רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 27 – "באושר", השמח בחלקו

ב׳ במרחשוון ה׳תשס״ה ב׳ במרחשוון ה׳תשס״ה 17/10/2004 | מאת הרב נח וינברג

ישנם אנשים שיש להם הכול ובכל זאת הם אומללים. ישנם אנשים שאין להם כמעט כלום, ובכל זאת הם מרגישים עשירים. אז מהו האושר?

הפנייה להקדמה

פגשתי פעם בגבר צעיר שבא לבקר בירושלים. היה לו אופי שמח באופן בלתי רגיל. כששאלתי אותו מהו הסוד שלו, הוא ענה:

כשהייתי בן 11 קיבלתי את מתנת השמחה מא-לוהים.

נסעתי על האופניים שלי, כשמשב רוח פתאומי הפיל אותי על הכביש, במסלול של משאית מתקרבת. המשאית דרסה אותי, וקטעה לי את הרגל.

בעודי שוכב שם מדמם, הבנתי שאני עומד לבלות את שארית חיי בלי רגל. כמה מדכא! אבל יחד עם זה הבנתי שהדיכאון לא יחזיר לי את הרגל. אז החלטתי – באותו זמן ובאותו מקום – שלא לבזבז את החיים שלי על דיכאונות.

כשההורים שלי הגיעו לבית החולים הם היו המומים ומלאי צער. אז אמרתי להם: "אני כבר התרגלתי לרעיון, עכשיו גם אתם צריכים להתרגל."

מאז, אני רואה איך החברים שלי מוטרדים מכל מיני דברים קטנים: האוטובוס שלהם איחר, הם קבלו ציון נמוך במבחן, מישהו העליב אותם... אבל אני, פשוט נהנה מן החיים."

 

האדם הזה זכה כבר בגיל 11, בהבנה הבהירה, שההתמקדות במה שאין לך, היא בזבוז של אנרגיה, ושהמפתח לאושר הוא ההנאה ממה שיש לך.

נשמע פשוט, לא?

הדרך העשרים ושבע נקראת: "שמח בחלקו". השאלה היא – אם האושר הוא בר השגה, אז מדוע כל כך הרבה אנשים אומללים?

והתשובה – כי חסרים להם הכלים המתאימים.

אושר הוא עניין של תפישה

החברה המערבית מתייחסת אל האושר כאל תוצאה של מה שאתה משיג ורוכש.

- כל החיים שלי יהיו טובים יותר, אם רק תהיה לי מכונית.

- כל מה שאני צריך זו עבודה טובה יותר, ואז אהיה שמח ורגוע.

- אילו רק אזכה לפגוש את הבחורה הנכונה...

 

אז אתה קונה מכונית, ומה קורה? במשך שבוע שלם אתה בעננים, ואז ... שוב לא מרוצה. נשמע מוכר?

אושר אינו דבר מקרי. אושר הוא עניין של תפישה. אתה יכול להיות גם האדם העשיר בעולם וגם אומלל גדול. לעומת זאת יתכן שבאמת תהיה חסר כל, ובכל זאת מאושר.

המשנה אומרת: "איזהו עשיר? השמח בחלקו." (פרקי אבות ד, א).

מסיבה זו מתחילה תפילת השחר בסדרת ברכות, המודות לא-לוהים על הברור והמובן לכאורה.

מסיבה זו מתחילה תפילת השחר בסדרת ברכות, המודות לא-לוהים על הברור והמובן לכאורה:

 

- תודה א-לוהים על שנתת לי חיים.

 

- תודה א-לוהים שאני יכול לראות.

- תודה א-לוהים שיש לי שתי רגליים.

- תודה א-לוהים, שאני יכול לחשוב.

 

ברגע שאתה מגיע לשליטה באמנות ההבחנה, ההערכה וההנאה המודעת על כל מה שיש לך, אז אתה מגיע לשמחה האמיתית והמתמדת.

בעיות בפרופורציה

אתה עומד בקומה העליונה במגדלי עזריאלי, וצופה בעיר שנפרשת מתחתיך. לפתע, אדם גדול מימדים דוחף אותך הצידה, פותח את החלון ומודיע שהוא מתכוון לקפוץ.

אתה צורח: "לא! אל תעשה את זה!"

הבנאדם – מטר תשעים לפחות, מסתובב אליך ואומר: "אם אתה מנסה לעצור אותי אני לוקח אותך איתי למטה!"

"אהממ... אין בעיות. דרך צלחה. רוצה לומר כמה מלים אחרונות?"

והוא עונה: "תן לי לספר לך על הבעיות שלי. אשתי עזבה אותי, הילדים שלי לא מדברים איתי, פיטרו אותי מהעבודה והדג שגידלתי הלך לעולמו. אז למה לי להמשיך לחיות?"

פתאום יש לך רעיון מזהיר.

תדמיין שפתאום קורה נס. אתה פותח את העיניים שלך והראיה חזרה אליך!

"אדוני, סגור לרגע את העיניים ותדמיין שאתה עיוור. אין צבעים בעולם, אין מראות של ילדים משחקים, אין שדות, אין פרחים, אין שקיעות צבעוניות... ועכשיו, תדמיין שפתאום קורה נס. אתה פותח את העיניים שלך והראיה חזרה אליך! אתה תקפוץ או שתישאר כאן עוד שבוע ליהנות מהמראות?"

"אני אשאר לעוד שבוע."

"אבל מה עם כל הצרות?"

"אהה... כנראה הן לא כל כך גרועות כמו שחשבתי. אני יכול לראות!"

גלגל עין שווה לפחות 5 מיליון דולר. יש לך שניים כאלה? אם כן, אתה עשיר!!!

אם אתה מעריך באמת את כושר הראיה שלך, אז שאר הבעיות הן שום כלום. אבל, אם אתה שוקע בהרגל, ומתייחס אל הכול כאל נתון מובן מאליו – אז, שום דבר לא יוכל להעניק לך אושר אמיתי.

שלוש תפישות שגויות בדרך לאושר

התפישה השגויה הראשונה: "ברגע שאכיר את הכלים לאושר, הכול ישתנה כבמטה קסמים."

אל תצפה שהתוצאות יגיעו מאליהן. ישנה מציאות שבה מבינים שכלית כיצד ניתן להגיע לאושר, מבלי להביא את הדברים לידי מעשה.

בעצם, אנשים רבים עלולים להעדיף שלא להתאמץ ולהישאר עצובים, מאשר להתנסות באי-הנעימות הכרוכה בשינוי ההרגלים.

בדיוק כפי שברכישת כל מיומנות שהיא יש צורך במאמץ, עליך לרצות להשקיע מאמץ רציני על מנת להגיע אל האושר אמיתי.

התפישה השגויה השנייה: "אם אני אשמח תמיד במה שיש לי, אאבד את המוטיבציה להשיג עוד."

אושר אינו מייבש את מעיין האנרגיה שלך, להיפך, הוא מעשיר אותו.

 

שאל אדם כלשהו: "יש לי סירה, רוצה לצאת איתי לדיג?"

הוא עונה: "נשמע טוב! בוא נצא!"

עכשיו תזמין מישהו מדוכדך: "בוא נצא לדיג!"

והוא עונה: "אני עייף. אולי מחר. ובכל מקרה, עלול לרדת גשם..."

אנשים שמחים מלאים באנרגיה ובאמביציה. אף פעם אין מספיק זמן לכל מה שהם רוצים לעשות.

התפישה השגויה השלישית: "האושר נתון לבחירה, אם אני מעדיף להיות מדוכא, זוהי זכותי."

 

יום חופש מדהים ביופיו. אתה יוצא עם חברים לפיקניק בחורשה.

לפתע נחה הרוח על אחד מכם והוא מתחיל לקטר: "למה אין מספיק מזלגות? יותר מידי חם כאן, והזבובים משגעים את השכל. די, נמאס לי, אני רוצה הביתה עכשיו!"

 

זוהי חובתו של כל אדם להתנהג בשמחה כאשר מצב הרוח עלול לפגוע באחרים. אין לנו זכות לקלקל לכולם את ההנאה.

אנחנו מנסים לשוות לעצמנו מראה שמח כאשר אנחנו יוצאים למסיבה. ומה בבית, כשאנחנו עם הילדים? או כשאנחנו חוזרים לעבודה ביום ראשון בבוקר?

כמו בור פתוח על אם הדרך, פרצוף חמוץ בציבור, הוא מפגע של ממש. השמחה היא חלק מההתחשבות המינימלית שעלינו להעניק לסובבים אותנו.

חשבון האושר היומי

על מנת להתחיל ולהעריך את החיים, נסה לדוג כמה דברים שעליהם אתה ממש אסיר תודה, ותמנה אותם מידי בוקר במשך חודש שלם – לדוגמא: העיניים שלך, הידיים שלך, הילדים שלך, החתולה שלך, הנוף מהחלון...

קבע לעצמך זמן יומי להתעמק בהנאות אלה. הבא את עצמך להכיר טובה על מציאותן. תרגיל זה עשוי לשנות את מצב הרוח של האומללים ביותר מבינינו.

לדוגמא: בפעם הבאה שבה אתה הולך לבקר את הדודה שלך (זאת שאוהבת להתלונן), אמור לה במלוא הכבוד:

"דודה, באתי לסבול איתך היום. אבל לפני שאנחנו מתחילים לסבול, יהיה זה הוגן אם תשתפי אותי גם בחמש הנאות שהיו לך היום."

"לא הייתה לי שום הנאה."

"דודה, שתית קפה בבוקר?"

"כן."

אל תיתן לה להתחמק עם התשובה השטחית הזאת. הכרח אותה לשתף אותך בהנאה שלה.

אל תיתן לה להתחמק עם התשובה השטחית הזאת. הכרח אותה לשתף אותך בהנאה שלה: "הוא היה מתוק? חם? טעים? הקפה עורר אותך?" (היא תשתף פעולה, כי היא מחכה כבר לתור שלה להתלונן...)

"בסדר. הקפה היה מתוק וטעים."

"יופי דודה! עכשיו עוד ארבע!"

"שטפת את הפנים בבוקר? זה היה נעים? חמים? מרענן?"

 

נסה לחוות את הפעולות יחד איתה. דבר אחר דבר. לאחר שתתארו חמש הנאות כאלה, התלונות שלה יהיו הרבה פחות עמוקות.

על מנת לעבוד על כך ברצינות – מידי ערב שב עם רעייתך או עם ידיד אחר, ושוחח איתה/ו על הנאה אחת שהייתה לכל אחד מכם באותו יום. לא תפסיד מכך – לכל הפחות, תזכה ברעיה או בחבר מאושרים יותר!

שלב זאת ברוטינת החיים המשפחתית שלך, על מנת שגם ילדיך ילמדו להעריך את הנאותיהם היומיומיות.

חגיגת הודיה בת שעה

התרגיל הבא מורכב יותר.

שב במשך שעה שלמה וכתוב כל דבר שבו אתה שמח.

מרבית האנשים כותבים במהירות במשך 15 דקות. ברבע השעה הבאה, העט נע לאט יותר. ברבע השלישי של השעה כבר ממש קשה, אבל אפשר לעבור אותו אם כוללים גם את הגבות והגרביים...

15 הדקות האחרונות בלתי נסבלות...

לאחר שתסיים לערוך את הרשימה כולה, הוסף, מידי יום, עוד ברכת תודה.

ואז, לאחר שתסיים לערוך את הרשימה כולה, הוסף, מידי יום, עוד ברכת תודה – השמש זרחה בנעימות כשהלכת למכולת, התינוק של השכנים ישן לילה שלם, קנית נעליים בחצי מחיר...

כוחו של תרגיל זה ברור: אתה מוכרח להיות מודע לכל הדברים הנפלאים בהם התברכת, על מנת שתוכל להעריך כל תוספת מבורכת חדשה.

 

שמח בחלקו – הדרך העשרים ושבע לחכמה

 

  • האושר מספק כוח ואנרגיית חיים.

  • התמקד במה שיש לך ותהיה מאושר. התמקד במה שאין לך, ותהיה אומלל.

  • אנשים שמחים הם בריאים, אופטימיים ובעלי מוטיבציה רבה יותר להצליח.

  • האושר אינו מקרי. אל תחכה שהוא יגיע מאליו. צא וצור אותו.

 

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן