לפעמים מזדמן ששומעים סיפור כזה, שעל אף היותו קצר – ניכר עליו שיש בו משמעות עמוקה, והוא ממש פוגע במקום פנימי. בעברית צחה (או, ליתר דיוק, ב'סלנג' צח) נוהגים לכנות זאת: 'בול'! או באנגלית צחה (כמו שהבוס שלי נוהג לומר): Right on the money.

הנני להציג בפניכם סיפור שכזה, שממלא – לפחות לטעמי – אחר ההגדרות שצוינו לעיל.

מעשה בבחור צעיר מאמריקה, שבא ללמוד תקופה בישיבה בארץ ישראל, להתבשם מאווירה המיוחד של ירושלים עיר הקודש, ולגדול בתורה. היה זה עם הבנה מראש בינו לבין הוריו, שבתום התקופה – יחזור הביתה, וימשיך את דרכו באוניברסיטה.

ומה לעשות, שבתום התקופה – נשבה לִבּו בקסמיה של ירושלים ושל הלימוד בישיבה, והוא רצה בכל מאודו לחזור לשנה נוספת. הוריו התנגדו. מה פתאום שימשיך שם? הרי סיכמו מראש, ומילה זו מילה!

היה עליו לשכנע את הוריו, ואכן הוא הצליח בזה, וכך הוא אמר להם:

בזמן שהייתי בישיבה אכן למדתי כמה חשובה התורה ומרכזית בחיי. ממילא, בטוח אני שגם כשאחזור לאמריקה וברבות הזמנים אתחתן ואקים בית ואתחיל לעבוד – אשמור על סדרי לימוד, ואקפיד לפחות ללמוד את ה"דף היומי".

אך זאת אגיד לכם: אם אחזור הביתה עכשיו, צפוי שאהיה משתתף באחד משיעורי ה"דף היומי". ואילו אם אוכל לשהות עוד שנה בישיבה בירושלים, לא אהיה בשיעור כמשתתף. אני אהיה זה שמוסר את השיעור בדף היומי!

כנגד טענה זו לא יכלו ההורים לומר מאומה, ואכן הוא המשיך שנה נוספת בישיבה כרצונו.

בשמחה הייתי מדווח לכם אודות המשך הסיפור המלבב עד תומו, איך הבחור גדל ונתגדל ונהפך לאחד מחשובי מרביצי התורה בכך שהוא מוסר שיעור דף יומי לאלפי שומעי לקחו.

אני לא מדווח על כך, כי אני פשוט לא יודע מה המשכו וסופו של הסיפור, ואם אנסה לכתוב מהדמיון – שלכם אולי מוצלח יותר משלי.

מה שחשוב, בעיני, כאן הוא הלקח של המעשה. כי אכן, כה שונה הוא אדם השומע שיעור, מזה המוסר שיעור. את ההבדל הזה – כל אחד מבין. להיות מוסר שיעור, מלמד לאחרים, דולה מן המעיין ומשקה לרבים. מדובר על מעלה אחרת לגמרי.

ועל כך יש אמרה מפורסמת בגמרא (תלמוד בבלי מסכת מכות דף י'): "אמר רבי: הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן". עצם זה שאדם מלמד, מעצים הוא את חוויית הלימוד בלבו בצורה שאין דבר אחר יכול לעשות כן. ועוד, שצריך גם להכין את החומר ולשננו היטב. ועוד, ששאלות של שומעי השיעור שלא הבינו - פעמים רבות מעלות בהירות ופרספקטיבה חדשה שהמורה מתחילה לא חלם עליהם.

האם הדברים דלעיל אמורים לכל אחד? או שמא המאמר רלוונטי רק למי שמקצועו כמורה?

דומני ש"כל אחד יכול". גם אתה, וגם את!

מצא איזה נושא שאותו תוכל לְלַמד. משהו שתוכל ללמד למישהו. אם לא לקהל של רבבה שיתאספו בהתלהבות לשמוע את דברי חכמתך, אז לשני חברים שיסכימו שתמסור בפניהם איזה דבר חכמה למשך כמה דקות בשבוע. ואני בטוח שהצורך להסביר ולהבהיר את הלימוד, ייתן לך טעם מיוחד מאד, של חוויה מסוג אחר.

לא תדעו עד שתנסו. אז אנא מכם: לפני שתפליטו את המילים העומדות לכם על קצה הלשון ("זה לא בשבילי"), הפעילו מאמץ למצוא איך תוכלו בכל אופן ללמד משהו, לפחות לנסות.

יתכן שתתפלאו לטובה, לראות עד כמה תיחרת חוויה זו בעמקי לבבכם!