לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תשע ועוד אחת

תשע ועוד אחת

מה עניין הלכות מעשר בהמה בראש השנה? הרבה עניין!

מאת

ההלכה דורשת מעם ישראל, להפריש עשירית מבהמותיהם כתרומה לבית המקדש. אבל, האדם לא יכול לבחור באופן אקראי אחת מכל עשר כתרומה. הוא צריך למלא אחר פרוצדורה קבועה – תחילה מרכזים את הבהמות במכלאה, הן יוצאות מהמכלאה בזו אחר זו "תחת השבט" והבעלים סופר כל אחת שחולפת. תשע ועוד אחת – ורק אז הוא מסמן את העשירית, כמעשר הרשמי. בהתאם ל"ויקרא" כ"ז, ל"ב: "וכל מעשר בקר וצאן, כל אשר יעבור תחת השבט, העשירי יהיה קודש לה'".

השאלה המתבקשת היא: למה צריך לספור תשע ועוד אחת? למה לא מספיק סתם לבחור באופן אקראי עשירית מהבהמות, שהרי התוצאה הסופית תהיה זהה בכל מקרה?

יתכן שהתורה רוצה ללמד אותנו מוסר השכל חשוב: בעיני ה' כל אחד נחשב – פשוטו כמשמעו. לא רק השה העשירי חשוב; כל התשעה שקדמו לו חשובים באותה מידה. למעשה, מבלי תשעת הראשונים, העשירי לא היה יכול להתקיים.

ככה זה גם בחיים. ישנם אותם כוכבים שנוצצים באור בהיר: המנהיגים הרוחניים, תלמידי החכמים הגדולים, אלה שיש להם השפעה עצומה על הדור כולו. מאוד מפתה לאלה שאינם נמנים באותה קטגוריה, להרגיש שהם לא חשובים באופן יחסי.

'לא'. אומר האלוקים. 'כל פרט חשוב לאין ערוך בתכנית הנצחית שלי. כל אדם ממלא תפקיד ראשי בעולמי. נכון, אמנם רק כמה מכם יכולים להגיע לגדלות יחסית, אבל בעיני, כל בני האדם, גברים ונשים, חשובים – כל עוד כל אחד מהם שואף למקסימום, שהוא או היא יכולים להיות.'

ראיון אישי

כאן נכנס ראש השנה לתמונה. המדרש אומר, שבראש השנה כל באי עולם עוברים לפני ה' "כבני מרון" – שעל פי התלמוד הן כבשים, שמעשרים באופן אישי (מסכת ראש השנה ט"ז עמוד א', י"ח עמוד א'). כלומר, האלוקים רואה ומחשיב כל אחד מאיתנו באופן אישי; הוא מקשיב לתפילותינו באופן אישי; הוא מעריך את צרכינו באופן אישי והוא חותם אותנו לשנת חיים באופן אישי.

ובקיצור – האחד בעולמו מביט בכל אחד מאיתנו, ברואו היחיד, ביחידות.

למרות שתקופה זו במעגל השנה היהודי, מביאה ליראה רבה, חיל ורעדה, הרעיון של אלוקים, המתייחס לכל אחד מאיתנו באופן אישי, צריך ליצור בכל יהודי, תחושת שלווה ואושר פנימי. אחרי הכל, אנו זוכים לראיון אישי עם מלך מלכי המלכים. הוא קרוב אלינו כעת יותר מבכל תקופה אחרת בשנה.

כל אדם באשר הוא, חשוב להתנהלות העולם על ידי האלוקים.

ומי מבין אותנו טוב יותר ממנו? כמו שכתוב בתהלים ל"ג, ט"ו: "היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם". אנו עוברים לפניו אחד אחד, משום שבעיניו אף אחד אינו 'סתם אדם'; כל אחד מיוחד. הוא אוהב כל אחד מאתנו ודואג לכל אחד מאיתנו. כולנו נחשבים, לא רק אחד מתוך עשרה ושיהיה המנהיג הגדול ביותר. כל אדם באשר הוא, חשוב להתנהלות העולם על ידי האלוקים.

הרעיון הזה מרגיע וגם ממריץ ומעודד לצמיחה אישית. אסור לנו להשמיץ את עצמנו, וגם לא להמעיט בפוטנציאל ההתפתחות הרוחנית שלנו. כמו הדברים החשובים שאמר רבי ישראל מסלנט, שאילו היה יודע, שכל מה שהוא יכול להיות, זה מה שהוא עכשיו, אז הוא היה יכול לסבול את זה. אבל, אם הוא לא היה שואף להיות כמו הרמב"ם, אז אפילו מה שהוא עכשיו, הוא לא היה יכול להיות.

ענני אשליה

הסמל העיקרי של התקופה הנוכחית בשנה הוא השופר, שבאמצעותו אנו מעלים את תקוותינו נטולות המלים ואת תפילותינו לאלוקים. מכל המשמעויות הרבות שיש למלה "שופר", השימוש שלה בספר איוב (כ"ו, י"ג) הוא המאלף ביותר:

"ברוחו שָׁמַיִם שִׁפְרָה– ברוח פיו פני השמים התבהרו."

כלומר, העננים מסולקים והשמים מתגלים. כך, השופר רומז על רעיון של הבהרת הנסתר, של גירוש כסות העננים, המונעת מאתנו לראות את המציאות.

לכן ,השופר משחק תפקיד חשוב כל כך במעמד הר סיני. הקב"ה ותורתו גילו עצמם בכל הודם ותפארתם, ובני ישראל יכלו להבחין בנוכחותו יתברך, ללא כל מחיצות מלאכותיות. זאת הייתה התגלות אמיתית, במלוא המשמעות: כל האשליות נמחו, למול הגילוי הברור של האלוקים ותורתו.

אשליות ושקרים מתים לאט. בימים אלה הם עוטפים אותנו על כל צעד ושעל. זוהר, סחרור, אחיזת עיניים, מניפולציות, דמיונות, רושם, דחפים שטחיים – אלו הם שמות המשחק של החיים בימינו. הם מגבילים את שדה ראיית המציאות שלנו, ועוצרים את רצוננו לשאוף מעלה.

השופר אמור לעורר אותנו מהתרדמת הרוחנית בה שקענו.

השופר אמור לעורר אותנו מהתרדמת הרוחנית בה שקענו. קול השופר מסלק את ענני האשליה. הוא מאפשר ליופי הראשוני, ולהשראת האלוקים ודרכיו, לגלות את עצמם במלוא יופיים והודם – כמו שהמלה שופר קשורה גם ל"שפר" - יופי.

אסור לנו לאבד קשר עין, עם הפוטנציאל האדיר שבתוכנו, ולשפר את מערכת היחסים שלנו עם בוראנו. זאת משום, שלכל אחד מאיתנו תפקיד חיוני בתוכנית האלוקית. ה' אוהב אותנו וממתין בסבלנות, שנסלק את המחיצות המלאכותיות, שחוסמות את שדה הראייה שלנו. אם נאפשר זאת, השופר יסלק את כסות העננים – אחיזת העיניים של חיי השעה – כדי שנוכל לראות לרגע, את האותנטיות והיופי שממתינים לנו מאחוריהם.

הלוואי שכוחו העצום של קול השופר, יעזור לפזר את העננים המגבילים את ראייתנו, ולעורר אותנו להבנה, שבעיני האלוקים, כולם נחשבים וכל אחד יקר.

1/10/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub