יעקב, בן השנתיים שלי, צועק בכל פעם שיש סופת רעמים - ולא חסרות כאלה בחורף. נראה לי שילדים רבים צועקים בפחד, ורצים אל זרועות הוריהם או אל מיטותיהם. אבל יעקב שלנו פשוט צועק באושר ובהתלהבות לקול יריית התותח שפותחת את מופע הזיקוקים השמימי. הוא קופץ ומתרוצץ כאילו זכה בחבילת פלאים.
ההתנהגות המשעשעת שלו עוררה אותי להרהר מהו הפיצוץ הרם הזה של הרעם, ומדוע ברא ה' רעש מטריד כזה להכות בנו באמצע סופת גשם כבדה.
בואו נסביר קודם מהו רעם (מתנצל בפני קוראיי המשכילים, אני הייתי בור בענייני רעמים עד לאחרונה). רעם נגרם כשברק פוגע באוויר שסביבו וגורם לאוויר להתפשט במהירות רבה, כמו בהדף של פיצוץ. למעשה, משערים שחום האוויר סביב הֶבְזֵק הבָּרָק גבוה פי חמש מזה שעל פני השמש. חום גורם לדברים להתרחב, לכן האוויר מתפשט כאשר הברק מחמם אותו. קצב ההתפשטות המהיר של האוויר יוצר גלים חזקים. גלי הקול האלה, הם הרעם שאנו שומעים.
ככה זה עובד מבחינה מדעית, אבל למה ה' יצר את הרעם?
התלמוד שואל בדיוק את אותה שאלה ועונה: "לא נבראו רעמים אלא לפשוט [ליישר] עקמומית שבלב" (ברכות נט, ע"א). מה זאת אומרת? וכיצד הלב מתעקם?
אם יש תחום בחיים שבו האדם אינו יכול לשלוט, זה מזג האוויר.
אנחנו נוטים לתת אמון רב בחוכמה האנושית ובהישגיה. ההתפתחות הטכנולוגית גורמת לנו לזרוח בגאווה כשאנחנו מביטים לאחור על 'הדורות הקודמים' (כמה מהם היו בסך הכל לפני עשור או שניים) שלא היה להם מחשב כף-יד ואינטרנט, שלא לדבר על כל פריצות הדרך הרפואיות החשובות. אבל לפעמים אנחנו נותנים יותר מדי אמון בחוכמה האנושית, ושוכחים שה' עדיין מנהל את העולם.
אם יש תחום בחיים שבו האדם אינו יכול לשלוט, גם לא לדמיין שהוא שולט, זה מזג האוויר. חשבתם פעם למה שידורי החדשות מבזבזים כל כך הרבה זמן ומייחסים כזאת חשיבות למזג האוויר? נראה לי שזה משום שמזג האוויר הוא אחד מתחומי החיים שמפחידים את האדם, אז אנחנו מוטרדים ממנו. אין ביכולתנו לעשות דבר כדי לבלום או לשנות את מזג האוויר. האדם נתון לחסדיו של מזג האוויר - מסופות הוריקן קטלניות, ועד לסתם גשם שמבטל את הפיקניק המתוכנן.
ה' יצר את מזג האוויר וערך את מחזור הגשמים. ומכיוון שאנחנו נוטים לשכוח שהוא זה שאחראי על הכל, הוא ברא מנגנון שיזכיר לנו את זה: הרעם. מי אינו נבהל מאותו פיצוץ פתאומי עז בסופה? מי מרגיש בטוח לחלוטין ששום נזק לא יקרה לו כתוצאה ממכת ברק? אנחנו מרגיעים את עצמנו ומסיחים את דעתנו מהמחשבות האלה, אבל בירכתי מוחותינו הן עדיין שם. הרעם גורם לנו להבין שאין לנו שליטה אמיתית על חיינו; אנחנו קיימים רק משום שה' רוצה שנהיה. לכן אומר התלמוד (לעיל) שכששומעים רעם צריכים לברך 'ברוך אתה ה'... שכוחו וגבורתו מלא עולם'. כך מתיישרת העקמומיות שבלב.
אבל למה שולח ה' את הרעם בתוך סופת גשמים? למה לא ליישר את העקמומיות בזמן אחר, תוך שימוש בתופעה אחרת?
גשם מביא לפריון, הוא גורם לדברים לצמוח ומספק הזנה חומרית לעולם. אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו מספקים את המשכורות שלנו, שאנחנו יכולים לשמור בכוחות עצמנו על הקיום הגשמי שלנו, שאנחנו 'מורידים את הגשם' כדי להשקות את הפרחים בחיינו. אבל זאת לא האמת, ולכן אנחנו זקוקים לשיעור המפכח שנותן לנו הרעם. ה' שולט בעולם והוא זה ששולח לנו את הגשם. אנחנו חייבים להכיר בזה ולבטא כיאות את הכרת הטובה שלנו כלפיו יתברך.
ההתגלות שיצר ה' בהר סיני לא הייתה התגלות שקטה ועדינה. ההר רעד, ברקים האירו את השמים, רעמים התרסקו וקול ה' הִדהד בין הגלקסיות. העולם הזדעזע, נדהם ונאלם דום. התורה ניתנה באירוע מרעיש עולם, פשוטו כמשמעו, והמסר שהועבר לנו הוא לנפץ את תחושת החוזק שלנו, להכיר במקור האמיתי לרווחה שלנו, ולהרשות לנפלאות הרעם לחדור אל נשמותינו.
(5) שרי, 18/1/2020 13:10
לא כוחנו ועוצם ידינו! השם מנהל את העולם
אני מתגוררת באוסטרליה הרחוקה לפני כחצי שעה היתה סופת רעמים חזקה מאוווןד! משהו שלא שמענו בחיים אני ובנותיי מאד נלחצנו כמובן שבעלי ניסה להרגיע.. אבל זה באמת היה מפחיד ועצום מאוד!! ועכשיו אני יושבת להסביר לבנותיי .. מדוע ואיך נוצר הרעם . על מנת להרגיע אותם ( ואת עצמי על הדרך;) מדהים !!זה פשוט מדהים המשפט שמאוד חימם את ליבי אנחנו חיים כי השם רוצה שנחיה. ואיך ליישר את העקמומיות שבלב;) תודה רבה לכותב!! השם ישמור את עמו ויחזיר אותנו התשובה שלמה אמן !
(4) שי, 20/11/2012 16:24
או שאולי רעם הוא רעם הוא רעם
אפשר למצוא בכל דבר רע טוב ולהיפך. זה לא אומר שזה נכון וזה לא אומר שהייתה יד מכוונת.
(3) אסף, 21/12/2007 08:37
אלי בן דויד
נעמה לי הערתך לכבוד הרב,
כמו שנעמה לי כתבתו של הרב.
אשמח אם תמשיכו לדון בנושא ותודיעוני המשך הדברים.
מתוך אהבה ובירכת שבת שלום,
אסף..
(2) חיה, 16/12/2007 14:27
תודה על המאמר,התחדשתי!
אכן אנו מברכים את בהרכה אך לא ידעתי שזה מיישר את עקמומיות הלב, וגם לא קישרתי את זה לשפע של הגשם. עכשיו זה אכן עשה סדר בדברים, ונתן להם את משמעותם העמוקה והאמיתית יותר. תודה, יישר כח
(1) אלי בן דוד, 16/12/2007 07:17
הברק והרעם
הרעם הוא אכן תולדה של התפרצות ברק. הטמפרטורה של הברק כל כך גבוהה עד כי היא יכולה לשרוף ולהרוג ואין בטחון מפני פגיעה הברק ותוצאותיהאבל החכמה האנושית בכל זאת עזרה לנו להבין שהטוב ביותר בסופות ברקים היא להסתופף במקומות בהם יש כליא-ברק טוב. ואכן על פי רוב ברקים פוגעים וגורמים נזק לגו רק במקומות פתוחים בהם אין כל מקום יישוב, אין בתים, אין כליא-ברק האופייני כל כך למקומות יישוב. כלומר הסיכוי להיפגע מברק בתחומי העיר הוא באחוזים פי כמה יותר קטן מאשר במקומות פתוחים. מדוע כבוד הרב אינו מציין עובדה זו ורק מפחיד עם יישור העקמומית שבלב? זה טוב שיש תזכורות לאפסיות האדם אבל לא טוב להביא רק צד אחד של החכמה האנושית ולהציג אותה בהבלותה. יש דברים שנמנעים מאלה שמאמינים לעומת המשכילים שיודעים שאסור להסתובב במקומות פתוחים ביום כזה דווקא? כמו חקלאית דייגים יורדי ים (אם כי יורדי ים נמצאים בתוך ספינה המצויידת כהלכה נגד ברקים)
לכבוד הרב - אני לא מבקש להתריס או להתייחס בזלזול לדברי החכמה שלו או של הרמבם, אבל הרמבם הוא זה שהתחיל את תנועת ההשכלה עם ספרי הרפואה שלו. גם הוא עזר לשכינה לעזור לנו. כלומר גם הוא דגל - ואולי התחיל את תנועת - ההשכלה שבה מותר לפקפק בדברי תורה או להרחיב את היידע הקשור בה או לבדוק אמיתות הטקסט התנכי. עובדה אחרת הוא לא היה רופא כל כך דגול. הוא לא השתמש בדברי תורה בהשכלתו הרפואית אלא במעשי חולין לריפוי בני אדם.
לכבוד הרב - עד כמה שנהניתי ממאמרך, אני מבקש שתביא את כל הצדדית ולא רק את דברי הרמבם.
אגב, זה נכון. בתקופת הרמבם לא היה צל של מושג איך נוצר הרעם. בעצם עד לפני כחמש עשרה שנה איש לא ידע. אבל טוב שיש רעם ליישר עקמומית שבלב. זה תמיד טוב כשלא יודעים משהו. תמיד אפשר למצוא פסוק מתאים כדי ליישר הדורים.
בכבוד רב
אלי בן דוד