רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

השבוע בהסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

ח׳ באלול ה׳תשע״ו ח׳ באלול ה׳תשע״ו 11/09/2016 | מאת ירמיהו ראק

ח' עד י"ד באלול

 ט' באלול תרפ"ג (1923): 

לימוד התורה היווה מאז ומעולם ערך עליון בעם ישראל. אך לא לכולם היתה אפשרות להקדיש לכך זמן רב, ולהתחבר בצורה מקיפה לאוצרות הרוח של עמנו. רבי מאיר שפירא מלובלין, שהיה אחד הרבנים הגדולים בפולין ממנהיגי אגודת ישראל, נדרש לבעיה זו, ולאחר שהתייעץ עם מנהיגים אחרים (כגון: "החפץ חיים") הודיע ב-ט' באלול תרפ"ג (1923) על ייסוד מסגרת הלימוד של "הדף היומי".

הרעיון היה שכל אחד ילמד מדי יום דף אחד מהתלמוד הבבלי, ובתוך 7 שנים יוכל כל אדם לסיים את התלמוד כולו, שהוא עמוד השדרה של התורה שבעל פה, ולהתחבר למעיין החכמה היהודי. הרב שפירא גם ראה בזה כלי אדיר שיהודים שונים מרחבי העולם כולו ילמדו את אותו דבר, וכך תיווצר אחדות בעם ישראל סביב התורה.

למרות שהיו התנגדויות שונות לרעיון זה (מחשש שלימוד זה יביא לזניחת לימוד ההלכה למעשה,  או מחשש שלימוד כזה הוא שטחי מדי ואין בו די תועלת), הוא עמד במבחן ההיסטוריה, ועם ישראל אימץ אותו בחום. המחזור הראשון החל בראש השנה של שנת תרפ"ד, וכעת אנו בעיצומו של המחזור ה-13. יהודים רבים זכו להתחבר לחלקים נרחבים מהתורה בזכות יוזמה זו, ובכל רחבי העולם ישנם שיעורים מדי יום בדף היומי.  

*  *  *

ב-י"ג אלול תרס"ט נפטר רבי יוסף חיים מבגדד, הבן איש חי.

ה"בן איש חי"

מסופר עליו שכשהיה בן 7 נפל לבאר עמוקה תוך כדי משחק, ושם נדר שאם יצא משם בשלום יקדיש את חייו ללימוד תורה. בגיל 14, למרות גילו הצעיר, נכנס ללמוד בבית המדרש לרבנים "בית זלכה" בראשות חכם עבדאללה סומך. כשהיה בן 24 נפטר אביו שהיה רבה של העיר בגדד, והוא החל לשמש כרב העיר. רבנותו התבטאה בכך שהובאו אליו שאלות הלכתיות קשות וכן היה דורש בפני הציבור. את דרשתו הראשונה מסר ב- י"ג אלול לאחר תום ה"שבעה" על אביו, ובמשך 50 שנה תמימות היה דורש מדי שבת עד יום מותו, כשאלפים מתושבי העיר נהרו לשמוע את דרשתו.

הוא חיבר ספרים רבים, ובהם ספרו המפורסם "בן איש חי" , ספר ההלכה המרכזי שלו. פסקיו התקבלו מאוד בקרב עדות המזרח (למרות שיש שחלקו על דרכו, כולם העריכו אותו מאוד כאחד מענקי הרוח של העם היהודי).

*  *  *

ב- ד' באלול תש"א מטילים הנאצים חובה על כל היהודים שבשטחי הכיבוש הגרמני ללבוש טלאי צהוב.

הטלאי הצהוב היה סימן מזהה ואות קלון. השימוש בו החל בימי הביניים, אך הוא הפך לאחד מסמליה של השואה. הטלאי היה צריך להיות בגודל של 10 סנטימטרים ועליו נכתב "יהודי" בשפה המקומית.

יהודים שלא ענדו את התנאי היו צפויים לעונשי קנס, מאסר ואפילו הוצאה להורג ללא משפט.

לעיטור הגבורה של צה"ל נבחר הצבע הצהוב בשל צבע הטלאי שהוכרחו היהודים ללבוש באירופה בשנות השואה. הרעיון היה שכנגד השימוש בצבע זה להטיל קלון על היהודים, יישאו אותו בגאוה כאות גבורה.

צילום: ויקיפדיה

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן