רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אלול

"רצון הא-לוהים" לא מקדש את האמצעים

י״ז באלול ה׳תשס״ו י״ז באלול ה׳תשס״ו 10/09/2006 | מאת הרב בנימין בלך

עשרת ימי התשובה עומדים כנגד עשרת הדיברות. היום השלישי מלמד אותנו שיעור קשה במיוחד לביצוע – לא לחלל את שם הא-ל במעשים שסותרים את רצונו.

מתכוננים לחגים?

בואו נראה, יש שני ימים בראש השנה ויום כיפור אחד. בסך הכל - שלושה. לא קשה כל-כך להקדיש שלושה ימים לא-לוהים.

אבל לא רק אותם ימים, שמלאים בתפילות ארוכות בבית הכנסת, חשובים. האמת היא שראש השנה ויום הכיפורים, הם רק מסגרת לעשרת ימי התשובה, שדרושים לנו כדי להבין איפה טעינו בשנה שחלפה ולהתרכז במחשבה כיצד נוכל להשתפר בעתיד. זה בדיוק משך הזמן שלו אנו זקוקים כדי להתחיל בתהליך השינוי והתשובה.

מה מיוחד כל כך בעשר? בדיוק כמו שאנחנו שרים בליל הסדר: "עשרה מי יודע? עשרה אני יודע: עשרה דיבריא", כלומר, עשרת הדברות – עשרת הימים האלה מעמידים בפנינו את האפשרות, כמו גם את האתגר, להתמקד בכל אחד מעשרת המושגים החשובים של אמונתנו.

עשרת ימי תשובה, כנגד עשרת הדברות

כל יום מהעשרה מקביל לאחת מהמצוות הכתובות על לוחות הברית. כל יום מהעשרה נותן לנו אפשרות לשים לב ולהשקיע במצווה המתאימה.

אם כך, אין זה מפתיע ששני ימי ראש השנה מהווים יחידה אחת מושלמת. למרות שהחגים בלוח השנה שלנו הם בדרך כלל חגים של יום אחד (אם כי בחו"ל מוסיפים 'יום טוב שני של גלויות'), בראש השנה אנחנו חוגגים יומיים. זאת במקביל לשני הדברות הראשונים: "אנוכי ה' א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

את שני אלה, ורק את שני אלה, שמעו כל בני ישראל מפי א-לוהים בעצמו. אחר כך, הם חשו שאינם מסוגלים לעמוד בהתגלות א-לוהית נוספת, והתחננו אל משה שישמש כמתווך - ישמע את דברי הא-ל ויעביר אותם אליהם. שתי המצוות הללו ניתנו כאחת – וכך הן נשמרות כאחת עד ימינו, ביום הקדוש שנמשך 48 שעות.

בשני הימים הראשונים של עשרת ימי התשובה, אנחנו מנסים, אם כן, לתפוס את המשמעות המלאה של הצו הכפול. אנחנו תוקעים בשופר כדי להכריז על מלכות ה' על העולם כולו. אנחנו יוצאים למקווה מים לעשות "תשליך" בטקס שמזכיר הכתרת מלך, סמל למלכות שמשתרעת על פני כל היַמים. הדגש שלנו מונח על ייחוד הא-ל ומלכותו על הבריאה כולה.

אל תעשה מעשים אכזריים ותאמר שהם קדושים משום שנעשו למען א-לוהים.

אך כל אלה, בסך הכל נועדו להכין אותנו למה שהמדרש רואה כאחד מהתפקידים החשובים ביותר בעולם. המדרש מספר שכאשר א-לוהים דיבר בסיני והשמיע את מלות הדיבר השלישי, כל הארץ נחרדה. מה היה כל כך מפחיד?

הייתה זו חשיפתו של צו שיועד לאנשים שכבר קיבלו את הא-ל, אבל עלולים להיכשל בחטא שעד היום מאיים על קיומנו. "לא תשא את שם א-לוהיך לשווא*". אל תשתמש בשם א-לוהים כדי להצדיק עוול. אל תעשה מעשים אכזריים ותאמר שהם קדושים משום שנעשו למען א-לוהים.

המטרה אינה מקדשת את האמצעים

ההיסטוריה היא סיפור אימים מתמשך של עוולות שהוגדרו כ'שירות קדוש לשם שמיים'. כל מה שצריך זה לפנות אל הרצח הראשון בכל הזמנים. מדוע רצח קין את הבל? משום, כפי שאומר המדרש, שהייתה ביניהם מחלוקת דתית. האחד אמר: "בחלקי ובאדמתי ייבנה בית המקדש", והשני אמר, "לא, בשלי". וכך, בשם הא-ל כביכול, רצח אח את אחיו.

כמה קרבנות ידע העולם, שהוקרבו מתוך עבירה על הדיבר השלישי הזה? במשך מאות שנים ביצעה הכנסייה הקתולית את הפשעים האכזריים ביותר, על מסעי הצלב שלה, שהוצדקו משום שכולם נעשו 'למען הא-ל'. בימינו, ה-11 בספטמבר מפורסם לא רק בזוועות שקשורות בו, אלא גם בהבנה שאלה שהיו אחראים על מותם של אלפי האנשים החפים מפשע, צעקו "אללה אכבר" – א-לוהים גדול! - בדרכם להביא את מותם של ההמונים.

העולם לא יכול להתקיים בלי א-לוהים. הוא גם אינו יכול להתקיים כאשר משתמשים בשמו של הא-ל לביצוע מעשי אלימות ורשע.

ליום השלישי בעשרת ימי התשובה, יש שם מיוחד שמתייחס לאירוע היסטורי חשוב - הוא נקרא "צום גדליה". אנחנו צמים ביום שלאחר ראש השנה, משום שלפני שנים רבות, במעשה קיצוני פנאטי, נרצח יהודי על ידי אחיו היהודים – "למען הא-ל". זה התרחש בדיוק ביום השלישי של תשרי, היום המיוחד להקדיש תשומת לב רבה לדיבר שאומר לנו לא להעז לתרץ מעשים רעים ב'רצון הא-ל'.

אולי השפיות תגבר גם אצל אלה אשר עדיין רואים מחבלים מתאבדים בתור קדושים מעונים, ואת רוצחי הג'יהאד כשליחי מצווה.

לפני זמן מה, נפגש האפיפיור החדש - בנדיקט, עם מנהיגים מוסלמים. לזכותו הגדולה, הוא הודה שהנצרות ביצעה את העבירה החמורה של "להרוג בשם הדת". מתוך מודעות עמוקה לכתם זה בעברם של אבותיו, הוא ביקש את המוסלמים לבחון את מה שנעשה כיום בשם האיסלאם ומאיים על האנושות כולה.

"כמה דפים בהיסטוריה", הוא אמר, "מתעדים קרבות ואפילו מלחמות שנערכו, כששני הצדדים פונים לעזרת הא-ל, כאילו שמלחמה והרג האויב יכולים לשמח אותו? זיכרון האירועים האלה צריך למלא אותנו כלימה, מכיוון שאנחנו יודעים יותר מדי טוב אילו זוועות בוצעו בשם הדת".

אולי השפיות תגבר גם אצל אלה אשר עדיין רואים מחבלים מתאבדים בתור קדושים מעונים, ואת רוצחי הג'יהאד כשליחי מצווה. אבל, עם הרעיון הזה גם אנחנו היהודים צריכים להתעמת, כאשר אנחנו בוחנים את השנאה בתוך עולמנו, שמוצדקת לעתים קרובות מדי כמעשים "למען הא-ל".

האמת היא שאנחנו לא א-לוהים. בשני הימים הראשונים בתקופה הקדושה של עשרת ימי התשובה, אנחנו חייבים לחזק את הכרתנו בכוחו ושליטתו של הבורא. ביום השלישי, עומד בפנינו האתגר לא לחלל את שמו הקדוש במעשים שסותרים את כל רצונו.

זה האתגר של דורנו. וזה אתגר שבו אנחנו חייבים לעמוד – "למען ה'" ולמען שמו הקדוש.

*יש לציין שהציווי הישיר שנובע מהדיבר הזה, הוא האיסור להישבע לשקר בשם השם. כלומר, לומר שבועה שהיא דבר שקר, תוך שימוש בשם השם על מנת לתת תוקף ואמינות לשבועה. זהו איסור חמור מאוד. הרב בנימין בלך מאיר פן אחר, עמוק ורחב יותר, של הדיבר הזה.

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן