ב-א' בחשון תרל"ד נוסד בברלין בית המדרש לרבנים.

 

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימרבאותה תקופה רוחות ההשכלה נשבו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט והצורך במוסד שיכשיר רבנים בעלי שיעור קומה, ובקיאים בהשכלה כללית הפך לחיוני יותר מאי פעם. הציבור היהודי, שנמשך מאוד להילה האקדמית נטה להתרחק מהיהדות שהחלה להיתפס כמיושנת. הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (בתמונה) , רב בברלין, הקים את בית המדרש לרבנים בו למדו רבים לימודי יהדות מעמיקים, וכן למדו לתארים אקדמיים באוניברסיטאות סמוכות.

רבים מבוגרי המוסד שימשו כרבנים והשפעתם על יהדות גרמניה היתה גדולה מאוד.

לאחר עליית השלטון הנאצי רבים מהתלמידים שמחוץ לגרמניה עזבו, ולאחר פוגרום ליל הבדולח נסגר בית המדרש בהוראת השלטון הנאצי.

 

 

 

*  *  *

 

ב- ה' בחשון תרל"ה נפטר רבי צבי הירש קלישר.

הרב קלישר התגורר בפולין ולמד אצל גדולי 

הרבנים באותה תקופה. הוא פעל רבות למען ארץ ישראל, ופנה למאיר רוטשילד ולמשה מונטיפיורי בבקשה לעזרה בחיזוק היישוב בארץ ישראל. הוא ראה ביישוב היהודי בארץ ישראל וקיום המצוות התלויות בארץ התחלה של תהליך גאולה והגעת העם היהודי לתכליתו. הוא התכתב בנושא עם אישים רבים ופרסם מספר ספרים בענין. בעקבות ועידה שכינס הוקמה בפרנקפורט "חברה ליישוב ארץ ישראל", שהיה ארגון מעשי ראשון שפעל למימוש יישוב ארץ ישראל.

כל חייו שאף לעלות לארץ ישראל, אך מחוסר אמצעים מעולם לא הצליח לממש את חלומו. בגיל 77 הוא קיבל מינוי כמשגיח ב"מקוה ישראל" והתכונן לעלות לארץ, אך ידיעה שקיבל אודות מעצרו של בנו, שנשלח על ידו לארץ ישראל למימוש רעיונותיו, החלישה אותו מאוד וכך לא זכה לעלות לארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר, בגיל 79.

 

*  *  *

 

ז' בחשון:

רבי יהודה החסיד נולד בפולין, ובגיל 37 חולל תנועת עלייה לארץ ישראל. התנועה החלה עם גרעין של 31 משפחות, ולאורך המסע שארך 3 שנים התוספו רבים ומספרם עמד על 1,500 איש. קהילות יהודיות רבות תמכו במסע שעבר דרכן. עם הזמן הצטמצמה הקבוצה לכ- 1000 איש לאחר שחלק עזבו וחלק הלכו לעולמם בדרך כתוצאה ממחלות. הקבוצה הגיעה לירושלים וכמעט הכפילה את הקהילה המקומית שמנתה אז כ- 1,200 איש. לאחר שהגיע רכש רבי יהודה החסיד את המגרש הסמוך לבית כנסת הרמב"ן העתיק, כדי לבנות במקום בית כנסת לקהילה האשכנזית. לאחר מספר ימים ב- ז' חשון נפטר רבי יהודה החסיד בפתאומיות, כשהוא רק בן 41. 

מותו הבלתי צפוי הותיר אחריו חובות רבים לבנאים הערבים, ובעקבות כך נאסר על יהודים אשכנזים להיכנס לירושלים לתקופה של כ- 100 שנה. רק בשנת תקצ"ו (1836) הוסדר החוב על ידי רבי אברהם שלמה זלמן צורף והאיסור על ההתיישבות בירושלים בוטל. אז נבנה בית הכנסת הגדול הנודע בכינויו "חורבת רבי יהודה החסיד". במלחמת השחרור נחרב בית הכנסת. הוא נבנה מחדש לפני כמה שנים, והוא משמש כבית כנסת פעיל, מלבד קבוצות התיירים הרבות שמגיעות לחזות בבית הכנסת המרהיב.

בית הכנסת המשוחזר בסוכות צלום:AVRAM GRAICER