רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

השבוע בהסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

י״ד במרחשוון ה׳תשע״ז י״ד במרחשוון ה׳תשע״ז 15/11/2016 | מאת ירמיהו ראק

ט"ו עד כ"א במרחשון

בערב של ט"ז בחשון תרצ"ט (1938) התחוללו מאורעות "ליל הבדולח".

הניצוץ שהצית את האש היה התנקשות של צעיר יהודי גרמני בן 17 בשם הרשל גרינשפן במזכיר בשגרירות הגרמנית בפריז (מטרתו היתה השגריר). המניע להתנקשות היה מכתב שקיבל גרינשפן בו תוארה הגליית משפחתו יחד עם עוד יהודים רבים ממוצא פולני, מגרמניה לפולין.

למרות הניסיון להציג את המאורעות כהתפרצויות זעם ספונטניות, ישנן עדויות על שוטרים שהזהירו את חבריהם היהודיים על אפשרות של פוגרום עוד קודם להתנקשות. כמו כן העובדה שהתאריך היה בדיוק בתאריך של ה"פוטש" (נסיון ההפיכה של היטלר) מלמדים על הכוונה מלמעלה.

באותו לילה יצאו המון של חברי המפלגה הנאצית להתפרעויות ופוגרום. כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה נהרסו, וכן בתי קברות יהודיים חוללו ואלפי חנויות בבעלות של יהודים נשדדו. כ-30,000 יהודים נעצרו ו-400 נרצחו. גם בימים לאחר מכן נמשכו התפרעויות. בגלל הזכוכיות המנופצות מחלונות הראוה של החנויות, נקרא הלילה הזה "ליל הבדולח".

אירועים אלו היו עליית מדרגה של האנטישמיות הנאצית, ולמרות גינויים מרחבי העולם (הכנסיה לעומת זאת שתקה), הגרמנים לא נרתעו והמשיכו להצר את צעדי היהודים.

 

*   *   *

 

ב- י"ח בחשון תרכ"א נחנכה שכונת משכנות שאננים.

משכנות שאננים היא השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. הקמת השכונה בסיועו ותמיכתו של משה מונטיפיורי, הפכה לסמל של יציאה מהחומות ובנין ירושלים.

עד אז העיר ירושלים התכנסה בתוך החומות ושהיה מחוץ לחומות בשעות הלילה נחשבה למסוכנת בשל כנופיות שודדים שפעלו באיזור. בתחילה נבנו בשכונה 16 דירות במבנה ארוך, ובסמוך להם בנה מונטיפיורי טחנת קמח כדי לספק פרנסה לתושבי השכונה. אך לאחר זמן התקלקלו המכונות והטחנה הוזנחה.

השם "משכנות שאננים" נלקח מפסוק בישעיהו (לב, יח): "וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות", וסימל את שאננותם של התושבים הראשונים שהעזו לצאת מהחומות.

בשכונה מוצגת כרכרתו  המשוחזרת של מונטיפיורי לאחר שהכרכרה המקורית שהובאה לארץ בשנת תרצ"ו (1936) נשרפה.

 

*   *   *

 

כ"א בחשון תש"ה חנה סנש מוצאת להורג (1944):

חנה סנש נולדה בבודפסט שבהונגריה למשפחה מעורה היטב בחברה הכללית.

היא התקבלה לבית ספר נוצרי, וכשנבחרה למועצה הספרותית של בית הספר נמנע ממנה למלא את התפקיד מסיבות אנטישמיות. גילויי האנטישמיות הרבים בהונגריה באותה עת הפכו אותה לציונית נלהבת. ביומנה כתבה את השורות הבאות: "איני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית. אני מרגישה עכשיו שיהודייה אנוכי בכל מאודי... אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה... היום יום הולדתי, בת שמונה עשרה אני. רעיון אחד מעסיק אותי בלי לחדול - ארץ ישראל. מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה - ארץ ישראל".

בגיל 18 עלתה לארץ ישראל, היא למדה בבית ספר חקלאי לבנות בנהלל כשנתיים, והצטרפה לקבוצה שהקימה את קיבוץ שדות ים.

במהלך מלחמת העולם השניה היא התנדבה לצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים, והצטרפה לקבוצת צנחנים שצנחו בקרואטיה ליד הגבול ההונגרי. היא חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בבודפסט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים.

היא הועמדה לדין בעוון ריגול ובגידה במולדת (שכן נולדה בהונגריה), אך קודם שהסתיים המשפט היא הוצאה להורג. הדבר קרה ב- כ"א בחשון תש"ה (1944).

אלמונים הביאו אותה לקבר ישראל בבית העלמין בבודפסט, ולאחר כ- 15 שנים הועלה ארונה לארץ והיא נקברה בהר הרצל.

לאחר שהוצאה להורג נמצא בבגדיה, מלבד פתק בו ביקשה סליחה מאמה, שיר שכתבה ימים ספורים לפני מותה:

 

 "אחד - שנים - שלשה... שמונה האורך

שני צעדים הוא רוחב הצלע -

החיים מרפרפים בסימן שאלה.

 

אחד - שנים - שלשה ... אולי עוד שבוע

או סוף הירח ימצאני פה עדיין.

אך ממעל לראשי - האין.

 

כעת בחודש יולי בת כ"ג אהי

במשחק נועז עלי מספר עמדתי

הקוביה כרכרה, הפסדתי." 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן