הפנייה להקדמה

בני אדם מטבעם רודפי נוחות. רוב האנושות עוסקת במרדף אחר הנוחות – בקריירה, בסוגי מכוניות, בבתים גדולים... בדורנו אנשים רבים מתייחסים להתחייבויות שלהם כאל עול מכביד ולא נעים. ואולי זו הסיבה, שבגללה נוטים רבים להתעכב זמן רב כל-כך עד שהם מחליטים להתחתן... רק דמיינו לעצמכם, להסתבך באחריות יומיומית נוספת, ובתור בונוס – כמה ילדים על הראש!

זוהי השקפה קצת שטחית. נכון, לא תמיד קל למלא התחייבויות, אבל מה עם ההנאה העצומה שמגיעה לאחר שעושים את הדבר הנכון? בהתבוננות נכונה, נוכל אפילו לקבל מרץ מעצם רעיון ההתחייבויות – מילויין חיוני לבניית האישיות. זהו מימוש של הפוטנציאל. כאן טמונה המשמעות – הנאה אמיתית.

הדרך השלושים ושלוש – אוהב את הצדקות. המלה "צדקה" באה מן השורש צ.ד.ק. לאהוב מה שצודק ונכון. ברגע שנגיע להבנה שקיימת הנאה בעצם קיום חובותינו, יהיה לנו הרבה יותר קל לבצע אותן. ואם ממילא אנחנו מוכרחים למלא את המטלות האלה, אז למה שלא נהנה מכל העניין?!

מעשים טובים והרגשה טובה

לפנינו דוגמה כיצד מילוי חובה יכול לגרום להנאה ולא רק לתחושת אחריות כבדה:

אתה עומד בתור לקופה בסופרמרקט, והפקיד מחזיר לך יותר מידי עודף.

אתה מחייך בגאווה ומחזיר את הכסף המיותר.

כיצד אתה מרגיש?

כמו מיליונר! עשית את הדבר הנכון. אתה אדם טוב!

 

בואו נכניס את ההישג הזה לפרופורציה. נו, אז נמנעת מלגנוב כמה אגורות. משהו כל כך פשוט, כל כך מובן מאליו, ובכל זאת אתה מרגיש גיבור.

עד כדי כך ההנאה הזאת ערבה לחיך. טעימה קטנה ממנה גורמת לך להרגיש מצוין – מלא באנרגיה.

 

עכשיו בוא נדמיין שאתה יושב על ספסל בגינה. מישהו עובר לידך ומעטפה נושרת לו מהכיס.

 

אתה אומר לו: "סליחה אדוני, נפלה לך המעטפה הזאת."

הוא אומר "הוי, איזה מזל! הצלת את החיים שלי. אני לא מאמין. אתה יודע מה יש במעטפה? כל החסכונות שלי! אם הייתי מאבד אותם הייתי יוצא מדעתי!"

איך אתה מרגיש עכשיו?

לא יאמן! אתה לא סתם מחזיר עודף מיותר; אתה הצלת בפועל את החיים של הבנאדם!

 

דוגמאות אלה מביאות בפנינו שיעור מאלף – אם מילוייה של חובה אנושית פשוטה וטריוויאלית מביא עימו הנאה רבה כל כך, ודאי שישנה הנאה גדולה לאין ערוך במילויין של חובות קשים ותובעניים יותר!

גוף נגד נשמה

מה קובע אם נתייחס להתחייבויות כאל גורם מלחיץ, או כאל גורם לנחת רוח? התפישה הבסיסית שלנו לגבי מהותנו האישית. מה אנחנו עצמנו – "גוף" או "נשמה"?

לעומתם הנשמות משגשגות מתוך מילוי התחייבויות. הן שואבות מכך תחושות של חשיבות, כבוד ונצחיות...

"גופים" לא אוהבים למלא התחייבויות, משום שדרוש להשקיע בהם מאמץ. הגוף מעדיף תמיד להיות בחופשה.

לעומתם הנשמות משגשגות מתוך מילוי התחייבויות. הן שואבות מכך תחושות של חשיבות, כבוד ונצחיות...

בדוק מה באמת חשוב בחיים. וכשתגיע למודעות הזאת, תגיע גם להכרה ברורה שאתה רוצה להתעלם מתלונות הגוף ולהקשיב לכמיהת הנשמה. ואז, תזכה להזדהות עם 'אהבת מילוי ההתחייבויות' של הנשמה.

תהיה טוב – לטובתך

מדוע קיים בנו רצון חזק כל כך להיות טובים? משום שהתפישה העצמית של "אני אדם טוב" היא צורך חיוני עבור כל בן אנוש – זהו הבסיס להערכה עצמית חיובית, ולביטחון עצמי בריא. זהו כוח שמאפשר לך לחיות עם עצמך. אם אדם אינו מסוגל לתפוש את עצמו כ"אדם טוב", הוא מאבד הרבה מרצון החיים שלו.

חשוב על כך: כשאתה עוזר לשכנה זקנה לחצות את הרחוב, היא אמנם נהנית מעזרתך, אבל תחושת הסיפוק שלך תהיה הרבה יותר גדולה! כשאתה קולט מהי עוצמת האנרגיה שאתה מקבל מעשיית מעשה טוב אחד, אתה מתקשה להבין למה אנשים לא עוסקים בעזרה לזולת כל היום...

 

נגיד שאתה בחופשה שנתית. אתה מחליט להצטרף לקבוצה שיוצאת לשיט לאורך הירקון. הסירה מתקדמת אט אט, ואתה יושב רגוע ומתבונן בצמחיה הצפופה על הגדה. לפתע אחד האנשים נופל מהסירה. הוא לא יודע לשחות... הוא מתחיל לטבוע. אתה קופץ אל תוך הירקון – הירוק והמטונף – אבל לא אכפת לך, אתה מנסה להציל חיים. אתה תופש אותו, הוא נאבק... אתה צולל בתוך מי המדמנה... סוף סוף הוא מפסיק להשתולל, אבל עכשיו הוא כבד כמו עופרת... אתה נושא אותו בכל כוחותיך... אתה מתנשם ומתנשף, המים מצחינים.

 

לבסוף, לאחר מה שנראה בעיניך כנצח, אתה מצליח לסחוב אותו אל החוף. האנשים כבר מחכים לך שם כדי להושיט יד. אמבולנס מגיע ואוסף את הטובע לבית החולים. הוא משתעל, ויורק מים מלוכלכים, אבל הוא חי – הוא יהיה בסדר. אתה חוזר לבית המלון ומתקלח עשרים פעם כדי להיפטר מריח הביוב. ואז אתה מבטיח לעצמך: "למקום הזה אני לא חוזר בחיים!"

30 שנה ו-100 חופשות לאחר מכן – מהי החופשה שאותה אתה זוכר בצורה הטובה ביותר? איזה מקרה תעלה בזיכרונך בהנאה מרובה ביותר? על איזו חוויה תספר הכי הרבה פעמים? אותה פעם שבה קפצת מהסירה והצלת חיים של אדם!

ארבעים ושמונה הדרכים אומרות: בחשבון הסופי, עשיית הטוב היא תמיד ההנאה הגדולה ביותר.

הפטנט אם כך, הוא להתמקד במה שיוצא לנו ממילוי התחייבויותינו השונות.

הפטנט אם כך, הוא להתמקד במה שיוצא לנו ממילוי התחייבויותינו השונות. במקום פשוט "לזרוק את עצמך" אל תוך ההתחייבות, התכונן אליה מתוך מבט חיובי. שאל את עצמך: "איזו הנאה תהיה לי מכך שאעשה זאת?"

ואז, לאחר שאתה משלים את המשימה, עצור ליהנות מהמעשה: "עכשיו אני מרגיש טוב! איזו תחושה של סיפוק!" שמור לעצמך זיכרון נעים מהנאה זו, על מנת שתוכל להשתמש בו ככוח מניע ומעודד לקראת הפעם הבאה.

כצעד מעשי – התחל לתכנן עשיית מעשים טובים: טלפן לחבר שזקוק למעט עידוד, צא וערוך קניות עבור חבר חולה, או אפילו תעזור לסדר קצת את הבית... כשאתה עושה דברים כאלה, האם ההערכה העצמית שלך לא מזנקת כלפי מעלה?

לראות את עצמך כ"טוב", הוא דלק שמניע את מכונת החיים שלך ומושך אותך החוצה מהמיטה בבוקר.

אל תעמוד בדרכו של אדם שרוצה לעשות טוב. הוא יעבור דרכך כאילו היית אויר!

זכויות מול חובות

בימים הטובים ההם, הרעיון של אחריות אזרחית היה חלק טבוע ואינטגרלי מהחברה. אבל היום נראה לפעמים, שאנחנו עסוקים יותר מידי ב"זכויות" שלנו: "מה זה העסק שלי? מה יצא לי מזה?"

לעומת זאת נוקטת ההשקפה היהודית בעמדה של לקיחת אחריות אישית. לדוגמא: כשהתלמוד עוסק בנזקי רכוש, הוא תמיד מנסח את הדין במונחים של "ראובן חייב לשלם ללוי", במקום "מגיע ללוי לקבל מראובן".

אם אתה מתגבר על אותה ההתנגדות הפנימית, ובכל זאת עושה את המעשה הטוב – אתה הופך לאדם גדול יותר.

חכמים אומרים: "גדול המצווה ועושה, משאינו מצווה ועושה." כלומר, מי שעושה דבר משום שצריך לעשותו, עולה על מי שעושה, אפילו את אותו דבר, משום שהוא רוצה לעשותו. מדוע? משום שכאשר אתה מחויב לעשות משהו, השאיפה הטבעית שלך לחירות, מעוררת אצלך התנגדות פנימית. ולכן, אם אתה מתגבר על אותה התנגדות, ובכל זאת עושה את המעשה הטוב – אתה הופך לאדם גדול יותר.

חשוב לחנך את הילדים למלא את ההתחייבויות שלהם כבר מגיל צעיר. בכדי לוודא שהם אכן מפיקים את הלימוד הנכון ממעשיהם, כדאי לעצור את הילד לאחר שעשה מעשה טוב ולשאול אותו "איך אתה מרגיש עכשיו?" ואז לשאול: "אתה מוכן למכור את השמחה שיש לך מהמעשה הטוב?" לא ולא! כך מומחש לילד הערך הרב של עשיית הטוב.

ערוך לעצמך רשימה. מהן חובותיך: למין האנושי, לא-לוהים, לחברה, לחברים, למורים, לעצמך. ואז, תיהנה מלמלא אותן.

החובה העמוקה ביותר

היהדות אומרת, שהחובה הגדולה ביותר שלנו היא לשאוף לגדולה. א-לוהים העניק לנו כלים, ואסור לנו להתעלם מהם.

זו הסיבה, שבגללה מתייחסת היהדות לרכישת החכמה כאל חובה אישית של כל אדם. החכמה היא "המים" שמאפשרים לנו לצמוח. בלעדיה, אנחנו נעצרים. איך נוכל לדעת כיצד להתקדם, אם במקום לעסוק ב"לעשות את הדבר הנכון" נשאיר את המאבק ברמה של "מהו בכלל הדבר הנכון לעשותו"?!

אוהב את הצדקות – הדרך השלושים ושלוש לחכמה

 

  • עשיית הדבר הנכון מביאה להנאה רבה יותר מכל הנאה חומרית.

  • על מנת להיות אדם טוב, אתה צריך ליהנות מלהיות טוב.

  • ההתחייבויות יהפכו לקלות יותר כשתתחבר להנאה הנובעת מעשיית הדבר הנכון.

  • לאחר שאתה מבצע משימה קשה, עצור ובדוק – נכון שאתה מרגיש נפלא?!

  • מילוי התחייבויות הוא חוויה רוחנית.

  • התחייבויות הן חלק בלתי נפרד מהחיים, אז למה שלא נהנה מהן?