רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 35 – " אוהב את התוכחות", לקבל ביקורת באהבה

כ״ז בשבט ה׳תשס״ה כ״ז בשבט ה׳תשס״ה 06/02/2005 | מאת הרב נח וינברג

ביקורת נתפשת לעתים קרובות כהתקפה אישית. אם תחשוב על מה שהאתלט האולימפי מוכן לקבל באהבה מהמאמנים שלו, תתחיל לחפש אחר ביקורת בונה.

הפנייה להקדמה

האם אתה אוהב שמבקרים אותך? סביר להניח שלא. מרבית האנשים רואים את הביקורת כהתקפה אישית, שמעוררת מנגנוני הגנה פנימיים.

הדרך השלושים וחמש – "אוהב את התוכחות" מלמדת, כי אהבת הביקורת מהווה כלי חשוב למימוש עצמי. נשמע מגוחך? אולי. אבל אם חושבים על זה לעומק, מגלים כי בעלי עסקים מוכנים לשלם הון עתק עבור מומחים, שיגלו להם היכן הם טועים! הם תולים תיבת "תלונות והצעות" ומוכנים לשקול בכובד ראש, אפילו את מלותיו של השומר בשער, אם קיים איזה סיכוי להביא בכך לקידום העסק.

ובכל זאת, מדוע אותו מנכ"ל מתעצבן כל כך כאשר הוא חוזר הביתה ושומע איזושהי 'הצעת ייעול' מאשתו?! הוא מתעצבן מכיוון שהוא מתמקד בשאיפתו להגדלת הרווח הכספי, אבל שוכח לשאוף להיות אדם טוב יותר.

אנו יודעים כי כל טעות נושאת בחובה תוצאות שליליות, בה בשעה שהביקורת עשויה למנוע טעויות נוספות ולהציל מהפסדים דומים בעתיד. מכאן מובן, עד כמה גדולה עזרתו של המסייע לנו לחשוף נקודות חולשה אלה. חבר טוב יעיר לך כשחתיכת חסה נשארה לך תקועה בין השיניים; האויב שלך לעומתו, יחייך ויגיד שאתה נראה נפלא!

כפי שאומר שלמה המלך "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כז, ו), ומסביר ה"מצודת דוד": "האוהב הפוצע לאהובו למען יישר לכת, הנה הפצעים הם נאמנים המה כי עשו שליחותם והועילו לזה, כי בעבורם ייטיב דרכו. אבל מן השונא, אפילו (ש)הנשיקות מרובות המה, הנם למשא, הואיל ואין בהם תועלת".

הדרך להצלחה

האם אתה חושב שאתה מושלם? מובן שלא! מי שרוצה למצות את הפוטנציאל שבו, צריך לחפש ביקורת בונה. לך וחפש עזרה על מנת להיפטר מהשגיאות שלך. כאשר אדם שואף באמת להגיע למטרה, הוא מוכן לספוג כמויות מדהימות של נדנודים, הטרדות והקנטות. חשוב על מה שמוכן לספוג אתלט אולימפי מהמאמנים שלו!

מדוע כשמעירים לנו, שאנו משלמים מחיר כפול בחנות בה אנו קונים, לעומת המחירים בחנות הסמוכה, אנחנו מקבלים את התוכחה בשמחה, אבל כשמעירים לנו על התנהגות אישית חריגה, אנחנו נעלבים ו/או כועסים?

כאשר ברור לנו שהביקורת מונעת מאיתנו הפסד או כאב, אנחנו מודים עליה – "תודה שמנעת ממני לבזבז סתם את הכסף שלי". ולעומת זאת, כשהנזק אינו ברור, או מרוחק – "מה אכפת לך אם אני מדבר בקול רם? מה זה עניינך בכלל?!"

כשאנו מתבוננים ומבחינים בתוצאותיה החיוביות של הביקורת, אנחנו מגיעים בעצם לאהבת התוכחה. נניח ששכחת את הארנק בדואר, ומישהו צועק אחריך: "היי! שכחת את הארנק!" במקום להתחיל להתגונן מהביקורת, אתה תגיד: "תודה רבה! בפעם הבאה אהיה זהיר יותר."

כאשר אתה מבקש שיעירו לך, אתה נמצא במצב נכון להתמודד עם הערות בקור רוח – לבדוק, לקבל או לדחות את המידע.

אחת הסיבות שבגללן אנחנו מתקשים בקבלת ביקורת, היא שההערות מגיעות לעתים קרובות כאשר אנחנו לא מוכנים לקראתן מבחינה רגשית. הביקורת תופשת אותנו בלתי מוכנים. לעומת זאת, כאשר אתה מבקש שיעירו לך, אתה נמצא במצב נכון להתמודד עם הערות בקור רוח – לבדוק, לקבל או לדחות את המידע. בנוסף לכך, סביר להניח שאם אתה הוא זה שביקש את הביקורת, ככל הנראה פנית לאדם מהימן, מה שיגרום לך להתייחס לדבריו ברצינות. וחוץ מזה ... זוהי הזדמנות מצוינת לתרגל, כיצד צריך להגיב כשהביקורת תנחת עליך באופן בלתי צפוי!

אל תחכה למשבר כדי להתחיל לבקש ביקורת. בקש אותה עוד הרבה לפני שהבעיות יגדלו. אם אתה רוצה שהנישואין שלך יצליחו – בקש עצה. אם אתה רוצה לגדל ילדים בריאים – בקש הדרכה.

הדרך הטובה ביותר היא לקבל משוב מאנשים קרובים – אלה שמכירים אותך הכי טוב. פעם בחודש, בקש מכמה חברים שיציעו לך חמישה נושאים, בהם אתה יכול להשתפר (בקש חמישה, משום שלרוב הם יתחילו בדברים שוליים, ורק העניין האחרון הוא זה שיפגע בלב העניין). אם לא תבקש ביקורת, יתכן מאוד שלעולם לא תדע שאתה טועה, אלא אם תצליח לעצבן מישהו באמת...

הגב בנועם

רק מזכירים את המלה "ביקורת" וכולנו חושבים על משהו שלילי ולא נעים – מדוע? הביקורת מכאיבה לנו – כאב שנובע מגאווה פגועה. לא משנה מה אומרים, ותחושה מודחקת של "אני לא שווה" עולה ופורצת.

ביקורת אינה אומרת שאתה לא טוב. משמעותה "אתה טוב, אבל הנה משהו שיעזור לך להיות עוד יותר טוב".

השתק את מערכת ההתגוננות האינסטינקטיבית שלך. אל תגיב עד שתחשוב על הדברים טוב יותר בבית. יתכן שתרגיש נבוך מההערה, אבל בכל זאת התגבר ובקש ממי שנתן אותה, הסבר נוסף: "אתה מוכן להסביר לי מה בדיוק מפריע לך? אני רוצה לבדוק אם הביקורת שלך מוצדקת."

אחת הדרכים להתמודדות עם ביקורת, היא להתייחס אליה, כאילו היא נאמרה למישהו אחר. הוצא את עצמך מהתמונה ושקול את הדברים באובייקטיביות. שאל את עצמך: "מה הייתי מייעץ לחבר ששמע ביקורת כזאת?"

כואב לגלות את השגיאות שלנו, אבל הרבה יותר כואב להמשיך ולחזור על אותן טעויות לאורך החיים. הביקורת היא כמו חיסון. זה כואב ולא נעים, אבל התוצאות החיוביות ילוו אותנו כל ימינו.

הרגל את עצמך להגיד: "תודה, אני באמת מעריך שהפנית לכך את תשומת הלב שלי."

אם אתה מתייחס לביקורת, כאל דבר שבא לעורר ולהנחות אותך לעבר המסלול הנכון, אז ממילא תהיה אסיר תודה למבקר. הרגל את עצמך להגיד: "תודה, אני באמת מעריך שהפנית לכך את תשומת הלב שלי." אפילו אם אתה צריך לסנן את המלים דרך שיניך...

(אל תדאג לכבוד שלך. אם מטרתו של המבקר הייתה להשפיל אותך, תשובה כזאת תהפוך את היוצרות, ואתה תצא 'גדול' – וזה באמת יוציא לו את כל הרוח מהמפרשים...)

בכל פעם שמבקרים אותך:

  • אל תנסה להגן על עצמך. זכור, אף אחד בעולם אינו מושלם!

  • אל תגיב מייד.

  • חשוב על הדברים – האם זה נכון? למה הוא מרגיש ככה?

  • הודה לאדם על הביקורת.

  • קח צעד אחד קדימה – ובקש ממנו לעזור לך להשתפר.

 

עזרה לזולת

אם אנחנו מודעים לערכה של הביקורת עבורנו, אז אנחנו מבינים, עד כמה חשוב להעניק אותה גם לאחרים. מי שסובל מבחינה רוחנית ורגשית, זקוק לעזרה בדיוק כמו מי שסובל מבחינה גופנית – אף על פי שלא תמיד הוא עצמו מודע לכך.

אילו היית רואה אדם פצוע ברחוב, האם היית מהסס לעזור לו? ואם אינך יודע להעניק עזרה ראשונה, אך ברחוב בו אתה גר מתרחשות תאונות כמעט מידי יום, האם לא היית לומד כיצד להציל חיים?

תאונות רוחניות כאלה מתרחשות סביבך כל הזמן. אנשים טועים, פוגעים זה בזה, נפגעים וסובלים. האם לא הגיע הזמן ללמוד כיצד לעזור להם?

אם כך, מדוע אנחנו נמנעים מלבקר אחרים? משום שאנחנו רוצים שיאהבו אותנו, ואנחנו חוששים שאם נבקר אותם הם יידחו אותנו.

אבל, האם זה הגיוני? אם היית רואה אדם שעומד לצעוד אל תוך ארובת מעלית ריקה, לא היית רץ לעצור אותו? אילו הילד שלך היה מסרב לבלוע את התרופה שקיבל מהרופא, האם היית מפנה עורף ואומר: "אני רוצה שהוא יאהב אותי, אז אני לא אתעקש איתו לבלוע את התרופה המרה הזאת." (כמובן, צריך ללמוד לתת את התרופה עם הרבה סוכר...)

כשאנחנו רואים בבירור לאן מובילות שגיאותיו של הזולת, אנחנו מרגישים חובה לעזור. חכמינו מלמדים אותנו שכל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה – אהבה אשר אינה כוללת תיקון וצמיחה, אינה אהבה אמיתית. אם באמת אכפת לך, תמצא את הדרך לעזור – אפילו אם החבר אינו מודע לכך שהוא זקוק לעזרה. אל תתעלם. אם מישהו אחר סובל, טועה, מרגיש אומלל, או הורס את עצמו בהתנהגותו, אל תעמוד מהצד ותסתכל. הבן, שבסופו של דבר הטעויות האלה יעלו לו ביוקר. דאג לו. עזור לו.

ככל שאתה אוהב מישהו יותר, כך יכאב לך יותר, לראות כיצד הוא מעביר את חייו בדרך לא נכונה. קל להיות סובלני לטעויותיהם של האחרים, כשאתה אדיש כלפיהם. מסיבה זו ההורים – האנשים הכי פחות אדישים ואלה שאוהבים אותך הכי הרבה – מעבירים בדרך כלל הכי הרבה ביקורת. הם לא שונאים אותך, להיפך – הם כל כך אוהבים אותך שאינם מסוגלים להפנות את גבם ולהפטיר: "הוא מבזבז את החיים שלו, אבל מה זה ענייני...". הם סובלים מהסבל שלך!

זהו הטעם מדוע בחומש ויקרא יט, טז-יח ממוקמת מצוות התוכחה "הוכח תוכיח את עמיתך" בתווך, לפני מצוות "ואהבת לרעך כמוך", ואחרי המצווה "לא תעמוד על דם רעך" – שלא להתעלם מצרכיו של האחר.

תן כמו שהיית רוצה לקבל

ערכה של הביקורת רב מאוד, אולם ביקורת בצורה לא נכונה עלולה לגרום לנזקים קשים. מסיבה זו הכרחי לתת את הביקורת בשיקול דעת ובחכמה. ביקורת שמביאה בעקבותיה כעס, איבה או תרעומת, עדיף שלא תאמר כלל!

הצעד הראשון בדרך לשינוי הזולת לטובה הוא לאהוב אותו. כאשר מקבל הביקורת חש שניצבים מאחוריך אינטרסים אישיים, ולא דאגה כנה לטובתו האישית, אין שום סיכוי שהוא יקשיב למה שאתה אומר.

הענק עשר מנות של אהבה על כל מנה אחת של ביקורת. תן אהבה לפני, באמצע ולאחר הביקורת.

הענק עשר מנות של אהבה על כל מנה אחת של ביקורת. תן אהבה לפני, באמצע ולאחר הביקורת. שכנע את האדם שבאמת איכפת לך, ושאתה עומד יחד איתו באותו הצד. הורים רבים טועים בכך שהם חושבים, שביכולתם לבקר את ילדיהם, מבלי להזכיר להם עד כמה הם אוהבים אותם.

זכור כמה קשה לקבל ביקורת, היה מודע לכך והשתמש ברגישות זו על מנת לעדן ולרכך את הדרך שבה אתה מבקר אחרים. לפני שאתה מבקר מישהו, שאל את עצמך: "איך הייתי אני מרגיש אילו הייתי עומד מהצד השני? איך הייתי רוצה שיגידו לי את זה?"

נסה משהו בסגנון הבא:

"רציתי להתנצל, לא התנהגתי בסדר אתמול."

"כן? מה עשית?" שואל השותף שלך לדירה בלי להבין.

"אחרי שגמרתי לאכול, לא הדחתי את הכלים, ובבוקר היו נמלים על השיש."

"אתה יודע, בעצם כשאתה מזכיר את זה, גם אני משאיר את הכלים שלי בלילה. אני חושב שגם אני אתחיל לנקות אותם."

 

המשימה הושלמה בהצלחה. מובן שלא כל התסריטים יהיו דומים, ולא תמיד יהיה קל להסתיר את הכוונות שלך. אבל אם אתה מספיק חכם, תוכל למצוא דרך להגיד את מה שרצית וגם לשמור על השלום.

העיקרון הוא, לעטוף בעטיפה נעימה ועקיפה כל תוכחה, ולקשט בסרט של אהבת הזולת.

העיקרון הוא, לעטוף בעטיפה נעימה ועקיפה כל תוכחה, ולקשט בסרט של אהבת הזולת.

לסיום, התוכחה הטובה ביותר, היא הדוגמא האישית. אם ילד אינו מעריך את היופי והערך שבאמירת האמת במלואה, זה בדרך כלל נובע מכך, שהוריו אינם זהירים דיים במידה זו. אחרת, דרך האמת הייתה פשוטה ומובנת לכולם, ללא ויכוחים וללא חיכוכים. התלמוד אומר, שמשה הצליח ללמד את העם, רק משום שהוא מימש באופן מושלם את כל מה שהטיף לו.

אוהב את התוכחות – הדרך השלושים וחמש לחכמה

 

  • כולנו רוצים להפיק את המיטב מהחיים, אבל בני האדם סובייקטיביים מטבעם. בקש פידבק מחברים.

  • אם אתה שואף לצמוח, תמיד תשמח לשמוע עצה מאחרים – מבלי לעבור למצב של התגוננות.

  • כשאנחנו משלמים עבור ביקורת, אנחנו מקשיבים לה בתשומת לב מרבית. למד להעריך גם ביקורת שניתנת בחינם.

  • ביקורת בונה משקפת, עד כמה איכפת לך מכאבו של הזולת ומהגשמתו העצמית.

  • העם היהודי הוא יחידה אחת. אם אחד מאיתנו כואב, כל העם אמור להרגיש זאת. עזרה לחבר יהודי, היא עזרה גם לעצמך. 

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן