השבוע בהיסטוריה של עם ישראל
ח'- טז' אדר א'
ב- ח' אדר א' תרפ"ט (1929) הגיעו המתיישבים הראשונים לעיר נתניה. השטח, כ 1,400 דונם, נקנו מהשייח' צאלח חאמדן מאום חאלד. השטח נקנה ב-5,600 לירות, סכום יחסית קטן. השייח' הסביר שאלה רק דמי משמורת עבור הקרקע של היהודים שנשמרה על ידי הערבים במשך 2,000 שנים. (תירוץ כדי שלא יראה שהוא מוכר אדמות וואקף).
מקימי העיר קראו לה על שם נתן שטראוס, נדבן יהודי גדול שתרם להקמת המקום.
בשנת תש"ט (1948) נתניה הפכה לעיר, והיתה העיר הראשונה שהוכרזה לאחר שקמה מדינת ישראל.
כיום העיר מונה למעלה מ- 200,000 תושבים.
ב-ט"ז באדר א' תרפ"א (1921) נוסדה הרבנות הראשית.
עד אז לקהילה הספרדית היה רב ראשי "הראשון לציון" שהוכר על ידי השלטון הטורקי כסמכות הדתית של היהודים. הקהילות האשכנזיות התחלקו לקהילות לפי מקום מוצאם.
כשעלו הבריטים לשלטון, הוחלט להקים גוף חדש - "רבנות ראשית" שתייצג ותהיה אחראית על כל ענייני הדת בארץ ישראל. הרבנים הראשונים שמונו להיות הרבנים הראשיים לישראל היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק- הרב האשכנזי, והרב יעקב מאיר- הרב הספרדי.