שאלה שהופנתה אלי לאחרונה:
אשתי ואני מנסים להרות כבר שש שנים. עברנו אינספור טיפולי הפריה מלאכותית. במהלך תקופה זו התחלתי לשמור מצוות וניסיתי בכל כוחי להמשיך להאמין. אחרי ראש השנה האחרון, הצלחנו סוף סוף להרות – אשתי הייתה בהריון עם שלישיה. לדאבוננו, איבדנו שניים מהם בשבועיים הראשונים, ואת השלישי איבדנו בשבוע ה-17.
לאחרונה השלמנו מחזור נוסף של טיפולי הפריה וגילינו ששוב לא הצלחנו להרות. מדובר ב"עקרות בלתי מוסברת".
אני חייב להודות שאמונתי מתערערת. התפללתי, למדתי, קיבלתי ברכה מרב חשוב, שמתי את כל מבטחי בא-לוהים שיעזור לנו, והוא לא עזר לנו. אני לא יודע לאן להמשיך מכאן.
תשובתי לשאלה:
הכאב ותחושת האכזבה שאתה מתאר, הנובעים מניסיונותיכם הכושלים (עד כה) להיכנס להריון, מובנים מאוד. משבר האמונה שאתה חווה כרגע אף הוא נורמלי לחלוטין ומהווה תגובה סבירה ביותר לחלומות ולתקוות שהתנפצו.
מניסיוני האישי, כאשר שטחתי את תחינתי בפני א-לוהים וביקשתי את עזרתו הא-לוהית, עזר לי מאוד להודות לו קודם על כל הברכות שהוא העתיר עליי עד כה, בנדיבותו האינסופית. אנשים נוטים ברגעי משבר להתמקד במה שחסר, מבלי להתייחס לכל מה שיש להם, ושעליהם להיות אסירי תודה עבורו. זהו עניין חשוב, משום שהכרת תודה, הערכה ונקודת מבט חיובית יוצרות אנרגיה בריאה, שממגנטת אליה שפע, ומביאה אלינו דברים טובים מהיקום.
אבחנה נוספת: כשאנו מתרחקים מהמחשבות הטורדניות שמעסיקות אותנו בלי הרף בעיצומו של מאמץ כזה, אנו, מבחינה מסוימת, מאפשרים לא-לוהים להיכנס ולפעול. חישבו על סיפורה של גילה, אישה שהקדישה את כל זמנה לניסיונות להרות. המאמץ האינטנסיבי נפסק כאשר החלה לפתע לסבול מכאב שיניים נורא, שאובחן כמקרה קשה של מוגלה בשן בינה חבויה. הבעיה דרשה טיפול מיידי. במצב זה של ייסורי תופת, הוסחה דעתה של גילה מהבעיה והיא לא יכלה אלא לחשוב על שיכוך הכאב הנורא. לאחר שהרפתה מאובססיית העקרות שלה, גילתה למרבה התדהמה, שהרתה.
כמובן, איני מציעה להפסיק את הטיפולים ולהתעלם מהליכים רפואיים, אך בכיוון זה יש סיפורים מדהימים והוכחות מעשיות, שאינן ניתנות להסבר שגרתי, שיש בהן מסתורין בלתי נתפס, מעבר לסיבה ותוצאה. היפתחות לאפשרויות אלה דורשת התייחסות לאמירה: "אני עושה כל שביכולתי ונותן לא-לוהים לעשות את השאר."
הוא לבדו שולט בעולם, מנקודת מבט רחבה יותר, ומשום כך, הדבר לטובתנו המרבית.
כשאנו מוותרים על אשליית השליטה, ומאפשרים לעצמנו לחסות בכנפיו, אנו מצהירים בזאת שאנו מכירים בכך שהוא לבדו שולט בעולם. מובנת מאליה ההבנה שהוא עושה זאת מנקודת מבט רחבה יותר, ומשום כך, לטובתנו המרבית. לנו בני האדם, חכמים ועתירי ידע ככל שנהיה, יש נקודת מבט מוגבלת ביותר.
אמונה מוצקה עשויה לספק לנו תחושת שלווה פנימית, כזו שמספקת לנו כוח לקבל את ההזדמנויות הפתוחות בפנינו לאושר. היעדרה של פרופורציה נכונה בהסתכלות שלנו, נוטלת מאיתנו את ההווה, את הכאן והעכשיו. אנו כה טרודים בשאיפתנו לעתיד ובמה שנחסך מאיתנו בעבר, שאנו מחמיצים ומאבדים את ההווה. עצוב לחשוב, שעם כל ההנאה שאנו עשויים להפיק מחיינו, אנו מתעלמים לחלוטין משפע הברכות שמקיפות אותנו, למשל, בני זוג והורים אוהבים, בריאות טובה, יפי העולם, מתת הידידות וכן הלאה – בגלל ציפייתנו לישועה בנושא אחר. אין בכך, כמובן, להמעיט בערכה של השאיפה הנעלה להביא ילדים לעולם. בעזרת ה', מאמציכם ישאו פרי, אך יש לקבל את הרגע הנוכחי במלואו, בלי קשר למה שיביא המחר.
הייתי רוצה לשתף אתכם בכמה דוגמאות שאני מכירה באופן אישי בנושא. אביגיל, אישה צעירה שסבלה מבעיות פוריות, הייתה נשואה כחמש שנים כשבאה לשאול בעצתי. המלצתי לה להתענג על תקופה זו בחייה, שבה היא ובעלה יכולים ליהנות זה מזו, ללא כל מחויבויות מכבידות. ילדים הם ברכה, אך כשהם נכנסים לחייו של זוג, תקופת ה"זוג" מסתיימת, הדינמיקה ביחסים משתנה, ופרק חדש מתחיל – אשר יש בו קשיים משלו. שנים לאחר מכן, עם שני תינוקות בעגלה, היא הודתה לי על עצה זו, והייתה אסירת תודה על כך שלא החמיצה תקופה מיוחדת זו בחייה.
רינה עברה טיפולים קונבנציונאליים רבים ללא הצלחה. בייאושה, ולאחר תחקיר מקיף בנושא, פנתה לגישה טבעית שהתמקדה בבריאות האישה, ונקטה שילוב של דיאטה, פעילות גופנית, אקופונקטורה, רפואה סינית ועוד. היא עבדה עם איש מקצוע שתיאם את הפעילות בתחומים השונים. לאחר כשנה, לשמחתה הרבה, גילתה רינה שהצליחה להרות.
אסתי ניסתה להרות במשך שנים רבות ובסופו של דבר החליטה לאמץ. שני ילדים יפהפיים העשירו את חייה, והיא הקדישה להם את כל תשומת לבה. היא היתה מופתעת מאוד כשנכנסה להריון בלתי צפוי, לאחר שכבר ויתרה בלבה על האפשרות.
רופאה גניקולוגית ומיילדת שהתארחה לאחרונה בביתי, ייעצה למטופלותיה שעברו הפלות לקחת על עצמן משימה ייחודית. רק הן, כך הסבירה להן, יכולות להבין, לייעץ ולתת כוח לנשים שסבלו מאובדן דומה. כמה מן הנשים נטלו על עצמן את המשימה, ותרומתן בתחום זה יקרה מפז.
שירלי התעקשה להמשיך לתרום לחברה על אף שילדים פרי בטנה לא היוו לגביה אפשרות. היא הפכה ל"דודה" לרבים מילדי השכונה שעבורם היה ביתה מקום להתפנק בו, לקבל עצה ואהבה וגם לבלות. היא בחרה ליטול חלק משמעותי בחייהם של ילדים כה רבים. בסופו של דבר, תרומתה לעולם אינה פחותה מזו של הורה ביולוגי.
אנו מתפללים שיהיה בנו הכוח להכיר בכך שבכל מצב שהוא, ההורה הא-לוהי שלנו אוחז בידינו ומוביל אותנו בדרך החיים.
אל לנו להימנע מתפילות לבורא עולם, שכוללות בתוכן הן את חלומותינו המתוקים ביותר, והן את תסכולינו הכואבים ביותר. היינו רוצים שתפילותינו ייענו כלשונן. אך בה בעת, עלינו להיות ענווים ולהתמסר לרצונו. אנו מתפללים שיהיה בנו הכוח להכיר בכך שבכל מצב שהוא, ההורה הא-לוהי שלנו אוחז בידינו ומוביל אותנו בדרך החיים.
בסיכומו של דבר, איננו התסריטאים של חיינו - כלומר, של ההתרחשויות על פני השטח. בדרך שבה נעבור יהיו מהמורות ובורות. אבל עלינו להזכיר לעצמנו שוב ושוב שבריאותנו הנפשית והרגשית אינה תלויה בגורמים חיצוניים. הגורם הקובע נובע מבפנים – המחשבות והגישות שאנו מאמצים – וזה דווקא כן בידינו. אנו אלו שבוחרים, ואנו אלה שחושבים, ובסופו של דבר, אנו אלה שצובעים את התמונות שמופיעות על מסך חיינו.
(11) יהואל, 30/12/2015 00:47
מפלאי הטבע ובוראו
במקרא ובתנך אנחנו מוערים לבעיית הילודה ולחוסר פיריון ולכן וכאשר אנחנו לומדים לעומקי המעמקים אנחנו מזהים שני תרופות מהטבע שבכוחן להפעיל את מערכת הרביה של בני הזוג הדודאים ושקדי המרים באם ברצון בני הזוג או כל זוג ערירי לקבל יעוץ והכוונה אשמח מאוד לעזור כל הייעוץ הינו חופשי ולשם שמיים וכמובן גם ניתן בעילום שם
(10) מירי, 18/7/2008 04:31
כל טיפול שלא מצליח מקרב אותנו עוד צעד לעבר הטיפול המנצח
גם לנו מאד קשה להיכנס להריון, אבל זה אחד מהנסיונות שאנחנו מצליחים לעבור ולהמשיך להאמין שאנחנו ראויים לקבל פיקדון של נשמה יהודית אלינו. בהצלחה רבה בהמשך, אל תתייאשו - זה יגיע, אני בטוחה.
(9) גיל, 10/7/2008 15:36
אמונה ויאוש
כל אחד קיבל את מה שהוא צריך לתקן בעולם ויש דברים גרועים יותר מאשר המצב שאין ילדים רק שה'' נותן לכל אחד מה שהוא יכול לעמוד בו ואני אומרת מניסיוני 9 שנים אנו מנסים והאמת עדיין, בכל זאת רוב הזמן כיף לי אני שמחה בחיים ולא חסר מה לעשות, אבל מגיע זמן הטיפול שאז אני מתחילה להיזכר בזה שאין לי ואולי שוב הטיפול לא יצליח וכאן נכנס היאוש והלחץ והכאב העצום שכל אחת במצבי מרגישה ולא משנה באיזה שנה של נישואיה
הכאב הוא עצום ונורא, אני מנסה להיות רגועה ולא הולך לי אני רק לחוצה יותר וכל זה נמצא רק בזמן הטיפול ולאחריו כשלא מצליח.
כאן כל מבחן האמונה עומד אני רואה שני מצבים מולי מצב של יאוש לא יצליח כמו קודם או מצב של אמונה ה'' הוא טוב וכל מה שהוא נותן זה לטובה ולבטוח בה'' שהוא יתן לי זרע של קיימא וכאן צריך לאמן את צד האמונה שישלוט על הצד השלילי להאמין להאמין ושוב להאמין הפעם זה יצליח ולא לתת לצד הנגדי להביע את דעתו
לא לשכוח הכי חשוב לדבר ולהתפלל לה'' שוב ושוב לא להתייאש אנו בנותיו ובניו והוא שומע את תפילתו והוא ימלא אותה תמיד,
תזכרו שתמיד ה'' שומע את תפילתו וממלא אותם רק לפעמים לוקח זמן ה'' יודע מתי הזמן
לקרוא ספרי אמונה לקרוא תהילים ולהיות הרבה בשמחה להוסיף בטוב
אם יש אישה או נשים שרוצות שנתחזק ונחזק אחת את השניה או אפילו מישהי שעברה והרתה ב"ה ורוצה לחזק אותנו הנשים אשמח אם תכתבו לי באימייל וניצור קשר בין כולנו
gil_770@walla.com גיל
(8) Yael, 9/7/2008 20:49
i got really excited. this essay helped me remember things that sometimes it is easy to forget...
thankyou
(7) , 9/7/2008 03:25
תגובה
קראתי את הכתבה והזדהתי עם כאבכם.
בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יושיע אתכם במהרה וימלא משאלות ליבכם לטובה.
מנסיוני האישי, הקדוש ברוך הוא מציב לנו נסיונות מאד קשים בחיים, ואין איזו עיצת פלא לפתרון.
אכן, יש להודות לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שהוא עושה עמנו, ולהנות מהדברים הטובים הקיימים בחיינו כיום.
אך, לדעתי אין לצפות שפעולה זו או אחרת ישפיעו במיידית, שכן אז האכזבה הרבה יותר גדולה, כפי שטענת, התפללתי, למדתי ויש עצות אחרות ללכת לרב זה או אחר, או לעשות פעולה מסויימת.
לדעתי הדרך הנכונה היא להמשיך להתפלל לקדוש ברוך הוא ולא להתייאש עד שהוא יושיע אתכם.
במקביל להמשיך ולהתחזק בלימוד התורה ובקיום המצוות כי זה יעדנו בחיים, גם אם משאלותינו עדיין לא התגשמו, ולמעשה למרות שמשאלותינו לא התגשמו, כי זהו מבחן האמונה עמו אנו מתמודדים.
בהצלחה
(6) אנונימי, 7/7/2008 09:49
הכל נכון אבל...
הכל טוב ויפה אבל כשמגלים שוב ושוב כל חודש מחדש שלא,הפעם לא הצלחנו והציפיות מתנפצות מחדש והתקווה הגדולה שאולי החודש נצליח מתנפצת ומפנה את מקומה לאכזבה יאוש ותחושת כשלון נוספת ומבטי החברות השכנים ושאר סקרנים שמודדים בעיניהם האם הבטן התחילה לטפוח אז די קשה וכמעט בילתי אפשרי לראות את הנקודות שציינת בתשובתך נשמח אם תתיחסי לתגובה זו שנכתבת בדמעות של חודש נוסף שבו לא זכינו להרות
(5) , 6/7/2008 15:16
להיבנות
זו באמת תקופה של בניה זוגית ורק דרך אמונה. אנו חיכינו 5 שנים, עזר לנו אייל פוליטי מצפת שהוא מומחה לפוריות בשיטה סינית
(4) אנונימי, 6/7/2008 15:03
אין בעולם ייאוש כלל
בס"ד תודה רבה לר'' טברסקי, דבריה מחזקים ונפלאים וכמה מילים לזוג הממתין- פעמים רבות בחיים המציאות נראית כאילו שכבר אבוד לנו מה שהוא, כאילו זה כבר לא יקרה ולא יתהווה לעולם, אבל- לא! אין אף תפילה ששבה ריקם, בין אם היא מועילה לכם כאן ועכשיו ובין אם היא תועיל בזמן אחר ובמקום אחר, היא תועיל בסופו של דבר כי זו הבטחה של חז"ל וזה כתוב שאינה שבה ריקם. מה היא תועיל בדיוק ומתי ואיך וכו'' זה לא באחריותינו אלא רק באחריות ובידיעה של הקב"ה לפי מה הכי נכון וטוב עבורינו , גם כשאנו לא מבינים למה כרגע זה הכי טוב עבורינו. אבל אם זה מה שהקב"ה מנהיג איתכם עכשיו, תאמרו לעצמכם , זה מה שהכי נכון וטוב לנו עכשיו. זה הגן עדן הפרטי שלנו עכשיו, לקחת זמן להתמקד בזוגיות שלכם זה רעיון מצויין, אגב. עדן , שמעתי מפי הר'' ימימה מזרחי, זה שתי מילים- עד הנה=עדן, ז"א עד הנה זה מה שהקב"ה נותן לי עכשיו , אז זה הגן עדן שלי עלי אדמות . תודה לך, השם. שלא תחשבו שזה קל להחזיק אמונה חזקה כזו תמיד, זה דורש עבודה והשקעה רוחנית רבה, תגידו גם על זה תודה בטח הפכתם לאנשים כול כך הרבה יותר טובים יותר עמוקים ויותר רוחניים, בעקבות זאת. אמונה זה מלשון אימון, ככול שתתאמנו יותר ותאמנו יותר את השריר הזה שנקרא אמונה הוא יהיה יותר חזק. עד שתרגילים כאילו באמונה יהיו "קטנים" עליכם ותפרשו באמונה איתנה כול דבר שיקרא בדרככם. לא ליפול לייאוש אף פעם זה חלק מהניסיון, זיכרו- אין בעולם ייאוש כלל- ר'' נחמן , ובשמחה אתפלל עליכם או אם תרצו ליצור עימי קשר באי מייל שלי דרך המערכת של האתר ואתן לכם גם מס'' טלפון של קבוצת תמיכה שומרת תורה ומצוות לנשים ובעליהן אשר כולם כולם מתמודדים עם אותו ניסיון. בהצלחה רבה.
(3) יהודית, 6/7/2008 12:46
אשמח אם תכתבו את שמותיכם ושמות אימותיכם שנוכל להתפלל עליכם
מתפללת שהשם ישמע תפילתכם ויעניק לכם ילדים יהודית
(2) דנה, 6/7/2008 11:53
אמונה
זה בהלט לא מצב פשוט אבל אני יכולהלחזק אותך בכך שגם גיסתי עברה מצב דומה ממש וב"ה יש לה שתי בנוות ביולוגיות שילדה בזו אחר זו לאחר טיפולים ממשוכים שלפניהם אימצו ילדה. מסתבר שלאחר אישור האימוץ ועד שהגיעה הילדה לביתם גיסתי הייתה כבר בשבוע החמישי להריונה שאותו שמרה בסוד. לקחה חופש שנתי מהעבודה ונחה בביתה. מאחלת לכם הרבה הצלחה ותהיו חזקים באמונתכם. אי אפשר בלעדיה.
(1) נונה, 6/7/2008 07:51
אשרייך
איתך בתפילותיך, גם אנחנו...שניזכה באמת לא להתייאש
כשתצילח להמליך שם את השם תעזור בכך גם לנו