רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

קורס מזורז בהסטוריה יהודית

4 – מסעו של אברהם

כ״א במרחשוון ה׳תשס״ד כ״א במרחשוון ה׳תשס״ד 16/11/2003 | מאת הרב קן ספירו

האומה ה"עברית" – אנשים החיים מן ה"עבר" השני.

ההיסטוריה היא מעין "מדריך שימושי" לעתיד. לכן, מאחר והמאורעות הראשונים של עם ישראל, מלמדים על דפוסי פעולה מסוימים, נכון יהיה להקדיש לכך תשומת לב מיוחדת.

אנחנו מתוודעים בפעם הראשונה אל אברהם אבינו כשהוא בן 75, ולמרות שהוא מייסד האומה העברית ו"גדול הדור" של כל הדורות, התורה לא מספקת לנו שום מידע על עברו. רק הלקחים שעלינו ללמוד נחשפים בפנינו כדי להנחות ולהדריך אותנו. ניתן ללמוד מכך כי התורה אינה "מנדבת" פרטים לא הכרחיים. לכן, כשניתקל בהמשך, בריבוי פרטים לגבי נושא מסוים, נוכל להסיק מכך שלנושא המדובר משמעות עליונה.

אברהם זוכה בפעם הראשונה לפנייתו הישירה של א-לוהים, רק בהגיעו לגיל 75. כלומר, עד עתה חי אברהם ללא נבואה וללא שום אישור חיצוני כי השקפתו המונותיאיסטית נכונה. פרט זה משקף לנו יותר מהכל, את אישיותו הנעלה של אברהם ומחויבותו הגדולה לחיפוש אחר האמת.

בעולם שכולו אלילי, הצליח אברהם להבחין במציאות א-ל אחד והקדיש את חייו למשימה – גם במחיר חייו אם צריך – להנחלת הכרה זו לתודעת האנושות כולה. הוא לא עשה זאת מכיוון שא-לוהים דרש ממנו, אלא מכיוון שזאת היא האמת והוא לא ראה שום דרך אחרת מלבדה.

אדם, שא-לוהים מדבר עמו באופן קבוע יעשה כל מאמץ להתאים את עצמו לנוכחות הא-ל בחייו, אבל לחיות כך – מלווה בהכרה התמידית של נוכחות א-לוהים – רק בהסתמך על הכרה עצמית, הוא דבר שונה לחלוטין ודורש יכולת רוחנית אדירה. אנו למדים מכך משהו אודות גדלותו של אברהם ועוצמת האידיאליזם שלו. לא היה איכפת לו להתייצב בדד "מן העבר השני" אל מול כל העולם החושב אחרת – וזאת היא משמעות המלה "עברי".

החל מאברהם ואילך, אנו מבחינים באידיאליזם זה בקרב היהודים – השאיפה הבלתי מתפשרת ל"שנות את העולם".

זו גם הסיבה מדוע ניתן לכנות את אברהם "אב הטיפוס היהודי". החל מאברהם ואילך, אנו מבחינים באידיאליזם זה – השאיפה הבלתי מתפשרת ל"שנות את העולם" – באישיותו של היהודי.

אברהם הוריש שאיפה זו לצאצאיו. היהודים התייצבו למעשה בחזית הקדמית של כל התפתחות, רעיון, או תנועה חברתית בהיסטוריה העולמית. יהודים לא רק היו מקבלי פרסי נובל בגין הישגיהם השכליים, במספר העולה בהרבה על מספרם היחסי באוכלוסיית העולם, אלא אף הנהיגו תנועות כמו קומוניזם, סוציאליזם, פמיניזם, זכויות האזרח, איגודי עובדים, וכד'.

שואל ההיסטוריון הלא יהודי ארנסט ואן דן האג:

 

אם יתבקשו לתת רשימת אנשים אשר הותירו את החותם הרב ביותר על הגות העולם המודרני, יציינו אנשים משכילים רבים את פרויד, איינשטיין, מרקס ודרוין. מארבעה אלה, רק דרוין לא היה יהודי. בעולם בו יהודים מהווים רק אחוז זעיר מן האוכלוסייה, מהו סוד התרומה של היהודים להיסטוריה של התרבות המערבית, בלי שום יחס פרופורציוני למספרם? (ארנסט ואן דן האג, סוד היהדות).

 

התשובה לשאלת של ואן דן האג נעוצה בהבנת אישיותו של אברהם.

בכדי להבין את הדפוסים הכלליים אותם אנו פוגשים בספר בראשית, נתבונן עתה כיצד מוצג אברהם אבינו במקרא. ניתן להצביע על שלושה דפוסים היסטוריים כאלו.

דפוס היסטורי ראשון:

 

א-לוהים אמר לאברהם: "לך לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". (בראשית יב, א).

 

התורה אינה כתובה בדומה לספריו של צ'רלס דיקנס, שקיבל תשלום "לפי מלים" ולכן היה מכביר בהן במידת האפשר. ספרי התורה הם ההפך המוחלט. עלינו אפוא לשאול את עצמנו: מדוע התורה, שחוסכת תמיד במלים, חוזרת על דברי א-לוהים לאברהם שוב ושוב, חזרה שהיא לכאורה מיותרת. ניתן להבין מכך, כפי שכבר הזכרנו, שהמטרה היא להדגיש מסר נחרץ. "נתק עצמך לחלוטין, לא רק מארצך, אלא גם ממקום מולדתך, ומבית אביך".

כאשר אדם חושב על המושג "בית", לא משנה היכן הוא גר כיום וכמה נוחים חייו, "בית" יישאר עבורו תמיד בית ילדותו. הקשר הנפשי עמוק ביותר. לכן אומר א-לוהים לאברהם: "נתק עצמך מן הרובד הרגשי הבסיסי ביותר".

בהיבט ההיסטורי א-לוהים אומר לאברהם אבינו ולכלל העם היהודי: "התנתקו לחלוטין מן הסביבה ופנו לכיוון אחר".

בהיבט ההיסטורי א-לוהים אומר למעשה לאברהם ולעם היהודי: "התנתקו לחלוטין מן הסביבה ופנו לכיוון אחר".

המסע אליו מדריך א-לוהים את אברהם איננו רק מסע גשמי, זהו מסע רוחני מבעד להיסטוריה, העומד להיות שונה מכל דבר אחר שאנו מכירים. אברהם עתיד להיות אבי אומה שלא תיכלל בחשבון שאר העמים – "עם לבדד ישכון".

דפוס היסטורי שני:

את הדפוס ההיסטורי השני אנו לומדים מן הפסוק השני:

 

"ואעשך לגוי גדול, ואברכך ואגדלה שמך; והיה ברכה" (בראשית יב, ב).

 

בפסוק זה ניתנת למעשה ההבטחה, שא-לוהים יהיה מעורב ישירות בהיסטוריה היהודית: "ואעשך…"

כאשר נתבקש הפילוסוף הצרפתי הגדול, בלז פסקל, על ידי לואי ה- 14, לספק הוכחה לקיומו של כוח על טבעי, הייתה תשובתו: "העם היהודי, הוד מעלתך". מדוע? מכיוון שהוא הכיר את ההיסטוריה היהודית והבין כי קיומו של העם היהודי כל העת עד למאה ה- 17, עומד בניגוד גמור לחוקי ההיסטוריה. מה היה אומר בראותו את העם היהודי מגיע למאה העשרים ואחת?! הקיום העם היהודי הוא אכן תופעה על טבעית.

למעשה לא היה אמור העם היהודי להתקיים כלל. עקרותה של שרה, אשת אברהם, לא הותירה תקווה להמשכיות. אברהם היה נפטר מהעולם ומשימתו הייתה גוועת עמו. אך לא כך היה. אירע נס.

העם היהודי התהווה באופן נסי ושרד משך כל ההיסטוריה האנושית, כשהוא עתיד להאריך ימים מעבר לאימפריות הגדולות ביותר על פני תבל, וגם זאת באורח נס.

לעם היהודי משימה ייחודית, הבאה לידי ביטוי בהיסטוריה ייחודית. ליהודים מתרחשים דברים שלא קורים לעמים אחרים.

זאת מכיוון שלעם היהודי משימה ייחודית, הבאה לידי ביטוי בהיסטוריה ייחודית. ליהודים מתרחשים דברים שלא קורים לעמים אחרים.

לחיות במשך 2,000 שנה כעם ללא ארץ איננו דבר רגיל. זהו דבר ייחודי בהיסטוריה האנושית. לייסד מחדש בית לאומי במקום שהיה שלך לפני 2,000 שנים איננו דבר רגיל. גם זהו דבר ייחודי בהיסטוריה האנושית.

דפוס היסטורי שלישי:

 

"ואברכה מברכיך, ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה". (בראשית יב, ג).

 

א-לוהים מבטיח לאברהם כי הוא וצאצאיו – היהודים – יזכו לשמירה א-לוהית. העמים והאנשים שייטיבו ליהודים יצליחו ואילו אימפריות ואנשים שירעו ליהודים סופם להעלם מעל בימת ההיסטוריה. ומעל לכל, העם היהודי עתיד לשנות את פני כל העולם.

זהו אחד מדפוסי ההיסטוריה המובהקים ביותר. ניתן על פי רוב, לשרטט במדויק את עליתן ונפילתן של כל הציביליזציות, הן בעולם העתיק והן בעולם המערבי, על פי הדרך בה הן נהגו ביהודים. בין אם זו האימפריה המצרית, היוונית או הרומית שהרעו לעם היהודי וסופן שהתמוטטו לאחר מכן. ובין אם זו ספרד, גרמניה, פולין, או טורקיה שגורלן לא היה שונה. נוכל להיווכח בכך ביתר שאת, במאמרים הבאים.

עליית ונפילת עמים ואימפריות נובעות מן הדרך בה נהגו בעם היהודי.

לפנינו אפוא דפוס היסטורי שלישי – עליית ונפילת עמים ואימפריות נובעות מן הדרך בה נהגו בעם היהודי. רעיון מדהים, אך ניתן להוכיחו בבירור מן היסטוריה האנושית.

קל להבחין בהשפעה החיובית האדירה שהייתה ליהודים על העולם. למשל, היהודים הם מקור הערכים הנקשרים עתה עם דמוקרטיה – ערכים שמקורם בתורה – הוקרת החיים, הצדק, השוויון, השלום, האהבה, החינוך, הערבות החברתית וכו'.

מסעו של אברהם הוא המודל, כשחייו האישיים וחיי צאצאיו הראשונים עתידים להיות מיקרוקוסמוס, של ההיסטוריה היהודית בכללה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן