון וממוות, הוא שלילי ובלתי נחוץ כלל.
חשוב לחיות את החיים האלה ללא פחדים שלילים פחד ממחלה חלילה הינו מחשבה שלילילת ותו לא, אין כל צורך להשתמש בטכניקה זו, על מנת ליעל את חיינו אפשרי ע"י טכניקות של אהבה שהיא אגב היפך הפחד.
כדוגמת הפתעמות מהבריאה ומהסדר האלוקי המופלא, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מגוף האדם על כל החכמה המצויה בו, מבשרי אחזה אלו-ה,
כאדם שעובד על עצמו חזק ב"ה גם על נושא הפחד אני יכול להעיד שעדיף להשתמש עם טכניקות אהבת החיים והתפעמות מהבריאה מאשר הפחד מסיום החיים.
התוצאה תהיה דומה 'ניצול כל רגע' אך בטכניקה חיובית,
אני אישית עובד ע"ע על מנת לשחרר מעצמי את הפחד, מצאתי שהוא שלילי לחלוטין, וכמו שנאמר והעיקר לא לפחד כלל!
גם בשיבתנו לבורא עולם דרגת התשובה מאהבה רבה יותר מאשר תשובה מיראה.
בהצלחה לכולם
ותודה בכ"ז.
(22) טלי'ה, 13/12/2007 16:35
תגובה
ברצוני להגיד שהדברים הכתובים במאמר הם פשוט מדהימים.מלאי חוכמה ונקודות עמוקות למחשבה.אני מאוד אינסטנטית וחסרת סבלנות מלחכות להגיע למצב כזה נשגב!אני מאחלת לעצמי ולכל אדם שנזכה להגיע לרמות כאלה של מיצוי חיינו במיוחד בעבודת ד' יתברך!
(21) יואלההההה, 21/11/2007 15:47
מדהים
בס"ד
פשוט יפה מאוד המאמר הזה מאוד טוב מאוד עוזר ומאוד מרומם תודה רהבה להשם יתברך שנתן צדיקים כאלו שירוממו את רוח העם ויביא השם עךלינו ברוכות בכל מכלך כל טוב משיח בית מקדש ירושליחם ו ויבטל הרע אמן!
(20) חן, 14/11/2007 02:14
פשוט גדול.
(19) רפול, 8/4/2007 01:19
המשך לפחד...
משה עמד מול הסנה הבוער לפי מיטב הבנתי כולו משקשק מפחד ואולי הוא עשה במכנסיים בשפה מליצית.
ברם: משה עמד בגבורה מול הסנה הבוער, התמודד יפה מול שכינתו של אלוהים.
הוא לא ברח ולא נס ולא עוד כל מיני דברים שכתבת במאמריך-הוא עמד איתן התבונן עמוקות היה קשוב לרגע הנוכחי.
כך צריך להתמודד עם הפחד.
וסתם שאלה מה היה קורה אילו משה היה נס בבהלה ובפחד מהסנה הבוער-האם היינו קיימים היום?-התשובה ברורה.
(18) , 8/4/2007 01:00
,ומה היית עושה אילו היה נשאר לך רק יום אחד" מקבל את הדין ומכיר בכוחו של רגע,כי אין לאדם ברירה אחרת זוהי המציאות.
"נסה להיות מודע כל הזמן לנוכחותו של האלוקים. כל דבר מוקלט ומצולם בוידיאו. האם אנחנו מנצלים בצורה הטובה ביותר את הזדמנות החיים, או שאנחנו מבזבזים אותה? באחד מן הימים נצטרך לתת הסבר טוב למעשינו.
סליחה אל תקלקל לעצמך-פיסקה זו היא תיאוריה בלבד ואין בה ממש- אף אחד לא מצלם אותנו ובטח לא נצטרך לתת דין על מעשינו. אל תשתמש בפחד כדי לקרב אנשים לדת-אל תשכח שפחד מרחיק, ואם דברים נעשים מתוך פחד הם לא מחזיקים מעמד.
אם תמיד ילמד מתוך פחד מהמורה-אז כשהמורה לא יהיה הוא לא ילמד-זוהי מציאות ולא מצלמות.
(17) רפול, 8/4/2007 00:48
שני התגובות הקודמות לא רשמתי את שמי-סליחה
(16) , 8/4/2007 00:46
אתה יכול לשכוח מהמכונית להערב." מה התגובה הפעם? -סליחה זה לא פחד זהו אינטרס טהור.
כל מעשה שלנו מביא לתוצאה נצחית-הקרמה לזה התכוונת?
"השתמש בכוחו של הפחד"-לא נכון השתמש במדיטציה ואז לא תפחד כלל-פחד גורם לריחוק,לבריחה חוסר התמודדות בדבר, שמדובר בדבר לא מוכר, אולם כאשר מתמודדים איתו מבינים שזהו דבר חולף ואין בו ממש -אשליה.
דוגמא:כאשר תראה בחושך משהו מפותל, האסוציאציה הראשונית שלך היא נחש ואתה תברח. וזה נכון כי אתה מפחד מהכשה, אבל אם פתאום ידלק האור ותראה שזהו בסך הכל צינור השקייה בגינה, אז תבין שני דברים
1. שלא ראית את המציאות
2.שהפחד שלך היה לשוא, אולי היית מתרחק מעט ומתבונן שוב היית רואה שזה צינור ולאנחש.התעמקות-התבוננות פנימה. כאשר אנו מתבוננים פנימה בבעיה מסוימת בתשומת לב וכמובן ללא פחד כי זה משתק , רוב הבעיות הופכות לקטנות ביותר מהרושם הראשוני.
(15) רויטל, 1/1/2007 15:06
תגובה לרוני, מס' 14
תגובה לרוני, מתגובה 14
אני חושבת שהרעיון של לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון בחייך לא נועד בשביל להשלים עם המוות או להזמין מזל רע (בבחינת "אשר יגורתי בא לי"). הייתי לוקחת את זה יותר לכיוון של תיעול הזמן - לו הזמן שלך לפעול היה מוגבל (כמו בדוגמא של הרכישות בסופרמרקט תוך 10 דקות) אתה פשוט מתייעל. אני מתעתדת לעבור מחר בדיקה רפואית לא נעימה שאחת האפשרויות (שיפסלו, ב"ה) היא מחלה שכולנו נבהלים מהשם שלה. עם זאת, מרגע שנודע לי על הצורך לעבור בדיקה זו, חוויתי על בשרי מהפך חד: מאחת שנוהגת להשהות ולדחות דברים, פתאום מצאתי את עצמי עושה מה שאני מתכננת מיד. תפיסת החיים שלי לגבי מה שחשוב ומה שזניח השתנתה באחת. אני מנהלת עם עצמי דיונים בכל העת, כדי "להזין" את המחשבות החיוביות ומחפשת דרכים כדי לעזור לעצמי להיות בריאה יותר: המודעות שלי למזון שאני מכניסה לפה יותר גבוהה, יש לי יותר ענין לשמור על מחשבות חיוביות (מתוך אמונה שיש קשר ישיר בין מחשבה בהווה למציאות בעתיד), אני משתדלת להיות (מבחינתי, לעבוד את ה') בשמחה ועוד כהנה דברים שתמיד אמרתי לעצמי ש"יום אחד באמת אעשה כך"... אלא שה"יום האחד" שלי כבר הגיע. אני מקווה ומתפללת שב"ה בריאותי אכן תקינה וגופי שלם מפגע, אבל חייבת להודות שכל המהלך האלוקי הזה (נסיון הבדיקה)גרם לי לשדרג את חיי - ברגע אחד - בעשרות מונים יותר מאשר בכל ניסיון קודם שעשיתי בחיי כדי להרים את עצמי ולהתקדם למימוש מי שאני באמת רוצה להיות. ולכן המאמר הזה, שמדבר על הפחד מהמוות,או הפחד מהנורא מכל - כמדרבן לעשייה - כל כך מחזק אותי, ותודה רבה לכל מי שטרח בפירסומו. אז מנסיון, אני ממליצה לתעל אנרגיות של פחדים לאנרגיות של עשיה חיובית, יוצרת ומיידית. באיחולי בריאות טובה לכולנו...אמן.
(14) רוני, 29/10/2006 14:27
כתבה מעולה אבל...
יתכן שלחיות כאילו זה היום האחרון שלך זה לא עצה כל כך טובה - הרי דווקא הדבר שאתה מפחד ממנו הוא זה שבא לביקור...לדוגמא:דווקא הכדורגלנים שמפחדים לקבל את הטאקלים הם אלו שניפצעיים יותר, או למשל בכליי חיים מזהים פחד ישר ועלולים לתקוף את המפחד!
באותה הדרך אם אתה חיי כאילו זה היום האחרון שלך אז הסיקוי שהיום הזה יבוא מוקדם יותר גבוהה כך שבעצם אתה באמת חיי יותר באפקטיביות אבל-המוות שלך יכול לבוא יותר מהר וכך אתה בעצם מזיק לעצמך...
לדעתי אדם צריך ללכת לפי התאוריה שאתה חיי רק פעם אחת ושאין לך הזדמנות נוספת לחיות-אם אתה לא מפיק את המקסימום בחיים, מה אתה באמת עושה בחיים?
פחד(חוץ מפחד טבעי)לדעתי צריך להתחלף במוטיבציה - כמו במשפט המוטיבציה שרשמתי למעלה...כי אם אתה פוחד ממשהו המשהו הזה יבוא לביקור.
בבקשה תענו לי על מה שאתם חושבים בקשר לתגובה שלי אשמח לדעת את הראייה שלכם בנושא...!
בכל מקרה תודע על כל ה48 כתבות פירסמתם...
(13) אנונימי, 6/6/2006 17:43
הפחד בשבילי הוא-
דבר שגורם לרגשות שליליים אני עדיין לא מצליחה להבין איך לתעל אותו למשו חיובי?
(12) יוסי חגג, 11/5/2006 11:49
המאמר מקסים מרנין ושובה לב תמשיכו כך להחדיר באנשים את החיים האמיתים.
הייתי רוצה עצות באמת מה אפשר לעשות כדי להועיל באמת לחברה כולה
(11) אבישי, 19/2/2006 15:01
דעתי/תגובה להערה 7
דבר ראשון רואים שאכפת לך וזה כבר טוב.
לגבי המאמר היכן ראית שכתוב בו שאתה אמור להיות מנותק מהעולם ? האם שלל המאמרים והאתר המפותח מראים כיוון זה? כמדומני שלא!
המאמר לפי הבנתי (ובכלל 48 הדרכים) מדבר על מיקסום היכולת האישית, ולכן נראה לי שכל אחד יקח זאת למקומו ועשייתו ויהנה ממנו ביותר.
ולאחר כל זאת אל לנו לשכוח שהטקסט במקורו מדבר על קניני התורה.
בברכה
לחיים אמתיים
(10) דורית, 15/11/2005 02:46
תרימו את הכפפה ותענו להערה מס' 7
יפה שפרסמתם את הערה 7, אבל כדאי שמישהו יענה לו, ועדיף שזה יהיה כותב המאמר היפה הזה.
(9) בת-אדם, 21/2/2005 08:10
מרתק ומרגיע
איזה מאמר מדהים, מלא חכמה ויופי.
אפשר לקחת אותו בראש ולזכור כמה חשוב איך לקחת את החיים במיוחד ברגעים קשים.
תודה מקרב לב ובאהבה רבה לכותב המאמר הרב נוח וינברג, טוב שיש יהודים מאסטרים שכמותו זה מעודד! סימן שבאמת יש משהו מעל להבנתנו השטחית של ההדיוטות.
(8) מיכל, 23/10/2004 20:12
תודה! תודה! תודה!
פשוט מאוד תודה! תודה על מאמר נפלא שעורר אותי! גרם לי להבין מה אני באמת צריכה לעשות! תודה! :)
(7) kobi fridman, 15/5/2004 16:57
למה אתה חותר בסופו של דבר ?
את הדברים שנאמרו בקשר לפחד אני מקבל ומבין. אכן בהרבה נסיבות פחד גורם לנו לתפקד טוב יותר. אני לא מבין אם אתה מנסה להחזיר בתשובה, או סתם לגרום להאמין. הרי שלשבת כל היום וללמוד תורה בבית או איפה שזה לא יהיה אלו לא חיים. לא ללכת לצבא לא לעבוד לא לשלם מיסים איפה אתם חיים ? אתם הדתיים החרדיים לא מציאותיים אתם אלו שמפחדים להתמודד עם המציאות האמיתית שהיא החיים החילוניים. אין לי שום דבר רע נגד אמונה. מאד חשוב להאמין אך גם צריך להיות מציאותי ולראות איפה אתם חיים. ולשבת וללמוד תורה לא תורם למדינה בשום דבר אז אל תדבר איתנו על פחד או על שום דבר אחר עד שתבים שמה שאתם עושים לא תורם והדת רק הולכת ונעלמת. תתחיל לחיות את החיים האמיתיים.
(6) רות וידאל, 9/5/2004 16:57
שיר נבואי קוסמי עליז / עלי מוהר
כמו עמוד ענן כך תלך לפני העדר
תבין הכל תדע , לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך
כמו שביל החלב שחוצה את השמים
אתה הולך ישר לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך
לך ישר , לך לבד , אל תפחד
אל תכעס , לך תמים , לך אחד ,
כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב,
טס בראש החץ, לא נרתאע מן המרחק
והאינסטנקט מראה ובורא לו את הדרך
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך
כמו בריגיט ברדו שתפסה כבר את העסק
השאירה מאחור את הטוב ואת הרע,
ועל העניינים היא צופה מן המרפסת
משהו בך יאמר לך הפסק-
בלי להתכוון תן לעצמך ללכת
כל החישובים ייגמרו מאליהם,
כמו העץ שקם לתחייה מהשלכת
משהו בך יאמר לך המשך -
לך ישר , לך לבד , אל תפחד,
אל תכעס , לך תמים, לך אחד,
(5) פליקס, 13/4/2004 04:45
מדהים לא להאמין !
ישר כח !
במקום שאין איש תהיה איש !
הדבר היחידי שעולה בראשי כאשר ניפגשתי עם האתר הזה !
(4) אנונימי, 25/1/2004 21:36
מעניין ביותר.
האתר על כל תכניו ראוי לשבח.
החומרים הנכתבים גורמים לחשיבה נוספת/אחרת
ומעשירים מאוד...
והעיקר-לא לפחד כלל
(3) אנונימי, 26/11/2003 02:39
מאמר מצויין,מכניס לפרופורציות, שם אותך במציאות ,מוציא אותך מהמקום של"בת יענה",
ובאמת הרעיון של להתייחס לחיים כאילו זה היום האחרון,הוא נהדר,וצריך לנסות באמת לחיות כך,
ואז ההערכה לחיים משתנה מקצה לקצה.
ומתוך ניסיון, המעבר דרך הפחד,ולא לידו,
עושה פלאות,כן זה מפחיד !!!אבל התמורה ענקית!
ולסיום רציתי להודות על המאמרים היפים והמרתקים, ומחכה למאמר הבא!
(2) שושי, 25/11/2003 14:30
כתבת הפחד
כתבה מגניבה.פעם ראשונה באתר הזה והיא נראה לי משהו . מזמן לא התלהבתי מאתר. חיזקו והמשיכו.
שושי
(1) מיכל כהן, 24/11/2003 13:09
"והעיקר לא לפחד כלל"
כל העולם כולו גשר צר מאוד, גשר צר מאוד! והעיקר, והעיקר לא לפחד כלל, לא לפחד כלל."
אני דיי מתקשה להבין את החכמה השישית. אני די יכולה להתחבר ליראת השם. אבל עם הפחד יש לי בעיה.
עוררת בי קונפליקט. אני חושבת שאקרא שוב, אולי פספסתי משהו...
מיכל.