רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 41 – "מעמידו על האמת", להתחבר אל המציאות

ו׳ באייר ה׳תשס״ה ו׳ באייר ה׳תשס״ה 15/05/2005 | מאת הרב נח וינברג

יש משהו עוצר נשימה בחיים. האם לא היית מעדיף לחוות אהבה מאשר לראות אותה בסרט?!

הפנייה להקדמה

חלק ניכר מן החברה המערבית חי כיום בתוך בועת האשליה. אנשים בוחרים לברוח אל תוך עולמו הדמיוני של סרט, או לתוך חוויות וירטואליות ממוחשבות.

אבל, האם המציאות הנפלאה ביותר אינה דווקא זו האמיתית? האם לא היית מעדיף לראות שקיעה מהממת על שפת הים, מאשר לצפות בה מבעד למסך הטלוויזיה? האם לא היית בוחר לחוש בהתרגשות מהרפתקה אמיתית, מאשר לחוות את החיקוי העלוב שמציע לנו ה"לונה פארק"? האם לא היית מעדיפה לצמוח ולהתעלות מאשר לדמיין שאת קליאופטרה...?

אל ליבו של כל אדם מתגנבת התחושה, שיש משהו באמת נפלא, מרגש ועוצר נשימה בחיים.

אם כך, מדוע כל כך הרבה אנשים אומללים?

משום שהם אינם חיים במציאות! אדם יכול לברוא לעצמו עולם שלם, שאין בינו לבין המציאות ולא כלום. הוא יכול ליצור את האשליה שהוא אכן פועל נכון, בעוד שבמציאות הוא פשוט מרמה את עצמו.

מעמידו על האמת, היא הדרך הארבעים ואחת. אל תעביר את חייך באשליה. חזור אל האמת, היכנס אל המציאות – אלו הם החיים.

אפשר למצוא את האמת

רבים מאוד הם האנשים אשר אינם מטרידים את עצמם בחיפוש אחר האמת. זה לא נובע מתוך חוסר רצון להיות טובים יותר, ואף לא מחוסר יכולת. הסיבה לכך, שהם אינם מאמינים שהיא בכלל קיימת. "כל אחד והאמת שלו" – הם מצטטים, מבלי לבדוק את מידת ההיגיון שבמשפט. כיצד אם כן, אם אין אמת מוחלטת, ניתן לכפות את חוקי המוסר וכללי החיים הבסיסיים על הזולת? מי קובע מה טוב ומה רע לעשות? התפישה של "אין אמת מוחלטת" חדרה עמוק כל כך לתודעתנו, עד שאנשים חוששים אפילו לדון בנושאים מהותיים מתוך הפחד ש:"אתה עלול לשטוף לי את המוח... ואין לי כלים לבחון ולהחליט אם מה שאתה אומר זו אמת או לא."

אנחנו צריכים לרכוש ביטחון ולהבין, שהאמת קיימת ושניתן למצוא אותה.

כשאדם חי בעולם משלו אנחנו קוראים לו "משוגע". אם כך, עלינו להילחם בשיגעון הזה שדבק בנו. אנחנו צריכים לרכוש ביטחון ולהבין, שהאמת קיימת ושניתן למצוא אותה. זוהי נקודת הפתיחה בדרך אל המציאות.

הפוך לרודף אמת. מלא עצמך באמביציה לגלות את משמעות החיים בעולם הזה. חפש תמיד אחר ראיות על מנת להוכיח, או לסתור, את הרעיונות שלך. שמור תמיד על פתיחות לקלוט מידע חדש, שיסייע לך לחדד את תפישת האמת שלך.

אף פעם אל תחדל מלשאול: האם זה טוב לחיות? מה טוב בכך?

הכרת העובדות

ישנן תיאוריות רבות ושונות לגבי "מטרת החיים". עובדה זו מגלה, עד כמה קל לנו לרמות את עצמנו. נבדוק על מה מבוססת "מטרת החיים" האישית שלנו. החלטות נבונות מבוססות על עובדות – מהו אם כן מקור המידע שלנו? מהן העובדות עליהן אנחנו מסתמכים?

אנחנו מוכרחים להיות בטוחים שיש ביכולתנו להבחין בבירור בין טוב לרע.

אתה יודע שיש לך 10 אצבעות. ומה יקרה אם מישהו יגיד שיש לך 74 אצבעות? מהי ההוכחה שלך שהוא טועה? אולי אתה רק חושב שיש לך 10 אצבעות?

אתה יודע שאתה יודע, משום שכל החושים שלך וכל המידע וחוויות העבר שצברת, מעידים על כך שיש לך 10 אצבעות. זהו ביטחון שאינו ניתן לערעור.

עכשיו, הבה ננסה לבדוק דוגמא קשה יותר. מה חשוב יותר – אושר או עושר? מרבית האנשים יאמרו "אושר". ומה אם מישהו יגיד – "עדיף להיות בודד ואומלל, כל עוד יש לך כסף!" מי צודק ומי טועה? האם אתה יודע?

מה היה קורה אילו היית נולד כגרמני והתעמולה הייתה אומרת שוב ושוב: "הרוג את היהודים, מכת האנושות." מה היית עושה לאחר מכן, כשהיו מעמידים אותך לדין על "פשעי מלחמה" – האם היית יכול לטעון שאתה חף מפשע? לא! מדוע? משום שעל כל אדם מוטלת אחריות אישית להכיר את האמת – ובמקרה זה לגלות האם יהודים הם בני אדם או לא.

מתפקידנו לברר את העובדות ולעצב לעצמנו השקפת עולם נכונה. השקפה שתשמור עלינו מלהיסחף אחר שיגעונות חולפים... או אף גרוע מזה.

שיפור עמדה

המציאות באופן כללי היא עניין של עמדה.

תארו לעצמכם אישה שנוסעת מחיפה לאילת, על מנת להשתתף בחתונה של חברים. יש לה שמלה יפהפייה ואיפור מיוחד לכבוד האירוע. ואז, ממש לפני שהיא יוצאת מהמלון לחתונה, נער שרות מגושם שופך עליה את תכולתו של מגש אוכל מלא, שהיה אמור להגיע אל אחד החדרים... קטסטרופה!

המחשבות שלה מתחילות לבדוק במהירות האור את כל האפשרויות: לחפש מכבסה שתספק לה ניקוי יבש מהיר, לנסות לשאול שמלה אחרת, או אפילו לוותר על החתונה. היא חייבת להחליט!

היא מגיעה להחלטה שהאופציה הטובה ביותר עבורה, היא להגיע בשמלה מלוכלכת לחתונה. החלטה זו מובילה לסדרה ארוכה של החלטות נוספות, משום שאם מישהו ישאל אותה: "למה השמלה שלך מטונפת?" מה היא תענה? היא תוכל להגיד בפשטות: "זה לא ממש משנה. מה שחשוב באמת זה שהצלחתי להגיע כדי להשתתף בשמחת החתונה של החברים שלי." או להגיד: "אני כזאת חסרת מזל" – ולבלות את הערב כולו בקיטורים על איך בדיוק זה קרה, וכמה היא מאוכזבת, ואיזה 'באסה'...

אם אנחנו מחליטים: "העולם הוא נאחס וסתם מעצבן לחיות בו.", זה האופן בו נחיה.

אם אנחנו מחליטים: "העולם הוא נאחס וסתם מעצבן לחיות בו.", זה האופן בו נחיה. לעומת זאת, אם נחליט: "החיים טובים וכיף להיות כאן." – כך בדיוק נחיה.

אם טוב לחיות, צריך לדעת: מה טוב בחיים? האם אני ממצה את הפוטנציאל שלי? למה לא? מה מעכב אותי?

לעתים קרובות הבעיה האמיתית היא, שהאדם אינו יודע מה הוא רוצה. ומי שאינו יודע מה הוא רוצה, אינו יכול ללחוץ על הדוושה ולהגיע.

ברגע שאדם יודע לשם מה הוא חי, אין כוח בעולם שיוכל לעצור אותו. הוא יקפוץ מהמיטה מידי בוקר בהתלהבות נעורים לקראת ריגושי החיים.

אם ישנו לכלוך בעולם, יש בידינו שתי אפשרויות: להתלונן, או לנקות אותו. הכול עניין של גישה. לא כדאי לשבת ולרטון: "הלוואי שהעולם היה שונה". היופי בחיים הוא היכולת שלנו לשנות את הכיעור. הפוטנציאל מצוי בנו – אם רק נבחר להשתמש בו.

תמיד ישנן 10 דרכים שונות לצעוד. החיים הם הבחירה שלך. אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת במקומך.

המלחמה בחוסר השפיות

היהדות אומרת, שהמחלה הכי מדבקת, גרועה, כואבת והרסנית – היא הבורות. אנשים עלולים אפילו להתאבד מתוך בורות וחוסר ידע. הם מפסידים כסף בבורסה ולפתע מרגישים שלא שווה להם לחיות יותר. מה קרה? הם איבדו את הקשר שלהם עם המציאות.

המשמעות של "שפיות", רחבה יותר מאשר "לא להיות כפות בבית משוגעים". השפיות מנקה את מחשבותיך מבלבול, ומאפשרת לך לראות את היופי שבבריאה. השפיות מעוררת, פורצת ונפלאה.

חוסר שפיות הוא מחלה מדבקת. אילו היינו נועלים אדם בבית משוגעים שבו כולם רואים נחשים זוחלים על הקירות, כמעט בטוח, שלאחר מספר חודשים, גם הוא יהיה משוכנע שאכן יש נחשים על הקירות.

אנשים מקבלים את הדברים המגוחכים ביותר, משום שכולם מקבלים אותם. אופנות משתנות ושיווק המוני פועלים על עיקרון זה.

ארבעים ושמונה הדרכים אומרות: מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על שפיות בבית משוגעים? לרפא את אלה שמאושפזים יחד אתך. אחרת, סופך שתהיה מושפע מהם.

כל אחד מאיתנו ניסה לעזור למישהו בפתרון בעיה – ידיד, שותף לחדר, קולגה, בן דוד... הבנאדם כולו מבולבל ומדופרס – "אני לא שווה כלום, אני חסר כל כישרון, אני אפס...!" אתה תומך בו, מעודד אותו, עוזר לו להיות מוכן להתמודד בחיים, ואז.... הוא שוב קורס למחרת בבוקר.

הבעיה היא שלא הצלחנו לייצב אותו במציאות. אמנם הצלחנו לתפור טלאי, אבל התפרים התרופפו במהירות.

על מנת להצמיד מישהו למציאות, צריך לרדת אל שורש העניין. לא לאלתר פתרונות קוסמטיים. צריך לחפש מתחת לפני השטח ולמצוא את חוסר המידע שמוביל להתנהגות השלילית. מהו הנושא הבסיסי שעוצר אותו? נחפש את עקב אכילס – את הצעד האסטרטגי היחידי, שיצליח להפוך אותו, לשחרר את הפוטנציאל שלו ולהוליך אותו בכיוון הנכון. על מנת שנצליח להביא את הבעיה לפיתרון יציב, קבוע ויעיל.

בדרך זו, עזרת לאב לעצב מחדש את התפישה שלו ולסלק מכשול גדול בדרך ליחסים נינוחים במשפחה.

לדוגמא: נדמיין אבא של בחור בגיל העשרה, המתוסכל מכך שהבן שלו אינו מקשיב לעצתו. יש ביניהם מתח מתמיד ומריבות. מהו הפיתרון? להביא את האבא להכיר בעיקרון בסיסי: "לעולם לא תוכל לומר לאנשים מה לעשות. אתה יכול רק להראות להם מדוע זה חשוב ובעל משמעות." בדרך זו, עזרת לאב לעצב מחדש את התפישה שלו ולסלק מכשול גדול בדרך ליחסים נינוחים במשפחה.

נרחיק הלאה, כל אחד מאיתנו צריך לוודא שהוא אכן מתמודד עם בעיה אמיתית ולא רק באשליה של 'מהי בעצם הבעיה'. נניח שבדוגמא שלנו, הבן משוכנע שהאבא שלו שונא אותו. נעזור לו להתמקד בתיאור הבא: הוא נוסע לחו"ל, נפגע בתאונת דרכים ומפונה לבית חולים. מי ייסע אלפי קילומטרים על מנת לראות אותו, לשבת לידו ולדאוג שיזכה לטיפול הרפואי הטוב ביותר? הוא יודע בדיוק מי יבוא – אבא שלו. "ועדיין אתה חושב שאבא שלך שונא אותך?!"

נמקד את תשומת הלב שלו: הוריו מסורים אליו לחלוטין ואין שום אפשרות להעלות על הדעת שהם שונאים אותו. כך נצליח להעניק לו מבט בהיר ואמיתי. לפחות עד לפעם הבאה שבה אבא שלו יעצבן אותו...

פתרון בעיות אישיות

אין פתרונות בזק! בדיוק כמו שכל אדם שונה במראהו, כך בני האדם שונים גם במניעיהם ובצרכיהם. אדם אחד עשוי להיות מונע על ידי אידיאלים, בה בשעה שאחר יונע מהצורך בביטחון, אדם אחד ישאף למעמד כלכלי איתן והאחר ירדוף אחר הכבוד. כך, שאפילו אם הצלחנו למצוא פיתרון שעבד מצוין אצל אחד, סביר מאוד שהוא לא יתאים לכולם.

(מצד שני, ישנם מניעים שהם אוניברסליים, כגון: השאיפה להיות טוב, לממש פוטנציאל, לעזור לאחרים וכיו"ב).

הפיתרון הטוב ביותר לבעיה, הוא זה שאליו מגיע האדם בעצמו. משום שאם האדם מצליח להבין, מהם הדברים שמעכבים אותו מלהגיע להגשמה עצמית, הוא יקדיש את כוחותיו בנאמנות רבה יותר לפתרון.

לכן, כדי להעלות מישהו על המסלול הנכון, אנחנו לא צריכים להיות 'מומחים בשליפת פתרונות', אלא להיות זרזים ומקדמים, המשקפים לאחרים את נקודות התורפה האישיות שלהם, ומכוונים את החיפוש האישי שלהם לעבר הפתרון הנכון.

ככל שנהפוך ל"מושלמים" יותר, כך נוכל להנהיג אחרים טוב יותר.

יחד עם כל העזרה לאחרים, אסור לנו לשכוח לטפל גם בבעיות האישיות שלנו. משום שעל מנת לחבר אדם אחר למציאות, אנחנו צריכים להבין אותה תחילה בעצמנו. אם כן, עלינו לשאוף ליישב את עניינינו האישיים תחילה, עד שנהיה מסוגלים להתבונן גם מעבר לקופסא האישית הקטנה שלנו. ככל שנהפוך ל"מושלמים" יותר, כך נוכל להנהיג טוב יותר את האחרים.

אולם, בכל אופן, ישנם מקרים מסוימים, בהם הדרך לצאת ממבוי סתום עם עצמנו, היא על ידי עזרה לאחרים בהתגברות על בעיותיהם. האדם כלפי עצמו – 'סגור בקופסא', אך לגבי האחרים, הוא אובייקטיבי יותר וברגע שהוא חווה הצלחה בפתרון בעיות חיצוניות, הוא מסוגל ליישם זאת ביתר קלות גם לגבי עצמו.

א-לוהים והעם היהודי

אתה צועד ברחוב ורואה ילד שרץ לכביש כדי לתפוש את הכדור שלו. מכונית עוצרת בחריקת בלמים, והנהג צורח מהחלון על הילד. כמה מעוברי האורח נדים בראשיהם, אחרים עושים לילד "נו-נו-נו" באצבעותיהם, אבל אדם אחד רודף אחרי הילד, תופש אותו במרחק של כמה עשרות מטרים ו"מחטיף" לו כהוגן. מי האיש הזה? האבא שלו. כל אדם אחר יפטיר: "הוא עוד יהרוג את עצמו יום אחד, כמה חבל...", אבל רק לאבא איכפת באמת, והוא זה שידאג לכך שהילד לא יעז לעשות דבר כזה שוב.

לא-לוהים איכפת מהעם היהודי יותר ממה שאכפת לאב מילדיו. אנו חלק מהתוכנית הא-לוהית הנצחית ולכן לא נעלם מעל מפת ההיסטוריה. זו הסיבה, שבגללה א-לוהים מוכרח להצמיד אותנו אל המציאות. אפילו אם אנחנו אומרים: "זה לא משנה אם אנחנו יהודים, אז מה אם נתחתן אם מי שאינו כזה?" א-לוהים אומר: "אין סיכוי. יש לי ברית עם אברהם, ואתם יקרים מידי בשביל להיטמע ולהיעלם. ואם אני חייב ללמד אתכם את ההבדל בכוח, אז אתם תלמדו..."

א-לוהים לעולם אינו מעניש. הוא תמיד מנחה ומוליך אותנו לעבר המציאות.

א-לוהים לעולם אינו מעניש. הוא תמיד מנחה ומוליך אותנו לעבר המציאות.

מעבר לכך, א-לוהים אינו נוקם בילדיו. תאר לעצמך שהילד שלך עשה דברים איומים, הכניס את עצמו לסכנת חיים וגרם לך לסבל בל יתואר. ואז, באחד הימים הוא חוזר הביתה ואומר: "סליחה אבא, אני יודע שעשיתי דברים נוראיים. בבקשה תסלח לי." מה היית אומר לו – "חכה, אני צריך לסחוט ממך קצת דם?" או שפשוט תפרוץ בבכי, תחבק אותו ותחגוג את שובו הביתה?

אב אינו נוקם בבנו. כך גם נוהג אבינו שבשמים.

מעמידו על האמת – הדרך הארבעים ואחת אל החכמה

 

  • הצעד הראשון בדרך אל השפיות, הוא לשאול את עצמך: "לשם מה אני חי?"

  • אנחנו שואפים להיות טובים ולעזור לאחרים ליישר את אורחות חייהם. זה לא סתם 'עוד משהו' בחיים – אלו הם החיים בעצמם!

  • נרד אל שורש הבעיה. נעקור אותו ונמנע ממנו להצמיח בעיות נוספות.

  • המציאות עצמה היא מוחלטת. אפשר לבחור להתעלם ממנה, אבל היא לעולם לא תשתנה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן