רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 44 – "שואל ומשיב", בדוק ונתח כל נושא

י״ט בסיון ה׳תשס״ה י״ט בסיון ה׳תשס״ה 26/06/2005 | מאת הרב נח וינברג

הפתרון לחוסר בהירות בחיים, הוא לברר מה אנחנו רואים. נשתמש בשכלנו על מנת לחשוף חוסר עקביות, חריגות ותירוצים שלאחר מעשה.

הפנייה להקדמה

שואל ומשיב היא הדרך הארבעים וארבע לחכמה.

בימינו, אם מישהו שואל: "איך אתה מרגיש?", הוא מצפה לתשובה הסטנדרטית: "הכול בסדר". בדיחה יהודית ישנה מגדירה "נודניק", כאדם שעונה ברצינות לשאלה 'מה נשמע'...

אנשים עלולים להתעצבן אם שואלים אותם יותר מידי שאלות, אבל בואו לא ניתן לזה לעצור אותנו. באמצעות מחקר ובדיקה, האדם רוכש לעצמו מושגים, עד שהם הופכים להיות חלק ממנו. דרך זו הופכת רעיונות לאמיתיים, חיים ורעננים – תוך חשיפת העומק העצום שמציעים לנו החיים.

אם אנחנו מתנהגים לפעמים בדרך שסותרת את אמונותינו, שאלות ותשובות יסייעו לנו לחשוף את חוסר העקביות והתירוצים שלנו עצמנו. עלינו להיות מוכנים להתעסק עם הפרטים הקטנים של החיים, ואם לא ננהג כך, הדברים הנשגבים ביותר בחיים יהיו ממש מולנו, ופשוט לא נראה אותם.

שאלות עקשניות

מקצוען יכול לאבחן בעיה באופן מיידי. כשאדם נכנס למרפאה והרופא אומר לו: "יש לך אנמיה", או שהמכונאי אומר: "אלה הפלאגים" – זהו ניסיון!

 

שאלות בסיסיות יכולות להתאים לכל דבר בחיים.

ארבעים ושמונה הדרכים אומרות: חשוף את עצמך בפני אנשים שלמדו לשלוט באמנות התשאול. מומחה בשאלות, יזהה את בסיס העניין, יבדוק את הנתונים האישיים של הפציינט, יחליט איזו אינפורמציה נוספת נחוצה – וימקד את המסקנה. זהו כוח לחיים.

שאלות בסיסיות יכולות להתאים לכל דבר בחיים:

 

הגדרה: מהו נושא העניין? חקירה ובדיקה: מדוע זה חשוב לי? יישום: מה אני מתכוון לעשות בקשר לזה?.

תרגל זאת, ולבסוף תהפוך דרך זו, לטבע השני שלך.

שאלות ותשובות, מפתח להישרדות

פקח את עיניך ואת שכלך לחריגויות בחיים. אל תשב בחוסר מעש. אם אתה רואה סתירה, הצבע עליה.

על מנת להתמודד עם אירועים עכשוויים, צריך לשאול: "מהו שורש הדבר? מדוע אנשים חולקים זה על זה?" לא כדאי להישען על "מומחים ל..." שיאביסו אותנו ברעיונות הבוסר שלהם. כל אחד צריך לעשות את העבודה בעצמו. 'הפוך בה והפוך בה' והשתתף במהדורת החדשות באופן אינטליגנטי. ישנה אמירה יהודית: "אף אחד לא מת משאלות". כלומר – אל תחשוש לשאול. 

מי שלא למד את אמנות התשאול המהיר, חשוף לכל סוגי המניפולציה.

מי שלא למד את אמנות התשאול המהיר, חשוף לכל סוגי המניפולציה. בעולם של היום, תמיד יש מישהו שרוצה להוליך אותנו שולל ולגרום לנו לקנות משהו שאנחנו בדרך-כלל לא צריכים!

ההגנה הטובה ביותר נגד אותה הולכת שולל היא לשאול 'מה אנחנו רואים'?. כשאנחנו פוגשים ברעיון חדש או במוצר חדש, נשאל את עצמנו: "לשם מה אני צריך את זה? מהם המניעים של האדם בקידום הרעיון הזה?" שאלות אלה יהפכו אותנו לערניים יותר, הן יגנו עלינו ויחכימו אותנו.

נשים לב לחוסר עקביות

משמעותם של רעיונות שצפים בחלל מועטה ביותר. אבל כאשר מניחים אותם על השולחן, הבדלים דקים מתחילים לעלות על פני השטח. היבט חשוב של החכמה, הוא להבחין בקשרים שבין המושגים, ולהתמקד בתחומי הדמיון והזהות מחד, ובתחומי הסתירה והשוני מאידך. זו הסיבה, שבגללה חשוב כל כך ללמוד היסטוריה – לרכוש את תחושת ההקשר.

החיים עצמם מלאים בסתירות. כשאנו ניצבים מול בעיה או מצב כלשהו, נלמד את הסוגיה ונגדיר את הנחת היסוד שמאחוריה. נשאל: האם יש משהו שסותר את הרעיון הזה? ננסה להתבונן עמוק יותר לתוך מאורעות ובני אדם. ונזכור, ששום דבר אינו כפי שהוא נראה על פני השטח.

לדוגמא:

"האם א-לוהים יכול לברוא סלע שהוא אינו יכול להרים?"

שאלה זו משקפת לכאורה מוגבלות בכוחו האינסופי של הא-ל – או שהוא אינו יכול לברוא את הסלע, או שהוא אינו יכול להרים את מה שברא.

התשובה היא, שקיימת טעות יסודית בשאלה. השאלה מניחה שאפשר להשוות בין אינסוף אחד (סלע שמשקלו אינסופי) למשנהו (א-לוהים אינסופי). אבל, כפי שאנחנו יודעים משיעורי המתמטיקה בתיכון, שני "אינסוף" אינם ניתנים להשוואה.

יש כאן הצהרה שסותרת את עצמה – כמו לנסות לרבע מעגל. אין זה חוסר יכולת של א-לוהים, אלא חוסר היגיון במשימה המוצעת.

אם יש שאלה – יש פתרון!

אנחנו מסתובבים עם שק מלא בשאלות לא פתורות. ועל אף שברמה אחת הן עשויות שלא להטריד אותנו, ברמה עמוקה יותר הן בהחלט מטרידות.

הנה כמה שאלות שמציקות לרבים מאיתנו:

 

  • האם אני על הדרך הנכונה?

     

  • מה הפוטנציאל האישי שלי?

     

  • איך אני יכול להימנע מלחזור על אותן טעויות?

     

  • איך אני יכול להימנע מלדרוך במקום?

     

הרבה אנשים יאמרו: אין לשאלות הללו תשובה!

היהדות אומרת שההגעה לבהירות היא מסלול ארוך ומייגע. אבל אל תעצור! אני עצמי עבדתי על שאלה אחת במשך 10 שנים, וחשבתי עליה לפחות פעמיים ביום.

נוציא מתוכנו את השאלות. ונתחיל לענות עליהן.

 

אם ישנם דברים שמטרידים אותך, אל תניח להם "להזדהם ולהעלות מוגלה".

נשב, נתבונן פנימה ונגלה, אילו שאלות חשובות נותרו בלתי פתורות. אם ישנם דברים שמטרידים אותך, אל תניח להם "להזדהם ולהעלות מוגלה". העלה אותם על הכתב וערוך רשימה שתישא אתך לכל מקום. כך יישארו השאלות הללו בתודעתך, נגישות ומוכנות, למקרה שתפגוש במישהו שיוכל לספק לך רעיון לפתרונן.

אם העסק של אחד מאיתנו היה מתחיל להתנדנד, לא היינו יושב בחוסר מעש ומפסידים כסף – היינו מנסים לאתר את מוקד הבעיה ולפתור אותה. כך גם בחיים. אנחנו לא יכולים לשבת סתם ככה ולהפסיד. צריך לבדוק את החיים!

שאלות לחיים

ניישם את מיומנות השאלות-ותשובות שרכשנו, על היבטים שונים בחיים. למשל, אם מישהו רוצה להתחתן, עליו לוודא שהוא יודע מהן השאלות הנכונות לשאול.

אנשים רבים נמנעים מלהינשא, משום שחסרה להם הסיבה המתאימה להיכנס לחיי הנישואין. ציפיותיהם מבוססות על מחזות הוליוודיים.

נברר מהו העניין האמיתי בנישואין. האם מדובר בהסכם? בחוזה? באפשרות לשלם פחות מיסים? עזרה בעבודות הבית? חברות? דרך לחיות בצורה זולה יותר? דרך לרצות הורים משועממים?

 

היהדות אומרת: "נישואין הם הסכם שנערך בין גבר לאישה, על מנת להגשים יחד את מטרות חייהם."

היהדות אומרת: "נישואין הם הסכם שנערך בין גבר לאישה, על מנת להגשים יחד את מטרות חייהם." זהו קשר קדוש בין שני אנשים, ההופכים לישות אחת. קשר המעניק עוצמה לכל אחד מהיחידים וגם ליחידה המשותפת. הוא מביא להגשמה, לידידות, למשפחה ולהרבה יותר מזה.

אל תצא לדרך לפני שאתה יודע:

 

  • מהי מטרת הנישואין?
  • איך מגיעים לחיי נישואין מאושרים?
  • איך אני יכול לדעת שבחרתי בשותפה הנכונה לחיים?

     

מזכרת לחיים

יש הורים לוקחים את זוג הנעליים הראשונות של ילדיהם ושומרים עליהן. זוהי מזכרת מאותו רגע, בו הגיע הילד לעצמאות ראשונית. ביהדות, אנו משמרים למזכרת דבר אחר – את הפעם הראשונה בה שאל הילד שאלה המראה על עומק הבנה, הפעם הראשונה בה הוא תפש סתירה. זוהי עצמאות!

חשיבותן של שאלות טובות זורמת בדמה של האומה היהודית. בסדר ליל הפסח אנו מעודדים את הילדים לשאול את ארבע הקושיות המפורסמות. בהמשך, ההגדה מספרת על ארבעת הבנים: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. כל אחד מהם מאופיין על פי סוג השאלות שהוא שואל:

  1. הבן החכם בהגדה, מזהה חוסר עקביות במצב. הוא תמה מדוע הלילה שופע סמלים של עבדות – מצה ומרור, ובו בזמן מסמל חירות – הסבה וטבילת הירק במי מלח.

     

  2. בניגוד לו, הבן התם ששאלותיו פשוטות, שואל "מה זאת?"

     

  3. הבן הרשע, כמובן, אינו שואל שאלה בכלל. אלה מצהיר הצהרת התנגדות, שמנוסחת כשאלה רטורית.

     

  4. ולסיום, הבן הרביעי, מוגדר כ"זה שאינו יודע לשאול"!

     

טכניקות ללימוד תורה

ישיבה היא בית ספר, ללימוד מיומנות התשאול, כשספר ההדרכה הוא התלמוד – ספר השאלות והתשובות הגדול והמקיף ביותר בעולם. התלמוד בנוי על חיפוש אחר סתירות, כשבמשך הדורות, פיתחו חיפוש זה, לדרגת אומנות ממש.

מיהו כוכב הישיבה? מי שיכול לשאול את השאלות הטובות ביותר!

הטקסט של התורה מגלה לפעמים אופי מנוגד – בעוד שבחלק מהמקרים התורה חוזרת על מלה או על צירוף מלים, במקרים אחרים, היא עוברת ברפרוף מהיר בלבד על תיאורה של אחת מהמצוות. א-לוהים מאוד חסכן בהסבריו. וכך גם חכמינו ז"ל. מדוע? על מנת לעורר אותנו לשאול סדרה של שאלות חוקרות ומנתחות. התורה דורשת השקעה רצינית, על מנת שנוכל להבין אותה בעצמנו; ככל שאנחנו לומדים יותר, אנחנו מחדדים יותר את שכלינו לאבחנה עצמאית.

 

ככל שעולה רמת הלימוד הישיבתי, כך עולה רמת המיומנות בטכניקה.

ככל שעולה רמת הלימוד הישיבתי, כך עולה רמת המיומנות בטכניקה. שיעור ב"ישיבה גדולה" (בי"ס על-תיכוני לבחורים) בנוי מהצגת סדרת קושיות, המתייחסות לטקסט מסוים והצגת פתרון אחד שיצליח לענות על כל השאלות וליישב את כל הסתירות. במקביל, מציאת סדרה נוספת של קושיות, ממקורות אחרים, המקשות על אותה תשובה ומציאת ההסבר שיענה על אותן קושיות... וחוזר חלילה, על מנת לחקור, לבדוק ולהעמיק, עד שמתקבל פתרון הגיוני ואחיד.

מי שמנתח מספיק שאלות, רוכש תבניות חשיבה והמוח שלו מתחיל לבדוק דברים בדרך האנליטית הזאת. אם יש תואר "דוקטור למשפטים", אז תלמידי הישיבה הם דוקטורים לשאלות!

קצת היגיון תלמודי

סיפור נחמד מהמאה האחרונה מתאר את אופן החשיבה של לומדי הגמרא:

 

אברך יהודי מאודסה, קיבל רשיון לבקר במוסקבה. הוא עלה על רכבת ומצא מושב ריק. בתחנה הבאה עלה בחור צעיר והתיישב לצידו.

האברך הביט בבחור הצעיר וחשב: הבחור הזה לא נראה כמו איכר, ואם הוא לא איכר סביר להניח שהוא מגיע מהמחוז בו אנו נמצאים. ואם הוא מגיע מהמחוז הזה, הוא מוכרח להיות יהודי, משום שזהו, לאחר הכול, מחוז יהודי. מצד שני, אם הוא יהודי, לאן הוא יכול לנסוע? אני היחיד בכל המחוז שזכיתי באישור כניסה למוסקבה.

רגע – ממש ליד מוסקבה ישנו כפר קטן שנקרא סמווט, ולשם אין צורך באשרה מיוחדת.

אבל למה שהוא ייסע לסמווט? כנראה הוא נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות שם. אבל כמה משפחות יהודיות יש בסמווט? רק שתיים – משפחת ברנשטיין ומשפחת שטיינברג. הברנשטיינים הם משפחה איומה, אז בטח הוא נוסע לבקר את שטיינברג.

 

אבל למה הוא נוסע? לשטיינברגים יש רק בנות, אז אולי הוא החתן שלהם. אבל אם זה מה שהוא, אז למי מהבנות הוא נשוי? שרה התחתנה עם עורך-דין נחמד מבודפשט, ואסתר נשואה לאיש עסקים מז'יטומיר. אז זה מוכרח להיות בעלה של שרה. מה שאומר שקוראים לו אלכסנדר כהן, אם אני לא טועה.

רגע, אם הוא מגיע מבודפשט, עם כל האנטישמים שיש שם, הוא בטח שינה את השם שלו. מה המקבילה ההונגרית לכהן? קובאץ'.

אבל אם הוא שינה את שמו, בטח יש לו מעמד מיוחד. מה זה יכול להיות? דוקטוראט מהאוניברסיטה.

בנקודה הזאת פונה האברך אל הבחור הצעיר ואומר "מה שלומך דוקטור קובאץ'?"

"טוב מאוד, תודה." עונה הנוסע, "אבל מאיפה אתה יודע איך קוראים לי?"

"נו," משיב האברך, "זה הרי ברור מאליו."

 

שואל ומשיב – הדרך הארבעים וארבע לחכמה

  • שאלה טובה, היא חצי תשובה.

     

  • שאלות ותשובות הן כלי-חיים בדרך לבהירות.

     

  • בני אדם ניכרים על פי סוג שאלותיהם.

     

  • בדוק את מערכות היחסים בין המושגים השונים. האם יש בכך סתירה למשהו שקיבלת קודם כאמת?

      

  • כשאתה מנסח את מסקנותיך, אל תסתמך על דעות והנחות חיצוניות.

     

  • החכם שואל שאלות, אך גם מחפש תשובות!

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן