רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 18 – "במיעוט תענוג", השימוש בהנאות הגוף

י״ז בסיון ה׳תשס״ד י״ז בסיון ה׳תשס״ד 06/06/2004 | מאת הרב נח וינברג

העולם הגשמי נוצר להנאתנו. צמיחה רוחנית מגיעה תוך התמודדות בעולם החומר, בדרך שמובילה לצמיחה ולהתעלות.

הפנייה להקדמה

קרה לך פעם שהלכת לאיבוד בתוך שקית של ביסלי? פתחת את השקית והתחלת לכרסם אחד, שניים, שלושה... ופתאום השקית התרוקנה. באיזשהו שלב כבר לא היית רעב, אבל לא יכולת לעצור. עברת מזמן את נקודת ההנאה מהאכילה, ועכשיו - יש לך בחילה.

אמנם ההנאה הגשמית היא חלק בסיסי מהנאת החיים שלנו, אולם, בו בזמן עלינו ללמוד לשלוט בה ולנווט אותה כך שתועיל לנו ולא תזיק.

הדרך השמונה עשרה – במיעוט תענוג – הפחתת ההתמכרות להנאה הפיזית. אתה לא יכול לאכול חטיפי שוקולד כל היום. זו אינה דרך לחיות.

אל תדאג – לא תפסיד את ההנאה הגשמית, להפך, אתה תלמד להגביר אותה.

בני האדם בטבעם רודפי תענוגות. ככל שההנאה גדולה יותר, עוצמתה גדולה יותר. למד כיצד להמיר את ההתלהבות הפיזית לרמות עמוקות יותר של הנאה, משמעות ויצירתיות. אל תדאג – לא תפסיד את ההנאה הגשמית, להפך, אתה תלמד להגביר אותה ולהעריך אותה יותר.

חיים אניני טעם

אתה יושב ואוכל סטייק עם צ'יפס. בנגיסה הראשונה, כולך עסוק בהנאה, אתה יודע איזה חלק בלשון מרגיש כל טעם, ואיך זה משפר את ההרגשה שלך.

אבל מה קורה בהמשך? לפני שאתה שם לב, אתה מתחיל "לבלוס".

כאשר אנין טעם אמיתי לוקח כוסית יין, השתייה עצמה מהווה עבורו רק אספקט אחד מההנאה. תחילה, הוא מרחרח את היין, אחר כך הוא לוגם טיפת משקה ומגלגל אותה אט אט בפיו, כשהוא בודק את הטעם והניחוח. רק אז, לאחר שהמבחן עבר בהצלחה, הוא בולע.

בפעם הבאה שבה אתה שותה קולה, שאל את עצמך: "איך זה משפיע עלי? מה זה עושה לי?" ברוב המקרים 90 אחוז מהמשקה נשפך ישירות אל תוך הבטן, מבלי לפגוש אפילו בבלוטות הטעם שבלשון. אנחנו לא נותנים לעצמנו אפילו את ההזדמנות ליהנות מהמשקה.

"זיהוי והגברת ההנאה". נסח לעצמך מהי בדיוק ההנאה הספציפית שבה אתה חש: מה גורם לטעם הטוב, למראה הטוב, לריח הטוב, לתחושה הנעימה? לדוגמא:

- גלידה – קר, מתוק, רך.

- חברים – ביטחון, קשר, התחושה שמבינים אותך.

- תורה – בהירות, חכמה, רוחניות.

 

היה אנין טעם לגבי חייך. התמקד בהנאה ודאג לכך שתזכה להנאה המלאה. גלגל אותה במחשבתך, ומשוך את הטעם. ההנאה העמוקה תמריץ אותך ותיתן לך כוח ואנרגיה.

יופייה של ההנאה הגופנית

בחברה המערבית נוטים רבים לחשוב ש"הנאה גופנית היא חטא". תפישה זו מייצגת את התפישה הנוצרית הקתולית, אשר בה זוגיות, אפילו בחיי הנישואין, נחשבת ככניעה לצרכים הבהמיים. לכן, אנשי הכמורה והנזירים יישארו תמיד רווקים.

החברה המשכילה, מצד שני, נוטה לקחת את נקודת המבט ההפוכה: החיים הם מרדף נהנתני אחר סיפוקים גשמיים ללא גבולות.

א-לוהים לא ברא את העולם הגשמי על מנת לתסכל אותנו, אלא להנאתנו.

דרכה של היהדות, היא דרך האמצע: א-לוהים לא ברא את העולם הגשמי על מנת לתסכל אותנו, אלא להנאתנו. החיים אמורים להיות נעימים ומרתקים. רוחניות יהודית אינה מושגת בשנות מדיטציה על פסגת הר קרה, או בצומות ותעניות במנזרים מבודדים. הרוחניות היהודית נובעת מתוך חיים והתמודדות בעולם החומר, בדרך שמובילה לצמיחה ולהתעלות. בלילות שבת, אנו מגביהים כוס יין ומשתמשים בה – לא על מנת להשתכר – אלא על מנת לעשות 'קידוש', לקדש ולרומם את יום השבת. את הרוחניות, אומרת היהדות, צריך למצוא במטבח, במשרד ו...כן, אפילו בחדר המיטות.

בורא עולם, יצר את עולמו על מנת שנהנה ממנו. בתלמוד כתוב שאם יש לאדם הזדמנות לטעום פרי חדש, והוא בוחר שלא לעשות זאת, הוא עוד יצטרך לתת על כך את הדין. מה כל כך מיוחד בפירות? א-לוהים היה יכול לברוא עבורנו תערובת מספוא מועשרת בכל הויטמינים והמינרלים הדרושים לקיומנו. אבל, הוא בחר לברוא עבורנו מטעמים מיוחדים – פירות. זוהי תולדת האהבה, במיוחד עבורנו על מנת שנהנה.

 

- שלום! תראה איזו עוגה נפלאה הכנתי בשבילך!

- אמא. לא בא לי. אני בדיאטה!

- בסדר, אל תאכל הרבה, אבל לפחות תטעם.

- תני אותה לאבא, תני לאורחים, שמישהו אחר יאכל.

- לפחות נגיסה אחת, הרי אפיתי אותה במיוחד בשבילך...

 

בדיוק באותו אופן, הסירוב לטעום וליהנות ממתנתו של הא-ל - הפירות, משקף חוסר הערכה וכפיות תודה.

חכמים מלמדים אותנו שאדם מבוגר צריך מדי פעם להנות לפחות מהתחממות לאור השמש. אין זה משנה עד כמה לימוד החכמה והרוחניות חשובים לך, בכל מקרה יש לך גוף ועליך לטפל בו היטב. ואפילו כאשר הכוחות הפיזיים והמנטליים נחלשים, הגוף עדיין מסוגל להנות מחמימותה של השמש.

היהדות מנחה אותנו לעצור ולהודות לפני טעימת מאכל או משקה, על ידי אמירת ברכה. כך גם נעשה כשנפגוש בתופעת טבע מרשימה כמו ברק, רעם או קשת. אמירת הברכה מעניקה לנו זמן מיוחד להתבוננות, זמן שבו נזכיר לעצמנו שמה שיש לנו הוא מתנה נפלאה מבורא עולם.

שים לב כמה אפשרויות להנאה ניצבות בפניך מידי יום. זריחת השמש, רוח מרעננת, טיפת טל מנצנצת בשמש. האם אתה שם אליהן לב, או שאתה בולע אותן כמו שקית ביסלי?

אמצעי ולא מטרה

נניח שהזמנת מישהו לסעודה מפוארת, בת ארבע מנות. לאחר שהוגשה המנה הראשונה ומעוררת התיאבון , הם מודים לך ועומדים ללכת.

"לאן אתם הולכים? רק התחלנו. החלק הטוב ביותר עדיין בדרך!"

זוהי נקודת המבט היהודית על ההנאות הגשמיות. אם תבסס את התזונה שלך על מנות ראשונות, הן לא יוכלו לספק לגופך את כל המרכיבים התזונתיים הדרושים לבריאותו ולתפקודו התקין. באופן דומה משמשת החומריות בחייך כ"מעורר תיאבון". היזהר שלא לשקוע במנה הראשונה, כך אף פעם לא תזכה להגשים את עצמך.

בשימוש חכם ונבון, ההנאה הגשמית תהווה קרש קפיצה להנאות גבוהות יותר. כשאנו נהנים מדברים יפים הגוף שלנו נרגע ומשתחרר, ואז הוא מניח לנו עצמנו לטפל בענייני החיים העמוקים יותר. על מנת שנוכל להתמודד בבעיות עקרוניות – פשע, אבטלה, מלחמה – אנו זקוקים לעוצמה רגשית. מטרת ההנאות הגשמיות היא לספק את הכוח הדרוש.

הסיפוק אינו נמצא בבלוטות הטעם שלנו – זוהי כמיהתה של הנשמה. אנחנו רוצים נצחיות. אנחנו רוצים משמעות!

צור קשר עם הכמיהה שלך לנצחיות, כמיהה שנמצאת עמוק בכל אחד מאיתנו. אנחנו רודפים אחר החומריות - עוד, עוד ועוד! אבל הסיפוק אינו נמצא בבלוטות הטעם שלנו. זוהי כמיהתה של הנשמה. אנחנו רוצים נצחיות. אנחנו רוצים משמעות!

האנרגיה שאתה מקבל מהגוף, תעזור לך להתעלות מבחינה רוחנית. זוהי ההנאה אותה אנו מקבלים ביום הנפלא ששמו שבת. אוכל טעים, התנתקות מחיי היומיום השוחקים. אתה נינוח ורגוע. אבל זה לא הכול. ההנאה הגופנית היא רק תמריץ. על מנת שתוכל להתעלות מבחינה רוחנית, עליך להרים יחד איתך את הגוף. ואז, תוכל לפתוח את הנשמה ולהתקרב אל א-לוהים.

בדוק כיצד אתה נהנה. התבונן בשני סוגי ההנאה, וברר מהן הנאותיך. האם הן הנאות בוסר גשמיות, או שהן הנאות בשלות שמובילות להתעלות.

הנאת בוסר גשמית היא:

  • ארעית.

  • משאירה אותך מדוכדך.

  • ניצבת כמטרה בפני עצמה.

  • לא מספקת.

 

הנאה בשלה למטרה רוחנית היא:

  • קבועה.

  • ממריצה.

  • משמשת כאמצעי ולא כמטרה.

  • מעוררת.

 

מכונית ונהג

כל מי שיש לו מכונית יודע שעליו לתחזק אותה היטב מבחינה מכנית, ולמלא אותה בדלק איכותי. מי שיזניח את מכוניתו, לא יוכל לצפות שהיא תוביל אותו כראוי למקום אליו ברצונו להגיע. ואם ברצונו שהיא גם תיראה טוב – הוא ידאג לקחת אותה לניקוי מידי פעם, ולא ישכח לשאוב מתוכה את הלכלוך.

על אף ההשקעה הרבה במכונית, מובן שהיא אינה חשובה יותר מהנהג עצמו. אדם שמתעלם ממשפחתו ובמקום זה מבלה שעות ארוכות במירוק המכונית ובטיפוחה, איבד את סדר העדיפויות הנכון.

כך גם ביחס בין גוף לנשמה. הגוף הוא כלי רכב לשימושה של הנשמה. אתה צריך לדאוג לו אך בו בזמן לשמור על שליטה. אל תהפוך לרודן. ב'נהיגה' על הגוף שם המשחק הוא "שליטה עצמית", לא דיכוי. המפתח הוא מינון מבוקר, שימוש עבור מטרות נכונות בזמנים נכונים.

לעיתים אתה צריך לוותר לגוף, על מנת שהנשמה שלך תוכל להתקדם יותר. לאחר שסיימת פרויקט קשה, לדוגמא, תוכל לתגמל את עצמך בארוחת גורמה טעימה במסעדה יוקרתית. אבל שמור על פרספקטיבה נכונה. היזהר שלא לחצות את הגבול הדק המפריד בין הנאה נעימה לגוף, לבין שקיעה בתענוג. אל תטעה לחשוב שהארוחה היא מטרה בפני עצמה.

למד ליהנות מהתענוג, אך לא להזדקק לו ולהיות תלוי בו. התלות בתענוג אינה אלא סוג של השתעבדות והתמכרות – איבוד שליטה.

גבולות יציבים

בכדי למנוע שימוש לרעה בהנאה, החלט מראש – באיזה חלק מהתענוג הזה אתה מתכוון לקחת חלק?

בדרך כלל אנשים אוכלים עד שהם לא יכולים לגעת בעוד פירור. אבל ה'שולחן ערוך', ספר ההלכה היהודי, מנחה אותנו לאכול רק שני שלישים מיכולת הקיבול שלנו. אם אנחנו עוצרים לפני שהשעון מורה על "מלא", זה בריא יותר מכל נקודות המבט: מערכת העיכול, מידות הגוף וההערכה העצמית.

הצב לעצמך גבול ברור מראש, והיצמד אליו בכל תוקף. אחרת, אתה עלול לחצות את הקו, ולהצטער על כך.

החלט "עד כאן, ואני אעמוד בזה!" אל תתפתה לשנות את דעתך באמצע השקית. אפילו אם ההערכה שלך הייתה שגויה, ו"חתיכת ביסלי אחת נוספת זה כל מה שחסר לי" – חבל. בפעם הבאה, תיקח חופן של ביסלי בתוספת חתיכה אחת! אבל ברגע זה, אין דרך חזרה, משום שכושר השיפוט שלך לקוי. אנחנו טועים בין ההרגשה שאותה אנחנו חשים בזמן הפעולה, לבין התחושה העמוקה יותר שמגיעה לאחר המעשה. הצב לעצמך גבול ברור מראש, והיצמד אליו בכל תוקף. אחרת, אתה עלול לחצות את הקו, ולהצטער על כך.

קח מה שמגיע לך

לפני שאתה נהנה הנאה כלשהי, שאל את עצמך: "מה אני מתכוון להשיג בזה?" אל תניח שאתה נהנה, שים לב. האם אתה באמת נהנה? אם לא, אל תיכנע. החלט, ועצור את עצמך בצורה מודעת.

לגום את המשקה שלך. קבל מה שמגיע לך. אם הוא לא טוב, לא תרוויח כלום מזה ששתית אותו. "אבל שילמתי על זה אז אני חייב לבלוע את הכול." – אתה לא חייב, ואתה עלול לחטוף קלקול קיבה. "אבל שילמתי על זה" לא! אתה לא שילמת על זה, שילמת על מנת ליהנות, לא על מנת לסבול. אל תהיה טמבל. בהתחלה היית מעוניין בארוחה, עכשיו אתה תקוע איתה, דבוק אליה, מתוסבך... "לא חבל, שילמתי הרבה כסף." אל תשכנע את עצמך להמשיך, קורה שטועים ועושים השקעה כספית גרועה. אם אין לך הנאה, זרוק הכול לפח האשפה!

תגובה זו נוגעת לא רק לענייני אוכל, אלא לכל צורה של הנאה חושית כגון צפייה בסרט, או משחק כדור-סל. אתה צריך לדעת מתי "עד – כאן! זה היה מספיק!", ולא לבזבז זמן יקר לחינם.

חפש באופן מודע אנרגיה, אל תבזבז זמן. אם אתה לא מתרגם גלידת פירות לאנרגיית חיים, זהו סתם בזבוז. "מה באמת עושה לי ההנאה? האם אני משתמש בה לגוון את המציאות המשעממת, או על מנת להמריץ את עצמי להתקדם הלאה ולממש את עצמי?" אם ההנאה מעלה מחדש את רמת האנרגיה שלך, טוב. ואם לא – אז אַל תמשיך!

בדוק את עצמך: מה אתה רוצה להפיק מהביסלי הזה? תחושה שטעמת משהו טוב. האם אחד מספיק? טעמתי וזהו. לא, אני רוצה להסיר את העוקץ של הרעב שלי, משהו משביע וטעים. אם כך, לכמה חתיכות אתה זקוק?

במיעוט תענוג – הדרך השמונה עשרה לחוכמה

  • הגוף לנשמה הוא כמו מכונית לנהג. שמור על הגוף שלך וספק את צרכיו, על מנת שהנשמה תוכל להתעסק בדברים החשובים באמת.

  • אנו חיים בעולם של הנאות. ודא שאתה מקבל את ההנאות האמיתיות והנצחיות.

  • למד להתענג מהנאותיך כאנין טעם.

  • על מנת למצות כל חוויה פיזית, בדוק היטב שמאחוריה עומדת משמעות.

  • אל תתעלם מהחיים, רומם אותם.

  • אל תאבד את דרכך בתוך שקית של ביסלי.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן