אלי צועד לאיטו במורד הסמטה החשוכה, כאשר לפתע קופצים למולו שני רעולי פנים, האוחזים בידיהם אקדחים גדולים. הוא נבהל מאד, מניף את ידיו אל השמיים ומתחיל להתפלל, "ריבונו של עולם, אנא הצל אותי מהצרה הזו! אני מוכן לעשות בשבילך ה-כ-ל, כל דבר – אני מוכן ללכת מהיום כל יום לבית הכנסת, אני אקפיד ללמוד תורה בכל יום ואני אפילו מוכן לתת את מחצית המשכורת שלי לצדקה בכל חודש!"

באותו הרגע, מגיעה לסמטה החשוכה ניידת משטרה ושני הנוכלים בורחים במהירות מהמקום. אלי מרים את מבטו אל השמיים ואומר: "בעצם, ריבונו של עולם, תשכח מכל מה שאמרתי. כבר דאגתי להכל בעצמי!"

מהותה של התפילה

התורה מתארת כיצד הוקרבו הקורבנות בבית המקדש וכיצד היוו למעשה את אמצעי התקשורת העיקרי בין עם ישראל לבורא עולם. עם זאת, בימינו, הקשר העיקרי שלנו עם א-לוהים בא לידי ביטוי דרך התפילה היומיומית שלנו. (לדוגמא, תפילת שחרית ותפילת מנחה מייצגות את קרבן ה"תמיד" שהיה מוקרב בכל יום בשעת הבוקר והצהרים). כיום, לכל יהודי יש את 'המקדש הקטן' שלו – בית הכנסת. כבר אין צורך בגורמים חיצוניים שישמשו כמתווכים בינינו לבין הבורא.

א-לוהים שומע אמנם את כל תפילותינו, אך עם זאת עלינו לזכור, שלעיתים תשובתו היא שלילית. לא תמיד אנחנו יודעים מה בדיוק מתאים עבורנו באותה נקודת זמן ולא תמיד אנו מבקשים את הדבר הנכון והרצוי לצמיחתנו הרוחנית. הורה טוב (וא-לוהים הוא הרי 'ההורה האולטימטיבי'), לעולם לא ייתן לבנו המתבגר את המפתחות לרכב המשפחתי, במיוחד כאשר הנער אינו מספיק אחראי ומיומן במלאכת הנהיגה. לא יעזרו כל התחינות והבקשות של הנער. אם ההורה מרגיש שהדבר יסכן את חייו של בנו, המפתחות לא יימסרו לידיו בשום פנים ואופן. בדומה לכך, גם א-לוהים מסרב לעתים לבקשותינו וסיבותיו עמו.

אך התפילה, היא למעשה ההזדמנות שלנו להתגבר על כל ההגבלות הללו. המילה "להתפלל" גזורה מהשורש "פ.ל.ל", שמשמעותו – לבחון, לבדוק. הטיית הפועל "להתפלל" – בבניין 'התפעל' – באה לבטא פעולה, שאדם פועל על עצמו (כמו 'להתלבש', או 'להתארגן'). לכן אנו מבינים שהפועל "להתפלל" הוא בעצם פעולה של בחינה ובדיקה עצמית, שהאדם עושה לעצמו. האדם למעשה ממקד את מבטו אל תוך ה'אני' שלו. מסתכל אל תוך עצמו. כאשר אנו מתפללים, אנחנו מביטים אל תוך עצמנו ושואלים: "מה אני צריך לשנות בעצמי, בכדי להשיג את כל מה שבאמת הייתי רוצה מהחיים שלי?"

משמעותו של שינוי ה'עצמי' פירושו – שהיום אינני אותו האדם, שאתמול קיבל תשובה שלילית מא-לוהים.

משמעותו של שינוי ה'עצמי' פירושו – שהיום אינני אותו האדם, שאתמול קיבל תשובה שלילית מא-לוהים. כאשר אני משתנה, קיים סיכוי גדול שבעקבות כך, גם תשובתו של א-לוהים תשתנה, כיוון שאני כבר לא אותו האדם. יכול מאד להיות, שמה שלא התאים לי קודם, יהיה כעת נכון עבורי.

לעיתים אנו מתחילים להעריך דבר מסוים, רק כשהוא נלקח מאתנו ואיננו עוד. כאשר אנו חולים בשפעת ומבריאים זמן קצר לאחר מכן, אנו מתחילים לפתע להעריך את העובדה שאנו בריאים. אבל זה לא צריך להיות כך! הרי איננו אמורים לחלות במחלה, רק בכדי שנתחיל להעריך אחר כך את הבריאות הטובה שלנו!

הברכות שאנו מברכים במשך כל היום, הן למעשה דרכה של היהדות לעורר את תשומת ליבנו אל כל מה שנמצא סביבנו. חכמינו אומרים, שאחת הדרכים שניתן לשמור על בריאותנו, היא לומר את ברכת "אשר יצר" בכוונה מלאה. ברכת "אשר יצר" היא ברכה שנאמרת, תאמינו או לא, לאחר שאנו משתמשים בשירותים. אנו מודים לבורא עולם, על שיצר את הגוף שלנו, תוך תחכום ותכנון ברמה מדהימה, עם כל הפתחים והנקבים הדרושים לשם ניהול אורח חיים בריא ותקין. אנו מודים לו על כך ומכירים בעובדה, שאילו אחד מהפתחים הללו היה נפתח או נסתם שלא בזמן המתאים, לא היינו מסוגלים להמשיך ולחיות. כאשר אנו אומרים את הברכה הזו מתוך כוונה מלאה, אנו למעשה מודים לא-לוהים על בריאותנו התקינה.

כך שיש באפשרותנו להעריך את כל הטוב שבעולם, מבלי שניאלץ קדום לכן להתמודד עם החסר שלו!

העריכו את המתנות

אם אמנם התפילה מיועדת רק לטובתנו האישית, אז מדוע כל תפילה שאנו מתפללים, חייבת להיפתח ב'צרור' שלם של תשבחות כלפי א-לוהים?

אחת המטרות של דברי ההלל הללו, היא לעורר את תשומת ליבנו ליכולתו האינסופית של הבורא לעזור לנו. אנו מקדישים ומייחדים לכך זמן ומחשבה עמוקה, בכדי שנוכל להכיר ולהעריך את כל מה שהוא עושה למעננו. כאשר אנו מכירים בכוחו וביכולותיו האינסופיות, בקשותינו הופכות כנות ועמוקות יותר.

והוא אכן עושה בשבילנו כה הרבה! הלא כיצד אנו יודעים שהורינו אוהבים אותנו? אנחנו רואים את כל הדברים שהם נתנו לנו ומסיקים מכך, על אהבתם הגדולה כלפינו. א-לוהים לעומתם, העניק לנו מתנות בעלות ערך הרבה יותר גדול ונצחי. אם אתם מרכיבים משקפיים ואדם מסוים משפר את איכות הראיה שלכם באופן משמעותי, ברור שתרגישו כלפיו אסירי תודה לנצח, לא? אז ראוי להכיר בכך, שא-לוהים העניק לנו עיניים, אוזניים, שכל ואפילו את החיים עצמם! הידיעה הזו, שבורא עולם יכול לעשות הכל, היא זו שנותנת לנו בסופו של דבר את הכוח ואת הרצון להשיג את כל מה שנמצא אף מעבר להגבלות האישיות שלנו.

כאשר אנו מעריכים בצורה אמיתית את כל מה שיש לנו, הוא ממילא רוצה להמשיך ולהעניק לנו עוד ועוד.

זוהי הסיבה, שכאשר יהודים מתפללים בבוקר, הם פותחים בברכות שמטרתן להודות לבורא על מאור עיניהם, על יכולתם לנוע ממקום למקום, על רמת המודעות שלהם ועל החופש שלהם לנהוג כרצונם. הברכות הללו מעוררות בנו את ההערכה שאנו מרגישים כלפי א-לוהים ומזכירות לנו את כל המתנות שהוא הרעיף עלינו מיום היוולדנו ועד כמה גדולה אהבתו אלינו. כאשר אנו מעריכים בצורה אמיתית את כל מה שיש לנו, הוא ממילא רוצה להמשיך ולהעניק לנו עוד ועוד.

אותו הדבר מתרחש בין הורים לילדיהם. אם לדוגמא, קניתי לבתי צעצוע חדש והיא פשוט חוטפת אותו מבלי להביע הערכה כלשהי, אז (אם אני הורה טוב), עלי להפסיק לקנות לה צעצועים נוספים, עד שתתחיל להעריך את מה שכבר קיבלה! אנו מסוגלים להבין, שילד שהוריו מיליונרים וההורים נותנים לו כל מה שהוא רוצה, יהיה ילד מאד מפונק ואגואיסט. חוסר הקפדה על מילות תודה והערכה, אינה מאפשרת לצפות להתנהגות שונה מהילד.

אותו הדבר נכון גם במערכת היחסים שלנו עם א-לוהים. בוודאי שהוא מסוגל לתת לנו כל מה שנבקש ממנו; הרי הוא "עשיר וחזק" יותר מכל מיליונר שחי או יחיה אי פעם על פני האדמה הזאת. אך מכיוון, שא-לוהים מקפיד לעשות רק מה שבאמת טוב ומועיל לנו, הוא לא תמיד נענה לבקשותינו. א-לוהים רוצה לעזור לנו לצמוח והוא מעוניין שנרוויח ביושר את המתנות שלו – וע"י כך, נהפוך לאנשים גדולים יותר.

התנתקו מהרעש החיצוני

אם אתם באמת מעונינים לבנות את מערכת היחסים שלכם עם א-לוהים, אתם זקוקים למסגרת הולמת, שבתוכה היא תתקיים. יום ששי בערב (ליל שבת) הוא זמן מתאים ביותר להתנתק מהרעשים החיצוניים ולנסות לבוא במגע עם ה'אני' הפנימי שלכם. אל תדליקו את הטלוויזיה או את הרדיו. (ואם אתם באמת אמיצים, נתקו גם את הטלפון). תוכלו להזמין לביתכם כמה חברים קרובים ולהכין לכולכם ארוחה נחמדה. תוכלו להדליק את נרות השבת (זמן ההדלקה מופיע במרבית לוחות השנה) וליהנות מהשקט והשלווה.

ומנקודת המבט של התפילות: כל מערכת יחסים חייבת להתבסס על תקשורת טובה, ותקשורת אמיתית חייבת לנבוע מעומקו של הלב. א-לוהים באמת רוצה להעניק לנו את העונג שאדם חש כשהוא מנהל מערכת יחסים עם א-לוהיו. הגמרא אומרת, שא-לוהים גרם לשרה, לרבקה ולרחל להיות עקרות, כדי שיפנו אליו ויתפללו. מותר לכם להתפלל בכל שפה שתרצו. אפשר גם בקול רם.

בכדי לעזור לכם להתחיל, אני נותן פה 'שורת פתיחה' אפשרית, שורה שנכתבה על ידי בן דוד שלי – לייבל רודולף:

 

ריבונו של עולם,
הענק נא לי את האומץ להשתחרר,
ולאפשר לך להיכנס לעמקי נפשי.
אני יודע שאתה אוהב אותי.
ויחד עם העזרה שלך,
אני אמצא את כל המטרות, השמחה והאושר –
שאתה רוצה שיהיו לי בחיים.

 

בהצלחה!