אחת הברכות הנפוצות ביותר, היא ברכת "אריכות ימים".

היא מובטחת כשכר עבור קיום מצוות שונות. המפורסמת שבהם היא בודאי מה שנזכר בעשרת הדברות, בהקשר של מצוות כיבוד אב ואם: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". ישנן מצוות נוספות שלהן מובטח שכר זה. במאמר זה נעמוד על משמעות הברכה.

כי אכן במבט ראשוני, יש לתמוה על בחירת המילים. אריכות "ימים"... האם את הימים מאריכים?

האם לא מתאים היה לברך ולהבטיח שכר, שהמקיים מצווה זו או אחרת "יזכה לשנים רבות", או "יחיה זמן רב" וכו'. מהי משמעות הברכה שדווקא ה"ימים" הם שיהיו ארוכים?

סיפר לי חבר יקר, מורה ותיק, אודות משאל מעניין שעשה בין קבוצה של תלמידות. הוא שאל אותן: אם היה באפשרותך עכשיו לקבל הבטחה שתחיי עד מלוא מאה ועשרים שנה, האם היית מעוניינת בכך? להפתעתו, הוא קיבל כמה וכמה תשובות שליליות. כל אחת מטעם ונימוק אחר, אבל שורה תחתונה – הרבה מהנשאלות הביעו הסתייגות מן החיים הארוכים הללו, שנראים על פניהם ובמבט ראשון כדבר חיובי שכולם היו אמורים לרצות. מהי, אפוא, הבשורה של אריכות ימים?
 

* * *

לסבתא שלי, עליה השלום, היו כמה שירים שהיא הביאה איתה מארץ מולדתה בליטא. הנכדים היו קוראים להם "שירי דיכאון".

אחד השירים – את המילים המקוריות אינני זוכר – מתאר תשובה לשאלה הפשוטה, "בן כמה אתה". התשובה (הניתנת בשיר זה) היא, בערך, שתלוי למה אתה קורא "חיים". אם הכוונה לחיים טובים ואיכותיים, אזי עדיין צעיר אנכי, בקושי נולדתי. ואילו אם הכוונה לשנות סבל, אזי כבר זקנתי, חייתי שנים רבות.

האם שנות חיים רבות הן דבר רצוי וחיובי? הכל תלוי באיכות החיים הללו.

הייתי מנחש שכאן הוא המפתח לשאלה שלנו. האם טוב לחיות הרבה? האם שנות חיים רבות הן דבר רצוי וחיובי?

הכל תלוי באיכות החיים הללו.

אם מדובר בשנים של פוריות ועשייה, שנים של בריאות בגוף וברוח, שנים של נחת וסיפוק, של שמחה ורוממות רוח – בודאי שמעוניינים אנו לזכות לריבוי של שנים שכאלו. ואילו אם מדובר בהעדר איכות החיים הנזכרת – לא לזה אנו מתפללים.

אחר שנסכים עם האמור לעיל, נוכל להתקדם להבנה חדשה בברכת "אריכות ימים".

לא מספיק שיעברו שנים רבות של תקופת החיים, אין מעלה בתקופת זמן בה הלב דופק והריאות מתמלאות אויר – אין זה נקרא אריכות "ימים". אריכות ימים הוא כאשר החיים הם איכותיים. ה'ימים' הם ארוכים ומלאים, לכל יום יש משמעות משלו.

ימים שהם ריקים מתוכן אינם נחשבים בברכה זו.

אוזן קשבת תוכל לשמוע הדים מן הרעיון בפסוק בתהילים: "אורך ימים אשביעהו". לא כתוב כאן אורך ימים 'אתן לו', אלא "אשביעהו", אלו חיים שהאדם נעשה 'שבע' מהם, כי הם ממלאים אותו בסיפוק. על כך נאמר לגבי אברהם ושרה: "ואברהם ושרה זקנים באים בימים".

"באים בימים."...

את ניב הלשון הזה מבארים המפרשים בכיוון האמור לעיל, הם באו "עם הימים שלהם", ימים מלאי תוכן רוחני ועשייה פוריה.

הן הן הדברים שנתבארו.
 

* * *

דברי המאמר הזה אינם באים להבטיח שנים ארוכות לכל קורא, אלא לעורר את המחשבה אודות שנות החיים להם יזכו כל אחד ואחת.

האם ממלאים אנו את ה"שנים" ב"ימים"? האם דואגים אנו ליצוק תוכן של ממש לזמן הקצוב לנו עלי אדמות?

האם ממלאים אנו את ה"שנים" ב"ימים"? האם דואגים אנו ליצוק תוכן של ממש לזמן הקצוב לנו עלי אדמות, שלא לבזבזו על דברים של מה בכך? האם אנו עסוקים ליצור "ימים", שצירוף הרבה מהם יחד יהווה קיום של 'אורך ימים'?

אין בידינו להבטיח כמה חיינו הביולוגיים ימשכו. אבל השאלה אודות איכותם של ימי חיינו תלויה במידה מרובה בנו ובבחירה שלנו. עלינו מוטל ליצוק תוכן לזמן הקצוב לנו, ולדאוג לכך שהוא יהיה איכותי, שלא יתבזבז על דברים שבמבט לאחור נאמר עליהם 'חבל על הזמן'.

זהו, אם כן, לקחו של המאמר. דאגו נא ליצוק תוכן של אמת לחיים, למלא אותם בעשייה, בצדקה וחסד, בשמחה ורוממות.

קחו נא את הימים להם תזכו, ועשו נא מהם ימים ארוכים, ימים של איכות ותוכן. ימים שעליהם נאמר "אורך ימים אשביעהו"!