"האם זו בעלת הבית?" שאל קול נעים מעבר לקו.
"כן", הודיתי, די בחשדנות.
"אנחנו עורכים סקר עבור פדרציית הקהילות היהודית. האם אוכל לשאול אותך מספר שאלות קצרות?
"אהם... כן," עניתי, בלי לשים לב.
באותו זמן האכלתי את התינוק ובאמת לא היה לי שום תירוץ להימנע מלקחת חלק בסקר הזה, אז התחלתי לענות על רצף של שאלות. כמה ילדים יש לי? מה העיסוק שלי? השאלות התגלגלו ללא הרף והיו לי מחשבות שניות לגבי ההחלטה שלי לשתף פעולה, עד שהסוקרת שאלה אותי שאלה שגרמה לי להתנשם בכבדות.
האם את מחשיבה את עצמך כיהודיה?"
"מה השאלה? בודאי!"
"אם כן, מהן לדעתך הבעיות העיקריות של עם ישראל?"
השאלה עוררה אותי במהירות. מעולם לא שאלו אותי שאלה כזאת קודם לכן. נכון, הנושא עולה בעיתונות, בשיחות וסביב שולחן השבת. לכולנו יש דעה בקשר ל"בעיות" שלנו כעם, אבל במבט שטחי ומטושטש ולרוב על פי דעה אישית. כעת, האישה שמעבר לקו, ממתינה לתגובה שלי. היא תקליד אותה למחשב, שם ינתחו אותה ואולי אף ישתמשו בה כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.
לא רציתי לתת תשובה סתמית. הייתי צריכה לעצור כדי לחשוב על הדבר ברצינות. אבל עד שאצליח להאיר את הנקודה, ייקח לי זמן, ופשוט לא שייך לעכב את האישה בטלפון, אז עניתי במהירות תשובה בלתי מעובדת.
"הייתי אומרת, שחוסר האחדות בינינו והאדישות למורשת היהודית, הן הבעיות העיקריות שלנו בארץ."
אם חשבתי שזה ירשים אותה, טעיתי לחלוטין.
"מה לדעתך גורם להיווצרותן של בעיות אלה?" היא קראה את השאלה הבאה בדף.
האנשים האלה בלתי נסבלים. עכשיו אני צריכה לחשוב שוב, לבדוק קצת יותר לעומק.
"ובכן", אמרתי לה, "אני חושבת שאדישות וחוסר זיקה למורשת היהודית, היא בעיקר תוצאה של חינוך יהודי בלתי מספיק. רבים מאלה שעזבו את המסורת היהודית שלהם, סובלים כנראה מחסר במידע אודות היהדות וערכיה, מה שגורם להם להאמין, שהיא אינה חשובה, או שבאופן כלשהו אינה מתאימה, לחיים שלהם.
"והסיבה לחוסר אחדות יהודית?"
זה היה קשה.
"הייתי אומרת, שזה כנראה נובע מפגמים באישיות. זה בטח בא מקנאה, קטנוניות, עקשנות והצדקה עצמית."
האישה סוף סוף באה על סיפוקה. היא שאלה עוד מספר שאלות, הודתה לי וניתקה. אבל זמן רב לאחר מכן, ישבתי, מוטרדת מהשאלות שלה ומוטרדת מהתשובות שלי. במיוחד מהאבחנה שלי לגבי בעיית האחדות היהודית. מה באמת גורם לחוסר האחדות בינינו?
ערבות הדדית
ובכן, אומרים שהאדם היחידי שביכולתך לשנות, הוא אתה עצמך, אז הפניתי את השאלות לעצמי. איך אני רואה את אחי ואחיותיי בני עמי, שרבים מהם לא נראים, חושבים או מדברים כמוני?
ההגדרה האישית שלי לאחדות יהודית, רחוקה מאוד מההגדרה הפוליטית. לגבי אחדות יהודית, קשורה לאהבה ודאגה ליהודים בכל רחבי העולם. היא מתייחסת ל"להיות חלק ממכלול אחד נפלא". היא לא קשורה למחילה או לגינוי. אין בה הערצה או הסכמה, אלא קשר, חום והבנה, שמעל לכל אנו אומה אחת – הערבים זה לזה.
אחדות יהודית מבחינתי, היא ההבחנה במשותף לנו. חוסר אחדות עולה מההתמקדות בשוני. כשאני מביטה בך, האם אני רואה עוד נשמה שעמדה יחד אתי למרגלות הר סיני? או שאני רואה מישהו שאורח החיים שלו שונה משלי, שאופן לבושו וסגנון דיבורו שונים משלי? ככל שאני יותר מתמקדת ב"עד כמה אנחנו שונים", כך אני מתרחקת יותר.
יצא לי לבלות שבת בשכונה חסידית בשם "קריית יואל". בעצם, המשפחה שלנו התארחה אצל בני דודים שלי, שהם עצמם חסידים. אנחנו אמנם שומרי מצוות, אבל לא חסידים, והמנהגים שלנו, הלבוש ואפילו השפה, שונים מאוד משלהם. אני מוכרחה לומר שהיססתי, כשנהגתי אל תוך הקהילה של בן דודי. האם נרגיש בנוח? האם הם יסתכלו עלינו מגבוה וינסו לשנות אותנו?
זו הייתה אחת מהשבתות המרוממות והיפות ביותר שלי. בני הדודים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות, בדיוק כמו שאנחנו. הם קיבלו אותנו בכל דרך אפשרית – חברים מהקהילה שלהם השתדלו מאוד כדי שנרגיש רצויים, למרות שללא כל ספק בלטנו. ואתם יודעים מה היה הכי מצחיק? במשך השבת גילינו, שמתחת לסממנים החיצוניים, אנחנו לא כל כך שונים זה מזה. בעצם, אנחנו מאוד דומים. אנו ניצבים למול אותן התמודדויות ונהנים מאותן הצלחות. גם הם חוששים מלחץ חברתי, הורות ומהאיום הגרעיני. גם הם מתמודדים עם כתמים בכביסה, מחירי מחיה גבוהים ומחלות זיהומיות. הדעה עתיקת היומין שלי, שאי אפשר ליצור קשר עם חסידים, ושהם יותר מידי שונים מאתנו, מכדי שנוכל אפילו להסתדר איתם, נעלמה כלא הייתה.
העם היהודי קשור יחד כאחד ולכן אנחנו אחראים זה לזה, בדיוק כמו אחים ואחיות.
אחדות יהודית, היא סוגיה חיונית בתחומים הבין-קהילתיים, הלאומיים והגלובליים. אם אני הרגשתי ריחוק מקרובי החסידיים, שגם הם שומרי מצוות כמוני, עד כמה אני ארגיש מרוחקת יותר מאחי החילוניים ואולי אפילו המתבוללים? אבל, מה יצא לי מכך שאחזק את חוסר האחדות? כלום. חוסר האחדות רק מרחיק אותנו מהמטרה האמיתית שלנו כעם, שהיא להידבק יחד לעבודתו יתברך.
בעצם, אנו לומדים, שאחדות יהודית, היא יותר מהרגשה טובה או סלוגן מוצלח. זהו יסוד קיומו של העם היהודי. "כל ישראל ערבים זה לזה". העם היהודי קשור יחד כאחד, ולכן אנחנו אחראים זה לזה, בדיוק כמו אחים ואחיות.
יש משל שמספר, על אדם שהתאכסן בספינה. בעודו שוכב בתאו שמע דפיקות בלתי פוסקות מהתא השכן. הוא נכנס לחדר הסמוך והזדעזע לגלות, שהשכן אוחז גרזן בידיו ופוער חור גדול בדופן הספינה.
כשהתחיל להסביר בבהלה, אודות הסכנה והאסון הצפוי, השכן נענע בראשו והחל לצחוק. "אל תדאג", הוא אמר, בעודו מניף שוב את הגרזן, "אני עושה את החור רק בתא שלי!"
כשא–לוהים צירף אותנו יחד והפך אותנו לאחראים זה לזה, הוא העביר לנו מסר אודות רצונו. א–לוהים רוצה שנהיה משפחה – דואגים זה לזה ושותפים זה עם זה – ואין זה משנה מי אנו או היכן אנו חיים. במקום התיאוריה של "כל אחד לעצמו", צריך להבין, שאנו חלק מיחידה קוסמית כוללת.
יש לדבר השלכות מעשיות. כש"אחותי" בדרום אמריקה חיה בדלות, או "אחי" בחיפה איבד קרוב בפיגוע טרור, אני צריכה לחוש את הכאב שלהם ולעשות משהו בקשר לזה, וזאת מפני שהם חלק ממשפחתי. אם אני בוחרת להתעלם מהקשרים שמחברים אותי לעם היהודי, אני לא טובה יותר מאותו טיפש, שלא הבין, שהמים המחלחלים רק לחלק אחד בספינה, עומדים להטביע את הספינה כולה.
האחדות היהודית הופכת אותנו לעם. היא הופכת אותנו לפרטים בתוך המרקם השלם. היא הופכת אותנו לחזקים יותר, לטובים יותר ולמעמיקים יותר.
אם ישנה שאלה חשובה, שהסוקרת הטלפונית לא שאלה היא: "איך את חושבת שעלינו לפעול על מנת לשנות את בעיית חוסר האחדות בעם שלנו?"
לא משנה מהן הסיבות לחוסר האחדות היהודית, אני מוכרחה להתמקד בעבודה הפנימית שלי ולשנות בי "את מה שאני רוצה לשנות בעולם". איך אני עושה את זה? בפעם הבאה שבה אפגוש ביהודי שונה ממני, אני מקווה שאצליח לעקוף את המחסומים שיצרתי מפניו בלבי ובמקום להדגיש את השונה, אנסה להתמקד בצדדים השווים, וכך, לתרום את תרומתי הצנועה לגישור הפערים באחדות היהודית.
(12) איריס אשד, 4/5/2015 11:08
חינוך
הדבר העיקרי עכשיו שצריך לעשות, זה לחנך לערכים ולאהבת הארץ, הבית והמולדת, ואף אחד לא יעשה טובה שהוא גר פה, מי שלא מוצא חן בעניו שלא יתלונן ,שיעשה| ואם לא בכבוד גדול, שיעזוב, ולא ירעיל את החברה-
(11) אתי עשירי, 2/8/2010 05:07
תודה מכל הלב
כתבה מאירה מחדדת ומדוייקת. כשזוכרים את עיקרון האחדות, כשמוותרים על רעיון האחידות, אפשר להרויח מהשונות שלנו, ולהנות מהמתנות שכל אחד מביא בדרך שלו. שינאת חינם הביאה לחורבן בית המקדש, אהבת חינם מתחילה בהבנה והפנמה של עקרון האחדות. וזאת התפילה שלי, וזאת העשייה שלי - להתמקד בעבודה פנימית לשנות בי את מה שאני רוצה לשנות בעולם
(10) , 4/10/2009 06:58
תגובה לעם ישראל ערבים זה לזה, בנוגע לגלעד שליט, אז מה נשתנה?
אז מה נשתנה, בחג הזה סוכות. שלא השתנה במשך שלוש שנים שגלעד שליט עדיין שבוי בידי בני בליעל שאין להם מה לעשות בחיים, רק לחטוף אנשים, כדי לסחוט עוד ועוד כוח וסררה. מהתמונות שהובאו שגלעד עוד חי וקיים, אנחנו ראינו, מהרושם הראשוני האישי שלי, כשראיתי את הקלטת, ידעתי מראש שהבחור מפוחד ושבור נפשית, זה שהוא חייך , זה לא אומר שהוא במצב טוב, הוא חייך כי אילצו אותו לחייך, נראה על כל פני התפאורה הזו, שהבחור אומלל ועצוב, מי לא היה אומלל אם היו מחזיקים אותו בניגוד לרצונו? בגלל שאחנו עם רחמן , האויבים שלנו מנצלים זאת, ולוחצים על הנקודה הכי כואבת שלנו, שזה בני ישראל ערבים זה לזה, וכל אחד שסובל, כולנו סובלים איתו, עמים אחרים מעולם לא יבינו זאת, כי שם בעולם הרחב, כל אחד חי את החיים שלו, ולא איכפת לו, איך אחר חי , אפילו אם הוא זרוק ברחוב, עוברים לידו, ולא מנסים לעזור לו, ולרומם אותו מתוך המצוקה שלו. אנחנו כעם שהתחייבנו לתורה, שמטיפה לעזרה לזולת, לכבוד לזולת, כולנו מחויבים לעזור לגלעד שליט, לצאת מהבור החשוך, ולעלות לאור , לאור שמחכה לו, בבית הכללי, לבית הפרטי שלו, אי שם , למשפחה, שסובלת ייסורי איוב, שמחכה לבן שיחזור הביתה, שנמאס להם, להיות באור הזרקורים, יום אחרי יום, רוצים להיות אנונימיים כמו כולם, ולהמשיך בחיים שלהם, הם הפכו לנחלת הציבור על לא עוול בכפם, ועכשיו הם רוצים שבנם יחזור, וגם השקט יחזור לנחלתם הפרטית. אני מקווה בשבילם, שכל זה יהיה מאחוריהם, והם שוב , ידעו שלווה בחייהם, מקווה שהתפילה הזו שאני נושאת בליבי כבר הרבה זמן, תישא אל על, למרומים, ושם מישהו ידבר אל ליבם של האויבים הסוררים, ושהם יתרככו ויתרצו, וישחררו לנו את הבן היקר מכל. אמן ואמן..........
(9) יהודי פשוט, 12/1/2009 12:19
יש אחדות בעם ישראל, סמויה אך קיימת.
בפרשת יתרו כתוב ''ויחן שם ישראל'' - ופורש בלב אחד.
בשאר המקומות כתוב ויחנו, ומכאן שלא בלב אחד.
עם זאת, כדאי לזכור סיפור הקשור בר'' יהונתן אייבשיץ:
יום אחד נפגש הרב עם כומר נוצרי והתווכחו ביניהם עמו של מי עובד את ה'' באופן נכון יותר.
סיכמו הרב והכומר שיבקרו אחד אצל השני ויבחנו הסוגיה.
הגיע הרב לכנסיה וראה בנין מרשים בגדלו וביפיו, הספרים כולם מונחים בצורה מעוררת כבוד בארון, הקהל כולו יושב בשקט וממתין לדברי הכומר.
לאחר כמה ימים הגיע הכומר לבקר את הרב, והרב לקח אותו לבית המדרש.
בית המדרש היהודי, כמו כל דבר יהודי בגלות, נראה כמו חושה בעזה - קירות עם בטון חשוף, חלונות פתוחים לכל עבר, הספרים (חלקם בלויים, קרועים ומלוכלכים) מתגוללים להם על השולחנות, קבוצות קבוצות של יהודים מתווכחים בקול גדול אחד עם השני, הרעש והבאלאגן בלתי נסבלים.
הכומר שאל את הרב האם בכך הוא רואה את עבודת ה''.
השיב הרב: הקב"ה אינו זקוק לבית יראה ענק ויפה, ולא לספרים שיהיו סגורים בארונות, ולא לקהל שאינו יודע ומבין כלום בדרכי ה''.
ה'' נתן את התורה, ועם ישראל עוסק בה במלוא המרץ. הספרים הבלויים מוכיחים שנעשה בהם שימוש, הויכוחים הצעקניים בין באי בית המדרש - הלא הם פילפולים בתורה וזו דרכם של תלמידי חכמים - להתווכח ולהתנצח אחד עם השני וכך הם יורדים לדעתם של רבותינו. ויפיו של בית היראה של הגויים, הרי זה אינו משתווה כלל ליפיו של בית המקדש שיקום במהרה בימינו. לימוד התורה וקיום מצוותיה חשוב לעין ערוך לעומת החיצוניות של הגויים.
האחדות קיימת, אך היא במצב נסתר.
אין צורך לחפש היכן האחדות בין יהודים אינה קיימת, משום שזה מדרכי הגויים.
החיפוש היכן מתי וכיצד מתקיימת אחדות יהודית, הרי זה אהבת ישראל.
(8) גולדי, 11/1/2009 11:59
חוסר האחדות בין היהודים במדינת ישראל כתוצאה ממספר דברים
1.דוגמא פשוטה מפלגת המפדל/המזרחי/הבית היהודי/למה/למה/למה.יש נכד תאום בן2.5 והוא חוזר הרבה על השאלה הזאת.ואני שואל למה לא יכולות להתאחד המפלגות הדתיות?למה? למה החינוך לא בידיהם?למה?למה משרד הפנים לא בידיהם?למה למה החרדים אינם בין המנהגים בארץ?למה? למה הם לא הולכים לצבא,לא לומדים,לא איכפת להם לעמוד דום לזכר הנופלים.?למה.רק חלק מעט לומד/השאר? למה המנהיגים שלהם תומכים באלה המשתמטים מצהל.?למה?למה הם משקרים מרמים במספר התמידים ועוד,הכול כשר.שום כבוד.למה בניגוד גמור לתורה מורידים את שערותיה של האשה,כמנהג לאשה שבויה במלחמה?למה?ועוד הרבה למה?למעשה הם עושים בתורה, ובכל השאר כרצונם.למה.שום כבוד לאשה, ליהודי אחר.למה.כמובן,יש תשובה למה?רק בסיום ספר בראשית מצאנו שהתורה לא מתיחסת ליחוס,ראה ברכת יעקב למנשה ואפרים/יעקב ועשב/דוד מאחיו.והנה דוקא החרדים הם פתאום בעלי היחוס כאן למה? מי קבה. זכותם של מעטים מהם שהם לומדים.למעט הלימודים של אותם המעטים הם חסרי כל ביהדות.שום פונקציות לע"י,לא"י הם אינם עושים.למה? חשוב כרגע שמנהיגי המפלגות הדתיות התאחדו.הם תורמים,הלואי על כל ע"י.בלמודים,בצבא,אבל לא בכנסת.היחיד כן.המנהיגים.לא.למה?זו דעתי רבותי.
(7) קלי, 11/1/2009 08:30
כתבה יפה מאוד
ולדעתי צריך יותר להרחיב את עינין החוסר אחדות בעם ולנסות לצבות קצת בלב האנשים שיתעוררו ויפסיקו את הדעות קדומות על אנשים להפסיק לשפוט את האחר להפסיק את הפילוג האשכנזי/ספרדי ליטאי /חב"ד חסידות אחת לשניה ולהיות עם אחד!
אשמח לקרוא עוד בנושא
(6) רונה, 5/11/2007 10:06
לכם..
שלום לכם!
אני מציעה שתוסיפו לאחתר עוד אימרות..
רונה
(5) אנונימי, 23/9/2007 01:28
ממש יפה!
אני חושבת שיש לכתבה הזאת משמעות!
יפה!
(4) רוני, 16/12/2006 20:47
תודה
תודה רבה!
(3) עדי, 22/11/2005 16:11
מדהים!!!
תודה רבה לך!
המאמר פשוט נהדר!!! עשה לי ממש טוב לקרוא אותו! אני מסכימה עם כל מילה!!!
בברכת אהבת ישראל בנשמה,
ורק הכי טויב לכל עמ"י!!!
עדי
(2) יעל, 11/5/2005 12:28
אני אשמח אם תענו לשאלה שלו, כי אם תסתכלו במבט בוחן תיראו שדווקא החרדים לומדי התורה הם הכי מפולגים ולא מקבלים את "אחיהם" השונים גם בינם לבין עצמם.
אני מצפה לתשובתכם במייל.
(1) שאול כידרה, 9/5/2005 14:54
מסכים עם כל מילה, אבל מבקש עזרה
למה החרדים טוענים בתוקף שבמקום שבו עומדים חוזרים בתשובה אפילו צדיקים גמורים לא עומדים, אבל חרדי לא מוכן להתחתן עם חוזרת בתשובה ...
למה הפערים בין "אגודת ישראל", למפד"ל, עמוקים מתהום ...
למה בין היהודים יש כל כך הרבה זרמים שבראש כל זרם עומד רב בכיר וגדול בתורה?